משחק מלחמה עסקי
משחק מלחמה עסקי הוא מתודולוגיה לשיפור תהליכי קבלת החלטות ושיפור מיומנויות התנהגות. לפיכך מבוסס על סימולציות ומשחקי תפקידים בעולם העסקי והמסחרי. מאז 1811 שירותי מודיעין, צבאות ומנהיגים פוליטיים השתתפו במשחקי מלחמה לצורך חיזוי והכנה עצמית של המהלכים שלהם[1]. בדומה למשחקי מלחמה צבאיים, משחקי מלחמה עסקיים משפרים תחזיות טקטיות ותכנון אסטרטגי, אך בשונה מהם, משחקי מלחמה עסקיים עוסקים בקבלת החלטות בסביבות משתנות ובתנאי אי ודאות גבוהים בעולם העסקי כמו גם בשיפור כשירויות של עובדים ומנהלים בתחומים השונים בדגש על משא ומתן, ושיפור מוכנות עסקית לקראת משבר. משחקי מלחמה אף שונים ממשחקי מחשב ואינטרנט, המבוססים על משחקי פנטזיה ומדע בדיוני ומטרתם העיקרית היא משחק וחוויה. מדובר במשחק של בניית אסטרטגיה ייעודית ומותאמת שבתוכו ניתן לבחון התנהגויות וטקטיקות מיטביות.
משחקי המלחמה העסקיים משמשים לדרג ההנהלה בארגון כאמצעי נוסף ומשמעותי בהבנה כיצד צדדים שונים עשויים להגיב אחד לשני ולשינויים הסביבתיים. כמו כן משחקי המלחמה מאפשרים למשתתפים בהם לשפר את החשיבה העסקית שלהם, לשפר את ההבנה של מורכבות הסיטואציה, את העומק של כלל השחקנים העסקיים המעורבים והקניית כלים ומיומנויות לעתיד. היתרון המשמעותי ביותר של משחקי מלחמה עסקיים הוא היכולת לפתח אסטרטגיות מותאמות מציאות בצורה אופטימלית, לחזות תוצאות עתידיות ולהשפיע עליהן.
הגדרה
משחק מלחמה הוא משחק תפקידים מורכב אשר תכליתו להבין את ההתנהגות והחשיבה של הצד השני ושלנו כדי למקסם את התהליך של הצד המקיים אותו ואת התוצאות העתידיות. מדובר באירוע סימולטיבי אינטראקטיבי מתגלגל המדמה חוויה מציאותית-אותנטית, רלוונטית ומורכבת ככל האפשר המבטאת את האתגר אל מולו ניצבים[2]. הנחת המוצא העומדת במהות המשחק היא כי רק התנסות מציאותית מאתגרת ורלוונטית תגרום למקבל ההחלטות להעריך מראש באופן איכותי מה באמת עומד לקרות באתגר אל מולו הוא ניצב – "לעשות את" במקום "לדבר על"[3].
היסטוריה[4]
שימוש במשחקי לוח המדמים משחקים מלחמה החל במזרח הרחוק, בהודו ובסין כבר בעת העתיקה. בתקופה מאוחרת יותר משחק השח-מט שימש כמשחק לוח אשר היווה מעין פריצת דרך בתחום משחקי המלחמה. הטרנספורמציה הצבאית למשחקים אלו החלו סביב שנת 1811 בצבא הפרוסי. המשחק נקרא באותה תקופה "Kriegspiel", ובעברית, משחק מלחמה.
החל מסוף המאה ה-19 ולאור התוצאות של מלחמת צרפת-פרוסיה, צבאות נוספים באירופה החלו לעסוק במשחקי מלחמה. הגרסה האמריקאית נוסדה ב-1882 והיא שכללה את המשחק באופנים משמעותיים. השימוש הנרחב במשחקי מלחמה ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוביל לתוצאות מרשימות ברוב הקרבות של הצבאות אשר עשו בו שימוש.
אף על פי-כן השנים שבין מלחמות העולם אופיינו בשימוש פוחת במשחקי מלחמה, בעיקר בקרב בריטניה וארצות הברית. הצבאות הנ"ל אמנם פיתחו תאוריות חדשות למשחקים אלו אך לא עשו בתאוריות האלו שימוש. החל מסוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו השימוש במשחקי מלחמה התרחב ונעשה משוכלל יותר. גישות רבות אשר היו מזוהות עם העולם הצבאי חדרו לתחומים שונים ומגוונים, ובניהם גם לתחום העסקי. כיום יותר ויותר ארגונים עסקיים בוחרים לעסוק במשחקי מלחמה, על מנת לחזות תוצאות עתידיות ולדמות משברים פוטנציאלים, לצורך התכוננות יעילה יותר והתמודדות ראויה עם עיתות משבר.
השימושים העיקריים של משחקי מלחמה עסקיים[5]
- קבלת החלטות לקראת מציאות עתידית עמומה או לקראת שינויים סביבתיים ו/או אסטרטגיים משמעותיים שיש להיערך אליהם – במציאות מורכבת ומשתנה חדשות לבקרים, אחד האתגרים הניהוליים הוא לקבל החלטות תחת מידע חסר.
