פורטל:אסון מירון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Animation candle flame.gif
Animation candle flame.gif
שבת משוש.png

לוגו עיריית ירושלים.jpg

תכני עזרה ראשונה לבריאות הנפש מפי טובי אנשי המקצוע

(פתוח גם למשתמשי נטפרי)


לשמיעה בגוגל דרייב

מכתבים

אסון מירון

אסון מירון
Police deployment in Meron at rabbi Shimon Bar Yochai Yom Hillula, April 2021. A V.jpg
צילום משטרתי מההילולה לפני האסון
תאריך 30 באפריל 2021
שעה 00:50
מיקום מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי
גורם רמיסה עקב דוחק
קואורדינטות 32°58′52″N 35°26′27″E / 32.98103°N 35.44095°E / 32.98103; 35.44095
הרוגים 45
פצועים 102
22 קשה, 3 בינוני, 77 קל

אסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון (מכונה גם: האסון במירון) התרחש בליל ל"ג בעומר, י"ח באייר ה'תשפ"א, 30 באפריל 2021, ובו, עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל, נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 102 בני אדם[1].

בעקבות האסון הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי[2].

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר רבי שמעון בר יוחאי#ניהול ובעלות

הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת בל"ג בעומר במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מזה מאות שנים. לאחר הקמת מדינת ישראל ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המונים שמספר המשתתפים בו עומד על מאות אלפים. נכון לעשור השני של המאה ה־21. מוקד האירוע הוא הדלקה מרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם, ולאחריו נערכות הדלקות רבות נוספות במתחמים שונים באזור על ידי רבנים ואדמו"רים.

מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים כבישי גישה צרים. המתחם עצמו כולל מבנים ישנים שבסיסם החל להיבנות בראשית המאה ה-19 ורוב הרחבותיו נוספו בראשית המאה ה-21, בכדי לקלוט את ההמונים המגיעים לאירוע. עוד בשנת 2008 ובשנת 2011 התריע דו"ח מבקר המדינה על ליקוי במערך דרכי המילוט במתחם, שעלול להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת אירוע רב-נפגעים[3][4], שאינם עולים בקנה אחד עם התקן הישראלי לבטיחות באירועים המוניים[5].

בשנת 2017 קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע, ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון: "כשמתרכזים הרבה אנשים במקום מסוים ואין תשתית לרכז אותם... עתידה להיות סכנה מאוד גדולה", אמר בדיון יו"ר הוועדה, דודי אמסלם[6]. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים[7].

בפקודת המבצע של המשטרה ערב אירוע 2021 נכתב כי מתחם תולדות אהרון צר מלהכיל את ההמונים המתקבצים אליו, ויש להרחיב אותו ואת דרך הגישה אליו. בנוסף הוזכר כי אירוע ההדלקה של הרב אלימלך בידרמן ב-2018 הוביל לעומס יתר במתחם תולדות אברהם יצחק, והופסק באמצעו, וזאת לאחר שמספר המשתתפים היה פי ארבעה ממספר המשתתפים שהותר. בנוסף הוזכרו שעות הלילה המאוחרות כשעות שבהן יש עומס רב של משתתפים, והומלץ להגביל את מספר הבאים[8]. בפועל לא הורחב מתחם תולדות אהרון, ולא הוגבלה כמות המשתתפים בלילה.

במהלך השנים נבנו בקרבת הציון מבנים שאינם חוקיים, הפרות הבנייה לא נאכפו על ידי מועצה אזורית מרום הגליל בה נמצא ההר[9].

נסיון הפקעה והליך משפטי

בשנת 2011 החליטה המדינה על הפקעת מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים לידי המדינה, בכדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים, ומאוחר יותר אף הוקמה חברה ממשלתית לניהול המקום. ב־2014 ההקדשות עתרו לבג"ץ כנגד ההפקעה[10], ומאוחר יותר החברה הממשלתית פורקה. המדינה וההקדשות הסכימו על הליך גישור, ובראשית 2020 הודיעו הצדדים כי הוסכם על תקופת נסיון של שלוש שנים בה ינוהל האתר בידי מנכ"ל מקצועי ויפונו פולשים למתחם, ובסיומה תוכל המדינה להתחיל מחדש את הליך ההפקעה במידה ולא יפתרו הבעיות במקום. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בידי בג"ץ[11].

