עזמוט
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,216[1] (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
עזמוט היא עיירה פלסטינית בנפת שכם במרכז השומרון, חמישה ק"מ צפונית מזרחית לשכם וכ-500 מטר מדרום מערב להתנחלות אלון מורה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, העיירה מנתה 3,216 תושבים באמצע שנת 2016[1].
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: מצפון, על פסגתו המערבית של ג'בל בילאל, מצוי מקאם שייח' "בילאל אבן רבאח", אתיופי שהיה המואזין הראשון באסלאם[2]. ממערב, מקאם שייח אחמד, קבר שייח מהתקופה הפטאמית. מדרום, ח'רבת איבן נ'סיר (חורבת אבן נצר), במקום נמצאו חרסים מתקופת הברזל ושרידי מבנים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל והתקופה ההלניסטית, על ידי הארכאולוג רם גופנא במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל בשנת 1968. מדרום מזרח, ב"ח'רבת כפר ביתא" נמצאו 5 מערות קבורה מפוארות בהם עיטורי פרחים ("רוזטות")[3].
החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1870 וכתב: "כפר קטן בו פזורים שרידים עתיקים... במקום מערכת של בורות מים עתיקים שמשמשת לאספקת המים לתושבי הכפר..ושני מבני מקאם[4].
במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 283 מוסלמים[5], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-307 מוסלמים אשר שכנו ב-70 בתים[6].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 410 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 10,748 דונם, מתוכם 3,259 שימושו לגידולי דגנים[7].
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה עזמוט משליטה בריטית לירדנית.
לאחר 1967
במלחמת ששת הימים, בחצות ליל ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 37 על אזור שכם. החטיבה נכנסה אל העיר בשעה 10:45 בבוקר והלחימה נמשכה עד הערב, בסיומה נפל כל האזור בידי כוחות צה"ל והכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית[8][9].
לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977, יומיים לאחר שניצח בבחירות לכנסת, הכריז ראש הממשלה מנחם בגין, בעת שביקר אצל "גרעין אלון מורה", ש'בקרוב יהיו הרבה אלוני מורה'[10]. לצורך כך נוהלו מגעים רבים עם גורמים בממשלה. בספטמבר 1978, בעקבות התחייבות של ראש הממשלה מנחם בגין שלא להקים התנחלויות במשך שלושה חודשים, עלו מתנחלים מגוש אמונים להתנחלות באזור חווארה[11]. בדצמבר 1978, לקראת תום שלושת החודשים, דרשו בגרעין אלון מורה להקים את היישוב ממזרח לשכם[12] וב-31 בדצמבר 1978 יצאו במסע עצמאי להר חווארה. המסע נעצר בידי צה"ל[13].
במאי 1979 נערך גרעין אלון מורה לחידוש המאבק, לאור ההתמהמהות בהקמת ההתנחלות ליד שכם[14]. במחלקה להתיישבות ניסו לאתר אדמות מדינה או אדמות נפקדים שמתאימות להתנחלות, לאחר ששר הביטחון סירב להפקיע אדמות לשם כך[15]. בתחילת יוני 1979 בוצעה הפקעה של אדמות מהכפר הסמוך רוג'ייב, בעקבות עתירה לבג"ץ נגד שימוש בקרקעות המופקעות לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית[16]. ממשלת ישראל החליטה להעביר את התנחלות "אלון מורה" סמוך לפסגת ג'בל בילאל (או "הר כביר"), שלמרגלותיו שוכנת עזמוט[17], זאת לאחר שהוכרזה כאדמת מדינה על ידי פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, מאחר שלא הייתה מעובדת[18].
ב-13 בינואר 1991, נרצח תושב הכפר חמדאללה ראדי חיליל עלאוונה, בן 27 על ידי פנחס אסייג, תושב אלון-מורה. אסייג הודה ברצח ושיחזר אותו. ב-12 בספטמבר 1991 החליטו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, על סמך חוות דעת רפואית, לבטל את המשפט. אסייג נשלח לאשפוז פסיכיאטרי[19].
