הקרן החדשה לישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שתי"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "קרן קיימת לישראל" או "קק"ל".
הקרן החדשה לישראל
סמליל הקרן החדשה לישראל
סמליל הקרן החדשה לישראל
פעילות תמיכה של ארגונים העוסקים בזכויות חברתיות, זכויות פוליטיות, הפרדת הדת מהמדינה ועוד
מדינה ארצות הברית וישראל
מטה הארגון ניו יורק, ארצות הברית
40°45′04″N 73°58′54″W / 40.7511303°N 73.981715°W / 40.7511303; -73.981715
סניפים קנדה, הממלכה המאוחדת, שווייץ, אוסטרליה
מקום פעילות ישראל
נשיא רחל ליאל
מנכ"ל דניאל סוקאץ' (עולמי)
מיקי גיצין (ישראל)
תקופת הפעילות 1979–הווה (כ־45 שנים)
www.nif.org

הקרן החדשה לישראל (באנגלית: New Israel Fund ובראשי תיבות: NIF) היא מלכ"ר אמריקאי ששם למטרה את קידום השוויון והדמוקרטיה בישראל. הקרן מעניקה תמיכה ומימון שאת פעילותם היא רואה כמקדמי זכויות אדם, דו-קיום בין יהודים לערבים, זכויות מיעוטים ונושאים סביבתיים. החברה רשומה כמלכ"ר בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה ויש לה סניפים גם באוסטרליה ובמדינות באירופה.[1] הייתה רשומה בישראל כעמותת "ניו ישראל פאנד" עד שבשנת 1995 ביקשה למחוק את רישומה בישראל. בינואר 2006 זכתה הקרן החדשה והזרוע הביצועית שלה להכרה מהאו"ם כארגון שפועל ברוח מגילת האו"ם ומקדם את ערכיה.[2]

זוהי הקרן הגדולה ביותר התומכת בארגוני זכויות אדם בישראל.[3] הוצאות הקרן בין השנים 2014 ו-2019 היו כ-30 מיליון דולר לשנה.[4] לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את "שתיל", המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות וארגונים - בפרט לאלה הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל.

מאז 2023, נשיאת הקרן החדשה לישראל היא רחל ליאל.[5][6] מנכ"ל הקרן החדשה הוא דניאל סוקאץ', ומנכ"ל הסניף בישראל הוא מיקי גיצין.

היסטוריה

"הקרן החדשה לישראל" הוקמה בקליפורניה, ארצות הברית, ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן[7] מגייסי תרומות. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת עבודתו ביקר בישראל בשנות השבעים. הוא סיפר כי "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים".[8][9]

יחד עם אלווין באוםו ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק,[10] הם הגיעו לישראל כדי לבחון הקמת קרן חדשה.[8] שניהם הצטרפו לחברים המייסדים של הקרן שנרשמה בארצות הברית. מטרת הקרן הייתה לתמוך בארגוני חברה אזרחית הדומים בתפיסת פעולתם לארגוני חברה אזרחית אמריקאיים[11] וזאת בניגוד לחלק ניכר מהארגונים, בעשורים הראשונים למדינה, שהיו משויכות למפלגות השונות וקיבלו מימון דרכן.[12]

הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" בשם "ניו ישראל פונד" (NIF),[13][14] והוקמה עמותה ישראלית שנשאה את אותו שם.[15] בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית.

ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן החדשה לישראל למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקמה עמותה שמשמשת כזרוע הביצועית של הקרן החדשה בשם "שתיל - שירותי תמיכה ויייעוץ לקידום שינוי חברתי"[16] בהובלת שרה קרניאל, שעמדה בראשה בשנים 1982–1983. אחריה שימשה בתפקיד זה שרי ריבקין עד 1998.[2] בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר. פעילות "שתיל" התרחבה באותה תקופה וכללה גם הכשרת אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה[דרוש מקור]. ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר בפעילות הקרן: כנס של האגודה הישראלית למען ישראלים יוצאי אתיופיה בדרישה להעלות בני משפחה נוספים לישראל.

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתיל, ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה", ומפעילה מטעמה את שתיל.[15]

בין השנים 2002–2008 כיהן כנשיא הקרן פטר אדלמן. לפניו כיהנו בתפקיד זה ד"ר מרדכי בר-און ופרופ' יורם פרי. בשנת 2008 מונתה לנשיאת הקרן נעמי חזן שכיהנה כחברה בהנהלת הקרן בין השנים 1993–1992 עד לבחירתה לכנסת, ומשנת 2007.[17] בשנים 2012–2015 הנשיא היה הרב בראיין לורי,[18] ובשנים 2015–2018 עו"ד טליה ששון.

