אביגדור פלדמן
 | |
| לידה |
7 ביולי 1948 (גיל: 75) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | תל אביב |
| תקופת הפעילות | 1972–הווה (כ־52 שנים) |
| מקצוע | עורך דין |
| תפקיד | ממקימי ארגון "בצלם", המרכז להתדיינות באגודה לזכויות האזרח, והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל |
אביגדור פלדמן (נולד ב-7 ביולי 1948, תל אביב) הוא עורך דין ופובליציסט ישראלי העוסק במשפט פלילי ובזכויות האדם.
ביוגרפיה
נולד לאהרון פלדמן, ניצול השואה, בעל כריכיית ספרים, ולאם ניצולת אושוויץ, ונצר לרבי מקוֹצק.[1] למד בבית ספר הדתי צייטלין, אך לא סיים את לימודיו התיכוניים, והשלים את לימודיו לבגרות אקסטרנית. בנערותו עזב את הדת. למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ועם סיום לימודיו התמחה ועבד אצל עורך הדין אמנון זכרוני. הוסמך לעורך דין בשנת 1974. בשנת 1985 קיבל תואר שני בזכויות האזרח באמריקן יוניברסיטי שבוושינגטון די. סי., בעזרת מלגה שקיבל מהקרן החדשה לישראל. לאחר מכן עבד במשך שנה באגודה לזכויות האזרח. הוא משמש גם כמורה אורח בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (שם הוא מלמד קורסים על "המשפט" של קפקא, ועל עיוות דין).
פלדמן נמנה עם מקימי ארגון "בצלם", והוא חבר הנהלה בו. הוא גם הקים את המרכז להתדיינות באגודה לזכויות האזרח, ובשנת 1991 נמנה עם מקימי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. בשנת 1991 קיבל את פרס רוברט קנדי לשלום.
בשנת 2017 החל לפרסם במוסף "הארץ" טור בשם "בדלתיים פתוחות", ובו הרהורים וחוויות מעולם המשפט.[2]
פלדמן היה נשוי לחוקרת התרבות שרה חינסקי, ובנם הוא העיתונאי יותם פלדמן.[3] כיום פלדמן גר בתל אביב והוא חי עם בת זוגו רונית רובינסון, מורה ליוגה. פלדמן אב לשלושה. אחיו הוא התסריטאי והמחזאי חנן פלד.
עבודתו כפרקליט
פלדמן נחשב לפרקליט פלילי בולט ומרבה לעסוק בתיקים פליליים בעלי נגיעה לזכויות האזרח ובעלי נגיעה פוליטית, כמו כן ייצג מחבלים המואשמים בפעולות טרור. כך, למשל, ייצג את ראשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, וכן את מרקוס קלינגברג, את מרדכי ואנונו ואת טלי פחימה; ייצג את ענת קם (יחד עם עו"ד איתן להמן) במשפט שבו הורשעה בריגול חמור ונדונה לארבע וחצי שנות מאסר. לאחר הרשעתה החליפה קם את פלדמן בעורך דין אחר.[4] מייצג את ח"כ באסל רטאס לאחר שנחשד בעבירות טרור.
פלדמן עתר לבג"ץ מספר פעמים מטעם ארגוני זכויות אדם, המפורסמות שבעתירות הן:
- בג"ץ סברה ושתילה, להורות על הקמת ועדת חקירה לעניין הטבח בסברה ושתילה (1982)
- בג"ץ אמנון זכרוני, בו התקבלה עתירה נגד האיסור ברשות השידור לשדר ראיונות עם ראשי אש"ף (1983)
- בג"ץ מטעם יש גבול, לניסוח מחדש של הוראות הפתיחה באש, בימי האינתיפאדה הראשונה (1988)
- בג"ץ גירוש פעילי החמאס ללבנון, בו הרכב של 7 שופטים דחה את העתירות נגד גירוש ללבנון של למעלה מ-400 פלסטינים, שיוחסה להם פעילות בחמאס (1993)
- בג"ץ העינויים, בו הרכב של 9 שופטים אסר על שימוש בכוח פיזי בחקירות שב"כ (1999)
- בג"ץ מוחמד בכרי, בו התקבלה עתירה נגד פסילת הסרט "ג'נין ג'נין" (2003)
- בג"ץ הבטחת הכנסה, בו הרכב של 7 שופטים דחה עתירות נגד החוק, שקיצץ בקיצבת הבטחת הכנסה (2005)
- בג"ץ הסיכולים הממוקדים, בו נדחתה עתירה נגד מדיניות הסיכול הממוקד (2006)
במשך שנים היה פלדמן מעורב במשפטם של רוצחי הנער דני כץ. בשנת 1984 הורשעו חמישה ערבים מסחנין ברציחתו של הנער החיפאי דני כץ, ופעילותו המאומצת של פלדמן הביאה לקיום משפט חוזר שבו נדונה הטענה כי הודאותיהם הוצאו מהם בכוח. בשנת 1999 הורה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, על קיום משפט חוזר לחמישה, אך הללו הורשעו בשנית, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, שקבע בשנת 2005 כי ההודאות לא הוצאו בכוח מהנאשמים.
