ע'ג'ר
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | غجر | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אחמד פתאלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 282 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 2,749 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 247 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -3.8% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,145 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 166 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 2,400 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 229 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת אצבע הגליל רגילה)   ע'ג'ר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 219 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3758 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 196 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל ע'ג'ר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עַ'גַ'ר (מערבית: غجر; מבוטא רַגַ'ר) הוא כפר עלווי השוכן על גבול ישראל–לבנון. חלקו הדרומי מוגדר כמועצה מקומית ישראלית. הכפר שוכן במחוז הצפון, בין הגליל העליון לרמת הגולן, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982 לאחר שסופח בחלקו יחד עם רמת הגולן תחת חוק רמת הגולן ב-1981. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בחלקו הישראלי של ע'ג'ר 2,749 תושבים (מקום 247 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של -3.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 69.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,609 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[4]
ע'ג'ר הוא היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם עלווים. בשנים 1972–1973 הכין הממשל הצבאי ברמת הגולן ביחד עם משרד הדתות חוקים להסדרת ענייני המעמד האישי של תושבי הכפר והם הוכפפו לקאדי (שופט באסלאם) בחיפה.[5]
היסטוריה
התקופה העות'מאנית
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בע'ג'ר בשנת 1870, וכתב כי מתגוררים בו 600 נוסיירים. הוא ציין כי הבתים בנויים בצורה גסה מאבני בזלת קטנות, וכי על גגות רובם יש סוכות קנים קטנות בהן התושבים מבלים את הלילה. הוא הוסיף כי בכפר יש מסגד בשם "ג'אמע אל-ארבעין", המוקדש לארבעים רעי הנביא.[6]
ממלחמת העולם הראשונה עד מלחמת ששת הימים
לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות הסכם ניוקומב-פולה, עבר האזור להשפעה צרפתית. הן לבנון והן סוריה היו נתונות בחסות צרפתית, וקו הגבול ביניהן לא סומן בבירור. הכפר נמצא על הגבול ולפי חלק מהמפות היה בריבונות לבנון. תושבי הכפר הם ברובם עלווים, עדה מבוססת בסוריה, והיו להם קשרים עם כפרים עלוויים אחרים ברמת הגולן: זעורה ועין פית.
במפקד אוכלוסין שנערך בסוריה ותוצאותיו פורסמו ב-1960 נכלל הכפר ע'ג'ר בין היישובים הסוריים, ואף משויכות אליו חלק מחוות שבעא. במפקד הזה נמנו בע'ג'ר 620 איש.[7] (לא כולל תושבי החוות)[8] במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1958 שימש ע'ג'ר כאחת הנקודות בסוריה שדרכן סיפקה סוריה נשק למורדים.[9]
