אינטרס ציבורי
אינטרס ציבורי הוא מושג המייצג מגוון נושאים המבטאים צורות שונות של טובת הכלל, כגון: ביטחון המדינה, חינוך איכותי, בטיחות בדרכים, בריאות הציבור, איכות הסביבה, זכות הציבור לדעת, תחבורה יעילה ועוד. המושג מבוסס על הרעיון שאנשים חיים בקהילה בעלת עניינים משותפים, כלומר עניינים שלהם השפעה על כל חברי הקהילה, או על חלק מהם. הגדרת אינטרס ציבורי מסוים עשויה להיות שנויה במחלוקת בקרב חבריו של ציבור זה.
האינטרס הציבורי אל מול טובת הפרט
לעיתים טובת הפרט מקיימת מתח עם האינטרס הציבורי, מתח זה משתקף, בין השאר, בדבריו הבאים של ג'ון סטיוארט מיל: 'חייב כל אדם להשתתף במידה הראויה שיש לקובעה על פי עקרונות היושר, בעבודות הנעשות ובקרבנות המובאים לשם הגנה על החברה או חבריה מפני נזקים וסכנות'.[1]
האינטרס הציבורי אל מול רצון הרוב
המדינה הדמוקרטית מושתתת על איזון בין שלטון העם לבין רצון הרוב. באמצעות מנגנוני פיקוח, ביקורת ואכיפה, ניתן לעודד מימוש של אינטרס ציבורי רחב יותר מזה הנוגע לקבוצת הרוב. דוגמה למנגנונים כאלה הם שמירה על זכויות האדם או על זכויות חברתיות: זכויות כאלה הן עניינים משותפים לכלל תושבי המדינה. מנגנון נוסף המסייע למימוש אינטרס ציבורי נרחב הוא עקרון שלטון החוק: החובה לקיים את החוקים חלה על כולם, הן על מוסדות השלטון והן על האזרחים. יישום ערכים של יושרה ואתיקה נחשב תנאי להבטחת האינטרס הציבורי ולמניעת הטיה לטובת רצון הרוב.[2]
בישראל
דוגמאות לסוגיות שעירבו את האינטרס הציבורי בישראל: הרפורמה במערכת התכנון והבניה,[2] מתווה הגז.
לעיתים, מערכת המשפט הישראלית מוגבלת ביכולתה להגן על האינטרסים הציבוריים, משום שבדרך כלל, אינטרסים אלה אינם מעוגנים בחוקי יסוד. כתוצאה ממצב זה, בית המשפט העליון מוגבל ביכולתו לפסול חוקים שעלולים לפגוע באינטרס הציבורי. מכאן עשויים לנבוע מצבים שבהם אינטרס ציבורי משותף נפגע בקלות יחסית על ידי השלטון.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ חיים ה. כהן, המשפט, מוסד ביאליק, 1991 תשנב, עמ' 47
- ^ 2.0 2.1 שוקי אמרני, על דילמות בין חוק, אינטרס ציבורי וביקורת המדינה בישראל, עיונים בביקורת המדינה 62, משרד מבקר המדינה, 2011, עמ' 29-50
- ^ אורן גזל-אייל ואלון רייכמן, אינטרסים ציבוריים כזכויות חוקתיות?, משפטים מא (1), תשע"א, עמ' 97-151