לאחר פרישתו של דוד ליבאי מצוות ההגנה של משה קצב שהואשם בעבירות בענינים שבצניעות, הצטרף אליו פלדמן, לצדם של הפרקליטים ציון אמיר ואבי לביא. קצב הורשע ונדון לשבע שנות מאסר.[5]
בספטמבר 2021 ייצג את המחבל זכריה זביידי, לאחר שהאחרון ברח מבית הסוהר גלבוע יחד עם חמישה אסירים נוספים.
דעותיו על עולם המשפט ועבודת הפרקליט
פלדמן נחשב נועז וגלוי בדעותיו ובהתבטאויותיו המביעות ביקורת כלפי מערכת המשפט והוא מרבה לבטאן במאמרים ובראיונות בכלי התקשורת. להלן כמה ציטוטים:
על עולם המשפט
בריאיון לאילנה דיין אמר: "עולם המשפט הוא עולם השקר... אלו חיים בנשף מסכות... המערכת לא יודעת לעשות צדק... המשפט אינו נותן סיכוי לאיש, מי שמזוכה - זה במזל; באותה מידה אפשר לערוך הגרלה: לקחת אלף נאשמים ולהטיל בגורל שני זיכויים..."[6]
בריאיון לאורנה בן דור אמר פלדמן: "יש שמועה די משמעותית על קיומה של כנופיית שלטון החוק, כפי שהיא מכונה, שהיא יכולה להעיף, להרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה, ששומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק".[7]
על עבודת הפרקליט
"הפרקליט אינו מחפש את האמת, ואינו מוצא אותה... כשאני מקבל על עצמי לקוח, אני לוקח את השקר ומוסיף לו את האסתטיקה שלי, אחרת אין לו סיכוי... במקצוע הזה יש הרבה הונאה, הונאה עצמית והונאת האחר - הלקוח, התובע, השופט... מכל התיקים שייצגתי, המקרה היחיד שבו אני יכול לומר שייצגתי את האמת היה של הנאשם ברצח חנית קיקוס שטוען לחפותו, אלא שגם שם כולם שיקרו, הפרקליטות, בית המשפט, בית המשפט העליון... אין דבר מרעיל את הנשמה יותר מן השקר... לעיתים קרובות אני מתעב את המקצוע ושואל את עצמי מה אני עושה שם... חיי הפרקליט מבוזבזים, אלו חיים שאין בהם תוחלת, ללא תועלת, ללא הנאה וללא יתרון... הנחמה שלי היא אותם מקרים שאני נלחם למען עניינים עקרוניים ומצליח בהם".[6]
על חוסר האפקטיביות של השמאל האקטיביסטי
"...והכיבוש הפך להיות לשאלה משפטית; כיבוש הוא לא שאלה משפטית, הוא שאלה אנושית מהדרגה הראשונה; הוא שאלה מוסרית מהדרגה הראשונה; הוא שאלה שנוגעת לכל אחד מאיתנו, וכל אחד שיבוא יום אחד וינסה להצדיק את עצמו מה הוא עשה בתקופה החשוכה הזאת. ולהגיש בג"ץ - זה לא מספיק; לבוא ולהגיד: אני הגשתי בג"צים; אני כתבתי דו"חות; אני הלכתי ודיברתי עם אנשים; אני צילמתי; אני עשיתי סרט - לא שווה כלום. כל הקבוצה הזאת שתבוא יום אחד לאותו בית משפט דמיוני, וכל אחד יספר מה שהוא עשה - שום דבר, לא שווה כלום. אני הייתי עומד שם? לגיהנום!; עשית סרט? לגיהנום!; הגשת עתירה לבג"ץ? לגיהנום!; כתבת מאמרים, היית גדעון לוי (לא שאני רוצה לראות אותו בגיהנום) אבל היית גדעון לוי? כתבת כל פעם על הכיבוש? אפילו היית עמירה הס ועברת לגור שם - גם היא לגיהנום. כי זה כלום, זה לא שווה כלום, כל הדברים הללו, והדבר הזה הוא דבר מטריד ביותר. אז שיבואו יום אחד, עוד עשר-עשרים שנה, ויקראו את פסקי הדין של בית המשפט העליון, ויבינו, בעיקר, שהיושבים כאן בארץ, באולם הזה, בכל מקום אחר, לא נקפו אצבע. עשו רק למענם: הגשתי בג"צים, כי הייתי עורך דין; הגשתי בג"צים, כי היה לי נחמד; עשיתי סרט, כי עשיתי סרטים דוקומנטריים; תראו כמה סרטים דוקומנטריים יש על הכיבוש, על הערבים; כמה ספרות נכתבת על זה: 'פה ושם בארץ ישראל' ועוד כהנה וכהנה, אבל מישהו עשה משהו אמיתי למען או בשביל להפסיק את הכיבוש? אין אחד כזה. אז כולכם לגיהנום!"