אפרים חירם
 | |||||||
| אפרים חירם בסיור בהר דב, 2016 | |||||||
| לידה |
1 בינואר 1934 פולין  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 3 באוקטובר 2023 (בגיל 89) | ||||||
| תאריך עלייה | 1946 | ||||||
| כינוי | פיחוטקה | ||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||
| תקופת הפעילות | 1951–1981 (כ־30 שנה) | ||||||
| דרגה |
 תת-אלוף | ||||||
| תפקידים בשירות | |||||||
| |||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||
פעולות התגמול מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||
| |||||||
אפרים חירם (פיחוטקה) (1 בינואר 1934[1] – 3 באוקטובר 2023) היה איש צבא, כיהן כראש המועצה השמיני של רמת השרון.
ביוגרפיה
חירם נולד בפולין בשנת 1934 ושרד כילד את השואה. בשנת 1946 עלה לארץ ישראל. הוא למד בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון[2] ובשנת 1951 התגייס לצה"ל ושירת בתחילה בחיל התותחנים. בראשית 1956 שאף מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אריאל שרון, לשפר את הסיוע הארטילרי לגדוד, וצירף לגדוד קציני תותחנים ובהם חירם[3]. הוא היה למפקד מחלקת מרגמות בפלוגה של הגדוד, ובמלחמת סיני צנח ולחם בקרב המיתלה[4] [5]. ב-1964 התמנה למפקדו הראשון של גדוד 202[6]. כמג"ד השתתף בפעולות תגמול נגד הפת"ח בירדן, ובהן מבצע צוק סלע בג'נין, מבצע יהלום בקלקיליה (1965) ומבצע אלפא ברפאת שבדרום הר חברון (1966).
בראשית תקופת כהונתו כמג"ד נקלע לעימותים עם מפקד החטיבה, רפאל איתן. המח"ט הורה לו לא להדיח מפקדי פלוגות בגדוד, אך חירם הדיח ארבעה מתוך חמשת המ"פים. חירם נקרא לבירור אצל הרמטכ"ל, יצחק רבין, ועמד על כך שלקצינים הצעירים שמינה כמפקדים החדשים בפלוגות במקום המ"פים המודחים, בהם מתן וילנאי ואמנון ליפקין, יש פוטנציאל רב וכי הוא זה שנושא באחריות לנעשה בגדוד. רבין השתכנע, והמינויים נותרו על כנם[7]. מאוחר יותר מינה חירם את דן שומרון לסמג"ד, גם זאת בניגוד לדעתו של איתן.
במלחמת ששת הימים לחם כסגן מפקד חטיבת הצנחנים בקרבות בפתחת רפיח וברצועת עזה[8]. בסוף שנות ה-60 שירת כסגנו של קצין צנחנים ראשי, אהרן דוידי[9], בשנות ה-70 של המאה ה-20 שימש כמפקד חטיבת חרמונים[10]. כמפקד החטיבה הוביל חירם שורה של פעילויות התקפיות ברמת הגולן וכנגד המחבלים בפתחלנד. בין היתר יזם את מבצע פלצור[11] ובהמשך את תפיסת הר דב בידי כוחות צה"ל[12]. בשנת 1970 הוביל חירם מרדף אחר חוליית מחבלים שחדרה לרמת הגולן סמוך לחושנייה שבסופו הרג הכוח בפיקודו את המחבלים ושבה אחד מהם[13].
ב-1976 התמנה למפקד חטיבה 655, חטיבה חדשה שהוקמה בגזרת שארם א-שייך. ב-1978 הוקמה אוגדה חדשה בגבול הצפון, עוצבת הגליל, וחירם היה למפקדהּ. בין היתר פיקד על מבצע מנורה, במהלכו פשטו כוחות מחטיבת הצנחנים ומחטיבת גולני על בסיסים של ארגון פת"ח בלבנון[14] ועל הכוחות שלכדו את המחבלים שביצעו את הפיגוע בנהריה[15]. בהמשך שירת כעוזר ראש מחלקת ההדרכה. ב-1981 השתחרר מצה"ל, בדרגת תת-אלוף. במהלך שירותו גם השלים תואר ראשון בגאוגרפיה ובמדע המדינה.