היערכות להילולה

בשנת 2020 הותר למספר משתתפים מצומצם ביותר להגיע לאירוע, בעקבות מגפת הקורונה בישראל. שנה לאחר מכן ב-2021, עם דעיכתה של מגפת הקורונה, הגיעו שר הפנים, אריה דרעי, והשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, להסכמה על קיום האירוע במתכונתו הרגילה, חרף התנגדות משרד הבריאות[12]. בהמשך הוסכם על כך בפורום שרים רחב יותר בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו[13]. הסכמות אלה התמקדו בסיכוני מגפת הקורונה.

בשנה זו חל ל"ג בעומר ביום שישי, ומפאת השבת המתקרבת חגיגות היום התרכזו בעיקר בליל ל"ג בעומר, בשונה משאר השנים שבהן החגיגות מתפרשׂות למשך זמן של יותר מיממה[14]. כך לדוגמה, אירועי ההדלקת של חסידויות תולדות אברהם יצחק ותולדות אהרון שנערכים בשנים רגילות בסיומו של יום ל"ג בעומר, הועברו לחצות ליל ל"ג בעומר. חרף האמור, המשטרה ציפתה לכמות אנשים פחותה עקב הקורונה - עשרות אלפים במקום מאות אלפים[15].

אירוע ההדלקה במתחם חסידות תולדות אהרון נערך ונוהל על ידי אנשי החסידות, ובהתאם הציגו שירותי הכבאות דו"ח דרישות בטיחות לאנשי החסידות, על מנת לקבל אישור בטיחות. הדו"ח כולל בתוכו דרישה למספר דרכי גישה, בהתאם למספר האנשים הצפויים להתקבץ במתחם, עד לארבע דרכי גישה שונות במידה ומספר המשתתפים יעלה על 9,000[16].

משטרת ישראל החלה להיערך להילולה בינואר 2021, עם קבלת תוכניות בטיחות מהמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים שבמשרד לשירותי דת. בשיתוף עם גופי ההצלה נערכו סימולציות שדימו תאונות מסוגים שונים במהלך האירוע, כולל כאלה שיש בהן הרוגים[17]. איחוד הצלה הודר מהשתתפות בתרגיל[18]. ב-19 באפריל הוצגו תוכניות ההיערכות למפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, ולאחר אישורו הן הוצגו לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה[19]. ההיערכות כללה הצבה של כ-5,000 שוטרים באזור ההילולה (כמידי שנה)[20], בפיקודו של מפקד מחוז הצפון של המשטרה, ניצב שמעון לביא[21].

צוותי מגן דוד אדום נערכו באזור ההילולה עם יותר מ-250 אמבולנסים ואמצעי שינוע ועזרה ראשונה נוספים[22]. במקום הוצבו גם צוותים של "איחוד הצלה", "עזר מציון" ו"זק"א"[23], וכן צוות מחטיבת החילוץ של פיקוד העורף[24].

מקום האסון

מצד דרום-מזרח של מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, קיים מתחם ההדלקה של "חסידות תולדות אהרן", למתחם קיימות מספר יציאות. אחת היא מעבר לאורך קו הבניין, לדרך מהדרין הנמצא במפלס 1-. ניתן להיכנס ממנו לרחבת "תולדות אברהם יצחק" הנמצאת במפלס 2-.

השביל הוא מעבר ברוחב של כ-3 מטרים, משופע. בעבר היו במקום סלעים בלבד, ושביל קטן שכמעט אינו עביר. עם השנים, כשמרפסת הכהנים מעל הורחבה, נבנו גם שם מדרגות רחבות יותר ומסודרות, אך יצוקות מבטון וללא אמצעים המונעים החלקה. המעבר הורחב באמצעות גשר־מתכת, ובסופו גרם מדרגות־אבן ישנות.

האסון

עד לפרוץ האירוע לאחר חצות הספיקו להגיע להר מירון – על פי ההערכות – כמאה אלף חוגגים. במתחם חסידות תולדות אהרון התקבצו כ-20,000 איש למעמד ההדלקה שהחל לאחר חצות[16].

