בני קצובר
.jpg) | |||||
| בני קצובר במהלך סיור בשומרון (2012) | |||||
| לידה |
1947 (גיל: 77 בערך) פתח תקווה, המנדט הבריטי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אקדמאי | ||||
| מפלגה | התחיה, תקומה | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
בנימין חי קצובר (נולד בתש"ז, 1947) איש ציבור ישראלי, ממקימי גוש אמונים וממנהיגי ציבור המתנחלים. לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון, מראשי מועצת יש"ע ומועמד מפלגת התחיה לכנסת, והיו"ר הראשון של ועד מתיישבי השומרון.
ביוגרפיה
קצובר נולד ליונתן וברכה קצובר בכפר אברהם שבפתח תקווה. לאחר סיום שירותו הצבאי למד מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהיותו סטודנט באוניברסיטה ראה מודעה הקוראת לסייע להתיישבות המתחדשת בחברון, שיצאה לדרך בט"ו בניסן תשכ"ח, 1968, בליל הסדר שנערך במלון פארק בחברון, אירוע הנחשב למכונן בתולדות ההתנחלות ביהודה ושומרון. באותו ליל סדר מפורסם קצובר לא השתתף, אך הצטרף אל יושבי המלון במהלך חול המועד. לאחר מכן הועבר יחד עם משתתפים נוספים שבחרו להשתקע בחברון למתחם הממשל הצבאי בעיר.
במהלך השהות במקום נשא לאשה את חברתו בינה, עולה חדשה ממרוקו ותושבת דימונה. חתונתם התקיימה בחצר בניין הממשל הצבאי (באורווה המנדטורית).[1] הייתה זו החתונה הראשונה של יהודים שחזרו לשבת בחברון.[2] בני הזוג גרו בבניין הממשל הצבאי במשך כשנתיים, במהלכן נולדו שני ילדיהם הראשונים. כאשר הוקמה קריית ארבע עבר הזוג הצעיר מחברון לשם.
קצובר הקים יחד עם מנחם פליקס את גרעין אלון מורה, הגרעין הראשון להקמת יישוב יהודי בשומרון. הגרעין, שהיה חלק מגוש אמונים, ארגן שבעה ניסיונות להקמת יישוב בשומרון, חלקם בתחנת הרכבת בסבסטיה, אשר פונו. בניסיון העלייה השמיני הגיעו להסכמה עם ממשלת רבין על התיישבות במחנה הצבאי קדום, אשר הפכה לימים ליישוב קדומים[3].
ניסיון נוסף להקמת היישוב אלון מורה נעשה על גבעות טרשים שרשומות על שם תושבי כפר רוג'ייב ממזרח לשכם. יישוב זה פונה בעקבות החלטת בג"ץ שאסרה שימוש בקרקעות, שהופקעו מתושבים פלסטינים לצרכים צבאיים, על מנת להקים עליהן התנחלות אזרחית[4]. לאחר פשרה בה היו מעורבים אריאל שרון, שר החקלאות, והמשפטנית פליאה אלבק הוקם בשנת 1980 היישוב אלון מורה, בשיפוליו הדרומיים של הר כביר צפונית לגבעות רוג'יב[5].
בבחירות לכנסת השתים עשרה היה המועמד השישי ברשימת מפלגת התחיה לכנסת, אך היא זכתה בשלושה מנדטים בלבד והוא לא נבחר לכנסת. לרשימה חסרו 34 קולות בלבד לקבל את המנדט הרביעי. לאחר ששני ח"כים התפטרו מן הכנסת, היה קצובר הבא בתור ברשימה וקיווה כי בחירות חוזרות שנערכו בשתי קלפיות ברמת גן ובני ברק ב-15 באפריל 1991 יביאו לכניסתו לכנסת. אך תקוותו נכזבה[6].
ב-5 בספטמבר 1988 נפצע קשה בתאונת דרכים[7], ואז הוסיף לשמו את השם "חי" כסגולה להבראתו.
