עלי זהב
ערך זה עוסק בישוב. אם התכוונתם לחומר, ראו 
| |
 מראה כללי של היישוב מלשם
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 367 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 4,986 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.1% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   עלי זהב | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| אתר היישוב | |
עֲלֵי זָהָב הוא התנחלות ויישוב קהילתי בדרום-מערב השומרון על ציר 446, שייך למועצה אזורית שומרון, ליד היישובים פדואל, ברוכין, לשם וכפר א-דיכ. נכון למאי 2019, היישוב מונה כ-3,200 נפשות[3] וקיימות תוכניות הרחבה לעוד 1,000 משפחות.
היסטוריה
היישוב נקרא על שמה של עליזה בגין (עלי זה בגין), רעייתו של מנחם בגין. שמו הקודם של היישוב היה יועזר, על שם יוסי בן יועזר איש צרדה, כיוון שצרדה זוהתה בחרבת בנת-בר ובחרבת בלטה, הסמוכות ליישוב[4][5]. שם נוסף שניתן ליישוב היה גרעין סתיו[6].
היישוב הוקם בשנת 1983 על ידי גרעין משפחות מגוש דן. באפריל 1984 היו ביישוב 15 משפחות שהתגוררו בקרוונים[7] ובתחילת 1989, עת עמדו המתיישבים הראשונים להיכנס לבתי הקבע, היו ביישוב 48 משפחות[8]. היישוב נפגע עם פרוץ האינתיפאדה, ופיתוחו נבלם. בשנת 1991 נעשה ניסיון להרחיב את היישוב עם משה ורבין שביקש להקים את רמת השרון ב' בשומרון[9], אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. מספר ניסיונות פיתוח והרחבה נוספים כשלו מחוסר התעניינות. בשנת 2009 רכשה אמנה זכויות הרחבה ביישוב והצליחה לאושש אותו ולהכניסו לתנופת גדילה מחודשת עם הגעתם של משפחות חדשות דתיות ולא דתיות, חלקם בעלי מקצועות חופשיים. היישוב זכה בפרס הקליטה לשנים 2013 ו-2014 של מועצה אזורית שומרון על הגידול במספר התושבים[10].
אופיו של היישוב, אשר היה חילוני (עם כ-9% משפחות דתיות), השתנה למעורב (כ-40% דתיים ב-2014).
בשנת 2013 נוסדה לשם כשכונה של היישוב עלי זהב ובה כ-200 משפחות, לאחר זמן הוכרזה לשם כיישוב בפני עצמו.
במקביל לתנופת הבנייה בעלי זהב, נמשכת תנופת בנייה גם ביישובים הסמוכים (פדואל, ברוכין), ונוצר גוש התיישבות המונה כ-8,000 נפשות[3]. יחד עם בית אריה הצמודה גוש היישובים מונה כ-13,000 נפשות.
מאפייני היישוב
בעלי זהב מספר בתי כנסת, ספרייה, מכולת, בית נוער, חוות סוסים, מקווה טהרה, 3 גני משחקים, חמישה גני ילדים ומעון. בשנת הלימודים ה'תשע"ה נפתח ביישוב בית ספר יסודי דתי צומח. בשנת תשע"ח נפתחה ביישוב גם אולפנה צומחת לבנות, ובשנת הלימודים ה'תשפ"א נפתח עוד בית ספר יסודי דתי צומח.
בנובמבר 2021 החלו העבודות לבניית בית כנסת מרכזי לכלל האוכלוסייה בעלי זהב.
ביישוב פועל סניף של תנועת בני עקיבא, נפרד לבנים ולבנות, וסניף 'מעוז' של תנועת בית"ר.
לשם
ערך מורחב – לשם (יישוב)
היישוב לשם נבנה ב-2013 כשכונת הרחבה של עלי זהב בשטחה המוניציפלי ולשני היישובים ועד מקומי מאוחד, אך הוא מנוהל בפועל על ידי ועד אגודה שיתופית נפרד.
גלריה
בית טיפוסי ביישוב, 2008
תנופת פיתוח בעלי זהב, 2012
פאתיו הדרומיים של היישוב, 2008
ראש העין ות"א כפי שנראים מעלי זהב
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עלי זהב
עלי זהב, ברשת החברתית פייסבוק
גדעון לוי, אלכס ליבק, ההתנחלות לשם תשלים את הרצף הטריטואלי לאריאל, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 3.0 3.1 קובץ רשימת יישובים 2.4.19, אתר רשות האוכלוסין
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1493
- ^ בני בתירה, משכיות ופלס - שמות חדשים ליישובים ולאתרים, דבר, 7 בפברואר 1982
- ^ קובץ רשימת השינויים מאז 1948, אתר הלמ"ס
- ^ שומרון, מעריב, 19 באפריל 1984
- ^ אהרון דולב, שבעת אלפים מתיישבים חדשים ביש"ע בשנת האינתיפאדה, מעריב, 10 בפברואר 1989
- ^ אמנון אברמוביץ', עלי זהב בספר השחור, מעריב, 8 במרץ 1991
- ^ http://www.cbs.gov.il/ishuvim/reshimalefishem.pdf
| ||||||||||||||||
