קזחים
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| בסביבות 17 מיליון | |
| שפות | |
| קזחית, רוסית | |
| דת | |
| אסלאם |
הקזחים (בקזחית: қазақ) הם קבוצה אתנית המשתייכת לעמים הטורקיים אשר נמצאת בעיקר באזור מרכז אסיה ומזרח אירופה, ובמיוחד בקזחסטן שם הם מהווים את רוב האוכלוסייה. בנוסף קיימות גם קהילות קזחיות גדולות במדינות שכנות כמו אוזבקיסטן, רוסיה, סין, ומונגוליה (במיוחד במחוז באיין-אולגי).
המונח "קזחי" מתייחס לרוב לקזחים אתניים, בעוד שהמונח "קזחסטני" מתייחס לכל אזרחי קזחסטן, ללא קשר למוצא האתני שלהם.[1][2]
שפה ודת
השפה הקזחית היא השפה הרשמית של קזחסטן. לאסלאם, ובמיוחד האסלאם הסוני, הייתה השפעה ניכרת על התרבות והזהות הקזחית במשך מאות שנים.
דמוגרפיה
| 1897 | 1917 | 1926 | 1937 | 1959 | 1979 | 1989 | 1999 | 2009 | 2018 | 2022 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 81.7% | 68.0% | 58.5% | 39.8% | 29.8% | 36.2% | 40.1% | 53.5% | 63.1% | 67.5% | 70.15% |
בחם השנים 1897 ל-1959 חלה צניחה עצומה בכמות האוכלוסייה הקזחית האתנית כתוצאה מהקולוניאליזם של האימפריה הרוסית, ולאחר מכן כתוצאה מרצח העם שבוצע באוכלוסייה הקזחית בתקופת משטרו של סטלין.
| שנה | כמות הקזחים האתנים בקזחסטן |
|---|---|
| 1897 | 3,392,700 |
| 1917 | 4,615,000 |
| 1926 | 3,627,612 |
| 1937 | 2,181,520 |
| 1959 | 2,794,966 |
| 1979 | 5,289,349 |
| 1989 | 6,527,549 |
| 1999 | 8,011,452 |
| 2009 | 10,096,763 |
| 2018 | 12,212,645 |
הפזורה הקזחית
ברוסיה
ברוסיה האוכלוסייה הקזחית חיה בעיקר באזורים הנמצאים לאורך הגבול עם קזחסטן. על פי מפקד האוכלוסין הרוסי משנת 2002 היו באותה העת 654,000 קזחים ברוסיה, ורובם נמצאו במחוזות אסטרחן, וולגוגרד, סראטוב, סמרה, אורנבורג, צ'ליאבינסק, קורגן, טיומן, אומסק, נובוסיבירסק, אלטאי ורפובליקת אלטאי. למרות שהם קזחים אתנים, לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 כל אותה האוכלוסייה קיבלה אזרחות רוסית.
| 1939 | % | 1959 | % | 1970 | % | 1979 | % | 1989 | % | 2002 | % | 2010 | % |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 356 646 | 0.33 | 382,431 | 0.33 | 477,820 | 0.37 | 518,060 | 0.38 | 635,865 | 0.43 | 653,962 | 0.45 | 647,732 | 0.45 |
בסין
לפי נתוני מפקד האוכלוסין של הרפובליקה העממית של סין לשנת 2010 אוכלוסיית הקזחים בסין מנתה באותה העת 1.462 מיליון אנשים. אלפי קזחים ברחו לסין במהלך תקופת הרעב הגדול בקזחסטן בשנים 1932–1933.
לפחות מיליון אויגורים, קזחים ותושבים מוסלמים אחרים בשינג'יאנג נעצרו בשנים האחרונות והועברו למחנות מעצר המוניים, המכונים "מחנות חינוך מחדש", שמטרתם להשפיע על עמדת הפוליטית של העצורים, על זהותם ועל אמונתם הדתית.
