טורקמניסטן

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, שמות מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

טורקמניסטן
Türkmenistan

סמל
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	ההמנון הלאומי של מדינת טורקמניסטן העצמאית והנייטרלית המנון המנון
ממשל
משטר	דיקטטורה (רשמית רפובליקה)
שפה רשמית	טורקמנית
עיר בירה	אשגבאט 37°58′N 58°20′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	488,100 קמ"ר (54 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +5
היסטוריה
הקמה	פירוק ברית המועצות
- עצמאות - תאריך	מברית המועצות 27 באוקטובר 1991
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2025)	7,587,654 נפש (104 בעולם)
צפיפות	15.55 נפש לקמ"ר (216 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 31.51% גילאי 15 - 24 14.23% גילאי 25 - 54 42.09% גילאי 55 - 64 7.64% גילאי 65 ומעלה 4.53%
כלכלה
תמ"ג (2023)	59.89 מיליארד $ (90 בעולם)
תמ"ג לנפש	7,893$ (110 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.744 (94 בעולם)
מטבע	מנאט טורקמני‏ (TMM)
שונות
סיומת אינטרנט	tm
קידומת בין־לאומית	993

טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan, מבוטא טורקמנית'טן) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות (ונקראה באותה תקופה "הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של טורקמניסטן") והיא הפכה למדינה עצמאית ב-27 באוקטובר 1991.בצד המערבי של המדינה. אוכלוסייתה מונה כ-5,231,422 מיליון בני אדם (2015).

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של טורקמניסטן

במשך מאות בשנים, הטריטוריה של טורקמניסטן נכבשה על ידי אימפריות ומלוכות שונות עקב היותה מרכז מעבר חשוב באסיה המרכזית.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום מזרח, איראן בדרום, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן בצפון ובמזרח ויש לה חוף על הים הכספי אותה בדרכו להודו. לאחר מות אלכסנדר מוקדון, אימפריית פרתיה כבשה אותה ומלך פרתיה שלט על הממלכה מבירתו החדשה ניסה בטורקמניסטן - שרידי העיר מצויים היום בפרבר של הבירה אשגבאט.

במאה ה-7 וה-8 הערבים הביאו את האסלאם לאזור ובתקופה זו התהוותה דרך המשי המפורסמת בין סין למזרח התיכון ואירופה, והמסחר בטורקמניסטן קיבל תמריץ משמעותי.

במאה ה-11 ובמאה ה-12 הקים שבט הסלג'וק הטורקמני אימפריה אזורית שהתרחבה עד בגדד (מאוחר יותר הטורקמנים הסלג'וקים ועמים טורקים אחרים התאחדו ויצרו את האימפריה העות'מאנית).

במאה ה-13 הוביל ג'ינג'יס חאן את המונגולים למסע כיבושים עד אירופה, וטורקמנים רבים מצאו את מותם עקב אכזריות המונגולים. לאחר מותו איבדו המונגולים את שליטתם בטורקמניסטן, עד שטימור לנג (צאצא של ג'ינג'יס חאן) השתלט על האזורים שאבדו והקים את האימפריה הטימורית.

במאה ה-15 ועד המאה ה-17 שלטו הפרסים בטורקמנים. התקופה התאפיינה במלחמות קשות בינם לבין עצמם. המלחמות השבטיות פיצלו והחלישו את הטורקמנים ובמאה ה-18 הצאר הרוסי כבש את האזור. שליטת הרוסים נמשכה עד מהפכת אוקטובר 1917 ולמעשה המשיכה, אחרי תקופה של מאבקים לעצמאות (1917–1922), גם תחת השלטון הקומוניסטי עד שנת 1991. אמנם, אחרי שהצבא האדום של הקומוניסטים השתלט סופית על האזור בשנת 1922 הוקם בשנת 1924 בטורקמניסטן שלטון אוטונומי תחת השם "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית".

טורקמניסטן הכריזה על עצמאותה ב-27 באוקטובר 1991, יחד עם רוב מדינות הגוש הסובייטי לאחר התמוטטות ברית המועצות.

פוליטיקה

באופן רשמי, מוגדרת טורקמניסטן כרפובליקה דמוקרטית שבראשה עומד נשיא, אולם בפועל השלטון במדינה אינו דמוקרטי. מאז עצמאותה באוקטובר 1991, שלט בה ספרמורט ניאזוב שליטה מלאה. ב-28 בספטמבר 1999, אף הורחבה תקופת כהונתו לצמיתות על ידי הפרלמנט (מג'אלס). המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן (DPT), מפלגתו של ניאזוב, הייתה המפלגה החוקית היחידה במדינה, כך שאופוזיציה לא באה בחשבון. לפני קבלת עצמאות המדינה, נקראה מפלגת השלטון בשם "המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסובייטית של טורקמניסטן" והיא שלטה במדינה אז כמו היום.

