חומצת שתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חומצת שתן
שם סיסטמטי 7,9-Dihydro-1H-purine-2,6,8(3H)-trione
שמות נוספים Uric acid
מסה מולרית 168.112 גרם/מול
מסיסות 60 מיליגרם לליטר
טמפרטורת היתוך 300 °C
573.15 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית 623.3-[1] קילוג'ול למול
אנטרופיה מולרית תקנית 173.2[1] ג'ול למול למעלה

חומצת שתן (בלועזית: חומצה אוּרית; באנגלית: Uric Acid) היא תרכובת אורגנית של פחמן, חנקן, חמצן ומימן. נוסחתה: C5H4N4O3.

חומצת שתן היא פורין, והיא קרובה מאוד במבנה לגואנין, לאדנין ולקפאין. זהו תוצר סופי משני של תהליך פירוק ה-DNA. החומצה מופרשת בכמויות קטנות דרך השתן. אצל בעלי חיים, בייחוד אצל עופות, החומצה היא תוצר יותר משמעותי של תהליכים אלו ולכן הם מפרישים אותה בצואה. ריכוז החנקן הגבוה שבה הוא אחד הגורמים לכך שצואת עופות הים, גואנו, היא חומר דישון מבוקש.

עודף חומצת שתן בדם בבני אדם

בני אדם רבים סובלים מעודף חומצת שתן בדם או היפריוריסמיה. במצב זה - רמת חומצת השתן בדם גבוהה מרמת חומצת השתן הנפלטת מן הגוף. עודף זה גורם אצל בני אדם להופעת מחלת השיגדון (גאוט). במחלה זו מצטברים העודפים של חומצת השתן בפרקים או בכליות תוך שהם יוצרים לאורך זמן דלקת מפרקים ואבנים בכליות.

עודף חומצת שתן בדם נוצר עקב אכילת מזונות עתירי פורינים כגון כבד, אנשובי, מקרל, אפונה ובירה. כמו כן החומרים קפאין, ניקוטין, אלכוהול ואספירין נוטים להעלות את רמת חומצת השתן בדם.[2] על אף הקשר של עודף חומצת שתן לקפאין, נראה שצריכה מתונה של קפה יכולה להוריד את הסיכון לשיגדון.[3]

מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס מצא כי לקיחת כדורי ויטמין סי מסייעת בהורדת רמת חומצת השתן בדם.[4] כמו כן, רופאים ממליצים על שינוי הדיאטה לדיאטה נמוכת פורינים, שתייה מרובה של מים ואף שתית תמיסת סודה לאפיה למנוע את התגבשות חומצת השתן בפרקים.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומצת שתן בוויקישיתוף

הערות שוליים


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0