באקה אל-גרבייה
שם בערבית | باقة الغربية | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | ראיד דקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 67 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 30,973 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 74 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 3,468 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 62 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 8,930 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 175 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3720 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 204 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]63_6000.pdf פרופיל באקה אל-גרבייה] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.baqa.co.il |
בָּאקַה אל-גַֿרְבִּיָּה (בערבית: باقة الغربية, תעתיק: "בַּאקַה אלעַ'רְבִּיַּה", משמעות השם: "באקה המערבית") היא עיר ערבית בצפון השרון בסמוך לקו הירוק. הוכרזה כעיר בשנת 1996.
בשנת 2003 אוחדה באקה אל-גרבייה עם ג'ת והוקמה עירייה חדשה בשם "באקה-ג'ת". בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד.[4]
היסטוריה
ממזרח לבאקה אל-גרבייה (באקה המערבית) שוכן היישוב באקה א-שרקייה (באקה המזרחית). שני היישובים הוקמו במאה ה-17 כשני כפרים נפרדים[5]. תושבי הכפר השתתפו במרד הערבי הגדול (1936–1939), וביולי 1938 נערכה בכפר פעולת תגמול בריטית שבמהלכה נהרסו בו עשרות בתים של חשודים בטרור. בשנות הארבעים עבדו תושבי הכפר[6], ביחד עם כפרים סמוכים ופועלים יהודים, בקמפים (מחנות הצבא הבריטי) ובראשם במנחת עין שמר (שנקרא בשעתו RAF Ein Shemer).[7] עם קביעת הקו הירוק לאחר מלחמת העצמאות, הפריד הגבול בין שני היישובים: באקה אל-גרבייה בצד הישראלי של הגבול ובאקה א-שרקייה בצד הירדני של הגבול.
לאחר מלחמת ששת הימים נוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות", המזרחית והמערבית, אולם אלו התערערו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כיוון שתושבי באקה א-שרקייה השתתפו באינתיפאדה, בשעה שתושבי באקה אל-גרבייה, שהם אזרחים ישראלים, נמנעו מכך. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוכפפה באקה א-שרקייה לרשות הפלסטינית. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין שתי ה"באקות", ולפיכך שוב נוצר ביניהן מחסום פיזי, לראשונה מאז יוני 1967.
ב-6 באוגוסט 1984 ארבעה מתושבי העיר חטפו, עינו והוציאו להורג את החייל משה תמם. לתמם עצר רכב קורטינה ובו ארבעת המחבלים: איברהים ראוק באדסה, וליד נימר עסעד דקה, ראש החוליה איברהים נאיף אבו מוך ורושדי חמדון אבו מוך; כולם חברי החזית העממית לשחרור פלסטין מבאקה אל גרביה, שהוטל עליהם לחטוף חייל ישראלי ולהעביר אותו לסוריה. החיפושים אחר תמם ארכו ארבעה ימים. ב-10 באוגוסט 1984 נמצאה גופתו על ידי חקלאי ערבי בפרדס סמוך ליישוב מבוא דותן שצפון השומרון, עם סימני חבלה קשים שהעידו על התעללות בסכין. תמם היה שעון על עץ זית היות שרוצחיו הניחוהו כך על מנת לשוות לו מראה של אדם ישן. בחזהו היה נקב של כדור חודר, ופצע יציאה בשמאל גבו.
שירותים
באקה אל-גרבייה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרים השכנים: כפרי זמר, מיסר, אום אל קוטוף, ג'ת וישובים שונים אחרים בוואדי עארה. בעיר שוכן בית הדין השרעי האזורי והיא אף מהווה מקום מושב נוסף לבית הדין השרעי לערעורים. בעיר ניתנים שירותי בריאות של קופות החולים כללית, מאוחדת ולאומית, ומכבי וכן מרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק ובנוסף, מרכז רפואי מקומי בשם "אלנור" (مركز النور).
חינוך ותרבות
בעיר 9 בתי ספר יסודיים, 4 חטיבות ביניים, 4 בתי ספר תיכוניים, בית ספר אזורי לחינוך מיוחד, בית ספר למחוננים ומכללת אלקאסמי ללימודים אקדמיים בחינוך (B.Ed). כמו כן ישנה המכללה להכשרת הנדסאים בתחומי מדעי המזון והביוטכנולוגיה. בבאקה ישנו מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי מקיף שבו יש חומרי עזר הדרושים למורה בית ספר כמו קלטות, תוכניות לימודים וסרטים לימודיים.
בבאקה פועל מזה שנים רבות מתנ"ס (מרכז קהילתי) תחת השם "עמותת בית אלשביבה". המתנ"ס עובד בקשר ישיר עם בתי הספר היסודיים בעיקר ונחשב לאחד המתנ"סים המובילים במגזר הערבי ובאזור השרון. בעיר פועל המרכז הקהילתי "נאדי הדאיה" (نادي هداية) המקיים פעילויות חינוכיות וחברתיות למגוון רחב של אוכלוסיות, ומקיים הרצאות שבועיות במגוון רחב של נושאים שמעניינים את החברה.
ספריית באקה אל-גרבייה כוללת 66 אלף ספרים ויש לה מעל ל-10 אלף מנויים.