על פי גרסה אחת, כשסוריה ולבנון זכו לעצמאות,[10] קיבלה סוריה את השליטה בכפר בפועל, ואף העניקה אזרחות סורית לתושביו.[דרוש מקור] גרסה אחרת מציינת שכבר בשנת 1932 ניתן לתושבי הכפר לבחור בין השתייכות לסוריה או לבנון והם בחרו להשתייך לסוריה.[11] בעיתונות הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים הופיעה גרסה נוספת, שעל פיה הכפר ע'ג'ר היה כפר לבנוני שהועבר לשליטה סורית על מנת שסוריה תוכל להשתמש בו כעמדה קדמית לפגיעה בישראל והטיית מקורות הירדן.[12][13][14] מפה של סוכנות הבינוי הסורית משנת 1965 הנמצאת בארכיון המפות של המכללה האקדמית תל חי מעידה אף היא כי לפחות שנתיים לפני מלחמת ששת הימים הייתה עג'ר כולה בשליטה סורית.[15]
ממלחמת ששת הימים ועד הנסיגה מלבנון
במלחמת ששת הימים, עלו כוחות של צה"ל לגולן והתקדמו אל הכפר מכיוון מזרח. לפי המפות שהיו בידי צה"ל, שהיו ככל הנראה מבוססות על מפות בריטיות, הכפר נמצא בתוך תחומי לבנון, מדינה שלא השתתפה בלחימה נגד ישראל. לפיכך צה"ל הסתפק בכניעת הכפר[16] ואיסוף הנשק ועזב את הכפר. על פי פרסומים אחרים, צה"ל כלל לא הגיע אל הכפר עד שלאחר מספר ימים הלך נציג הכפר לקונייטרה להודיע על כניעת הכפר.[13][17]
בריאיון למגזין טבע הדברים שערך דודו בן-צור עם ח'טיב ג'מאל, אחד מתושבי הכפר, בדצמבר 1993 סיפר ג'מאל:
"...ע'ג'ר אף פעם לא היה שייך ללבנון אלא לסוריה. לאבי הייתה תעודת זהות סורית. במלחמת ששת הימים הגיע הצבא הישראלי ממזרח לכפר. לפי המפות הבריטיות שבידיהם החליטו הקצינים שהכפר נמצא בשטח לבנון. היות שלישראל לא הייתה חזית לחימה עם לבנון, לא כבשו את הכפר, אלא רק אספו את הנשק ואמרו לנו שאנחנו לבנונים. אמרנו בסדר. הלבנונים סירבו לקבלנו מחשש שיחשבו כמספחי שטח סורי, לכן אסרו עלינו לעבור את הגבול. למשך חודשיים וחצי הפך ע'ג'ר למדינה עצמאית של 36 משפחות בין לבנון לישראל. חצי מתושבי הכפר, כ-350 איש, עזבו לסוריה בעקבות המלחמה. משנגמרה אספקת המזון בכפר פנינו למושל הצבאי הישראלי וביקשנו שיעלה את בעייתנו בכנסת. אחרי שבועיים חזר והניף את דגל ישראל מעל הכפר."
— [18]
בדצמבר 1967 חנך אגד קו אוטובוס שהגיע פעמיים ביום לכפר.[19] מקורות חיברה את הכפר בצינור 3 אינץ' למתקן שאיבה מהווזאני שהיה בשטח לבנון ומשרד החקלאות סייע לכפר בפיתוח החקלאות,[20] אשר נפגעה מכיוון שרוב שטחי החקלאות של הכפר נותרו בשטח לבנון. רבים מאנשי הכפר התחילו לעבוד בעבודות חוץ בישראל.[21] בשנת 1970 סבל הכפר, כמו יישובים אחרים בצפון, מקטיושות שנורו על הכפר.[22] בשנים 1972–1973 הכין הממשל הצבאי ברמת הגולן ביחד עם משרד הדתות חוקים להסדרת ענייני המעמד האישי של תושבי הכפר והם הוכפפו לקאדי בחיפה.[5] בספטמבר 1973 חובר הכפר באופן אלחוטי לרשת הטלפון של ישראל.[23] תלמידי התיכון מהכפר למדו יחד עם הדרוזים בתיכון במסעדה.[24]
הכפר סופח לישראל במסגרת חוק רמת הגולן שהתקבל בכנסת ב־1981. בניגוד לרוב הדרוזי של תושבי רמת הגולן, תושבי ע'ג'ר הסכימו לקבל את האזרחות הישראלית. רבים מהם עבדו בקיבוצי הסביבה ובמפעלים בקריית שמונה ומצבם הכלכלי השתפר.[25]
בשנת 1978, במבצע ליטני, נכנס צה"ל ללבנון, ומאז ועד מאי 2000, נמצאו שני צידי הגבול הלבנוני בשליטת ישראל. באותה תקופה הואץ פיתוח הכפר ובתים רבים נבנו בחלק הצפוני של הכפר בטריטוריה לבנונית, באופן דומה להתפתחות של רפיח לתוך חצי האי סיני בעת שהיה בשליטה ישראלית.
לקראת יציאת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 התעוררה מחדש הבעיה של ע'ג'ר. הכפר המונה קבוצה קטנה ומבודדת של בני הדת העלווית – שנמנע מהם כל קשר עם בני עדתם במרחב. היו לכאורה צריכים להתחלק בין שתי מדינות עוינות.
