מרכזים לצדק חברתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכזים לצדק חברתי
התאגדות עמותה
משרד ראשי הטחנה 46, בנימינה
מנכ"ל יזהר (איזי) כרמון
עובדים 50
תקופת הפעילות 2016–הווה (כ־8 שנים)
מוטו אנחנו משנים ומשנות!
https://merkazim.org/

מרכזים לצדק חברתי היא תנועה ישראלית אשר מטרתה קידום צדק חברתי, שוויון ודמוקרטיה בחברה הישראלית. התנועה מכשירה תושבי רשויות מקומיות לקידום שינוי חברתי ביישוב בו הם מתגוררים, ומסייעת להם בהובלת שינויים חברתיים ביוזמתם. לתנועה מרכזים ב-17 ערים שונות בארץ ו-2 מרכזים מחוץ לישראל.

הקמת הארגון ומוקדי הפעילות

מרכזים לצדק חברתי הוקמה בשנת 2016 והחלה את פעילותה בעיר רחובות. מאז התרחבה לערים נוספות ברחבי ישראל. נכון לשנת 2024 פועלים מרכזים בערים רחובות, ראשון לציון, מודיעין-מכבים-רעות, חיפה, עכו, רמלה, ראש העין, חריש, בת ים, נתיבות, אופקים, אשקלון, נהריה, מג'ד אל-כרום, טמרה, ירושלים ופרדס חנה-כרכור. חלק ממקימי התנועה הם חברים בתנועת הבוגרים של השומר הצעיר.[1] המרכזים בערים הערביות פועלים תחת תנועת אג'יאל, והמרכזים ברמלה ובעכו הוקמו בשותפות איתה. המרכז בפרדס חנה הוקם יחד עם ארגון חיים וסביבה, והמרכזים מחוץ לישראל הוקמו דרך התנועה העולמית של השומר הצעיר, בריו דה ז'ניירו, ברזיל ובחרקוב, אוקראינה.[2] מקורות המימון העיקריים של העמותה הם הכנסות מפעילות ודמי חבר, תמיכות ממשלתיות, תמיכה מרשויות מקומיות, מוסדות ציוניים, קרנות מישראל, קרנות ופדרציות יהודיות ותורמים פרטיים בישראל ובעולם. בין התורמים לעמותה פדרציית ניו יורק, קרן ראסל ברי, קרן גנדיר, הקרן החדשה לישראל וקרן קיימת לישראל.[3]

תחומי פעילות

מרכזי התנועה פועלים בנושאים של מעורבות אזרחית בתחומי חינוך ציבורי, תכנון ערים, שירותים חברתיים, שיתוף ציבור ומעורבות אזרחית של תושבי העיר. המרכזים משתפים פעולה עם ארגונים ותנועות חברה אזרחית אחרים בנושאים ובקמפיינים ארציים.

פעילות הארגון במישור המקומי

המרכזים לצדק חברתי מעודדים תושבים לקחת אחריות על העיר או הרשות המקומית בה הם גרים. כל מרכז מובל על ידי מנהל או שני מנהלי מרכז וצוות של פעילים מתנדבים. מטרת פעילות הארגון היא לעודד את הפעילים במרכז לקחת תפקידי הנהגה מקומיים כגון ועדי הורים ושכונות, וכן לסייע לארגונים אלה להיות בקשר עם העיריות והמועצות המקומיות.

תוכניות הכשרה

המרכזים מקיימים בין שתיים לארבע הכשרות למנהיגות חברתית בשנה בכל עיר בה הם פועלים. על פי אתר העמותה,[4] עד שנת 2024 השתתפו בהכשרות אלה כ-6,000 אנשים [דרושה הבהרה]. תוכנית ההכשרה כוללת מידע על סוגיות חברתיות, מבנה ואופי השלטון המקומי, הקניית כלים לקידום שינוי מדיניות והתארגנות אזרחית.[5]

תוכנית קול מקומי

"קול מקומי" היא תוכנית להכשרה של מתמודדים בבחירות המקומיות לתפקידי חברי מועצה, סגני ראש עיר וראשי ערים בערים מרכזיות בישראל.[6] בתוכנית זו השתתפו 120 בוגרים ובוגרות שהתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024, ומתוכם 102 נבחרו לתפקידים במועצות המקומיות. התכנית ממשיכה ללוות ולהכשיר את רשת הבוגרים שלה לאורך כהונתם, ומאפשרת פעולה משותפת, למידה וקידום דמוקרטיה ושוויון לכלל אזרחי ישראל הן במהלכים מקומיים והן במהלכים ארציים.