בין השנים 1991–1997, אבינעם ערמוני שימוש כמנכ"ל הסניף הישראלי.[19] בנובמבר 2009 החליפו דניאל סוקאץ' ורחל ליאל את לארי גרבר ואליעזר יערי בתפקידי מנכ"ל הקרן ומנכ"ל הסניף בישראל, בהתאמה.[17] מיקי גיצין החליף את רחל ליאל ביולי 2017.[20]

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח מנכ"ל הקרן החדשה בישראל, אליעזר יערי, מכתב באנגלית לתורמים אמריקאים ולצוות הקרן החדשה, שבו גינה בחריפות את קואליציית נתניהו: "קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, התדרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית", הציג את הקרן החדשה כגורם מכריע בהבסת ממשל ישראל בראשותו, והתייחס לשמה באמירה באנגלית: "אנו, הקרן החדשה לישראל, ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".[21]

בספטמבר 2011 פרסם אתר ההדלפות הבינלאומי "ויקיליקס" (WikiLeaks) מסמך מסווג שנשלח משגרירות ארצות הברית בישראל לוושינגטון די.סי., המסכם פגישה שנערכה בפברואר 2010 בין חדווה רדובניץ', סמנכ"לית הקרן החדשה, עם היועץ-הפוליטי של השגרירות האמריקאית בישראל[22] – ובמסמך זה, צוטטה רדובניץ' מצהירה את השקפת עולמה לעתיד: "”בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר”.[23][24] הקרן החדשה לישראל הגיבה שרדובניץ' נאלצה לעזוב את הארגון מתפקידה כסמנכ"לית, עקב כך שדעותיה האישיות סטו מהנרטיב של הארגון.[25]

למחרת ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, פרסם מנכ"ל הקרן החדשה, דניאל סוקאץ', מכתב פומבי מטעם הקרן תחת הכותרת: "העולם לקח צעד ענק לאחור", בו הביע את אבלו וחששו מניצחון טראמפ.[26]

בעבר הופיע בדף השאלות והתשובות של הקרן החדשה, כי היא מתנגדת לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית (אזור יהודה ושומרון).[27] בהמשך הניסוח שונה ונאמר שם שהארגונים שהקרן החדשה תומכת בהם עושים זאת "מתוך אהבה למדינה ורצון להסיר מעל ישראל את הגיבנת המוסרית של השליטה בעם אחר".[28]

בתחילת 2023 קבעה עיריית ירושלים שהקרן החדשה לישראל היא "גוף פוליטי", ובהתאם לכך נמנעה מלתת הנחה בארנונה לאחת מהעמותות שנתמכות על ידי הקרן.[29]

פעילות הקרן

עיקר פעולתה של הקרן החדשה לישראל היא חלוקת מענקים לארגונים, כאשר התוכנית המרכזית שלה היא ,"הגנה על המרחב הדמוקרטי".[30] על פי דוח הקרן מ-2010, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים.[31] 30% מהכספים שחילקה הקרן בשנת 2007 הופנו לארגונים הפועלים בקרב ערביי ישראל.[32] מלבד הסניף הראשי בירושלים, מפעילה הקרן סניפי משנה, באמצעות שתיל, בבאר שבע, בחיפה, בלוד ובבאקה אל-גרביה. נכון ל-2010 מועסקים במסגרת הקרן החדשה לישראל ושתיל 130 עובדים.[33]

מלבד תמיכה בארגונים, הקרן תומכת גם בקואליציות של ארגונים, למשל הפורום לדיור ציבורי,[34] ובמאבקים ציבוריים ספציפיים. כך למשל תרמה הקרן ביולי 2011 כ-35,000 ש"ח למאהלים עבור מחאת האוהלים[35] ובינואר 2014 תרמה 3,000 דולר למימון הפגנה של מסתננים מאפריקה בכיכר רבין בתל אביב.[36]

גופים נתמכים

במרוצת השנים תמכה הקרן בארגונים ישראליים רבים. אלו הארגונים שמקבלים תמיכה מהקרן בשנת 2023:[37]

