בני קצובר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני קצובר
בני קצובר על הר כביר (2016)
בני קצובר על הר כביר (2016)
לידה 1947 (גיל: 77 בערך)
פתח תקווה
השכלה אקדמאי
מפלגה התחיה, תקומה
ראש מועצה אזורית שומרון
19811993
(כ־12 שנים)
יו"ר ועד מתיישבי השומרון
2008–מכהן
(כ־16 שנים)
ממקימי גוש אמונים
בני קצובר

חי בנימין קצובר (נולד בתש"ז, 1947) איש ציבור ישראלי, ממקימי גוש אמונים וממנהיגי ציבור המתנחלים. לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון. מאז 2008 הוא מכהן כיו"ר ועד מתיישבי השומרון.

ביוגרפיה

קצובר נולד בפתח תקווה. לאחר סיום שירותו הצבאי למד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-ט"ו בניסן תשכ"ח, 1968, השתתף בליל הסדר שנערך במלון פארק בחברון, אירוע הנחשב למכונן בתולדות ההתנחלות ביהודה ושומרון. לאחר מכן הועבר יחד עם משתתפים נוספים שבחרו להשתקע בחברון למתחם הממשל הצבאי בעיר.

במהלך השהות במקום נשא את חברתו לאישה. הייתה זו החתונה היהודית הראשונה בחברון מאז מאורעות תרפ"ט, וציון דרך לחידוש החיים היהודיים בעיר. כאשר הוקמה קריית ארבע עבר הזוג הצעיר מחברון לשם.

קצובר הקים יחד עם מנחם פליקס את גרעין אלון מורה, הגרעין הראשון להקמת יישוב יהודי בשומרון. לאחר שבעה ניסיונות להקמת יישוב אשר פונו, הגיע להסכמה עם ממשלת רבין על התיישבות במחנה הצבאי קדום, אשר הפכה לימים ליישוב קדומים.

ניסיון נוסף להקמת היישוב אלון מורה על גבעות טרשים שרשומות על שם תושבי כפר רוג'ייב ממזרח לשכם. יישוב זה פונה בעקבות החלטת בג"ץ שאסרה שימוש בקרקעות, שהופקעו מתושבים פלסטינים לצרכים צבאיים, על מנת להקים עליהן התנחלות אזרחית[1]. לאחר פשרה בה היו מעורבים אריאל שרון, שר החקלאות והמשפטנית, פליאה אלבק הוקם בשנת 1980 היישוב אלון מורה, בשיפוליו הדרומיים של הר כביר צפונית לגבעות רוג'יב[2].

בבחירות לכנסת השתים עשרה היה המועמד השישי ברשימת מפלגת התחיה לכנסת, אך היא זכתה בשלושה מנדטים בלבד והוא לא נבחר לכנסת. לרשימה חסרו 34 קולות בלבד לקבל את המנדט הרביעי. לאחר ששני ח"כים התפטרו מן הכנסת, היה קצובר הבא בתור ברשימה וקיווה כי בחירות חוזרות שנערכו בשתי קלפיות ברמת גן ובני ברק ב-15 באפריל 1991 יביאו לכניסתו לכנסת. אך תקוותו נכזבה[3].

בשנת 1989 נפצע קשה בתאונת דרכים, ואז הוסף לשמו השם "חי" כסגולה להבראתו.

בין השנים 1981-1993 כיהן כראש המועצה האזורית שומרון. היה פעיל בתנועת התחיה, וכיום פעיל בתנועת "תקומה". בשנת 2008 נתמנה ליו"ר ועד מתיישבי השומרון. מתגורר באלון מורה.

לקצובר חמש בנות ושני בנים, בהם הבמאית מנורה חזני. אחיו, צבי, כיהן כראש המועצה המקומית קריית ארבע.

עמדותיו

כבר בשנות ה-70 בעקבות פגישות עם אנשי רוח וסופרים כעמוס עוז וא.ב.יהושע הגיע קצובר לדיעה כי "ההומניזם המערבי.. הוא דת אלילית אלטרנטיבית ליהדות" וכי כל מערכת ערכים שאינה נשענת על "האמונה והזהות היהודית" אינה יכולה לגבש את העם היהודי "שבמוקדם או במאוחר יפתח מנגנוני דחיה כלפי ערכים זרים".[4] בינואר 2012 הביע את דעתו על הדמוקרטיה הישראלית במצבה הנוכחי: "הייתי אומר שכיום לדמוקרטיה הישראלית יש תפקיד אחד מרכזי והוא להיעלם מהשטח. הדמוקרטיה הישראלית סיימה את תפקידה, והיא חייבת להתפרק ולהתכופף בפני היהדות. היום כל האירועים מנתבים להכרה שאין דרך אחרת, אלא להעמיד במרכז את העניין היהודי על פני כל עניין אחר, וזו התשובה לכל המצב והאיומים".[5] קצובר נימק את עמדתו בטענה כי "הדמוקרטיה הישראלית הגיעה למצב בו היא לא מסוגלת לשרת את האינטרס היהודי. כל העדפה של האינטרס היהודי נחשבת לאפליה ונפסלת על ידי בג"ץ או רשויות המדינה. בכל מקום בו אינטרס לאומי מובהק פוגש ב"דמוקרטיה" – בהקצאות קרקע, בישובים קהילתיים, בביטוח לאומי – האינטרס הלאומי היהודי נאלץ לסגת".[6] עם זאת קצובר אינו תומך במדינת הלכה אלא ש"הפתרון הבסיסי הוא להעדיף את "היהודי" על פני "הדמוקרטי" כל אימת שיש התנגשות ערכית בין השניים".[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני קצובר בוויקישיתוף

הערות שוליים

ראשי מועצה אזורית שומרון Shomron Regional Council.JPG
מאיר הרנוי בני קצובר אריה עופרי בנצי ליברמן גרשון מסיקה יוסי דגן
1981-1979 1993-1981 1997-1993 2007-1997 2015-2007 2015 ואילך


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0