במסגרת תוכנית 'קול מקומי' נכתב 'המצפן' - ספר מדיניות שמטרתו להוות תוכנית עבודה לנבחרי ונבחרות ציבור לקידום שוויון ודמוקרטיה בשלטון המקומי. הספר נכתב בשותפות עם ארגונים נוספים ביניהם תנועה ישראלית, מיזם 5050, תנועת מרחב וארגון חיים וסביבה.[7]

קבוצות פעולה

בכל מרכז לצדק חברתי פועלות 'קבוצות פעולה' העוסקות בתחומים מקומיים שונים המוצעים על ידי התושבים. דוגמאות לקבוצות פעולה הן: תעסוקה, תחבורה ציבורית, שוויון בחינוך, שוויון מגדרי, תשתיות והמרחב העירוני, דת ועיר, סביבה ואקלים, קיום משותף והשתתפות דמוקרטית.

פעילות בערים מעורבות ובחברה הערבית בישראל

המרכזים בערים מעורבות ובחברה הערבית פועלים לקידום מנהיגות ערבית ויהודית מקומית המקדמת שוויון, צדק ודמוקרטיה. המרכזים בשותפות עם תנועת אג'יאל הוקמו בערים רמלה ועכו, ולאחר מכן בחיפה ובירושלים. בנוסף, הוקמו מרכזים ביישובים ערביים - מג'דל כרום וטמרה.

פעילות לציבור דובר רוסית

המרכזים לציבור דוברי רוסית פועלים כדי לחזק את החוסן הקהילתי ואת המוביליות החברתית של קהילה זו בארץ. המרכזים מפעילים תוכניות שילוב, נגישות וסיוע לקהילה המבוגרת, ותוכניות של יוזמות חברתיות בקרב בני הדור הצעיר שמטרתן חיבור לעשייה ומעורבות חברתית. בשנת 2024 הוקמו מרכזים ייעודיים לציבור דוברי רוסית בבת-ים ובחיפה, במטרה להקים תשתית דמוקרטית מקומית שתאפשר לציבור זה להשמיע את קולו ולפעול בזירה הציבורית.

פעילות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל החלו המרכזים לצדק חברתי לפעול בערי הדרום - אופקים, נתיבות ואשקלון, וכן בנהריה בצפון, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. המרכזים סייעו למשפחות במציאת מקום מגורים,[8] בסיוע משפטי ובמיצוי זכויות, בליווי ובטיפול. הסיוע התבצע באמצעות רכז מקומי בכל אחת מהערים. המרכזים סייעו לרשויות במיפוי הצרכים השונים של האוכלוסייה באמצעות מוקדים בעברית וברוסית.

תוכנית שומרי שותפות

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם מערך ארצי לצמצום מתחים בין האוכלוסייה היהודית והערבית בערים משותפות. המערך הוקם יחד עם גבעת חביבה ויוזמות אברהם, ובתמיכת פורום הקרנות "על המשמר".[9] הוא פועל בעשרה ערים ומועצות מקומיות. המודל מתבסס על מחקריה של ד"ר רולי רוזן[10] אשר הציעה שיתוף פעולה בין שלוש זירות: שלטון מקומי, חברה אזרחית, וגופי ביטחון עירוניים.

רשת הפעילים לחיים בכבוד

מרכזים לצדק חברתי מובילים יחד עם ארגון "אנו - עושים שינוי" את "רשת הפעילים לחיים בכבוד" רשת של פעילים חברתיים מרחבי ישראל, המביאה את הסיפורים, הניסיון והידע של אוכלוסיות מוחלשות אל מקבלי ההחלטות במטרה לשפר את המדיניות ברמה המקומית והארצית. הפעילים, המגיעים מרקע של התמודדות כלכלית, מספקים ידע ותובנות בנושאים כגון ביטחון תזונתי, דיור ציבורי, יוקר המחיה ונושאים נוספים, כדי להשפיע על מדיניות שנוגעת באופן ישיר לחייהם.[11]הרשת פועלת בשותפות עם הארגונים "קול רבני לזכויות אדם", "הפורום למאבק בעוני" וארגונים נוספים, ובתמיכת קרנות הביטוח הלאומי, קרן מזון וגופים נוספים.