לאחר שחרורו מצה"ל ניהל את חברת הבנייה של אברהם גינדי. ב-1989 היה למועמד המערך לראשות המועצה המקומית רמת השרון. חברי המפלגה העדיפו אותו על ראש המועצה המכהן, משה ורבין, והאחרון התמודד מולו בראש מפלגה עצמאית. חירם גבר על ורבין בבחירות, לאחר שזכה ב-53.6% מקולות הבוחרים בסיבוב השני. ב-1993 בחר סניף העבודה במוטי בר-דגן למועמד מטעם המפלגה, וחירם החליט להתמודד בראש רשימה עצמאית, כשם שעשה ורבין בזמנו. גם במערכת בחירות זו ניצח חירם, לאחר שזכה ב-47% מקולות הבוחרים[16]. ב-1998 החליט לא לרוץ לקדנציה שלישית.
במהלך כהונתו מנע חירם את הרחבת העיר, כדי לשמור על צביונה. העיר לא התרחבה, מספר התושבים בה נשאר יציב, וכחבר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אף הביע התנגדות לתוכניות בנייה בקיבוץ גליל ים הסמוך. בנוסף, שופצו כמה מרחובותיה הראשיים של המושבה, הוקמו גנים חדשים (בהם גן הסלעים ליד בית יד לבנים), והוצבו שלטים בסמוך לאתרים בעלי חשיבות היסטורית. המועצה בראשותו פעלה לשינוי תוכניותיה של מע"צ באשר למחלף הכפר הירוק, ודרישתה להקים מעבר משוקע במקום גשר עילי שיפגע באיכות חייהם של תושבי נווה רסקו, התקבלה. חירם התפרסם גם בניסיונותיו להביא לפיטוריו של מבקר המועצה, שנבלמו על ידי מבקרת המדינה, מרים בן-פורת. כן יזם חוק עזר האוסר על גידול כלבים מסוג רוטוויילר בתחום שיפוטה של המועצה.
בשנת 2006, והוא בן 72, השתתף חירם בצניחה בחוף הים של תל אביב, לציון 50 שנה לצניחה במיתלה. עד לשנת 2009 היה חירם חבר בוועד המנהל של רשות הטבע והגנים ובעמותה להנצחת והנחלת מפעלות חייו של רפאל איתן.
לקריאה נוספת
- מרדכי גור, "פלוגה ד", מערכות, 1977.
- אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021.
קישורים חיצוניים
- אוסף אפרים חירם מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
אפרים (פיחוטקה) חירם, כך פתרנו את מצוקת הדיור, באתר הארץ, 29 במרץ 2014- דב גיל-הר, חטיבת הצנחנים חוגגת 60: "הצמיחה את המפקדים הטובים ביותר", באתר וואלה!, 28 בינואר 2016
- דודי פטימר, "חייתי את מה שכתבתי": האוטוביוגרפיה של גיבור המיתלה תא"ל אפרים חירם, באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2021
- אפרים לפיד, המטרה: הכנת הגולן לאפשרות חדירת טנקים סוריים (על ספרו "פיחוטקה - הדלקנו את אורות הבוקר") IsraelDefense, 10.08.2021
הערות שוליים
- ^ קורות חיים: מפקדי ולוחמי פלוגה ב' מגדוד 890 מחזור מאי 1955, אתר הצנחנים - עשור ראשון
- ^ בית הספר החקלאי ע"ש מוסינזון
- ^ מרדכי גור, פלוגה ד', הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 239.
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 397.
- ^ אייל לוי, חזרה אל המיתלה: "שום צבא בעולם לא היה יכול לעשות את זה", מעריב, 18.09.2016.
- ^ עמוס הראל, "שנדע שמי שייפול בקרב נהרג מסיבה מוצדקת": עם הצנחנים בצל אנדרטת החטיבה, באתר הארץ, 22 באפריל 2015.
- ^ אמיר אורן, צרות של מפסידים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 231-217.
- ^ מתן גלין, אתר צה"ל, נפטר תא"ל (במיל') אהרון דוידי, ממקימי חטיבת הצנחנים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בפברואר 2012.
- ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 181.
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 25.
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 50-33.
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 45-42.
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 384-383.
- ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 392-386.
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצה המקומית רמת השרון, ילקוט הפרסומים 4166, עמ' 811-813
מפקדי חטיבת אלכסנדרוני 
| |
|---|---|
|
מפקדי עוצבת הגליל 
| |
|---|---|
|
ראשי עיריית רמת השרון 
| |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- תתי-אלופים בצה"ל
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- ילדים בשואה: פולין
- מפקדי חטיבות מרחביות
- מפקדי עוצבת הגליל
- ראשי מועצת רמת השרון
- מפקדי חטיבת אלכסנדרוני
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- ישראלים ילידי פולין
- בוגרי כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון
- קציני צה"ל בכירים בראשות רשויות מקומיות בישראל
- רמת השרון: אנשי צבא
- ישראלים שנולדו ב-1934
- ישראלים שנפטרו ב-2023