במונגוליה
במאה ה-19 האימפריה הרוסית דחפה קזחים רבים למדינות שכנות. בעקבות כך בסביבות 1860 קזחים רבים הגיעו למונגוליה והם הורשו להתיישב במחוז באיין-אולגי אשר במערב מונגוליה. במשך רוב המאה ה-20 הם נותרו קהילה מבודדת ומלוכדת. במחוז באיין-אולגי כ-88.7% מכלל האוכלוסייה הם ממוצא קזחי, בעוד שישנם גם קזחים רבים במחוז חובד בו כ-11.5% מכלל האוכלוסייה הם ממוצא קזחי.
| 1956 | % | 1963 | % | 1969 | % | 1979 | % | 1989 | % | 2000 | % | 2010[5] | % | 2020 [6] | % |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 36,729 | 4.34 | 47,735 | 4.69 | 62,812 | 5.29 | 84,305 | 5.48 | 120,506 | 6.06 | 102,983 | 4.35 | 101,526 | 3.69 | 121,000 | 3.81 |
באוזבקיסטן
נכון לתחילת 2021 היו מעל ל-821,000 קזחים אתניים באוזבקיסטן. הם חיו בעיקר בקאראקלפאקסטן ובצפון אוזבקיסטן.
באיראן
האוכלוסייה הקזחית באיראן חיה כיום בעיקר במחוז גולסתאן אשר בצפון איראן. לפי ethnologue.org, בשנת 1982 חיו כ-3000 קזחים בעיר גרגאן. בעקבות התפרקות ברית המועצות ירד מספר הקזחים באיראן באופן מהותי כתוצאה מכך שרבים היגרו חזרה למולדתם ההיסטורית.
באפגניסטן
בשנות ה-30 קזחים רבים נמלטו לאפגניסטן כאשר הם נמלטו מהבולשביקים. לפי ההיסטוריון הקזחי גולנר מנדיקולובה היו בין 20,000 ל-24,000 קזחים באפגניסטן נכון לשנת 1978. חלקם גדול מהם התבוללו ואינם דוברים יותר את השפה הקזחית.
לטענת משרד החוץ של קזחסטן נכון לשנת 2021 נותרו כ-200 קזחים באפגניסטן.
בטורקיה
במהלך מלחמת אפגניסטן הגיעו לטורקיה לא מעט פליטים קזחים, טורקמנים, קירגיזים וואוזבקים שבאו לטורקיה מפקיסטן.
גלריית תמונות
-
צילום מהמאה ה-19 של צייד קזחי והנשר שלו
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Kolsto, Pal (בינואר 1998). "Anticipating Demographic Superiority: Kazakh Thinking on Integration and Nation". Europe-Asia Studies. 50 (1): 51–69. doi:10.1080/09668139808412523. hdl:10852/25215. JSTOR 153405. PMID 12348666. ארכיון מ-13 באפריל 2021. נבדק ב-13 באפריל 2021 – via JSTOR.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Buri, Tabea (2016). "Urbanisation and Changing Kazakh Ethnic Subjectivities in Gansu, China". Inner Asia. 18 (1): 79–96 (87). doi:10.1163/22105018-12340054. JSTOR 44645086. ארכיון מ-13 באפריל 2021. נבדק ב-13 באפריל 2021 – via JSTOR.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Ethnic composition of Russia (national censuses)". Demoscope.ru. 27 במאי 2007. ארכיון מ-18 ביולי 2018. נבדק ב-5 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Монгол улсын ястангуудын тоо, байршилд гарч буй өөрчлөлтуудийн асуудалд" М.Баянтөр, Г.Нямдаваа, З.Баярмаа pp.57–70 (אורכב 27.03.2009 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Mongolia National Census 2010 Provision Results.
- ^ "2020 POPULATION AND HOUSING CENSUS OF MONGOLIA /summary/". ארכיון מ-15 ביולי 2021. נבדק ב-11 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
קזחים38605346Q80040