הרב יצחק רצאבי
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1953 (גיל: 71) כ"ד באלול ה'תשי"ג כפר סבא, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| למד ב | ישיבת קול תורה |
| מקום מגורים | ד"ר נתן בירנבוים 13, בני ברק |
| מקום פעילות | בני ברק |
| תקופת הפעילות | 1989–הווה (כ־35 שנים) |
| השתייכות | חרדים, יהדות תימן |
| תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד, ייסוד מוסדות פעולת צדיק ששונה שמם לנתיבות מהרי"ץ |
| רבותיו | אביו הרב נסים רצאבי |
| חיבוריו | שולחן ערוך המקוצר ועוד |
| אב | הרב נסים רצאבי |
| צאצאים | הרב משה רצאבי |
| https://yemenite-jews.co.il/ | |
| חתימה |
 |
הרב יצחק רצאבי (נולד בכ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) הוא פוסק תימני-ישראלי, ומחבר ספרים רבים העוסקים בהלכה והמוסרת התימנית, מתרגם כתבי יד מערבית לעברית וראש מוסדות ובית ההוראה נתיבות מהרי"ץ וממנהיגיה הבולטים של יהדות תימן.
קורות חייו
נולד בכפר סבא, שם בנוסף ללימודים בבית הספר הדתי סיני בעיר למד אצל אביו, הרב נסים (נחום), שהיה ראב"ד הכפר רצאבה (ער') שבמחוז דמאר, תימן.
החל מאלול ה'תשכ"ז למד במשך שש שנים בישיבת "קול תורה" בירושלים. לקראת נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון, "תגא דאורייתא".
עם נישואיו, בגיל 20, עבר ללמוד בכולל של המרכז לחינוך תורני בזכרון יעקב. לאחר כשנתיים עבר לשכונת נוה אחיעזר בבני ברק, שם הוא מתגורר עד היום.
בבני ברק למד ולימד בכולל "תורה ושלום", הנהיג את בית הכנסת המרכזי בנווה אחיעזר, והוסמך להוראה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר.
מאוחר יותר הקים את המכון ובית המדרש "פעולת צדיק" על שמו של מהרי"ץ, במסגרתו הדפיס את עשרות ספריו, בהם שו"ת "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".
בתקופת קיומו של בי"ד "קהל יהודה" ליוצאי תימן, היה חבר בו יחד עם רבנים נוספים מעדת תימן.
הרב גם מסמיך רבנים להורות במראות דמים[1].
השפעתו בקרב עדת תימן
הרב רצאבי הוא היותר מפורסם בקרב רבני תימן, דברי תורתו הם המקור המרכזי למנהגי והלכות יהדות תימן המובאים על ידי רבנים משאר העדות ומתוך העדה התימנית, והוא מוכר בתור "פוסק יהדות תימן"[2].
ספרו הבולט ביותר הוא שלחן ערוך המקוצר והוא הספר התימני המפורסם ביותר המובא בספרות היהודית בדורנו. הספר אף משמש הרבה רבנים המלמדים בעזרתו ועל פיו[3].
יש שאמרו שכל דרשותיו הם חידושים ולא ליקוטים, ואף קראו לו "מהרי"ץ של זמנינו"[4], והוסיפו שהרב רצאבי הוא "דוגמא שאפשר להיות רב גדול ובעל מעמד תורני אף בלי שום תואר רשמי כגון רב עיר"[5].
עמדותיו
הרב רצאבי שואף להמשיך את מסורתו של מהרי"ץ, שפעל לפני כמאתיים וחמישים שנה. את דרך פסיקתו הוא מסביר בשיעוריו וכן בחיבורו "קונטרס כללי מהרי"ץ"[6] שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר". לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, גם אם אינה כדעת הרמב"ם[7].
הרב רצאבי מסביר שיהודי תימן עזבו את שיטתו של הרמב"ם בכל הנוגע למיסטיקה, כגון שמות הקודש, קמעות, כישופים ושדים[8].
בתש"ע הביע תמיכה בנשים הלובשות שאלים ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל ובעדות המזרח[9].
בכסלו תשפ"א התנו משפחות יוצאות תימן הטוענות שילדיהם נחטפו את אישורים לפתיחת קברי ילדיהם, באישור של הרב[10], והרב פרסם פסק הלכה להתיר זאת[11] ואף פירט את הפסק בשיעורו השבועי[12].
בית ההוראה
הרב רצאבי עומד בראש בית ההוראה 'פעולת צדיק', שבו רבנים העונים על שאלות ברוב שעות היממה.
חברי בית ההוראה הבולטים[13]:
- הרב יצחק רצאבי.
- הרב משה רצאבי - מחבר ספר "בנין משה", "עטיפת ציצית כהלכתה", "פסקי מהרי"ץ" על הלכות שבת, ועל הלכות רה"ש ויוה"כ.