תעסוקה
תושבי באקה אל-גרבייה מתפרנסים בעיקר מתעשייה ומעט מחקלאות, ורוב תושביה עובדים בערים הסמוכות או במגוון רחב של עבודות בתל אביב, חיפה, גוש דן והשרון.
ספורט
לעיר באקה אל-גרבייה יש קבוצת כדורגל הנקראת הפועל באקה אל-גרבייה שמשחקת בליגה א'.
בשנת 2016 קבוצת הכדורגל הגיעה לסיבוב ח' בגביע המדינה בכדורגל אך הפסידה 0–3 להפועל אשקלון.[8]
אתרים בעיר
- באר באקה (ביר באקה): באר עתיקה בעומק 37 מטרים שראשיתה בתקופה הכנענית ושימשה עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 להשקיית שדות ולשתייה. בעיר עדיין מוכרים שירים עממיים שחוברו סביב הבאר ובטקסים הקשורים בה ומצביעים חשיבותה ומעמדה של הבאר בחיים במקום. עם חיבור העיר למערכת המים של חברת מקורות בשנות ה-50, הפסיקה הבאר לשמש את תושבי העיר ולאחר תקופה קצרה נאטמה ונקברה תחת ערימות אשפה. בשנת 2005, התאגדה קבוצת תושבים בשם "ידידי ושכני באר באקה" בכוונה להציל ולשקם את הבאר. הקבוצה בראשות איברהים מוואסי ששימש בשעתו כמנהל אגודת המים העירונית, אספה תרומות בסכום של כ-40 אלף שקלים לשיקום הבאר וסביבתה והמקום הפך לשטח ציבורי פתוח. במהלך עבודות שתילת הדקלים באתר, נחשפה שוקת עם טיח על בסיס חרס האופיינית לטכנולוגיית הבנייה מהתקופה הכנענית. הבאר מוזכרת בכתביו של הגאוגרף המוסלמי אל-מרקיזי שאף מציין שהמקום נקרא כבר בשנת 1265 בשם באקה אל-גרבייה. בסמוך לבאר ניצבת היום "אבן הכלה" שאליה הייתה מביאה החמות את כלתה הטרייה במהלך החודש הראשון לנישואיה.
- ביר בורין: באר מים עתיקה ששימשה עד לשנות ה-50 להשקיית שדות ומטעים של תושבי היישוב. היום נמצאת במרכז העיר.
- מקאם אל-עג'מי: מקאם הממוקם בלב השכונה הצפונית א-שמייה. המבנה המתנשא לגובה של כ-5 מטרים, מתוארך למאה ה-16 ועל פי המסורת הוקם כזיכרון ללוחם שהגן על הכפר מפני הכובש הצלבני. בשנת 1995 שופץ המבנה כחלק מפרויקט שיקום שכונות.
- רחוב אל-קודס: רחוב המסחר הראשי של באקה אל-גרבייה. עד לאחרונה נקרא היה הרחוב על שם חיים ויצמן, אך במסגרת שינוי שמות הוענק לרחוב הראשי של העיר השם אל-קודס. הרחוב חוצה את העיר מצפון לדרום ואורכו מגיע ל-3.8 ק"מ.
שכונות בעיר
- אום אל-וויית
- אבו אל-ח'ווא
- ואדי אל-ח'רובה
- אדי אל-קזאז
- אל-שפאן
- אל-חרבה
- אל-שביבא
- אל-מווארס
- אום ואוואיט
- אבו כביר
- אבן סינא
- אל-ג'בל
- בקעת אל גמא
- ח'אלה אל-מרדאווי
- שקפן
- בסה
- בכט
- מרג'ה גאזלן
ראשי מועצה ועירייה
גלריה
-
באר בורין
-
מקאם עג'מי מהמאה ה-16 בלב השכונה הצפונית בעיר
-
באקה אל-גרבייה בשנת 1959
קישורים חיצוניים
- באקה - الصفحة الرئيسية - אתר האינטרנט של העירייה
- מידע על באקה אל-גרבייה בקטלוג הספרייה הלאומית
- שפי גבאי, שני כפרי באקה – משני עברי הגבול הירוק, דבר, 22 בספטמבר 1968
- אלטייב ע'נאים, בחג הרמדאן האחרון חזר לפעום הלב של באקה אל-גרבייה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
- מיכאל יעקובסון, סיבוב קצר בעיירה באקה אל-גרבייה, בבלוג "חלון אחורי", 27 ביוני 2010 - סקירה אדריכלית על היישוב
- זיו ריינשטיין, באקה אל-גרבייה: העיר המרתקת שפספסתם על כביש 6, באתר וואלה!, 8 במרץ 2018
- בקה אל-ר'רבייה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת) התש"ע-2010, ס"ח 2256 מיום 29.7.2010
- ^ מפת האזור עם סימון שני הכפרים, 1918 (באנגלית). המפה הוכנה על ידי צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מפות הכפר, העתקי שמש שהוכנו על ידי מחלקת המדידות של ממשלת המנדט, 1932, 1946, באתר הספרייה הלאומית, ארכיון עזרא רוטמן, מפות מדידה - אזור חדרה וחיפה, מפות מס' 12 ו- 13
- ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
- ^ עמרי מנהיים, מסינדרלה לנסיכת המגזר? הסיפור של באקה אל גרביה, באתר ערוץ הספורט, 12 בינואר 2016
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |
39039248באקה אל-גרבייה