רב הונא בר יהודה

רב הונא בר יהודה

תקופת הפעילות	דור רביעי לאמוראי בבלי
השתייכות	ישיבת פומבדיתא
רבותיו	רב ששת
בני דורו	אביי רבא

רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.

לפעמים הוא דן בהלכה עם חברו רבא שניהם היו תלמידים של רב ששת ודנו בדבריו. כך למשל, הם נחלקו בדין אשה המורדת על בעלה, שבדינה קיימות שתי שיטות: לפי דעה אחת פוחתין מכתובתה שבעה דינרין לכל שבוע שהיא מורדת על בעלה, ובינתיים מנסים לשכנע אותה להפסיק למרוד בבעלה ולקיים את חיובי האישות המוטלים עליה. לפי גישה אחרת, אין טעם בהפעלת לחץ במשך זמן ארוך ובשכנועים, אלא בית הדין קוצבים זמן של ארבעה שבועות בלבד, ומפעילים עליה לחץ עצום באותם שבועות, על ידי פרסום מרידתה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשבתות שבארבעת שבועות אלו, (בשבת כל יהודי העיר מתכנסים לבית הכנסת גם אלו שעסוקים באמצע השבוע בעבודה), ובית הדין מודיעים לה שלאחר ארבעת השבועות תפסיד את כל סכום כתובתה, גם אם הוא סכום ענק של מאה מנה נחלקו רבא ורב הונא בר יהודה כמי פסק רבם רב ששת, לפי מה שקיבל רבא מרבו ההלכה היא שיש לנסות לשכנע אותה בדרכי נועם ולכן יש לחכות עד שידעו כי מוצו כל הדרכים לשכנע אותה אלא שבינתיים קונסים אותה בסכום הגיוני של שבעה דינרים לשבוע, ואילו לפי מה שקיבל רב הונא בר יהודה מרבו ההלכה היא כפי השיטה האומרת שלאחר ארבעה שבועות הפסידה המורדת את כל דמי הכתובה.

רבא אף התארח לפעמים בביתו, על כך מסופר בתלמוד מספר פעמים. מסופר, כי באחת השבתות התארח רבא בביתו של רב הונא בר יהודה, וכשהבדיל על היין במוצאי שבת ברך בראשונה ברכת בורא מיני בשמים על הבשמים, ורק לאחר מכן בירך על האש ברכת מאורי האש. שאל אותו רב הונא בפליאה: על במשנה במסכת ברכות אנו מוצאים שבין בית שמאי ובין בית הלל מודים שיש לברך על האש לפני הבשמים, וציטט את לשון המשנה: ”בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הילל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה”? ענה רבא אחריו ואמר : אלו הם דברי רבי מאיר, אבל רבי יהודה אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים ובית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור.

כנראה שהוא הוא רב הונא בנו של רב יהודה, שהיה גם הוא, תלמידו של רב יהודה (אביו), תלמידו של רב ששת, וחבירו של רבא, וכך גם כותב החוקר זאב יעבץ. ראיה נוספת, היא מכיוון שנקרא בגמרא "הונא בר יהודה" דבר הרומז על כך שאביו היה חכם.

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, "רב הונא בר יהודה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 351, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31419942רב הונא בר יהודה