- הרב שמריהו יונה, בנו של רבי עובדיה יונה.
- הרב נתנאל עומייסי - מחבר ספרי "פסקי שע"ה" על הלכות נדה ועל הלכות אבלות, ו"ברכת אברהם" על סדר השלחן ערוך.
- הרב אבינועם יהב, מו"ץ בביתר עילית.
- הרב רונאל אהרון, אב"ד לממונות בנתיבות.
- הרב מאיר ליאור לוי (שִׁעתַּאל) - מחבר ספר אור ההלכה.
מחלוקות מפורסמות
- חלק מרבני העדה התימנית סוברים שאין צורך להחמיר במה שלא נהגו להחמיר בתימן, בעוד לשיטת הרב רצאבי יש עניין להחמיר כיום משום שבתימן לא החמירו משום שהיה יותר קשה להחמיר מאשר במציאות של זמנינו, ומשום שיש הרבה דברים שהחמירו בהם אז והיום איננו מחמירים[14].
- לאחר שהוציא הרב רצאבי את החוברת "נר יום טוב", שבה הוא מביע התנגדות לשיטת הרב עובדיה יוסף שגם יהודי תימן צריכים לנהוג לפי פסקי השולחן ערוך[15] הוציאו נגדו כמה מרבני תימן גילוי דעת שבו מחו על כך שכתב לדבריהם באופן מזלזל כלפי הרב עובדיה[16], אך רבים מהם חזרו בהם בטענה שהטעו אותם, וחלקם אף חתמו על מכתב הבהרה[17].
- שיטת הרב עובדיה יוסף שטען שהתימנים צריכים לשנות את מנהגיהם ע"פ פסקי השולחן ערוך, וכך סוברים גם חלק מבניו - הרב יצחק יוסף והרב אברהם יוסף. מנגד, כל הרבנים התימנים והאשכנזים, וחלק מהרבנים הספרדים כגון הרב דוד יוסף והרב יעקב יוסף (גם הם בניו של הרב עובדיה יוסף) סוברים שבני תימן צריכים להמשיך במנהגיהם[18].
- בעניין המסורת התימנית בתפילה ובקריאה בתורה עם הרב יוסף צוברי [19].
- בעניין ביטוי התימני של האות ג' דגושה,(כמו במילה ג'ינג'ר) הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז סברו שהיא שגויה משום שלטענתם היא יוצאת מהשיניים ולא מהחיך[20], אך הרב רצאבי טוען שאיננה שגויה ונהגית מהחיך, ושהרב מאיר מאזוז הודה בכך (הרב מאזוז הודה שיכול להיות שכך היה[21]).
- יש שטענו שנטייתו של המהרי"ץ אחרי הרמב"ם גדולה יותר מכפי שמציג זאת הרב רצאבי[22].
אירועים קבועים בראשותו
- הילולת מהרי"ץ - בכל שנה ביום כ"ח ניסן. לאירוע מגיעים מו"צים של בית ההוראה ורבנים שונים. כמו כן באירוע מחלקים פרסים לחתני שו"ע המקוצר.
- הקבלת פני רבו - פעמיים בשנה בחוה"מ סוכות ופסח. לאירוע מגיעים מו"צים של בית ההוראה ורבנים שונים. האירוע מתקיים כל פעם במקום אחר בארץ.
ספריו
- "שלחן ערוך המקוצר" - לקהילת יוצאי תימן לפי ה"בלאדי" וה"שאמי", שמונה כרכים, עם "עיני יצחק" - ביאורים ומקורות
- שו"ת עולת יצחק, שלושה חלקים (חלק א) (חלק ב) (חלק ג)
- שו"ת ויען יצחק - שו"ת של תשובות קצרות
- שערי יצחק - שיעוריו השבועיים של הרב רצאבי היוצאים בחוברות
- בארות יצחק - ביאור הלכתי מקיף על הספר פסקי מהרי"ץ (חלק א) (חלק ב) (חלק ג) (חלק ד) (חלק ה) (חלק ו)
- שולי המעיל ביאור הלכתי על ספר מעיל קטון למהרי"ץ (בני ברק תשנ"ג)
- מילי דאבות - על מסכת אבות
- אגדתא דפסחא - ספר ובו פירוש המהרי"ץ להגדה של פסח, ועליו חיבור "פרי עץ חיים" לרב רצאבי
- נר יום טוב - ראיות וסימוכין למנהג בני תימן לא לברך על נר יום טוב, ושאין בני תימן צריכים לפסוק כשיטת השולחן ערוך בישראל
- טופס כתובות - על ענייתי כתובה
- נפלאות מתורתך - דרשות בענייני פרשת השבוע בהלכה ובדקדוק מסורת הקריאה (במדבר א') (במדבר ב')
- בינה במקרא - ספר משלי עם הגהה והערות דקדוקיות של הרב רצאבי, ומדרשים תימניים מהרב אלמוג שלמה אכלופי
- ביצי נעמיות בבתי כנסיות - 66 טעמים לקביעת ביצי בת יענה בבית הכנסת
