רות עמירן
| לידה | 8 בדצמבר 1914 |
|---|---|
| פטירה | 14 בדצמבר 2005 (בגיל 91) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| פרסים והוקרה | כלת פרס ישראל לשנת 1982 |
| הערות | אשתו של דוד עמירן |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות בתל חצור, רוגם, תל ערד. מומחית לקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל | |
רות עמירן (Amiran; 8 בדצמבר 1914 – 14 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית ידועה שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל. ספרה על הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל הפך מיד עם פרסומו לספר החשוב ביותר בתחום, והוא עדיין כזה לאחר יותר מארבעים שנה.
ביוגרפיה
עמירן נולדה בשם רות ברנדשטטר במושבה יבנאל, בת ליחזקאל ודבורה. היא סיימה את בית הספר הריאלי בחיפה בשנת 1933 וסיימה את לימודי הארכאולוגיה שלה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1939. היא הייתה נשואה לדוד עמירן (קלנר), חוקר ארץ ישראל וגאוגרף.
בתחילת דרכה הייתה מפקחת עתיקות באזור הצפון. החפירה הראשונה שבה השתתפה הייתה ביפו בשנת 1948. לאחר מכן ניהלה אזור חפירה בתל חצור, חפרה רוגם בדרום ירושלים, בבקעת עובדה ועוד. בשנת 1962 החלה עמירן בשיתוף עם יוחנן אהרוני לחפור את המצודה בתל ערד. לאחר גילוי קטע מחומה כנענית פוצלה המשלחת ועמירן החלה לחשוף את העיר הכנענית. חשיפה זו נמשכה יותר משלושים שנה, ועמירן ניהלה 18 עונות חפירה במקום.
בשנת 1981 זכתה מטעם מוזיאון ישראל בפרס פרשיה שימל על תרומתה לארכאולוגיה של ארץ ישראל.[1]
רות עמירן זכתה בפרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת 1982. דוד עמירן זכה בפרס ישראל על תרומתו לגאוגרפיה של ארץ ישראל לשנת 1977.
ספריה
- רות עמירן, הקיראמיקה הקדומה של ארץ ישראל, הוצאת מסדה, ירושלים, 1963.
- רות עמירן, אורנית אילן, מ' סבן, ז' הרצוג, ערד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997.
לקריאה נוספת
- חיה כץ, לא על החרסים לבד חי האדם, פרדס הוצאה לאור, 2011
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של רות עמירן באתר רמב"י
- אורנה הס, רות עמירן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- חיה כץ (האוניברסיטה הפתוחה), רות עמירן, באתר אוניברסיטת בראון (באנגלית)
- Tallay Ornan (The Israel Museum, Jerusalem), Ruth Amiran 1914-2005, Biblical Archaeology Society
