הפיקוח על הבנקים היא חטיבה בבנק ישראל הפועלת כרשות פיקוח על פעילות הבנקים בישראל. העומד בראש החטיבה הוא המפקח על הבנקים.
תפקידיו של הפיקוח על הבנקים הם להבטיח את ניהולם התקין של הבנקים, להגן על עניינם של לקוחות הבנקים ולשמור על יציבותם הפיננסית של הבנקים ויכולתם לעמוד בהתחיבותם למפקידים. במסגרת הפיקוח, בסמכות החטיבה לקבוע הוראות שונות לכל הבנקים כיצד עליהם לפעול ולבדוק את פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסיים והצרכניים, מעת לעת.[1]
המפקח על הבנקים הנוכחי הוא יאיר אבידן המכהן בתפקיד מאז מאי 2020.[2]
ככלל, מערכת הבנקאות מהווה חלק חשוב ונכבד מכלל המשק, זאת משום שהיא מהווה את הבסיס לפעילות הפיננסית של המשק ומרכזת למעשה את ענייני הכספים של תושבי המדינה. הדבר כולל את כל החברות העסקיות, בעלי החברות ומשקי הבית, כלומר למעשה כל אזרח ואזרח. אם כן, ניתן להסיק כי תקלות, אף הקלות ביותר, בתפקודה של המערכת הבנקאית, עשויות לפגוע במידה משמעותית, בתפקודו של המשק כולו. מכאן שלכל אחד מאזרחי המדינה יש אינטרס חברתי ואישי שכל המערכת הבנקאית תתפקד היטב ותהיה יציבה.
מבקרי מוסד המפקח על הבנקים, טוענים כי לעיתים בשם השמירה על היציבות של הבנקים ודאגה לרווחיותם, נפגעים הלקוחות וכי במטוטלת שבין הגנת הצרכן לבין שמירה על היציבות הפיננסית של הבנק קיים חוסר איזון אשר משרת את האינטרסים של הבנקים עצמם.
ראשית, הפיקוח על הבנקים הקובע נורמות והגבלות לפעילותם השוטפת של הבנקים בתחום הניהול והתקינה. בנוסף, הוא עורך ביקורת והערכה בספרי הבנקים על מנת לנתח את הממצאים ולהעריך את מצבו העסקי ולוודא כי הוא מקיים את ההוראות לגבי הפעילות השוטפת ונמנע מסיכוני יתר.
כמו כן מעודד הפיקוח על הבנקים פיקוח של הלקוחות ושל גורמי שוק ההון השונים על הבנקים ועל פעולותיהם העסקיות, כחלק מהליך הפיקוח על הבנקים. כתוצאה מהידוק הפיקוח, הרחיב המפקח על הבנקים את החובה הקיימת באשר לפירוט המידע שהבנקים מחויבים למסור ללקוחותיהם בדבר הריביות אשר הם גובים ומשלמים, העמלות תמורת שירותיהם ובתחום סדרי ההתקשרות, החוזית בינם לבין לקוחותיהם.
תפקיד חשוב נוסף הוא הטיפול בפניות הציבור. אם לקוח כלשהו סבור כי הבנק נהג עמו שלא כשורה, הוא רשאי להגיש תלונה אל היחידה לפניות הציבור. אותה היחידה, לאחר בירור התלונה, מודיעה למתלונן ולבנק את תוצאות הבירור. אם הוחלט כי התלונה מוצדקת, הבנק מחויב לתקן את התנהגותו.
הפיקוח על הבנקים נעשה באמצעות חמישה אגפים מרכזיים: אגף הביקורת, אגף הערכה מוסדית, אגף מדיניות והסדרה, אגף בנק-לקוח ואגף טכנולוגיה וחדשנות. בראש כל אחד מהאגפים עומד מנהל אגף שהוא סגן למפקח על הבנקים.
באוגוסט 1991, הוציא המפקח על הבנקים ד"ר אמנון גולדשמידט לראשונה את קובץ הוראות ניהול בנקאי תקין, שהיה מבוסס על חוזרים שהוצאו במהלך השנים. הוראות אלו משקפות את עמדת המפקח על הבנקים לגבי הנורמות הנדרשות לניהול בנקאי תקין בתחומים שונים. אי קיום הוראות אלו מהווה פגם בניהול התקין של עסקי התאגיד הבנקאי. המפקח על הבנקים רשאי בין היתר לדרוש תיקון פגם כאמור בהתאם לסמכותו לפי סעיף 8 א (א) לפקודת הבנקאות, 1941.
במהלך כהונתו של רוני חזקיהו כמפקח על הבנקים, פרץ המשבר הכלכלי החמור שהחל בקיץ 2007 כמשבר הסאבפריים בארצות הברית והתפתח כשנה לאחר מכן לממדים עצומים כמשבר אשראי עולמי, אשר הוביל בנקים בכל רחבי העולם לביצוע מחיקות הון ענקיות ואף לפשיטות רגל במקרים מסוימים. בישראל, התברר בעת המשבר, כי ככלל, מערכת הבנקאות בארץ במצב טוב יותר משל רוב העולם המערבי, עם זאת, ניתן היה לראות השפעה שלילית על הבנקים ברמה כזו או אחרת. הבנק הבעייתי ביותר היה בנק הפועלים שהיה חשוף משמעותית לנכסים כגון ניירות ערך מגובי משכנתאות וביטוחים נגד פשיטות רגל (cds), שמחיריהם ירדו ובכך גרמו לבנק להפסדי עתק. עקב כך, הגבירו בבנק ישראל בתחילת המשבר את הרגולציה וחזקיהו חייב את הבנק להיפטר מנכסים אלו גם במחיר הפסד. כעבור מספר חודשים, התברר מהלך זה כנכון, שכן אילולא היה הבנק מוכר את אותם, היה סופג הפסדים גדולים הרבה יותר.
התערבות משמעותית נוספת של המפקח על הבנקים בעניין בנק הפועלים, הייתה בסוגיית הליכי קבלת ההחלטות של הדירקטוריון, אשר הגיעה לשיאה עם התפטרותו של מנכ"ל הבנק צבי זיו עקב חילוקי דעות עם יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר. עוד באותו יום הזדרז הבנק לדווח על מינויו של ציון קינן למנכ"ל במקום זיו. סמיכות הזמנים והפתאומיות שבהן נעשה המהלך עוררו את זעמו וחששו של חזקיהו, וזה הורה לדנקנר להשהות את מינויו של קינן למנכ"ל עד שיברר את הרקע שהוביל להתפטרות. בעלת השליטה בבנק שרי אריסון הביעה התנגדות לעצם התערבות הבנק בהחלטות הדירקטוריון והתפתח מאבק עיקש ומתוקשר בין בנק ישראל לבנק הפועלים, אשר הסתיים בהדחתו של יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר על ידי בנק ישראל.[4][5]
מירב ארלוזורוב, אל תגזימו עם הרדיפה של הפיקוח על הבנקים, באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2017