- מאי חנוכה - מגילת אנטיוכוס עם הוספות וביאורים
- שמן למאור - חיבור בענייני חנוכה
- צניעות בת ישראל - קונטריס עם הלכות צניעות לבנות, ע"פ כל העדות
- שירה כשרה - אוסף מאמרים משיעורי הרב רצאבי בעניין כשרות השירה כיום
- עצי עולה - דיני צמח הקַאת - ערלה, שביעית, תרומות ומעשרות וכדומה
- האתרוג התימני - על כשרותו של האתרוג התימני
- סימן טוב - קונטריס על גידול פאות לגברים
- אופן המרכבה - הערות, ביאורים ומבוא מקיף על ספרו הקבלי של רבי יצחק ונה "רכב א-לוהים"
- נזר הקודש - ביאורים ומקורות לספר "שמות קודש וחול" להרמב"ם. (בני ברק תשמ"ו)
- האותיות המשונות - על מסורת כתיבת אותיות משונות בספרי התורה
- תולדות יצחק - כולל את "תגא דאורייתא"[23] על ענייני ספר תורה, ועוד חידושים
- ס"ת המנוקד - על כשרות ספרי תורה המסומנים של ק"ק תימן
- קונטריס דברים כהוויתן - על נוסח התפילה הקדום בתימן
ספרים שיצאו בהכוונתו ועל פי פסקיו
מכון "פעולת צדיק" בראשותו[24] ורבנים נוספים הוציאו ספרים בהכוונתו ועל פי פסקיו:
- בנין משה - הלכות שבת מבנו הרב משה רצאבי, אשר הרב רצאבי סמך ידו[25] על כל הנכתב בספר כביכול הוא בעצמו כתבו
- שנת השבע - הלכות שנת השמיטה
- ברית יצחק - סדר הלימוד בליל הברית
- שמחת חיים - סדר חינוך (חנוכת) הבית, ברית יצחק ופדיון הבן
- אשמורות המדויק - הסליחות של אלול עם דקדוקי הרב רצאבי
- מועדי ה' - תוספת הלכות מהרב רצאבי על סדר המועדים (חנוכה) (פורים) (פסח) (בין המצרים וט' באב) (ימים נוראים) (שבועות ויו"ט) (ברכות) (סוכות) (חוה"מ)
- אור ההלכה - אוסף המנהגים משלחן ערוך המקוצר על סדר המשנ"ב, עם הרבה הוספות
- ששון ושמחה - קיצור הלכות הרב רצאבי על יום החופה ושבעת ימי המשתה
- נהורא דיצחק - אוסף כללי ההוראה מספרי הרב רצאבי
- דרך סלולה - אוסף הלכות והדרכות לבני הישיבות הקדושות מק"ק תימן יע"א כיצד לנהוג במנהגי האבות, מפסקי הרב רצאבי
- קיצור הלכות אבלות - מספרי הרב רצאבי
- פסקי שע"ה - קיצור מספריו עם הוספות מתשובות שנשאל - על הלכות נדה ועל הלכות אבלות.
בד"ץ פעולת צדיק
הרב רצאבי עומד גם בראשות בד"ץ פעולת צדיק המספק השגחה כשרותית[26].
החל מבערך שנת ה'תשס"א עד בערך ה'תשע"ה, היתה השגחה על שחיטת בשר ועופות, בשיתוף פעולה עם בד"ץ ישא ברכה[27] - השגחה ייחודית בכך שמלחה חתיכות קטנות[28] (הנקראת "מליחה מיוחדת") לפי מנהג תימן.
כיום יש השגחה על תבלינים וקליות לפסח[29] - ללא חשש של חוזר וניעור, יין יבש ומיץ ענבים[30] - לא מבושלים וללא שום תוספות (הכשרים לפי הרמב"ם), מצות רכות[31], מצות מכונה ועוד.
כמו כן יש לבד"ץ השגחה על אתרוגים בסוכות[32].
משפחתו
נשוי לרות, בתו של רבי שאול בן רבי נתן שרעבי.
בניו:
- הרב משה - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס 'בארות משה' על 'פסקי מהרי"ץ' ו'בנין משה' על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק"
- הרב ישראל - רב בנתיבות, מח"ס 'בארות ישראל' על 'פסקי מהרי"ץ' הלכות ספירת העומר (עדיין בדפוס)
- הרב שלמה - רב בירושלים, מח"ס 'בארות שלמה' 'פסקי מהרי"ץ' אבן העזר, וחנוכה ופורים[33]
- הרב שאול - רב בבני ברק, מחבר 'בארות שאול' על ספר זבח פסח
- הרב נסים - רב בבית שמש, מחבר קונטרס מעשה נסים על חנוכה ופורים
חתניו:
- הרב נריה חובארה - ראש ישיבת 'פרי עץ חיים', רב קהילת 'תפארת תימן' בבית שמש ומח"ס 'בארות חיים' על 'פסקי מהרי"ץ' חושן משפט, ודיינים ועדות[34].
