יהוכל בן שלמיהו
יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ בן שבי (גם יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָה, יוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ) הוא אישיות מהתנ"ך משריו של המלך צדקיהו. שהשליכו את ירמיהו לבור טיט בעקבות נבואותיו על חורבן ירושלים בידי הבבלים.
השלכת ירמיהו לבור
וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה', הַיּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים יחיה (וחיה), וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי... וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ, יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים"
צדקיהו, מחשש שהשרים ימרדו בו, נתן להם רשות לעשות בירמיהו כרצונם, השרים השליכו את ירמיהו לבור טיט שהיה בחצר המטרה, כששמע על כך עבד מלך הכושי הוא ביקש וקיבל מן המלך אישור, והציל את ירמיהו.
בחז"ל[1] מובא שהבור היה מלא מים ובדרך הטבע היה ירמיהו אמור למות מיד, אך נעשה לו נס ושקעו המים למטה ועלה הטיט למעלה.
בארכאולוגיה
במתחם מבנה האבן הגדול בעיר דוד מצאה משלחת ארכאולוגית בראשותה של אילת מזר בולה עם שמו של יהוכל[2]:
ליהוכל.ב
נ. שלמיהו
בנ. שבי
הוא אחד ממספר דמויות מקראיות אשר הוזכרו במקורות חוץ-מקראיים אותנטיים, בהם אחאב המלך וגמריהו בן שפן.
קישורים חיצוניים
- "דף הבית" של יהוכל בן שלמיה באתר הניווט בתנ"ך
- צילום של חותם "ליהוכל בן שלמיהו בן שבי" ב-Taipei Times
ראו גם
הערות שוליים
- ^ פסיקתא רבתי כ"ו.
- ^ לא רחוק מהמקום בו נחשפה, מספר שנים לאחר מכן, בולה עם שם של שר נוסף שהיה אויב לירמיהו, המוזכר באותו פסוק, גדליהו בן פשחור.