פעילות ציבורית ארצית

המרכזים הובילו בשנים האחרונות קמפיינים שונים וביניהם קמפיינים לעידוד הצבעה. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 (2019) יצא הארגון בקמפיין "אנחנו משנים. בוחרים חברתי",[12] קמפיין להגדלת תקציב מערכת הבריאות ויוזמה לחיזוק מורי הדרך שנפגעו בעקבות משבר הקורונה באמצעות הצטרפות לסיורים ברחבי הארץ[13]. בשנת 2021 עלה קמפיין "הלאה - תקציב חברתי עכשיו!", במטרה לעודד השקעה בשירותים החברתיים לקראת העברתו של תקציב מדינה. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" יצא הארגון בקמפיין "אחריות. שיקום. ניצחון." שקרא ללקיחת אחריות ממשלתית לשיקום היישובים שנפגעו במלחמה ולחיזוק המערכות הציבוריות בישראל.[14]

עידוד הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות

המרכזים שמים דגש מיוחד על עידוד הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות דרך קמפיינים מקומיים וארציים. מטרת הקמפיינים היא להעלות את אחוזי ההצבעה ולקדם את סוגיות הליבה של הארגון ברשויות המקומיות: תחבורה ציבורית, דת ועיר, שוויון זכויות, סביבה, חינוך ותעסוקה.

בשנת 2018 נפתח קמפיין " 5 דקות- 5 שנים". בבחירות אלה נרשמה עליה של כ-15% במספר המצביעים הארצי ושיעור המצביעים היה הגבוה ביותר ב-3 העשורים האחרונים עם 59.5% מצביעים.[15] בשנת 2023 נדחו הבחירות לרשויות המקומיות עקב פתיחת מלחמת "חרבות ברזל". המועד החדש נקבע לפברואר 2024. הקמפיין שהפעילו המרכזים לצדק חברתי נקרא "דווקא עכשיו - לבחור בעיר",[16] והוא התמקד בחשיבותן של הרשויות המקומיות בשיקום המדינה ובאחריות על תושביה והוא פעל ב-10 רשויות. למרות הירידה במספר הבוחרים, המספר נותר גבוה יחסית ועמד על שיעור של 53%. בשתי מערכות בחירות אלה נרשמה הצלחה בהעלאת שיעור המצביעים, בקידום סוגיות הליבה של המרכזים, ובחיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות.[17]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכזים לצדק חברתי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מרכזים לצדק חברתי

הערות שוליים

  1. ^ פוסט בפייסבוק של התנועה
  2. ^ פירוט פעילות העמותה באתר "מרכזים לצדק חברתי"
  3. ^ פירוט מקורות מימון באתר "מרכזים לצדק חברתי"
  4. ^ אתר המרכזים לצדק חברתי
  5. ^ רינה פטילון, לשפץ כיסא, לבנות מיטה: הכירו את הנגרייה השיתופית בחריש, באתר חריש סיטי, ‏13.11.2022
  6. ^ תכנית 'קול מקומי' באתר המרכזים לצדק חברתי, באתר מרכזים לצדק חברתי
  7. ^ כנס השקת המצפן, באתר מרכזים לצדק חברתי
  8. ^ למצוא בית בתוך הכאוס, באתר YNET
  9. ^ יעל נאמן, שיחה עם יעל נאמן: “על המשמר” – תכנית חירום למניעת הדרדרות לאלימות בין יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל, באתר פורום הקרנות בישראל
  10. ^ ד"ר רולי רוזן, שוברי החומות - ההתמודדות העירונית עם אירועי מאי 2021 בחיפה, באתר יוזמות אברהם
  11. ^ אפרת פורשר, ויתור על טיפולים ותרופות ושינוי הרגלי אכילה - השפעות המלחמה על הציבור: "העניים נפגעו הכי קשה", באתר ישראל היום, ‏30/5/2024
  12. ^ פעילים יפגינו בעת ישיבת הממשלה בירושלים בדרישה להגדלת תקציב הבריאות
  13. ^ אתר הקמפיין "יחד בדרך"
  14. ^ אתר הקמפיין "אחריות. שיקום. ניצחון."
  15. ^ ד"ר איתמר יקיר, ד"ר אריאל פינקלשטיין, יחיאל נועם, שיעור ההשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  16. ^ אתר הקמפיין "דווקא עכשיו - לבחור בעיר"
  17. ^ ד"ר אריאל פינקלשטיין, ניתוח תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות 2024, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39119958מרכזים לצדק חברתי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרכזים_לצדק_חברתי&oldid=2689417"