בין השאר מממנת הקרן את פרויקט "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים", המופעל בשיתוף מינהל הספורט של משרד התרבות והספורט, המשרד לביטחון הפנים, וההתאחדות לכדורגל בישראל במטרה להפחית את הגזענות והאלימות בספורט.[38]

הקרן שותפה עם פרויקט תגלית בארגון מסלול סיורים מיוחד במסגרת הפרויקט, בשם: "גלו את ישראל: שלום, פלורליזם וצדק חברתי".[39]

גופים שנתמכו בעבר

פרויקטים מרכזיים

שתיל

ערך מורחב – שתיל (ארגון)

בשנת 1982 יזמה הקרן החדשה לישראל את הקמת "ארגון שתיל", המייעץ לעמותות הנתמכות על ידה.[40]

תוכנית המשפטנים

בשנים 1984–2017 הפעילה הקרן תוכנית דו-שנתית במסגרתה העניקה מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. משתתפי התוכנית זכו למלגה הכוללת את מימון שכר הלימוד, הוצאות הנסיעה והוצאות המחיה בארצות הברית. לאחר חזרתם לישראל שובצו משתתפי התוכנית לעבודה במשך שנה באחד מהארגונים העוסקים בתחומי זכויות האזרח בישראל. בשנה זאת מקבלים המשתתפים משכורת חודשית מהקרן. בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עו"ד יהושע שופמן.[41] עם משתתפי התוכנית בעבר נמנו עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר נטע זיו ועו"ד שמאי ליבוביץ.[42]

"כנגד כל הסיכויים"

  • בשנת 2006 שודרה בערוץ 2 הסדרה "כנגד כל הסיכויים" שהופקה על ידי שידורי קשת בשיתוף הקרן החדשה לישראל. בכל אחד משלושה עשר פרקי הסדרה הובא סיפורו של פעיל ומנהיג חברתי באחד הארגונים.

פרסים

  • "פרס הרמן שוורץ" הניתן למשפטן עבור "הישגים בולטים בתחום זכויות אדם וקידום צדק חברתי". הפרס על שמו פרופ' הרמן שוורץ שייסד את תוכנית המשפטנים של הקרן.
  • פרס עבור פעילות התורמת לדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל על שמה של ישראלה גולדבלום, ממקימי שלום עכשיו וסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל.
  • הפרס לשינוי חברתי והעצמת נשים על שם יפה יערי.
  • פרס "אמת לכוח" על שם ביל גולדמן. בשנת 2023 הוענק לנסר נוואג'עה שהקדיש את חייו למאבק נחוש על זכויותיהם של בני עמו".[43] בשנת 2024 הוענק לעינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר שנחטף מנחל עוז לעזה, בזכות היותה סמל ודוגמה לגבורה אזרחית רבת עוצמה. צנגאוקר מהווה השראה לציבור רחב, שלא שוכח את מצוות פדיון שבויים.

קרנות

  • הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.[44] 20 המיליון הראשונים ניתנו לחלוקה בתקופה של חמש שנים, שבסיומם ניתנו 20 מיליון נוספים לחמש שנים נוספות, ובסופן אמורה קרן פורד להפסיק לתרום באמצעות הקרן החדשה לישראל. התרומה מקרן פורד מהווה כשליש מסך התרומות שמקבלת הקרן בשנים אלו.[45] מענקיה של קרן פורד בישראל מופנים למטרות של קידום "זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי ויוזמות פתרון של הסכסוך הישראלי-ערבי". את קרן פורד בישראל מנהל אהרן בק.[46]
  • הקרן נתמכה על ידי האיחוד האירופי. ב-2006, למשל, העביר האיחוד האירופי לקרן כ-700,000 דולר[דרוש מקור].
  • "קרן דפנה" על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, פעילה פמיניסטית ומראשי הקרן החדשה לישראל. הקרן תומכת בפרויקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים.

פולמוס

בקרב הימין הישראלי הפך קשר עם הקרן החדשה לישראל, ובפרט קבלת מימון כספים ממנה, לאות גנאי.[47] פוליטיקאים מהימין,[48] ובראשם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, טענו שמדובר בקרן אנטי-ציונית.[49] באפריל 2018 ראש הממשלה נתניהו טען, כי "הקרן החדשה היא הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מהסכם ההחזרה של האזרחיה מישראל. הוא הוסיף כי מטרת-העל של הקרן היא מחיקת הצביון היהודי של ישראל, הפיכתה למדינת כל אזרחיה, ואף לצד מדינת לאום פלסטינית 'נקייה מיהודים' בקווי 67' שבירתה ירושלים".[50][51] נשיאת הקרן הכחישה שהארגון פנה לרואנדה או לגורמים אירופאים והוסיפה כי "ראש הממשלה עבר הערב כל קו אדום בהסתה נגד הקרן החדשה לישראל".[52][53] בהודעה שהוציאה מפלגת הבית היהודי בשנת 2015 נכתב כי הקרן החדשה פוגעת "בחיילי צה"ל ובכל אינטרס ישראלי".[54]