[8]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אביגדור פלדמן |
- מאמרי אביגדור פלדמן, באתר "הארץ"
- שירה מקומית - הבלוג של אביגדור פלדמן, באתר "רשימות"
- אביגדור פלדמן בתוכנית "מי שמדבר" עם אילנה דיין, באתר mako
- נעם פלג, עשה את שלו - אביגדור פלדמן, באתר וואלה!, 5 במרץ 2005
- גלעד רייך, עכבר העיר אונליין, עו"ד פלדמן חושף הכל, באתר הארץ, 14 בינואר 2008
- יורם יובל, שיחת נפש עם אביגדור פלדמן, הטלוויזיה החינוכית, 16 בפרואר 2011
- אבישי מתיה, עו"ד פלדמן: "בביהמ"ש ההבחנה בין אמת לשקר מעורפלת", באתר גלובס, 31 במאי 2013
- עו"ד אביגדור פלדמן, באתר מובילים במשק, 26 באפריל 2017
- רוני קובן, פגישה עם אביגדור פלדמן, כאן, 29 בדצמבר 2019
- מכּתביו
- שירת הברבור, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2006
- ניתוח ספרותי של פסק הדין בתביעת הדיבה של סרן ר' נגד אילנה דיין ונגד "עובדה", באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
- על שופטים וחמורים, באתר הארץ, 19 בפברואר 2010
- צר אולמה כעולם נמלה, באתר ynet, 11 ביולי 2011
- "לדור, האינקוויזיטור, בחר להעלות באש את עולם המשפט", באתר גלובס, 4 בנובמבר 2011
פחד ותיעוב במערכת המשפט, באתר הארץ, 16 ביוני 2013- עם העכברים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2013
- ילד אתיופי אלבינו, באתר הארץ, 18 בינואר 2014
- תמונה קבוצתית עם דג מסריח, באתר הארץ, 3 באפריל 2014
- אם זכרוני אינו בוגד בי, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017
- לינץ'? תלוי את מי שואלים, באתר הארץ, 15 במרץ 2018
- השטן נזרק מהשמים, כתב העת אלכסון, 29 בנובמבר 2017
- שניים אוחזים באמת, כתב העת אלכסון, 16 באוגוסט 2018
הערות שוליים
- ^ מקבלים שבת (פרשת השבוע), עם דב אלבוים, יום ששי 5 בפברואר 2015, הערוץ הראשון, אורח: אביגדור פלדמן
- ^ אביגדור פלדמן, באתר "TheMarker"
- ^ דנה גילרמן, עכבר העיר אונליין, מתה חוקרת התרבות שרה חינסקי, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2008
- ^ אלה לוי-וינריב, ענת קם החליפה סנגור - אילן בומבך במקום פלדמן, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2011
- ^ הילה רז, קצב הורשע - האם גם עורכי הדין הפסידו?, באתר TheMarker, 15 בינואר 2011
- ^ 6.0 6.1 אביגדור פלדמן בריאיון לאילנה דיין, באתר "mako"
- ^ רוגל אלפר, הגם אתה, אביגדור פלדמן?, באתר הארץ, 17 במרץ 2016
- ^ קטע מתוך נאומו של עו"ד אביגדור פלדמן בטקס ההשקה לספרו של מיכאל ספרד, באתר YouTube, 18 ביולי 2018