בין השנים 1981-1993 כיהן כראש המועצה האזורית שומרון. היה פעיל בתנועת התחיה, וכיום פעיל בתנועת "תקומה". בשנת 2008 נתמנה ליו"ר ועד מתיישבי השומרון. מתגורר באלון מורה, ועוסק בהדרכת קבוצות באתר הר כביר - מצפה לונץ, ומשלב בסיור את סיפור חידוש היישוב היהודי בשומרון.
קצובר נשוי לבינה ולהם חמש בנות ושני בנים, בהם הבמאית מנורה חזני. אחיו, צבי, כיהן כראש המועצה המקומית קריית ארבע.
עמדותיו
לאורך השנים הדגיש קצובר כי תפיסת עולמו ניזונה ממערכת הערכים היהודית ומתורת ישראל, וכי מערכות הערכים האוניברסליות-מודרניות בעיניו משניות לה[8]. כבר בשנות ה-70 בעקבות פגישות עם אנשי רוח וסופרים כעמוס עוז וא.ב.יהושע הגיע קצובר לדיעה כי "ההומניזם המערבי.. הוא דת אלילית אלטרנטיבית ליהדות" וכי כל מערכת ערכים שאינה נשענת על "האמונה והזהות היהודית" אינה יכולה לגבש את העם היהודי "שבמוקדם או במאוחר יפתח מנגנוני דחיה כלפי ערכים זרים".[9] בינואר 2012 הביע את דעתו על הדמוקרטיה הישראלית במצבה הנוכחי: "הייתי אומר שכיום לדמוקרטיה הישראלית יש תפקיד אחד מרכזי והוא להיעלם מהשטח. הדמוקרטיה הישראלית סיימה את תפקידה, והיא חייבת להתפרק ולהתכופף בפני היהדות. היום כל האירועים מנתבים להכרה שאין דרך אחרת, אלא להעמיד במרכז את העניין היהודי על פני כל עניין אחר, וזו התשובה לכל המצב והאיומים".[10] קצובר נימק את עמדתו בטענה כי "הדמוקרטיה הישראלית הגיעה למצב בו היא לא מסוגלת לשרת את האינטרס היהודי. כל העדפה של האינטרס היהודי נחשבת לאפליה ונפסלת על ידי בג"ץ או רשויות המדינה. בכל מקום בו אינטרס לאומי מובהק פוגש ב"דמוקרטיה" – בהקצאות קרקע, בישובים קהילתיים, בביטוח לאומי – האינטרס הלאומי היהודי נאלץ לסגת".[11] עם זאת קצובר אינו תומך במדינת הלכה אלא ש"הפתרון הבסיסי הוא להעדיף את "היהודי" על פני "הדמוקרטי" כל אימת שיש התנגשות ערכית בין השניים".[9]
תביעות דיבה
ב-2018 הגיש תביעת דיבה נגד שידורי קשת לאחר שתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" הציגה את תמונתו כשלידה הכיתוב: "סבא פוגרום". ב-5 בינואר 2020 בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתו בנימוק שעל רקע התבטאויותיו של קצובר, אין המערכון מהווה לשון הרע והוא חוסה תחת חופש הביטוי[12]. קצובר ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וזה ב-4 במרץ 2021 קיבל את ערעורו, קבע שהפרסום המדובר אינו נכנס לגדר סאטירה ומהווה הוצאת דיבה, וחייב בעקבות כך את "שידורי קשת" לפצותו ב-50,000 ש"ח[13]. בקשת רשות ערעור של "שידורי קשת" נדחתה.[14] לדברי קצובר, המערכון האמור מהווה חלק ממתווה קבוע של הפיכת הימין למשיסה. ולפיכך החליט לצאת למאבק זה על אף שבתחילה התלבט רבות אם לעשות זאת. זאת בשל ההכרה בחשיבות שבבלימת התופעה בה הלשון המשולחת כלפי אנשי ימין היא חסרת כל רסן, כדבריו[15]. את הסכום שקיבל החליט לתרום.