בשעה 00:50, במהלך ההדלקה במתחם "רחבת תולדות אהרון", החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם דרך השביל המוביל ישירות לדרך מהדרין המובילה ליציאה ממתחם ההר. בשל הצפיפות הגדולה, רבים מהחוגגים הרבים נסחפו אף הם לשביל[דרוש מקור]. אחדים מהיוצאים נפלו במדרגות ורבים עברו אחריהם ומחצו אותם[25]. אנשים במעלה המעבר לא ידעו מה מתרחש ולא חזרו אחורה כדי לפנות אותו, ונוצרה תדחוקת קהל.

באסון נפגעו 147 גברים ורובם צעירים שנזקקו לטיפול רפואי. 38 נהרגו במקום, 7 נפצעו במצב אנוש ומותם נקבע בבית החולים, 22 נפגעו במצב קשה, 3 בינוני ו-2 קל[26][27]. הנפגעים באסון פוזרו בין בתי החולים: זיו, פוריה, המרכז הרפואי בנהריה ורמב"ם. לאחר מכן הועברו נפגעים גם להדסה עין כרם, בילינסון ותל השומר[28].

גופות 45 ההרוגים, הועברו המכון לרפואה משפטית לשם זיהויים[29]. ביום שישי זוהו 36 מההרוגים, ו-22 מתוכם הובאו לקבורה באותו היום, הליך הזיהוי והלוויות נמשכו במוצאי שבת וביום ראשון[30].

מייד לאחר האסון, קרסה התקשורת הסלולרית במקום בשל העומס, והשוהים במקום לא יכלו לתקשר עם קרוביהם כדי לעדכן אותם לגבי מצבם[31]. בנוסף לצוותי מד"א ואיחוד הצלה, השתתפו בפינוי הפצועים גם מסוקי חיל האוויר ולוחמי יחידה 669[32].

לאחר האסון

אזור הקבר למחרת האסון: לאחר פינוי האתר הוא נפתח שוב למבקרים בכמות המאפיינת יום ממוצע

לאחר האסון, הכריז שמעון לביא על סיום האירוע. דרכי הגישה להר נחסמו, הבאים בשערי ההר הונחו לחזור על עקבותיהם ומרבית החוגגים פונו מן ההר.

חקירת האירוע

בעקבות טענות על מעורבות של שוטרים בגרימת האירוע בשל חסימת שביל היציאה, פתחה המחלקה לחקירות שוטרים בחקירת האירוע[33]. השר לבטחון פנים אמיר אוחנה לקח אחריות על המקרה, אך כתב כי אחריות אין פירושה אשמה[34]. בנוסף היו שקראו למינוי ועדת חקירה ממלכתית[35], קריאה אליה הצטרף שר הביטחון ושר המשפטים, בני גנץ[36]. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שיפתח בביקורת מיוחדת בעקבות האסון[37].

תגובות

מנהיגים, ממשלות זרות ושגרירויות שיגרו לישראל הודעות תנחומים, וגוגל ישראל הציגה בעמוד הראשי סרט שחור. ב-2 במאי התקיים בישראל יום אבל לאומי לזכר קרבנות האסון[38]. הציבור הכללי הביע סולדיריות שהתבטאה בתרומת דם נרחבת לצורך הטיפול בפצועים[39][40], ובהמשך בהדלקת נרות זיכרון[41], בהורדת הדגל לחצי התורן[42] ובהימנעות מהשמעת מוזיקה[43].

כיוון שנהרגו באירוע יהודים רבים, ובפרט היות שמדובר באירוע דתי, רבנים שונים הגיבו על האסון:

בתחילה, ובייחוד ביום האסון עצמו, היו שהגיבו בצידוק הדין[44], והראשון לציון הרב יצחק יוסף אמר ש"המשכיל בעת ההיא יידום, אין זו עת לחיפוש אשמים"[45]. הרבנים שמואל אליהו ויוסף צבי רימון ציינו בהקשר זה את שתיקתו של אהרן הכהן לאחר מות שני בניו – נדב ואביהוא[46].