- הכנה לקראת משא ומתן משמעותי או כהיערכות לניהול משברים.
- ייעוץ והכנה לקראת תהליכי משא ומתן (בלעז NWG- Negotiation War Games) ניהול משברים וקבלת החלטות.
- שיפור כשירות בעולמות של משא ומתן, ניהול משברים, התאוששות מאסון וכן תרגול מצבי קבלת החלטות ומיומנויות רכות.
- תרגול והכנה של תוכנית להמשכיות עסקית (BCP – Business Continuity Program) או תוכנית התאוששות מאסון (DRP – Disaster Recovery Plan). תחום אשר מתפתח מאוד בשנים האחרונות.
מתי מתאים לקיים משחקי מלחמה[6]
- בחינת תרחישים אסטרטגיים ותגובות קהלים, מתחרים ושוק לתרחישים אלו (למשל משחק מלחמה המגלם הכנסת מוצר חדשני לשוק).
- לפני קבלת החלטה משמעותית המושפעת מצדדים שלישיים שכוונתם והתנהגותם אינה ודאית או ידועה.
- לצורך תרגול או לימוד ושיפור כשירויות.
יתרונות משחקי מלחמה עסקיים
- הפחתת אירועים לא צפויים עבור הארגון.
- מתודולוגיה המסייעת בפיתוח אסטרטגיה עסקית ושיפור תוצאות עסקיות בתחומים שונים.
- מתודולוגיה המסייעת בשיפור ביצועים, בחינה ובקרה של ביצועים ועמדות צדדים עסקיים שונים.
- מתודולוגיה אשר מאפשרת הבנה עצמית טובה יותר, וכיצד הארגון והפרטים בו נתפסים בידי הצד השני.
- הבנה עמוקה יותר של הזדמנויות ואיומים רלוונטיים.
- משקף ומסייע להבין את האנשים האחרים ואת שפת הגוף שלהם ומאפשר הבנה עמוקה של המסרים המועברים לצד השני באמצעות שפת הגוף.
סוגים שונים של משחקי מלחמה עסקיים
ניתן לבחור את סוג המשחק המתאים להנלות לפי מספר פרמטרים מקובלים[7]
- ייחודיות אל מול כוללניות – משחק מלחמה הנבנה במיוחד עבור הגורם המזמין ולפי צרכיו אל מול משחק מתוך בנק סימולציות מקובלות[8].
- משחק מלחמה המתקשר לתחום עיסוק המשתתפים אל מול משחק כללי – משחק מלחמה יכול להיות כזה בו הנפשות הפועלות מכירות היטב את הסיטואציה המתורגלת או כזה המאפשר למשתתפים לתרגל אירוע מרוחק יותר אך מספיק דומה במאפיינים מוכרים.
- משך המשחק - בעולם מקובל לראות משחקים הנמשכים בין חצי יום ועד יום כמשחק קצר וזאת לעומת משחקים המדמים מציאות ומתקיימים לצד המציאות ולפיכך יכולים להימשך ימים, שבועות ואף חודשים.
- זהות המשתתפים – מצד אחד במשחקי מלחמה המשתתפים יכולים לדמות את הצד השני, את השוק או את היריב והם מגלמים את דרך החשיבה של העסק אליו הם משתייכים ומצד שני ניתן לקיים משחק מלחמה בו מזמינים לאירוע ביום של צד שני החופשי מפרדיגמות החשיבה של העסק המתורגל. אל מולו צריך להתמודד- בין אם מדובר בשחקנים מקצועיים או אנשי מקצוע מהתחום.
- מידת המוכנות של המשתתפים למשחק - ניתן לקיים משחק בו המשתתפים מופתעים וללא ידיעתם או משחק בו הם מודעים למשחק ונערכים מבעוד מועד לקראתו. ככל שמדובר באירועים שנועדו להכשיר למצבים בלתי צפויים מקובל לקיים משחקי מלחמה אשר למרבית המשתתפים הם הפתעה גמורה וזאת להבדיל ממשחק מתוכנן אשר ההיכרות והציפיה אליו קודמים להתנעתו.
משחק מלחמה בתחום המשא ומתן[9]
- ייחודיות: הייחודיות של משחקי מלחמה בתחום המשא ומתן מתחלקת לשניים:
- לעומת מתודולוגיות אימון משא ומתן שונות - בניגוד לסדנאות והדרכות משא ומתן, משחק מלחמה בתחום המשא ומתן מאפשר לצדדים השונים הבנה עמוקה יותר של הצד השני, הקניית כלים, מיומנויות וחשיבת משא ומתן תוך התנסות בסיטואציה מורכבת הרלוונטית לעבודת היום-יום של המשתתפים.
