שמחה רבה
שִׂמְחָה רַבָּה
(בית ראשון) |
|---|
|
שִׂמְחָה רַבָּה, אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא! |
שִׂמְחָה רַבָּה (אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא) הוא שיר ילדים לפסח, שנכתב על ידי משוררת הילדים בלהה יפה, והולחן על ידי חתן פרס ישראל למוזיקה, ידידיה אדמון.
השיר הופיע לראשונה בתווים בשנת 1953 בחוברת "פסח, חגים וזמנים בחלילית".
השיר מתאר שמחת ילד לקראת הפסח, עם בוא האביב ואת ההכנות לליל הסדר: תפירת כיסים ומילוים באגוזים. הילד מחכה לקריאת ארבע הקושיות ושתיית ארבע הכוסות, ובמיוחד מצפה לבואו של אליהו הנביא שיראה אותו בהידורו.
השיר הולחן על ידי ידידיה אדמון במשקל זוגי, ובמבנה של בית ופזמון חוזר. הפזמון חוזר פעמיים. בפעם הראשונה – משפט פתוח ובפעם השנייה – משפט סגור. שני המשפטים זהים זה לזה מבחינה מלודית, בפתיחה, ומשתנים במילים "פסח בא". לבתים של השיר יש שני משפטים מוזיקליים זהים, המאופיינים במקצב מנוקד.[1]
השיר הפך עם השנים להמנון של חג הפסח – שיר עליז המשלב אווירת חג ושמחה על האביב, והושר על ידי מבצעים שונים, בהם: יפה ירקוני, מתן אריאל[2] ולהקת רון עמי.
השיר בתרבות
בשיר "איך יודעים שבא אביב" שכתבה והלחינה דתיה בן דור מופיעה השורה ”ואם שרים "שמחה רבה / אביב הגיע, פסח בא"”.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מיה צ'רמן, שמחה רבה באתר משרד החינוך
- ^ שירי פסח, באתר התו השמיני