בהמשך, קראו רבנים שונים להתחזקות בעקבות האסון: הרב יצחק יוסף והרב חיים קנייבסקי והאדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר קראו לחשבון נפש אישי ולהתחזקות כללית[47][48]. הרב יוסף הדגיש את ההתחזקות באהבת חינם על רקע המסורת לפיה תלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה זו "על שלא נהגו כבוד זה בזה"[49]. גם הרב שמואל אליהו, רבה של צפת ובעצמו ממדליקי המדורות בהר[50], והרב מאיר מאזוז, קישרו את האסון למחלוקת ולשנאת חינם, וקראו להוסיף אחדות ואהבת חינם[51][52][53]. הרב יצחק רצאבי קרא להתחזק בנושא 'המכשירים הטמאים' וכנגד החנויות המוכרות אותם[54].

לעומתם, הרב יעקב עדס והרב חגי לונדין הדגישו את חובת הזהירות מסכנות ובפרט מצפיפות[55][56]. בדומה כתבו יובל שרלו והרב רצון ערוסי נגד כמות הבאים: שרלו הפנה את ביקורתו להנהגה המדינית, והמליץ להגביל את הכמות גם כנגד לְחצי העם[57]; הרב ערוסי הפנה את ביקורתו להנהגה הרוחנית ויצא נגד המוניות העלייה למירון ביום זה, בציינו את דברי החת"ם סופר שרעידת האדמה בצפת התרחשה בשל ההתיישבות בצפת ובטבריה במקום בירושלים[58].


ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. כתבי כאן חדשות, אסון במירון: לפחות 45 הרוגים ועשרות פצועים מדוחק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 2021
  2. כתבי כאן חדשות, הממשלה אישרה: יום אבל לאומי ביום ראשון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 2021
  3. דיווח של עמית סגל בערוץ הטלגרם, מתוך אתר המבקר.
  4. ראיון עם יוסי הירש ממחברי דו"ח מבקר המדינה
  5. תקן ישראלי – ת"י 5688: בטיחות באירועים המוניים, באתר המוסד לבטיחות וגיהות
  6. פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017, באתר הכנסת
  7. Twitter logo initial.svg ציוץ של אריה ארליך ברשת החברתית טוויטר, 3 במאי 2018
    אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2021
  8. מאור צור, עמרי מניב, "צר מלהכיל את המשתתפים": מסמך המשטרה שהתריע מפני אסון במירון, באתר חדשות 13, 3 במאי 2021
  9. מתוך חוות דעת מבקר המדינה בשנת 2008
  10. אביב גוטר, ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2017
  11. איתמר לוין, יאללה, בואו נאשים את בג"ץ , באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 02 במאי 2021
    ראיון עם עו"ד עמית בן-צבי בכאן11
  12. משה ויסברג, השר דרעי סיכם עם אוחנה: "לא תוגבל הגעת מתפללים להר מירון", באתר בחדרי חרדים, 10 באפריל 2021
  13. איתמר אייכנר, קובי נחשוני, סוכם "מתווה מירון": ללא הגבלת מתפללים - עם הגבלת התקהלויות, באתר ynet, 20 באפריל 2021
  14. אחיה ראב, חצי מיליון כריכים ו-5,000 שוטרים: מתכוננים להילולה הגדולה בעולם, באתר ynet, 29 באפריל 2021
  15. ראיון בכיר באג"מ עם יעקב ברדוגו
  16. 16.0 16.1 אלי סניור, המסמך שחושף את המחדל במירון: "הדרישה - 4 דרכי מילוט", באתר ynet, 3 במאי 2021
  17. אלי סניור, גלעד כהן, "יהיה אסון": ההתרעה שלפני ו"משחקי המלחמה" שערכה המשטרה, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  18. אלי פולק בראיון לבועז גולן
  19. אלי סניור, מפקד המחוז, המפכ"ל והשר: כך אושרה תוכנית האבטחה להילולה במירון, באתר ynet, 1 במאי 2021
  20. היערכות משטרת ישראל להילולת הרשב"י במירון
  21. היערכות משטרת ישראל להילולת הרשב"י במירון, באתר של משטרת ישראל, 27 באפריל 2021
    היערכות להילולה במירון, בדף פייסבוק של משטרת ישראל, 29 באפריל 2021
  22. סולידריות ישראלית: מאות הגיעו לתרום דם, באתר ישראל היום
  23. אחיה ראב"ד, משה מזרחי, יצחק טסלר וקובי נחשוני, מאה אלף במירון: אסון המוני בטריבונות | שידור חי, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  24. אלי סניור, בסביבת המפכ"ל מנסים להפיל את האחריות כולה על מפקד המחוז: "הוא זה שאישר", באתר ynet, 30 באפריל 2021
  25. יהושע (ג'וש) בריינר ונעה שפיגל, כך הפך שביל היציאה למלכודת מוות: האסון בהר מירון בחמישה תרשימים, באתר הארץ, 30 באפריל 2021
    ירון אברהם, ‏רגע אחר רגע: מה גרם לעומס במסדרון הצר במירון שהוביל לאסון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 באפריל 2021‏
  26. שירית אביטן כהן, ‏אסון נוראי: 45 הרוגים ויותר מ-150 פצועים בהילולה בהר מירון, באתר גלובס, 30 באפריל 2021
  27. אסון מירון: 12 פצועים מאושפזים בבתי החולים, 2 קשה, בחזית
  28. רענן בן צור, אדיר ינקו, אחיה ראב"ד, האסון במירון: שיפור במצבו של בן 11 שנפצע קשה; 16 עדיין מאושפזים, באתר ynet, 1 במאי 2021
  29. אסף זגריזק, נינה פוקס, קובי נחשוני, אדיר ינקו, זעם מחוץ לאבו כביר, הרוגים רבים עדיין לא זוהו, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  30. הטרגדיה בהילולה: 32 מההרוגים זוהו, התהליך יתחדש בצאת השבת, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2021