- יאיר תאם - מנהל ישיבת 'פרי עץ חיים'.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה מתוך תקליטור "אוצר החכמה".
- אתר "יד מהרי"ץ"
- שיעוריו ב"קול הלשון"
- אפליקציה ספר שולחן ערוך המקוצר
- אתר "שולחן ערוך המקוצר"
- רשימת הפרסומים של הרב יצחק רצאבי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תגית הרב יצחק רצאבי באתר JDN
- תגית הרב יצחק רצאבי באתר המאורות
הערות שוליים
- ^ ראיון עם הרב יניב נסיר באתר של ישיבת כסא רחמים.
- ^ לדוג' הרב שלמה צדוק - רב שיכון ג' בבני ברק, בכנס "הילולת מהרי"ץ" (שמארגן הרב רצאבי כל שנה) בשנת תשע"ז.
והרב שלום צדוק - רבה של בני עי"ש, בכנס הקבלת פני רבי יצחק רצאבי בחול המועד סוכות התש"פ, בעיר יבנה - ^ ראו באתר יד מהרי"ץ שהרב עזריה בסיס לימד כל יום את ציבור שומעי לקחו בספריו של הרב רצאבי. גם הרב נתנאל אלשיך מורה לתלמידיו ללמוד בספרי הרב רצאבי ומהם לדעת את ההלכה (למעט מקומות מסויימים שהוא חולק).
- ^ הרב שלמה קורח כאן
- ^ הרב שלמה קורח כאן
- ^ דבריו הובאו בפורום אלמדרש.
- ^ בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב שלמה קרוואני, חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".
- ^ ראו מה שכתב כאן בהערה על הסכמת הרב פנחס קורח
- ^ השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע
- ^ המשפחות התנו את פתיחת קברי ילדיהם הנעדרים ב"פסק הלכה" מאת הגר"י רצאבי מתוך "קול העיר" של בני ברק בט' כסלו תשפ"א.
- ^ "פסק הלכה" בעניין פתיחת קברי ילדי תימן לצורך בדיקת דנ"א באתר יד מהרי"ץ.
- ^ שערי יצחק - מוצש"ק תולדות התשפ"א בעמוד 13.
- ^ מו"ץ בולט שהיה חבר בעבר הוא הרב אורן צדוק
- ^ לדוג' הרב נתנאל אלשיך כך מלמד בשיעוריו
- ^ רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף, אתר בחדרי חרדים
- ^ גילוי הדעת. ראו גם התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס, אתר מורשת
- ^ http://www.maharitz.com/hordot/398.pdf עמ' 34,38,39
- ^ ראה במבוא לספר "אור ההלכה" של הרב מאיר ליאור לוי. ותוספת בהקבלת פני הרב רצאבי בסוכות תשע"ט. וראה עוד אריכות בספרים "והצדיקו את הצדיק", "שוכן לשבטיו" ובקונטריס "עין לא תשורני" שהודפס בסוף הספר "אורח לצדיק"
- ^ ראה כאן
- ^ בשונה מהג' הרפה שכן נהגית מהחיך (קרוב לרי"ש). ובניגוד למובא בספר יצירה שמוצא האות מהחיך בלבד.
- ^ שערי יצחק (שיעוריו של הרב רצאבי) ואתחנן תשע"ז כאן, החל מעמ' 12.
- ^ כך למשל הרב דוד צדוק, ספר מסכתא דמהרי"ץ, תשע"ד. לדבריו מהרי"ץ חזר בו משיטתו בילדותו, והשאיר את חיבוריו לעיתים ללא תיקון.
- ^ ראו גם מאמרו האותיות המשונות בספרי תורה מתימן שפורסם בספר מיצירות ספרותיות מתימן (חולון, התשמ"א), עמ' קס-קסו
- ^ ראה קטלוג באתר יד מהרי"ץ
- ^ ראה כאן
- ^ ראה הרחבה באתר יד מהרי"ץ
- ^ פלייר הבד"צים משנת ה'תשע"ג
- ^ עלון "פעולת צדיק" משנת ה'תש"ס - ראה עמ' 7-8
- ^ קטלוג
- ^ יין המשווק ע"י "מצות מסורת"
- ^ טעמו וראו ומצות מסורת
- ^ אתרוגי חיבת ציון
- ^ עדיין בדפוס
- ^ תגית: הרב נריה חוברה באתר המאורות