בתחילת 2010 תנועת "אם תרצו" יצאה במסע פרסום נגד הקרן ונשיאתה, נעמי חזן, בטענה שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה, ובתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון.[55][56] הקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.[57]

ארגון NGO Monitor[58] הלין במכתב פומבי למנכ"לית הקרן רחל ליאל, נגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו. בעקבות זאת הופסקה הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" והקרן דרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה".[59]

מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתה הקרן מנסה לקדם.[60] באוגוסט 2018 פתח ארגון "חותם" במסע פרסום נגד עמותות ואישים דתיים שקיבלו מימון מהקרן ופעלו לפי הקמפיין למען מטרות כהפרדת הדת מהמדינה, וקרא לציונות הדתית להתנתק מהם.[61] על מסע הפרסום נמתחה ביקורת על ידי אותם ארגונים.[62][63][64]

ב-2016 החליט ארגון השמאל "מולד" לוותר על תקצוב מהקרן החדשה בנימוק שהקרן החדשה משתפת פעולה עם ארגונים אנטי-ציוניים.[65]

מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".[66] מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל.[67] בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה[68] וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן.[69] העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק אמר שהקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות, אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל.[70][71][72]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקרן החדשה לישראל בוויקישיתוף
  1. הקרן החדשה לישראל נחשפת – מאחורי הקלעים של הארגון המושמץ במדינה (פרק ראשון), באתר של "רשת 13", 2 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים
  2. מי הם היהודים שנאבקים ב"קרן החדשה" מעבר לים? (פרק שני), באתר של "רשת 13", 9 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ Staff | New Israel Fund
  2. ^ 2.0 2.1 רותי סיני, "לא לקחת כוח מאחרים - לתת אותו", באתר הארץ, 8 בינואר 2006
  3. ^ Neve Gordon, Human Rights as a Security Threat: Lawfare and the Campaign against Human Rights NGOs, Law & Society Review 48, 2014, עמ' 311–344
  4. ^ "הקרן החדשה לישראל (NIF)". NGO Monitor. נבדק ב-2017-08-21.
  5. ^ People, באתר הקרן החדשה לישראל (באנגלית)
  6. ^ דיאנה בחור ניר, "חשוב לכבס את הכביסה המלוכלכת לעיני כל העולם. כך מצילים את המדינה", באתר כלכליסט, 21 בספטמבר 2023
  7. ^ Blake Eskin, FEATHERMAN FILE
  8. ^ 8.0 8.1 Lori Eppstein, New Israel Fund to celebrate 20 years of social activism, 15.1.1999
  9. ^ Helen Roberts, AMERICAN JEWISH DONATIONS TO ISRAEL, Contemporary Jewry 20, 1999, עמ' 201–213
  10. ^ Ms. Naomi Lauter, פרופיל ב Zoominfo
  11. ^ Michael M. Laskier, Israeli Activism American-Style: Civil Liberties, Environmental, and Peace Organizations as Pressure Groups for Social Change, 1970s-1990s, Israel Studies 5, 2000, עמ' 128–152
  12. ^ בני גדרון, חגי כץ, Benny Gidron, Hagai Katz, Patterns and scope of government funding as a reflection of policy toward the third sector in Israel / דפוסי מימון ממשלתי והיקפו כמשקפי מדיניות כלפי המגזר השלישי בישראל, State & Society / מדינה וחברה 2, 2002, עמ' 43–66
  13. ^ טלי חרותי-סובר, השקיפות נדחקת לקרן זווית, באתר ynet, 29 בנובמבר 2006
  14. ^ רשם החברות, באתר משרד המשפטים
  15. ^ 15.0 15.1 קלמן ליבסקינד, מדינת החופש הגדול, מעריב, מוספשבת, 25 בפברואר 2011.
  16. ^ אודות שתיל
  17. ^ 17.0 17.1 הנהלה, באתר הקרן החדשה לישראל