  31. הרשת הסלולרית קרסה במירון, המשפחות מחפשות את יקיריהן, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2021
  32. טל לב רם, ‏האסון במירון: כוחות צה"ל שהשתתפו במאמצי החילוץ יקבלו סיוע נפשי, באתר מעריב השבוע, 1 במאי 2021
  33. עמיר קורץ, מח"ש פתחה בחקירת האסון בהר מירון, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2021
  34. אוחנה: "אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה", באתר "סרוגים", 1 במאי 2021
  35. , ערוץ 12, 2021-05-02
  36. , אתר ynet
  37. חיים גולדיטש ויובל קרני, המבקר: אפתח בביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון במירון, באתר ynet, 3 במאי 2021
  38. חדשות 13, נתניהו הכריז על יום אבל לאומי ביום ראשון: "מראות קורעי לב", באתר חדשות 13, 30 באפריל 2021
  39. אדיר ינקו, 2,000 מנות דם נתרמו למען נפגעי האסון; מד"א: אין צורך בעוד תרומות היום, באתר ynet, 30 באפריל 2021
  40. שני אשכנזי, ‏מד"א: אין צורך בתרומות דם נוספות היום; אל על מסייעת בהבאת קרובים מחו"ל, באתר גלובס, 30 באפריל 2021
  41. פעילי המחאה נגד נתניהו מקיימים טקס הדלקת נרות לזכר קורבנות מירון, בעמוד הפייסבוק של קומי ישראל, 1 במאי 2021; מדליקים נרות זיכרון לכר הרוגי אסון מירון בכיכר הבימה, בעמוד הפייסבוק של איתן אלחדז-ברק, 2 במאי 2021; סרטון מכיכר רבין, בעמוד הפייסבוק של היימישע פריימי, 2 במאי 2021 (אורך: 0:49)
  42. יום אבל לאומי על אסון מירון: הדגלים הורדו לחצי התורן, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2021
  43. הודעה לחברי המועדון, בעמוד הפייסבוק של רשת הכושר הולמס פלייס, 1 במאי 2021
  44. הרב אליהו לפין, "ונקדשתי" במסדרון המוות: טור מחזק באמונה, באתר בחדרי חרדים, 30 באפריל 2021
  45. חדשות כיפה, ‏הראשון לציון: "אין זו עת לחיפוש אשמים. אני קורא לציבור הרחב להתפלל ולקרוע שערי שמים לרפואת הפצועים", באתר כיפה, 30 באפריל, 2021 10:04
  46. בקרובי אקדש, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 30 באפריל 2021;
    אוראל סבג, "כל כך קשה לתפוס" – אהוד בנאי על האסון במירון, באתר ערוץ 20, 30 באפריל 2021;
    הרב יוסף צבי רימוןדממה מובילה לחיבוק, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2021
  47. שימי שפר, ‏האדמו"ר מויז'ניץ פרץ בבכי על האסון במירון ותהה: "איך יכול להיות?", באתר כיכר השבת, 1 במאי 2021
  48. קופת העיר בני ברק, הגר"ח קנייבסקי בעקבות האסון: "אין אנו יודעים חשבונות שמים", באתר בחדרי חרדים, 2 במאי 2021
  49. ישי כהן, ‏הראשל"צ הגר"י יוסף: "לא יודעים על מה יצא הקצף", באתר כיכר השבת, 2 במאי 2021
  50. למשל הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א | התוועדות והדלקה במירון תשפ"א, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 30 באפריל 2021
  51. שאלה ותשובה, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 30 באפריל 2021
  52. מה גורם ל"פסח מעוכין"?, בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו, 2 במרץ 2021
  53. קובץ וידאו השיעור השבועי ממרן הרב מאזוז – מוצאי שבת אמור תשפ"א, סרטון בערוץ כסא רחמים באתר יוטיוב (אורך: 1:17:14), 1 במאי 2021
  54. מוצש"ק אמור התשפ"א - שיעורו השבועי של הרב יצחק רצאבי.
  55. איציק אוחנה, ‏המסר המיוחד של המקובל רבי יעקב עדס, באתר כיכר השבת, 2 במאי 2021
  56. הרב חגי לונדין, ‏איך דווקא בהילולה של רבי שמעון קרה אסון כה נורא?, באתר "סרוגים", 2 במאי 2021
  57. איזה פרק בתנ"ך אני מציע ללמוד היום?, בעמוד הפייסבוק של הרב יובל שרלו, 2 במאי 2021
  58. הרב רצון ערוסי: לווסת את מנהגי ל"ג בעומר, באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2021
סמל המכלול גמרא 2.PNG