- לעומת משחקי מלחמה שונים - בעוד משחקי מלחמה מתחומים שונים יכולים לעסוק בסיטואציות רחבות יותר, משחק מלחמה בתחום המשא ומתן מתמקד בסיטואציה עסקית ספציפית ומהווה כלי ייחודי לקידום תוצאה רצויה במשא ומתן, חיזוייה ובכך מאפשר הבנה לעומק של סיטואציה ספציפית
- מסלולים:
- מסלול ייעוצי-יישומי – משחק מלחמה המתמקד בשיפור תוצאות ותהליכים ספציפיים. במסגרת זו הייעוץ מתמקד בעשייה ולא רק בדיבורים. במסלול מסוג זה מתרחש בין היתר מיקוד בהכנה, עידוד המשתתפים להשלים מידע, בניית אסטרטגיה ותוכניות עבודה, חיזוי תוצאות, עיצוב המציאות ובוחן מציאות.
- מסלול הכשרתי – משחק מלחמה המתמקד ברכישת כלים, שיפור מיומנויות, שיפור כשירות ויישום תובנות מן המשחק אל אילוצי היום יום. הכשרות מסוג זה מאפשרות למשתתפים לימוד תוך התלבטות עם הסוגיות האמיתיות[10].
- שלבים - משחק מלחמה בתחום המשא ומתן לרוב מחולק לארבעה שלבים עיקריים:
- בניית משחק המלחמה - שלב מקדים למשחק עצמו, בו נבנה משחק המלחמה המותאם באופן ספציפי לסוגיה על הפרק בחוויה העסקית הרלוונטית.
- איסוף מידע ומודיעין - השלב הראשון במשחק עצמו, בו על השחקים לאסוף מידע אודות הסיטואציה אשר איתה הם מתמודדים, חידוד האינטרסים של הקבוצות השונות, איסוף מודיעין ובנייה של תוכנית אסטרטגית וטקטית לקיום המשא ומתן. שלב איסוף המידע והמודיעין, מייחד את משחק המלחמה בתחום המשא ומתן לעומת משאים ומתנים מפוברקים או אימוני משא ומתן אחרים ומאפשר למשתתפים הבנה עמוקה על המשא ומתן ועל הצדדים המשתתפים בו.
- סימולציה של אירוע משא ומתן עתידי או משא ומתן טיפוסי לארגון הערכת מצב לצורך התאמת ושינוי אסטרטגיות משא ומתן.
- ניתוח האירוע והפקת לקחים
- מטרת מתודולוגיות
- התמקצעות בניהול תהליכי משא ומתן מורכבים
- שיפור חשיבת משא ומתן
- לימוד תוך כדי התנסות קרובה ככל האפשר למצבי אמת.
- שבירת תקרת הזכוכית של סדנאות וסימולציות רגילות
משחקי מלחמה בתחומים נוספים
- משחק מלחמה ככלי לניהול משברים – משחקי מלחמה עסקיים אשר עוסקים בניהול משברים מתמקדים לרוב בהיבט ההערכות למשבר.
- משחק מלחמה ככלי להכנת תוכנית להמשכיות עסקים (BCP)[11] או תוכנית התאוששות מאסון (DRP)[12] – משחקי מלחמה מסוג זה מהווים למעשה כלי בכתיבת תוכניות להמשכיות עסקית או תוכניות להתאוששות באסון על סמך משחק המלחמה, ובכך הן מותאמות בצורה מיטבית למציאות.
עקרונות מנחים
- מנהלת – למשחק המלחמה ישנה מנהלת גג האחראית על ניתוב ההתנהלות של המשחק וזרימתו מבחינה טכנית מקצועית. המנהלת היא הגוף המניע, המקדם והמוביל את האירוע. מנהלת יכולה להיות מתערבת או מאפשרת, אך בכל מקרה עליה ליזום מעת לעת הערכות מצב לצורך אפשור לימוד, הטמעה ושיפור ביצועים.
- תיעוד – על משחקי המלחמה להיות מתועדים הן ברמת התוכן והן ברמת התחושות והרגשות בין הקבוצות השונות. יש לסכם כל פגישת משא ומתן.
הערות שוליים
- ^ www.coldwar-game.net., History of War Games
- ^ Ben Gilad, [Business War Games - What They Are http://www.giladwargames.com/business_war_games.php]
- ^ Noy Erez, משחקי מלחמה
- ^ www.coldwar-game.net., History of War Games
- ^ Noy Erez, משחק ממוקד, יעוץ וחיזוי תוצאות
- ^ Ben Gilad, Business War Games - Who Should Play
- ^ Adam M. Brandenburger and Barry Nalebuff, The Right Game: Use Game Theory to Shape Strategy, Harvard Business Review
- ^ Harvard Business Publishing - Simulations
- ^ Noy Erez, פרמטרים לבחירת משחק המציאות המתאים לכם
- ^ Noy Erez, משחק מציאות כמתודולוגיית הדרכה, באתר NegoPro, 24.8.2016
- ^ ראו Business continuity planning
- ^ ראו Disaster recovery plan