ניאזוב יזם פולחן אישיות סביבו, וכינה את עצמו "טורקמנבאשי" (אבי הטורקמנים). פניו נראו בכל מקום ועל כל דבר במדינה התנוססה תמונתו, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי-ספר ואפילו על בקבוקי וודקה. הנשיא גם שינה את שם חודש ינואר לשמו, והעניק לחודשים האחרים את שמות בני משפחתו. על מגדל גבוה בעיר הבירה הציב פסל זהב בדמותו, המסתובב במשך היום כך שפנה תמיד אל השמש; ספר שכתב ניאזוב, שתוכנו הוא אפוס המגולל את תולדות האומה הטורקמנית, הופיע בכל הספריות הציבוריות ובתוכניות הלימוד, וכל האזרחים חויבו לקרוא בו. בקיאות בספר נדרשה כתנאי לקבלת שירותים שונים. פולחן האישיות, לטענת ניאזוב, נועד "ליצור אחדות טורקמנית שתגבש את האומה הטורקמנית."

בין השאר חוקק ניאזוב חוקים יוצאי-דופן, כמו איסור על גידול שפמים וזקנים, או איסור על האזנה לאופרה. כל האזרחים חויבו לשאת תעודות זהות בכל עת, והוטלו מגבלות חמורות על כניסה למדינה ויציאה ממנה. כאשר עלה ניאזוב לשלטון הוא הצהיר כי עד שנת 2020 יחולקו מים, מלח, חשמל וגז חינם לכל התושבים. בשנת 2006 הודיע שמועד התחלת ההטבות יידחה לעוד 10 שנים, כלומר לשנת 2030.

על אף שחוקת טורקמניסטן מגינה על חופש העיתונות, שלטה הממשלה בתקשורת, והיו קיימים רק שני עיתונים לא-ממשלתיים - "אדלט" ו"גלקיניש", שאף הם נוסדו בצו הנשיא. תחנות הכבלים שהיו קיימות במדינה בשנות ה-80 נסגרו, ומהתושבים נמנעה גישה לאינטרנט.

הכוח העצום שרוכז בידי הנשיא ומקורביו הוביל לשחיתות גדולה. שחיתות זו לא טופלה, כיוון שמערכת המשפט הייתה כפופה למשטר, וכל השופטים מונו על ידי ניאזוב לכהונה של חמש שנים ללא פיקוח הרשות המחוקקת.

ניאזוב שלט במדינה עד מותו ב-21 בדצמבר 2006. כממלא מקומו התמנה גורבנגולי ברדימוחמדוב, וב-11 בפברואר 2007 נבחר ברוב של 89 אחוזים לנשיא. עם בחירתו הודיע ברדימוחמדוב כי ימשיך את דרכו של ניאזוב, אך בפועל החל לצמצם משמעותית את פולחן האישיות של קודמו ופעל להפסקת הבידוד הבינלאומי של המדינה. כמו כן הסיר חלק מההגבלות שהוטלו על חופש המידע, חופש העיתונות וחופש התנועה במדינה.

למרות שיגור לווין התקשורת הראשון של טורקמניסטן באפריל 2015, TurkmenAlem52E/MonacoSAT הממשלה הוציאה איסור גורף על שימוש בצלחות לווין ובתהליכים של הריסת צלחות הלווין הקיימות, לפי דיווח כדי לפגוע באפשרות לשמוע את Radio Azatlyq, השידור הטורקמני של רדיו אירופה החופשית.

בין ישראל לטורקמניסטן נכרתו יחסים דיפלומטיים ב-1992, מספר חודשים לאחר שהכריזה על עצמאותה. ב-2009 החליטה ישראל לפתוח לראשונה שגרירות באשגבאט ובקיץ 2013 נכנס לתפקידו שגריר ישראל הראשון לטורקמניסטן, שמי צור.

כלכלה

כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות, גידול מקנה, משאבי נפט וגז טבעי. 3% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 61.5% מהשטח משמשים למרעה, 8% מכוסים יערות.

הגידולים העיקריים: חיטה, כותנה, שעורה, אורז, תירס, תפוחי אדמה, טבק, ירקות ופירות.