הכפר לאחר נסיגת צה"ל מלבנון
ב-24 במאי 2000 יצאה לפועל החלטת ממשלת ישראל על הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון באופן חד-צדדי וצה"ל נסוג לקו הגבול הבין-לאומי הידוע בכינויו קו כחול. האו"ם הכריז שבנסיגתה ישראל ישמה את החלטה 425 של מועצת הביטחון ומומחיו סימנו את קו הגבול תוך שממשלת לבנון סירבה לשתף פעולה. נציגי האו"ם פסקו כי הגבול בין לבנון לסוריה עובר במרכז הכפר ע'ג'ר (האו"ם אינו מכיר בסיפוח רמת הגולן לישראל אולם קבע שגורלם של השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים בין השאר חוות שבעא והכפר ע'ג'ר יקבע במשא ומתן בין ישראל לסוריה), ולפיכך כוחות צבא ומשטרה ישראליים רשאים להיכנס לחלקו הדרומי של הכפר. ממשלת לבנון לא פרסה את כוחותיה בדרום לבנון, כך שהאזור נשאר בשליטת חזבאללה. תושבי הכפר מחו על החלטת נציגי האו"ם, ואיימו למנוע בכוח כניסה שלהם לתחומי הכפר.
עד לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006, היה הכפר בשליטה חלקית של ישראל. חלקו הצפוני נמצא מעבר לגבול ישראל–לבנון ולכן בעצם המעבר מצפון הכפר לדרומו או להפך נדרשו תושביו לחצות את הגבול. מצב זה גרם אי־נוחות רבה לתושבים. הם אומנם אזרחים ישראלים, אך חלק ניכר מבתיהם ואדמותיהם החקלאיות נמצאים בשטח לבנון ואינו יכול לקבל שירותים מהרשויות הישראליות. על פי החוק הישראלי מוגדרים התושבים בחלקו הצפוני של הכפר "אזרחים ישראלים על שטח עוין". המצב הזה יצר בעיות קשות גם לצה"ל ולמשטרת ישראל. שוטרים וחיילים ישראלים לא נכנסו בגלוי לצפונו של הכפר כדי שלא יואשמו בהפרת החוק הבין-לאומי, אך כדי שלא לחצות את הכפר, לא הוקמו מכשולים על הגבול העובר בתוך הכפר. כיוון שממשלת לבנון לא מימשה את ריבונותה בדרום לבנון, הפך הכפר למוקד של פעילות עבריינית ופעילות של חזבאללה. סוחרי סמים ניצלו את המצב להברחת סמים דרך שטח הכפר,[26] וחזבאללה הקים עמדת תצפית בחלק הצפוני של הכפר.
ניסיון החטיפה בכפר ומלחמת לבנון השנייה
ערכים מורחבים – ניסיון החטיפה בע'ג'ר (2005), מלחמת לבנון השנייה
בחודש נובמבר 2005 התבצעה בע'ג'ר פעילות חבלנית רבת עוצמה של ארגון הטרור חזבאללה. במהלך האירוע הופגזו מוצבי צה"ל השולטים על הכפר והתבצע ניסיון חטיפה של חיילי חטיבת הצנחנים המוצבים בו. מ"פ היחידה, סגן אלעד יעקובסון, תיצפת באופן מתמשך לעבר חזבאללה, סוריה ולבנון, וגיבש תוכנית פעולה שהצילה את חיי הפלוגה שלו. הוא הבין כי כוחותיו עומדים להיות מופגזים בארטילריה כבדה ובחסות ההפגזה יתקיפו כלי רכב רבים של החזבאללה בניסיון לחטוף חיילים. הוא אימן את לוחמיו לתרחיש כזה בדיוק. החיילים תצפתו בערנות לכיוון כניסת כלי הרכב המיועדים לחטיפת חיילים ולא זזו מעמדותיהם. כך שברגע שהגיעו כלי הרכב בניסיון לחטוף חייל, סוכל ניסיון החטיפה וארבעה מהמחבלים נהרגו. תוכנית הפעולה שגיבש הצילה חיי הפלוגה שלו ועל כך קיבל צל"ש. הוא בעצמו נפצע קשה בידו וברגלו.