קצובר הגיש תביעת דיבה נוספת, בסך 300,000 ש"ח, נגד העיתונאי אמנון אברמוביץ' והעיתון "ידיעות אחרונות", על שפרסמו מידע לא נכון בעניינו. ב-24 במאי 2022 התביעה נדחתה, וקצובר חויב לשלם הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח[16]. בערעור לבית המשפט המחוזי מרכז קיבל בית המשפט ב-31 בינואר 2023 את עמדתו של קצובר, וחייב את אברמוביץ' לפצות את קצובר ב-15,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. הסכום הנמוך שנפסק לו נומק בהתבטאויותיו החריפות של קצובר שנאמרו בעבר ובעקבות הסרת המאמר במהירות יחסית מהאתר.[17]
קישורים חיצוניים
- בני טוקר, אלון מורה: נשלמות ההכנות לשבת לך-לך, באתר ערוץ 7, 14 באוקטובר 2010
- שלום בער קרומבי, השטח צריך להנהיג את הפוליטיקאים, ריאיון לשבועון "בית משיח", באתר חב"ד אינפו, 22 בינואר 2014
- מזל מועלם, בני קצובר: הפגיעה בחיילי צה"ל היא חרפה, באתר אל-מוניטור, 9 באפריל *
- בג"ץ מקשיב לגזלנים במקום לחלוצים, באתר ערוץ 7
- אורי מילשטיין, כך נכבש השומרון כנגד כל הסיכויים: בני קצובר משקיף על מפעל חייו, באתר מעריב אונליין, 22 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ הבלתי חשובים | חתונה בחברון - פרק 9, נבדק ב-2024-03-14
- ^ החתונה היהודית הראשונה בחברון, לאחר מאורעות תרפ"ט הייתה ביולי 1967 כאשר הצבא חיתן 8 זוגות במערת המכפלההבלתי חשובים | חתונה בחברון - פרק 9, נבדק ב-2024-03-14
- ^ אהרון דולב, הולכים להתיישב בשכם האסורה, מעריב, 14 ביוני 1974
- ^ בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-22 באוקטובר 1979
- ^ כתבות של רפיק חלבי ויגאל גורן במבט לחדשות
- ^ רק 27 קולות - מנעו אבדן מנדט - מ"הליכוד" ל"תחיה", כתבה על תוצאות הבחירות החוזרות
- ^ בני קצובר נפצע קשה בתאונת דרכים, חדשות, 6 בספטמבר 1988
- ^ אורי מילשטיין, כך נכבש השומרון כנגד כל הסיכויים: בני קצובר משקיף על מפעל חייו, באתר מעריב אונליין, 22 בספטמבר 2018
- ^ 9.0 9.1 בני קצובר, דמוקרטיה כהלכתה, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- ^ חיים לוינסון, בני קצובר: לפרק את הדמוקרטיה ולהכפיף אותה ליהדות, באתר הארץ, 8 בינואר 2012
- ^ אבישי עברי, העתיד מטיל צלו, אתר לאטמה
- ^ תא (ת"א) 57752-01-18 בני קצובר נ' שידורי קשת בע"מ, ניתן ב-5 בינואר 2020, באתר "נבו"
- ^ אורן פרסיקו, המחוזי קיבל ערעור בני קצובר, באתר העין השביעית, 7 במרץ 2021
שמעון כהן, 'לא לוותר, לבלום בביהמ"ש את הכפשת הימין', באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2021 - ^ רע"א 3117/21 שידורי קשת בע"מ נ' בנימין (בני) קצובר, ניתן ב־30 במאי 2021
- ^ שמעון כהן, 'לא לוותר, לבלום בביהמ"ש את הכפשת הימין', באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2021
- ^ שוקי טאוסיג, נדחתה תביעת דיבה של בני קצובר נגד אמנון אברמוביץ' ו"ידיעות אחרונות", באתר העין השביעית, 24 במאי 2022
- ^
שלמה פיוטרקובסקי, הערעור התקבל: אמנון אברמוביץ' יפצה את בני קצובר על הוצאת דיבה, בעיתון מקור ראשון, 31 בינואר 2023
ראשי מועצה אזורית שומרון 
| ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
בני קצובר38460202Q7050575