  18. ^ חמי שלו, יהודי טוב: הנשיא החדש של הקרן החדשה לישראל רוצה להגשים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
  19. ^ "New Israel Fund Tackles Long Term". tribunedigital-chicagotribune (באנגלית). נבדק ב-2017-11-02.
  20. ^ זה המנכ"ל החדש של הקרן החדשה לישראל, באתר כיכר השבת, 16 במאי 2017
  21. ^ אמנון לורד, המהפכה הניהיליסטית, מקור ראשון, 24 באוקטובר 2003, (בארכיון האינטרנט)
    המקור האנגלי מובא כאן
  22. ^ KNESSET CONSIDERS CONTROVERSIAL NGO LEGISLATION TO REGISTER AS FOREIGN AGENTS, אתר ויקיליקס, (סעיף 7) מזהה מסמך: 10TELAVIV439_a, ‏25 בפברואר 2010 (באנגלית)
  23. ^ אראל סג"ל, "היעלמות המדינה היהודית – לא טרגדיה", באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  24. ^ "Wikileaks Bombshell: New Israel Fund Official Endorses End of Jewish State - Commentary Magazine". Commentary Magazine. 6 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "NIF Statement: Wikileaks and Anti-Democratic Legislation" (Press release). New Israel Fund. 6 בספטמבר 2011. {{cite press release}}: (עזרה)
  26. ^ מכתבו של סוקאץ' בעמוד הפייסבוק של הקרן, 9 בנובמבר 2016
  27. ^ שאלות ותשובות | הקרן החדשה לישראל, באתר www.nif.org.il (ארכיון) אורכב מן המקור בתאריך 8 באפריל 2012
  28. ^ שאלות נפוצות לגבי הקרן החדשה לישראל, האם הקרן תומכת בארגונים שפועלים להעמיד לדין חיילי צה”ל?, באתר www.nif.org.il(הקישור אינו פעיל) אורכב מן המקור בתאריך 7 באפריל 2018
  29. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, עיריית ירושלים ביטלה הנחה בארנונה לארגון הנתמך על ידי הקרן החדשה, באתר הארץ, 25 בינואר 2023
  30. ^ כיצד הקרן פועלת, באתר הקרן החדשה לישראל
  31. ^ 2010 Annual Report קובץ PDF
  32. ^ שמואל רוזנר, הכסף היהודי והאזרח הערבי, באתר הארץ, 4 באפריל 2007
  33. ^ עובדי הקרן החדשה לישראל חתמו על הסכם קיבוצי, באתר "כוח לעובדים", 10 באוקטובר 2010
  34. ^ סדן, אלישבע, חלק ד התארגנות לבניית קהילה, פרק ג המאבק על הדיור הציבורי, עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי, הקיבוץ המאוחד, תשס"ט 2009
  35. ^ אביב לביא, "הקרן החדשה" מימנה כמה מאהלים, אך לא סייעה להפגנה, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2011
    טלי חרותי-סובר, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל: המחאה הפתיעה גם אותנו - אבל אנחנו לא מאחוריה, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
  36. ^ דנה וילר-פולק‏, אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?, באתר וואלה!‏, 09 בינואר 2014
  37. ^ 34 ארגונים נתמכים, באתר הקרן החדשה לישראל
  38. ^ פרויקט אוהדים למניעת אלימות בספורט
  39. ^ NIF and UPZ Taglit-Birthright Israel Trip באתר הקרן
  40. ^ עדה כהן, כינוס שתי"ל עסק בדרכים לשינוי חברתי, מעריב, 20 בספטמבר 1989
  41. ^ תוכנית המשפטנים
  42. ^ יובל יועז, המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל, באתר הארץ, 24 במאי 2010
    נטע זיו, ריאיון עם פרופ' הרמן שוורץ, מייסד התוכנית להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם והאזרח של הקרן החדשה לישראל, מעשי משפט ב-2009
    עורכי הדין בתוכנית "הקרן החדשה לישראל", באתר הארץ, 24 במאי 2004
    עומר כרמון, תורמי הקרן דורשים הבהרות: מדוע שימש כספנו למימון שמאי ליבוביץ'?, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 באפריל 2005
  43. ^ נסר נוואג'עה הוא זוכה פרס אמת לכוח לשנת 2023 | הקרן החדשה לישראל, ‏5 בספטמבר 2023
  44. ^ עידן יוסף, מענק של מיליונים לקרן החדשה לישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בספטמבר 2007