כתוצאה מניסיונות החטיפה, נסגר היישוב לכניסת אזרחים ישראלים שאינם תושבי הכפר, או תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. בשל המצב הביטחוני הייחודי בכפר והיותו פרוץ להתקפות חבלניות, הועלו במערכת הביטחונית מספר הצעות לטיפול בבעיה, כגון בניית גדר במרכז הכפר בין השטח הישראלי ללבנוני, העברת הכפר לשליטה לבנונית, או לחלופין, העברת כל תושבי הצד הלבנוני לשטח ישראל. תושבי הכפר נאבקים לשימור המצב הקיים.[27]
ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הרס צה"ל את עמדת החזבאללה מצפון לכפר. השטח שמעבר לקו הכחול בצפון הכפר וסביבתו הקרובה נשאר תחת שליטה צה"לית גם לאחר שצה"ל התפנה מכל השטחים אליהם נכנס במהלך מלחמת לבנון השנייה.[28] כחצי שנה לאחר סיום המלחמה, הגיע צה"ל להסכמות עם יוניפי"ל וצבא לבנון באשר לאבטחה בצפון הכפר – דבר אשר היה אמור לאפשר לצה"ל לוותר על השליטה בצפון הכפר, אולם צבא לבנון חזר בו מהסיכומים[29] וההסכמות לא אושררו.[30]
לאחר מלחמת לבנון השנייה
בשנת 2016 הוגשו כתבי אישום כנגד מספר תושבי הכפר, שנעצרו על ידי השב"כ. הם הואשמו בהעברת אמצעי לחימה, בסחר בסמים ובסיוע לארגון חזבאללה.[31]
ב-12 בנובמבר 2017 נחנך במרכז הכפר "פארק ירוק", שמומן בידי מפעל הפיס. הפארק כולל מזרקה, מדשאות, גינה ומתקני משחק לילדים.[32]
עד שנת 2022, הוצב מחסום בכניסה לכפר, והכניסה הייתה מותרת רק לתושבי היישוב ולחיילי צה"ל, או בכפוף לאישור ממשרד הביטחון ובליווי מדריך מקומי. בספטמבר 2022, לאחר שמועצת רג'ר הקימה גדר שחוסמת את המעבר לכפר מלבנון, הוסרו המחסומים בכניסה לכפר ומגבלות הכניסה אליו מישראל. שטח הכפר מוגדר עדיין כ"שטח צבאי סגור לכניסה", וזאת במסגרת הקו הכחול שנקבע לגבול ישראל–לבנון, אך לא מתקיימת אכיפה של איסור הכניסה, ולמעשה צה"ל הסיר את המחסומים במרכז הכפר, וכל חלקי הכפר פתוחים באופן מלא לכלל אזרחי ישראל, וכלול כולו בפועל בתוך שטח ישראל.[33][34]
נכון ל-2024, צפון ע'ג'ר נמצא תחת ריבונות ישראלית,[35] ולבנון וחזבאללה ממשיכים לדרוש את נסיגת ישראל מהחלק הצפוני של הכפר,[36] מגבעות כפר שובא ומחוות שבעא. על תביעות אלה מוסיף חזבאללה את התביעה להשיב את שבעת הכפרים לריבונות לבנונית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרופיל חלקו הישראלי של ע'ג'ר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מנחם תלמי, נוציירים על גדות החצבאני, מעריב, 9 בפברואר 1968; המשך
- שלמה אברמוביץ, של מי אתה כפר, כותרת ראשית, 30 בינואר 1985
- גדעון לוי, יצפאן לא בא, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2005
- צבי בראל, פואד סניורה וחסן נסראללה לא מתרגשים. אז מי בכלל צריך את המחצית השנייה של הכפר רג'ר?, באתר הארץ, 8 במאי 2009
- שי פוגלמן, חוסר הודאות של תושבי הכפר רג'ר, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
- שלמה מן, רג'ר המאוחד והחצוי, מתוך הבלוג "נעמוש", 29 באוקטובר 2015
- עדי חשמונאי, רגל בלבנון ורגל בישראל: למה למים ברג'ר יש טעם אחר?, באתר וואלה!, 28 ביולי 2016
רונית ורד, ברג'ר רוצים להפוך לפנינת תיירות. לישראלים זו הזדמנות לסיור קולינרי בלבנון, באתר הארץ, 8 ביולי 2021- זיו ריינשטיין, רג'ר: הכפר הישראלי שבלבנון, באתר וואלה!, 8 בינואר 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ פרופיל חלקו הישראלי של ע'ג'ר באתר הלמ"ס
- ^ 5.0 5.1 מסגרת משפטית לעדה העלאווית, דבר, 18 ביוני 1972
