זאב גלר
 | |||||
| זאב גלר בשנת 1976, בעת כהונתו כראש עיריית כפר סבא | |||||
| לידה |
1922 סטניסלבוב, שהייתה אז בפולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1982 (בגיל 60 בערך) כפר סבא | ||||
| עיסוק | עובד עיריית כפר סבא מגיל 17 | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
זאב גלר, (1922 - 14 במאי 1982) היה ראש עיריית כפר סבא בשנים 1965–1982.
ביוגרפיה
זאב גלר נולד בסטניסלבוב (שהייתה אז בפולין) ב-1922 ובהיותו בן 14 עלה לארץ ישראל עם הוריו, אחיו ואחיותיו.
כשהיה זאב בן 15, נרצח אחיו הבכור, גדליהו גלר, על ידי ערבים (היישוב משמר השלושה נקרא על שמו ועל שם שניים מחבריו שנרצחו). בשנת 1939 החל לעבוד במועצת כפר סבא כעובד זוטר. בגיל 18 התגייס לצבא הבריטי, בו שירת חמש שנים. הוא הוצב במצרים ובאיטליה, שירת בבריגדה היהודית[1], נפגש עם פליטי שואה באירופה ועשה לקליטתם בארץ ישראל. בשנת 1945, עם סיום שירותו בבריגדה, חזר לארץ ישראל ולעבודתו במועצה המקומית של המושבה כפר סבא.
במלחמת השחרור שירת בחטיבת עודד[2] ולאחר המלחמה נתמנה למזכיר המועצה[3], תפקיד בו כיהן במשך 17 שנה. בשנת 1961 יצא לבקשת משרד הפנים להדריך את פקידי המועצה בירוחם[4]. במשך מספר שנים מילא גם את תפקיד מנהל מחלקת החינוך בהתנדבות, תוך סירוב לקבל תשלום על העבודה הנוספת[5].
בשנת 1965, כאשר פרש ראש העירייה, מרדכי סורקיס, ממפא"י ועבר לרפ"י, נבחר זאב גלר להיות מועמד מפא"י לראשות העירייה[6]. בבחירות זכה המערך בראשותו ל-6 מתוך 13 מנדטים[7], והפך לראש העירייה השני של כפר סבא, בראש קואליציה של המערך עם נציג מפ"ם[8]. גלר כיהן בתפקיד ראש העיר במשך 17 שנה, עד יומו האחרון בשנת 1982, בהיותו בן 60, עת לקה בדום לב במהלך ישיבה של העירייה.
נוסף על תפקידו כראש עיר כיהן כיו"ר אגודת לב אל לב לקידום מכון הלב של בית החולים מאיר[9] וכיו"ר קרן שושנה ספיר[10].
על שמו בכפר סבא, מתנ"ס, גן ציבורי, רחוב מולדת ששמו הוסב לרחוב גלר וקריית חינוך, אשר כוללת 3 מתוך 4 חטיבות הביניים בכפר סבא, בית ספר יסודי ומספר גני ילדים. רעייתו, טובה גלר, הקימה קרן לעידוד ההתנדבות בקהילה לזכרו.
פועלו כראש עיר
גלר דאג לתכנון ארוך טווח. בשנת פטירתו, 1982, היו מונחות במגירות העירייה תוכניות אב עד לשנת 2000. בחזונו ראה כיצד העיר הולכת ומתפתחת מזרחה, ועשה רבות לביזורה של העיר ולאינטגרציה חברתית. במהלך כהונתו כראש עיר הטביע גלר את חותמו בחינוך ילדי העיר - בשנים אלו הוקמו פנימיות תיכוניות, חטיבות ביניים ושורה של בתי ספר בכל אזורי העיר.
היכל התרבות העירוני "יד לבנים", שתוכנן כבר על ידי קודמו אך בנייתו החלה על ידי גלר[11], נחנך על ידי גלר בתחילת שנות ה-70.
גלר הקים את המרכזים הקהילתיים בשכונות יוספטל וקפלן, תכנן את שדרות בן-יהודה, ופעל להקמת תשתית רחבה למערכת חינוך ולהקמת אזור תעשייה מתקדם.
גלר נודע כמי ששילב חזון ויכולת ביצועית עם אנושיות חמה, מסירות ודאגה רבה. דלתו תמיד הייתה פתוחה לכל תושב, והוא דאג לפתור את בעיות התושבים הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט. זאב גלר נהג להפגש עם תושבים חדשים לשיחת היכרות, מדי שבוע ביקר את המאושפזים במחלקות השונות של בית חולים מאיר, התנדב במשמר האזרחי, והקדיש זמן רב לביקור במוסדות העירייה כגון מתנ"סים, סיפריות, גני ילדים ובתי ספר.
במהלך מלחמת ששת הימים שלח גלר את עובדי עירית כפר סבא לסייע לפליטי קלקיליה ששהו בוואדי ליד טולכרם. עם זאת, הוא פעל למנוע את חזרת התושבים אל קלקיליה בגלל הבעיתיות הביטחונית. לאחר שדעתו לא נתקבלה, פעל ליצירת קשרים עם עיריית קלקיליה ואלו נמשכו עד שנת 1976, עת נבחר בקלקיליה ראש עיר לאומני[12].
הערות שוליים
- ^ מתבקשים, הצופה, 30 ביולי 1945
- ^ ישעיהו אביעם, המזכיר ירוץ נגד הראש, מעריב, 2 בספטמבר 1965
- ^ יו"ר ומזכיר מועצת כפר סבא, על המשמר, 19 באוגוסט 1952
- ^ כפר סבא מאמצת את כפר ירוחם, מעריב, 30 במרץ 1961
- ^ בעירית כפר סבא פנויות שתי משרות, מעריב, 15 באוגוסט 1962
- ^ ישעיהו אביעם, סורקיס יופיע בראש רפ"י בבחירות לעירית כפר סבא, מעריב, 25 ביולי 1965
זאב גלר מועמד המערך לראשות עירית כפר סבא, מעריב, 30 באוגוסט 1965 - ^ זאב גלר - לראשות עיריית כפר סבא, מעריב, 4 בנובמבר 1965
- ^ ראשי עיריות פ"ת, הרצליה וכפר סבא ייבחרו הערב, מעריב, 28 בנובמבר 1965
- ^ מלב אל לב, דבר, 15 בנובמבר 1976
- ^ חולקו מלגות מקרן שושנה ספיר, דבר, 25 באוקטובר 1976
- ^ עירית כפר סבא תתחיל בבניית היכל התרבות, מעריב, 17 ביולי 1966
- ^ איה אורנשטיין, איני יכולה לשכוח כיצד הזהירו אותנו, מעריב, 20 במאי 1980
| ראשי מועצת ועיריית כפר סבא | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
24723254זאב גלר