היסטולוגיה
הִיסְטוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Histology, על פי האקדמיה ללשון העברית: תּוֹרַת הָרְקָמוֹת, חֵקֶר הָרְקָמוֹת) היא תחום בביולוגיה החוקר את מבנה הרקמות.
שיטות היסטולוגיות
במסגרת הבדיקה ההיסטולוגית נאספות דוגמיות מבני אדם, בעלי חיים או צמחים, אותן חותכים לפיסות בעובי 15-5µm. לימוד מבנה הרקמה נעשה בעזרת מיקרוסקופ. לרוב התאים ברקמה הם חסרי צבע, ולכן כדי לאפשר את זיהויים יש צורך בצביעה של הדגימה. קיימות שיטות צביעה שונות המאפשרות להדגיש סוגי תאים ונוכחות מבנים וחמרים שונים ברקמה הנבדקת. בשיטות היסטולוגיות משתמשים בבדיקות רקמות שנלקחות מן החי (ביופסיה) או בדגימות מניתוחים שלאחר המוות. עיקר התרומה ניתנת למחקר סרטן ובדיקה של חולים שקיים חשש שחלו בסרטן.
לאחר הצביעה ניתן לחקור את המבנה במיקרוסקופ.
- צביעות עיקריות
- המטוקסילין (hematoxylin) מסמנים בדרך כלל בקיצור H.
- צביעת המטוקסילין-אאוזין - צביעה המבוססת על חומציות ובסיסיות של הרכיבים השונים ברקמה. חלקים חומציים יצבעו בכחול, למשל גרעיני התאים, שמכילים את הדנ"א שמורכב מחומצות גרעין. חלקים בסיסיים ייצבעו בוורוד, לדוגמה המיטוכונדריות, שבהם יש ריכוז של יונים חיוביים.
- צביעת Periodic acid-Schiff (PAS) - צובעת בעיקר סוכרים באדום. תצבע את הממברנה הבזאלית שמכילה גליקופרוטאינים ופרוטאוגליקנים.
- צביעת גימזה - צביעת DNA המדגישה את הכרומוזומים.
- צביעת Masson (טרי כרומטית) - מדגישה קולגן בגווני ירוק/כחול, בעיקר שימושית לאבחנת לייפת.
- צביעה ויטלית - נעשית על ידי הזרקת חומר לבעל חיים בעודו בחיים. המקרופאגים ברקמות בולעים את חלקיקי הצבע, וכך לאחר הקרבת בעל החיים ויצירת הדגימה ניתן לזהות אותם בקלות.
- צביעות אימונוהיסטוכימיות - צביעות המבוססות על נוגדנים, בעזרת צביעות אלו אפשר לאבחן נוכחות של אנטיגן ספציפי ברקמה. לדוגמה, צביעה אימונוהיסטוכימית עם נוגדן נגד החלבון ErbB2 מאבחנת את נוכחות חלבון זה ומצדיקה שימוש בתרופת ההרצפטין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: היסטולוגיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היסטולוגיה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
| ביולוגיה | |
|---|---|
|
30093870היסטולוגיה