גידול מקנה: בקר, צאן, חזירים.

הדיג בים הכספי מניב 38,000 טון דגים בשנה. 43% מכוח העבודה מועסקים בחקלאות, יערנות ודיג.

התעשייה במדינה מועטה ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית והמכירות. מייצרים תזקיקי נפט, טקסטיל, מוצרי צמר, מוצרי מזון. 15% מכוח העבודה מועסקים בתעשייה.

המדינה עשירה בגז טבעי אך נמנעה בשנים האחרונות מלמכור אותו למדינות זרות.

תחבורה

24,000 דרכים, מתוכן 19,500 כבישי אספלט. 2,180 ק"מ מסילות ברזל.

נהר אמו דריה משמש עורק תחבורה פנימי חשוב. בצי הסוחר 34 אוניות שנפחן כולל 33,000 טון.

לחברת התעופה הלאומית 36 מטוסים. מקיימת בעיקר קשרי תעופה עם מדינות שכנות ומדינות מזרח ומערב אירופה.

גאוגרפיה

הרי קופתדאגן

גודלה של המדינה הוא 488,100 קמ"ר. על כ-70% משטחה משתרע מדבר קאראקום.

מרכז הארץ נשלט על ידי מדבר קאראקום ושקע טוראן אשר ברובם שטוחים. לאורך הגבול הדרום מערבי מתפרס רכס קופטדאג על פני 2,912 קמ"ר. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר Aýrybaba (שמו הרשמי שונה ב-2004 לכבוד ניאזוב: Beýik Saparmyrat Türkmenbaşy belentligi) המתנשא לגובה 3,138 מטר.

הרמה היחידה במדינה היא רכס קופטדאג בדרום מערב, והנהרות הראשיים של המדינה הם אמו דריה והרי רוד. בצפון מערב המדינה נמצאת לגונת גאראבוגאזקול.

האקלים הוא יבשתי צחיח ברוב שטחה של המדינה. הבדלי הטמפרטורה בין החורף לקיץ ובין היום והלילה גדולים. טמפרטורות הממוצעות של החודש הקר ביותר ושל החודש החם ביותר הן: לחוף הים הכספי 32 ,0, בדרום מזרח 32, -6, בצפון מזרח 33, -13. הגשמים יורדים באביב ובחורף וכמותם הממוצעת 75–300 מ"מ. בהרים כמותם יותר גדולה.

דמוגרפיה

טורקמני לבוש בגדים מסורתיים

אוכלוסיית טורקמניסטן מונה יותר מ-5 מיליון נפש.

מבחינה אתנית, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה היא הטורקמנים המהווים כ-85% מהאוכלוסייה. קיימים מספר מיעוטים אתניים גדולים כמו האוזבקים המהווים 5% מהאוכלוסייה, הרוסים שהמהווים 4% מהאוכלוסייה, ועוד 6% מורכבים מקזחים, טטרים, ארמנים, אזרים, אוקראינים ואחרים.

מבחינה דתית רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית סונית אשר מהווה 89% מהאזרחים. 9% נוספים הם נוצרים אורתודוקסים ויתר האוכלוסייה, כ-2%, מתחלקים בין דתות שונות או שאין לגביהם נתונים ספציפיים.

השפה המדוברת ביותר במדינה (שהיא גם השפה הרשמית במדינה) היא השפה הטורקמנית אשר מדוברת בפי 72% מהאוכלוסייה. השפה הרוסית מדוברת בפי 12% והיא אחד השרידים שנותרו מהשלטון הסובייטי. השפה האוזבקית מדוברת בפי 9% מהאוכלוסייה ועוד 7% מדברים בשפות שונות (ביניהם השפה הבלוצ'ית).

שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות טורקמניסטן

טורקמניסטן מורכבת מחמישה מחוזות הקרויים בשפה המקומית "ויילטלאר" (צורת יחיד: וילייט), ועיר עצמאית אחת:

מחוז אכל מחוז בלקן מחוז דשחובוז מחוז לבפ מחוז מרי אשגבאט - עיר עצמאית

מחוזות טורקמניסטן

קישורים חיצוניים

• פורטל ממשלת טורקמניסטן - אתר רשמי
• חדשות טורקמניסטן
• צור שיזף, טורקמניסטן, באתר המחבר
• דאגלס בירק ופיטר לאונרד, אי-פי, שבר קטן בחומת השיש, באתר הארץ, 01/01/09

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0