חוקים להסדרת דיני האישות לעלאווים בגולן, דבר, 9 בספטמבר 1973 - ^ ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 182
- ^ Uri Davis, The Golan Heights under Israeli occupation, 1967-1981, University of Durham, Centre for Middle Eastern and Islamic Studies, 1983, page 5
- ^ חיים סרברו, "סוגיית הלגיטימיות של התביעה הלבנונית ל'חוות שבעא' ביחס לגבול הבינלאומי", המרכז למיפוי ישראל, תל אביב 2006
- ^ Crisis in Lebanon, Middle East Institute, 1961, pages 185-186
- ^ לבנון – 1943. סוריה – 1946
- ^ HASSAN M. FATTAH, A New Fence Is Added to a Border Town Already Split, NY times, October 11, 2006
- ^ שפי גבאי, לבנוני, סורי ישראלי, דבר, 6 באוקטובר 1968
- ^ 13.0 13.1 יואל דר, הכפר העלווי ששכחו על קיומו, דבר, 17 במאי 1968
- ^ יצוין שגרסה זו אינה סבירה מכיוון שכבר בשנת 1961, לפני התחלת הטית מקורות הירדן, פורסם שהכפר היה ב-1958, בסוריה
- ^ עדי חשמונאי, הוכח: צפון כפר רג'ר לא השתייך ללבנון, באתר ישראל היום, 22 באפריל 2018
- ^ דוד מושיוב, לוחמים מספרים על מלחמת ששת הימים, דבר, 16 ביולי 1967; המשך
- ^ צבי אילן, ע'ג'ר, הוואזאני ונחל שניר, למרחב, 22 בספטמבר 1968
- ^ בן-צור, דודו (1994). "מהלכי הנהר", בתוך: "טבע הדברים", גיליון 2, פברואר-מרץ 1994, הוצאת "טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ", הרצליה. הגרסה האלקטרונית מתוך אתר "הספרייה הווירטואלית" של מט"ח.
- ^ הורחבו שירותי אגד בגולן, דבר, 22 בדצמבר 1967
- ^ נזרעה חלקה נסיונית ליד החצבאני, דבר, 28 בינואר 1970
- ^ יואל דר, הכפר הלבנוני שהזמין את צה"ל לכבשו, דבר, 15 בינואר 1969
- ^ הותקף כפר עלאווי ברמה, דבר, 29 בינואר 1970
יואל דר, כל פגז הנופל בכפרנו מהדק תחושת אחדותנו עם היהודים, דבר, 27 במאי 1970 - ^ כפרים דרוזיים חוברו לרשת הטלפון הישראלית, דבר, 6 בספטמבר 1973
- ^ סמדר שיר, סלימה (שולמית) הדרוזית מלמדת עברית, מעריב, 10 בפברואר 1978
מכרז להסעת תלמידים, מעריב, 19 בספטמבר 1985 - ^ שלמה אברמוביץ, של מי אתה כפר, כותרת ראשית, 30 בינואר 1985
- ^ ראו לדוגמה: יהודה גורן, 6,000 מנות הרואין נתפסו בכפר רג'ר, מעריב, 12 בינואר 1987 וע"פ 8939/08 שלמה מוזס נ' מדינת ישראל
- ^ חגי עינב, נציגי רג'ר ללבני: "כבר שבע שנים אנחנו בסגר", באתר ynet, 4 במרץ 2007
- ^ Mohammed Zaatari, UNIFIL denies accusations of bias, defends 'even-handed' role, The Daily Star, April 26, 2008
- ^ [1]
- ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 12 באוגוסט 2007
- ^ מיכל רוטנברג, תושבי הכפר ע'ג'ר שבגבול לבנון חשודים כי סייעו לחיזבאללה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 באוקטובר 2016
- ^ מפעל הפיס (2017-11-13), פיס ירוק בכפר ע'ג'ר, נבדק ב-2019-05-12
- ^ עמוס הראל וג'קי חורי, ישראל מאפשרת החל מהיום כניסה חופשית לכפר ע'ג'ר, החצוי בין ישראל ללבנון, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2022
- ^ אחיה ראב"ד, 17 שנה אחרי מתקפת חיזבאללה, הכניסה לכפר ע'ג'ר שוב אפשרית: "אין מחסומים", באתר ynet, 7 בספטמבר 2022
- ^ Lebanon: senior UN official assures new unity Government of full assistance, December 7, 2009
- ^ קווי היסוד של הממשלה החדשה בלבנון, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 4 בינואר 2010
39602366ע'ג'ר