  • קיויתי - 1599-56-1000
  • תעצומות - 055-674-00-70
  • קו חירום מעייני הישועה - 5265*
  • לב שומע - 8147*
  • בית חם - 9518*
  • עזר מציון - 1800-808-100

הרהורים ומחשבות בעקבות האסון

מי אשם? אני לא יודע. מי לא אשם? את זה כבר כולנו יודעים. המשטרה. כמובן. שרגא > שיחה > כ"א באייר ה'תשפ"א > 21:01, 2 במאי 2021 (IDT)

"בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם" (ספר יונה, פרק א', פסוק י"ב) שמש מרפא (שיחה) 21:56, 2 במאי 2021 (IDT)
כתבו כאן "הרהורים ומחשבות בעקבות האסון", אז אסביר: כשחוטפים מכת פטיש של 40 קילו מתעסקים קודם כל במַכֶּה, לא בפטיש. --שמש מרפא (שיחה) 01:37, 3 במאי 2021 (IDT)
לדעתי, הרצון כל העת לחפש אשמים הוא מנהג מגונה שהשתרש אצלנו כתוצאה ממנהגה של התקשורת החילונית חסרת האמונה. אין בכך שום תועלת, ואין לכך שום נפקא מינה. מילא, במקום שבו יש מישהו אשם באופן ישיר (כמו בפיגועים או במקרה רצח מכוון) אותו צריך להעמיד לדין. אבל במקום שבו אין אף אדם אשם ממש (שהרי ברור ומוסכם שבדין תורה אף אחד מהאשמים הללו לא היה נחשב אפילו 'רוצח בשוגג', מקסימום 'גרמא') אין שום סיבה לעיסוק הבלתי נגמר. כיהודים מאמינים עלינו לזנוח את העיסוק הבלתי נגמר באשמים, ולהבין שהאשמה מוטלת על כולנו. לא מהנדס, לא מפקד משטרה, לא ראש מועצה ולא חבר כנסת. אנו צריכים להאמין שהאנשים הללו היו מוצאים את מותם גם אם מדובר היה במבנה הבטיחותי ביותר בעולם, כי כך נגזר עליהם.
שמעתי פעם רעיון יפה, לא זוכר בשם מי. אבל הוא אומר, שאם מהפכת סדום הייתה מתרחשת היום, העיתונים החרדיים היו מדווחים על כך בדיוק כמו החילונים. במילים אחרות ובהקשר למקרה שלנו: אילו הייתה היום מתרחשת מהפכת סדום, בעיתונים כבר היו יודעים לדווח (על פי השערתם כמובן) מה גרם להתהפכות, אילו חומרים מסוכנים השתחררו לאוויר, אילו מחדלי בטיחות היו במקום (מהנדסי העיר לא לקחו בחשבון אפשרות של התהפכות שמימית), וכמובן... מי אשם. מפקד משטרת מחוז ים המלח היה נאלץ להתפטר מתפקידו, השר לאיכות הסביבה גם הוא היה נאלץ לעזוב, ובכל רחבי ארץ ישראל הקטנה היו מוקמים יישובים חדשים שנוהגים ב'מנהגי סדום' על מנת להנציח את 'מורשתן של הערים שנהפכו באופן טרגי ומפתיע'.
כאשר בית המקדש היה קיים וחלל היה נמצא מת בלי שנודע מי הכהו, לא היה מתחיל מיד מסע ציד כדי לחפש אשמים. זקני עירו, דווקא האנשים החשובים שבעירו, היו צריכים ליטול עגלה, לרדת עמה לנחל, לערוף את ראשה ולומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'. הסיבה לכך היא שהתורה מלמדת אותנו - כשדבר כזה קורה, כולם בחזקת ערבים. אין מי שיודע מדוע ולמה, אין מי שיכול להצביע על הנקודה המדויקת, מדוע דבר כזה קרה ומה ה' שואל מאיתנו. דבר אחד ברור במאת האחוזים, המהנדס לא אשם. גם מפקד המשטרה לא. מיק | שיחה 06:57, 3 במאי 2021 (IDT)
מיק, אכן, דברים כדורבנות. אך אבהיר שכוונתי להדגיש שהמשטרה וכנ"ל התשקורת יאשימו את ההרוגים, ובלבד שלא לקחת אחריות, וזה ללא כל קשר לאמונה שהאנשים הללו בדיוק היו צריכים להלקח השמימה באותה דקה בדיוק, ואני רק מצטט: "התחננתי לשוטר בדמעות ואמרתי לו - 'אתה תיקח אחריות על מה שקורה פה'" "אמרתי לשוטר שיהיו הרוגים ושאעמוד מולו בביהמ"ש" (יצחק דרעי ששהה בהר מירון בעת האסון הכבד ואיבד את חברו), מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב, האם ביכולתנו למנוע מגזירת שמיים להתקיים? התשובה היא כן. אבל רק עם תשובה תפילה וצדקה כמובן. בו"ה. שרגא > שיחה > כ"א באייר ה'תשפ"א > 17:58, 3 במאי 2021 (IDT)
מה שהגעיל אותי בעיקר היתה ההתנפלות של אנשים כמו אליעד שרגא ואחרים, שעוד לפני שניסו ולו למראית עין להביע הזדהות או לשמוע ולהבין את הצער הנורא, אצו רצו לתקוף פוליטית את נתניהו ושות'. לא בגלל שאני מחפש לגונן על נתניהו, אלא בגלל שזו התנהגות אופורטוניסטית גועלית. יוש"פשיחה • כ"ב באייר ה'תשפ"א • 18:37, 3 במאי 2021 (IDT)

לקבץ את דברי החיזוק והאמונה

מן הראוי היה לקבץ את השיחות מלאות העוצמה של אלו שיש להם חלק באסון, שיחות מלאות באמונה וקבלת יסורים באהבה. אלו תכנים שיש להם ערך יהודי רב, ואלו הדברים היחידים שיכולים ללוות אותנו עוד ימים רבים. תולדות אדם (שיחה) 20:01, 9 במאי 2021 (IDT)