פאול ארליך
 | |
| פאול ארליך, 1915 | |
| לידה | 14 במרץ 1854 |
|---|---|
| פטירה | 20 באוגוסט 1915 (בגיל 61) |
| ענף מדעי | המטולוגיה, אימונולוגיה, כימותרפיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1908) |
| תרומות עיקריות | |
| טבע את המונח "כימותרפיה"; אף הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך, ולזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח | |
פאול ארליך (בגרמנית: Paul Ehrlich (מידע • עזרה); 14 במרץ 1854 - 20 באוגוסט 1915) היה מדען גרמני יהודי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1908. ארליך נודע בזכות מחקריו בהמטולוגיה, אימונולוגיה וכימותרפיה. ארליך חזה את התופעה האוטואימונית וקרא לה "רעלת עצמית מן הגיהנום". הוא שטבע את המונח "כימותרפיה". גם הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך, וכן לזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח.
קורות חיים
פאול ארליך נולד בשלזיה בשנת 1854 למשפחה יהודית. כבר בהיותו תלמיד בית ספר וסטודנט לרפואה הוא התעניין בצביעת רקמות לצורך התבוננות במיקרוסקופ. בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג הוא שב לנושא זה ("Beiträge zur Theorie und Praxis der histologischen Färbung" מילולית: "תרומות לתאוריה ולמעשה בצביעה היסטולוגית"). לאחר שהשלים את השכלתו הקלינית סיים את עבודת החובה במסגרת ההתמחות להשלמת התואר (Das Sauerstoffbedürfnis des Organismus, מילולית: "צורכי החמצן של האורגניזם") בבית החולים הנודע שאריטה Charité בברלין בשנת 1887. בשנת 1891 הוא קיבל הזמנה מרוברט קוך להצטרף אליו לעבודה במכון למחלות מידבקות בברלין.
ארליך בילה שנתיים במצרים, כשהוא מחלים ממחלת השחפת. אחר כך הוא עבד עם חברו אמיל אדולף פון בהרינג על פיתוח הנוגדן למחלת הצפדת. עבודות אלה הביאו לו את ההשראה לתאוריה בדבר "תגובת השרשרת הצידית" משנת 1897, המסבירה את התגובה החיסונית ואת השפעת נוזל הדם ומאפשרת את מדידת הנוגדן. בשנת 1896 התמנה ארליך למנהל של המכון החדש לחקר נוזל הדם בשטייגליץ (ברלין). בשנת 1899 המכון העביר משכנו לפרנקפורט והתרחב להיות המכון המלכותי לרפואה ניסיונית. בשנים אלה חקר ארליך את הכימותרפיה ומחלות מידבקות. בשנת 1904 קיבל ארליך תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גטינגן.
פאול ארליך קיבל את פרס נובל ברפואה יחד עם איליה מצ'ניקוב בשנת 1908. בשנת 1906 הוא גילה את נוסחת המבנה של אטוקסיל (atoxyl), חומר כימי שהוכח כי הוא יעיל בטיפול במחלת השינה. לאחר תגלית זו הוא ניסה להפחית את רמת הרעילות של החומר. בשנת 1909 הוא ותלמידו סהאצ'ירו האטה, פיתחו את הסלברסן (Salvarsan), טיפול יעיל יחסית נגד עגבת. לעבודה זו הייתה חשיבות עצומה והיא היוותה זרז למחקר שהוביל לפיתוח תרופות הסולפה, פניצילין ואנטיביוטיקה נוספת.
ארליך נפטר בשנת 1915 משבץ, בגיל 61.
משפחתו
באוגוסט 1883 נישא ארליך בעיר נוישטט (כיום פרודניק, בדרום-מערב פולין) להדוויג פינקוס (שהייתה אז בת 19) ולזוג נולדו שתי בנות, שטפי ומריאנה. בתו של ארליך, מריאנה, נישאה לאדמונד לנדאו, מייסד המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.[1]
כדור הקסם
חייו של ארליך תוארו בסרט כדור הקסם אשר התמקד בפיתוח הסלברסן (Salvarsan), תרופתו לעגבת. עבודתו הניבה את ההכרה במחסום דם-מוח. רעיון "כדור הקסם" מגיע מן הניסיון של המאה התשע-עשרה של מדענים גרמנים לצבוע רקמות בצורה סלקטיבית לצורך בדיקה היסטולוגית, ובמיוחד לצבוע חיידקים בצורה סלקטיבית (הליך שארליך היה כשרוני בו במיוחד ופיתח את הטכניקה שקדמה לצביעת גראם לחיידקים). ארליך חשב שאם ניתן לגרום לכך שחומר מסוים יצבע באופן סלקטיבי אורגניזם מסוים שהוא גורם מחלה (ולא את הרקמה שסביבו), אזי ניתן להביא גם את הרעלן של אותו אורגניזם אל האורגניזם יחד עם אותו גורם סלקטיבי. מכאן "כדור הקסם" הבורר לו את מטרתו והורג רק את אותם אורגניזמים שלשמם נועד.
הבעיה בשימוש ברעיון "כדור הקסם" כאשר מנסים ליישם אותו, להבדיל מצביעה היסטולוגית, היא שאנשים מבלבלים בין הצבע עצמו לבין אותו גורם שמזהה את האורגניזם שיש לצבוע. פרונטוזיל, תרופת סולפה שהגורם הפעיל בה הוא סולפנילמיד, היא דוגמה קלאסית לכך שהצבע אינו הכרחי לפעילות אנטיביוטית.
הרעיון של "כדור הקסם" הגיע למלוא הגשמתו רק בהמצאת נוגדנים מונוקלוניים.
הנצחתו
- כבר בשנת 1910 נקרא רחוב על שמו ברובע זקסנהאוזן שבפרנקפורט. בשנת 1938, במהלך השלטון הנאצי, שונה שם הרחוב, אך הוחזר לשמו המקורי זמן קצר לאחר תום המלחמה.
- רחובות נוספים ברחבי גרמניה נקראו על שמו.
- רחוב ביפו נקרא על שמו.
- הסרט האמריקאי כדור הקסם (Dr. Ehrlich’s Magic Bullet) משנת 1939 עוסק בחייו ובפועלו. בתפקיד הראשי שיחק אדוארד ג'י רובינסון.
- קרן הקרויה על שמו מעניקה משנת 1952 את "פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר" לחוקרים פורצי-דרך בתחום ההנדסה הביו-רפואית. זהו הפרס היוקרתי ביותר בגרמניה בתחום זה.
- בשנת 1954 הנפיק הדואר הגרמני בול לזכרו ולזכר החוקר הגרמני אמיל אדולף פון בהרינג, שנולד יום אחריו.
- המשרד הפדרלי הגרמני לחיסון השוכן בעיר לנגן, הסמוכה לדרמשטדט, נקרא על שמו (Paul-Ehrlich-Institut).
- שטר של 200 מארק גרמני נשא את דיוקנו.
- בשנת 1970 נקרא מכתש על הירח על שמו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פאול ארליך, באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |
23136645פאול ארליך
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- ביולוגים גרמנים
- ביולוגים יהודים
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- זוכי פרס נובל יהודים
- זוכי פרס נובל גרמנים
- סגל אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
- סגל אוניברסיטת גתה בפרנקפורט
- סגל אוניברסיטת גטינגן
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט
- בוגרי אוניברסיטת לייפציג
- אימונולוגים גרמנים
- אימונולוגים יהודים
- נפטרים ב-1915