  45. ^ רן דגוני, ‏קרן פורד תפסיק לתרום לישראל ע"י "הקרן החדשה", באתר גלובס, 7 באפריל 2011
  46. ^ Ford Foundation and New Israel Fund announce $20 Million Fund For Grant Making In Israel, באתר הקרן החדשה לישראל
  47. ^ ישראל רוזנר ואיתי רום, "המקור", הקרן החדשה לישראל נחשפת – מאחורי הקלעים של הארגון המושמץ במדינה, באתר של "רשת 13", 2 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  48. ^ חנן גרינווד, ‏הליכוד והבית היהודי ביטלו השתתפותם בכנס הקרן החדשה לישראל, באתר כיפה, 2 בפברואר 2015
    יאיר אטינגר, גם דרעי ביטל את השתתפותו בכנס "ועידת ישראל לדמוקרטיה", באתר הארץ, 4 בפברואר 2015
    ועידת ישראל לדמוקרטיה - תוכנית הכנס
  49. ^ אתר למנויים בלבד התחקיר של אילנה דיין על נתניהו - והתגובה שאסור לפספס, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2016
  50. ^ הקרן החדשה לישראל, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 3 באפריל 2018
  51. ^ דנה ירקצי, טל שלו‏, נתניהו זורק את האחריות על הקרן החדשה לישראל: "לחצו על רואנדה", באתר וואלה!‏, 3 באפריל 2018
  52. ^ הבוקר הזה, נשיאת הקרן החדשה לישראל: לא דיברנו עם אף אחד באירופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 באפריל 2018
  53. ^ מורן אזולאי, הקרן החדשה: נתניהו עבר כל קו אדום בהסתה נגדנו, באתר ynet, 3 באפריל 2018
  54. ^ קובי נחשוני, פורשת ערב הפריימריז: "הבית היהודי משיחי", באתר ynet, 14 בינואר 2015
  55. ^ מחקר: מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון - טיוטה, באתר "אם תרצו"
  56. ^ בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  57. ^ אם תרצו – נמציא לכם עובדות, באתר הקרן החדשה לישראל
  58. ^ מכתבו של פרופ´ שטיינברג למנכ´ל הקרן החדשה לישראל רחל ליאל, NGO Monitor, ‏ 13 במאי 2011.
  59. ^ תגובת הקואליציה לקרן החדשה לישראל, באתר קואליציית נשים לשלום
  60. ^ ישי קרוב, מוסדות הקיבוץ הדתי מתנתקים מהקרן לישראל חדשה, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2011
  61. ^ הציונות הדתית מתנתקת מארגוני הקרן החדשה | חותם - יהדות על סדר היום, באתר "חותם"
  62. ^ מכתב פומבי לרבני "חותם", באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2018
  63. ^ יהונתן קליין, ‏'בית הלל' נגד 'חותם': "די לקמפיינים מפיצי השנאה", באתר כיפה, 23 באוגוסט 2018
  64. ^ גיא עזרא, ‏הרב חיים נבון: "ארגון חותם מפגין תוקפנות", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2018
  65. ^ רועי שרון, ארגון ״מולד״ לקרן החדשה לישראל: לא רוצים את הכסף שלכם יותר, באתר של "רשת 13", 29 במרץ 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  66. ^ עומר רבין‏, אלופים במילואים יוצאים נגד ארגוני השמאל, באתר וואלה!‏, 4 בפברואר 2010
  67. ^ אסף נבו, ‏מפגיני ימין נגד אסף אבידן, מארינה ורונה קינן, שתמכו בקרן החדשה לישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 באפריל 2010‏
  68. ^ lonistom.co.il, אורכב מן המקור ב-10 באוגוסט 2011
  69. ^ יוסי גורביץ, סותמי הפיות, בבלוג "החברים של ג'ורג'"
  70. ^ אריק בנדר, "בארה"ב מממנים מטרות נגד ישראל בלי ידיעה", באתר nrg‏, 19 בפברואר 2014
  71. ^ עקיבא ביגמן, הקרן החדשה מלבה את הסכסוך: ריאיון עם אדווין בלאק, באתר מידה, 27 בפברואר 2014
  72. ^ Black, Edwin (22 באפריל 2014). "Financing the Flames -- NIF Parade Fracas Pushes Outraged Jewish Groups to Define Mainstream". Huffington Post. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40021009הקרן החדשה לישראל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הקרן_החדשה_לישראל&oldid=2742865#שתי"ל"