לאחר הסכמי אוסלו, 59% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B ו-41% הם שטח C.
בשנת 1996 נסלל על אדמות הכפר כביש עוקף להתנחלות אלון מורה - כביש 555. הנסיעה על הכביש אסורה לתושבי הכפר ונמנעת מהם הגישה אל אדמות הכפר שמעבר לכביש[20]. בזמן האינתיפאדה השנייה חפר צה"ל לאורך הכביש שתי תעלות שמונעות מעבר כלי רכב בין הכפרים דיר אל-ח'טב וסאלם לעזמוט[21].
בשנת 2003, במאי הקולנוע אבי מוגרבי צילם בעזמוט סרט תיעודי קצר[22], שהוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין בשנת 2004[23]. בעשור השני של המאה ה-21, השתלטו בהדרגה מתנחלי אלון מורה על מאות דונמים של אדמה חקלאית פרטית של תושבי הכפר[24].
קישורים חיצוניים
- Welcome to Azmut
- Survey of Western Palestine, Map 12: IAA, Wikimedia commons
- Azmut village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Azmut, aerial photo, ARIJ
- דנה גילרמן, עדות מצונזרת מצומת עזמוט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003
Detail - סרטו של אבי מוגרבי שצולם בעזמוט, סרט תיעודי באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ Curtis, Edward E. (2002). Islam in Black America: identity, liberation, and difference in African-American Islamic thought. SUNY Press. p. 119. ISBN 0-7914-5370-7.
- ^ משה כוכבי (עורך), יהודה שומרון וגולן סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ב
- ^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 306
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
- ^ Mills, 1932, p.60
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
- ^ כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון
- ^ * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים
- ^ בג"ץ אֵלון מורה: התגובות בממשלת ישראל לפסק הדין שניתן ב-22 באוקטובר 1979, באתר ארכיון המדינה
- ^ למתנחלי חווארה הוצע לעבור למחנה צה"ל, דבר, 21 בספטמבר 1978; המשך
- ^ אלון מורה שכם, מעריב, 13 בדצמבר 1978
גרעין אלון מורה לא שובת, מעריב, 25 בדצמבר 1978 - ^ סוכל נסיון התנחלות ממזרח לשכם, דבר, 1 בינואר 1979
- ^ גרעין אלון מורה נערך לחידוש המאבק, מעריב, 7 במאי 1979
- ^ יוסף צוריאל, מחפשים אדמות מדינה או נפקדים בשומרון, מעריב, 27 במאי 1979
- ^ בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-22 באוקטובר 1979
- ^ דני רובינשטיין, אלון מורה מוכנה לעבור להר כביר, דבר, 5 בדצמבר 1979
- ^ יוסף חריף, הוא יכול לערער, אני מבצע" אמר אריאל שרון בישיבת הממשלה, מעריב, 3 בספטמבר 1979
יוסף חריף, מחקר על אדמות מדינה ביו"ש שערכה המשפטנית פליאה אלבק מנע את משבר, מעריב, 15 באוקטובר 1979 - ^ הפרות זכויות האדם בשטחים 1990/91, בצלם
- ^
גדעון לוי, אלכס ליבק, מי צריך חוק כשאפשר להפקיע אדמות בכוח, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
אקטיבסטילס, חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014 - ^ חיים שדמי, רופאי צה"ל בשטחים ישתלמו בזכויות אדם, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003
- ^ דנה גילרמן, עדות מצונזרת מצומת עזמוט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003
- ^ ציפי שוחט, לראשונה: סרט ישראלי פותח את המסגרת "פנורמה" בפסטיבל הקולנוע בברלין, באתר וואלה!, 6 בפברואר 2004
- ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, במלחמה על האדמה, טרקטור הוא סימן רע, באתר הארץ, 17 במאי 2013 אורן יפתחאל, אמת ושמה עמונה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
