ספקנות

ספקנות (בלועזית: סקֶפּטיציזם) היא דרך חשיבה המופעלת בתחומי הפילוסופיה, המשפט והמדע. באופן עקרוני, זוהי גישה שמטילה ספק כלפי ידע מקובל, אמונה או דוגמה. היא מופעלת כלפי תחומים על-טבעיים, כלפי מוסר (ספקנות מוסרית) וכלפי ידע (כלפי נכונותו של ידע מסוים, או לגבי האפשרות לדעת באופן כללי).

הספקנות בפילוסופיה היוונית

את האסכולה הספקנית בפילוסופיה היוונית ייסד פירון מאליס. האסכולה הספקנית כפרה בכל המוסכמות בטענה שאין אדם היכול לדעת הכול ולכן צריך לחקור כל נושא ולא לקבל דבר כמובן מאליו. פירון מאליס, ששימש כמורה לפילוסופיה, לא כתב דבר, אולם תלמידו טימון מפליוס כתב סאטירות שבאמצעותן סיכם את עיקרי תורתו של מורהו:

• הוודאות לא ניתנת להשגה משום שאין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי.
• החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה.
• לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין בנמצא אמת מוחלטת.
• לכן, על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה.
• עליו לחתור להגיע למצב של שלוות נפש במקום לנסות להגיע לחקר האמת.
• היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום.

תורתו של פירון מאליס חדרה אל האקדמיה האפלטונית התיכונה באתונה, והפילוסוף ארקסילאוס, שעמד בראש אקדמיה זו החל ב-264 לפנה"ס, היה אחד מממשיכיו. תורת הספקנות שלטה גם באקדמיה האפלטונית השלישית שנוסדה על יד הפילוסוף קרנאדס ב-155 לפנה"ס. אחרון הפילוסופים הספקנים של האקדמיה האפלטונית היה פילון מלאריסה שמת בערך ב-84 לפנה"ס.

בספקנות היוונית המאוחרת אנו עדים לא רק לחידוש תורתו של פירון, אלא גם להצגתה בצורה מדעית הרבה יותר. הפילוסוף היווני אנסידמוס מקנוסוס חשב כי מקורם של הספק ושל המבוכה הוא ביחסיות תפיסתו של האדם. כדי לתאר זאת הוא ערך באלכסנדריה בערך ב־50 לפנה"ס טבלה של עשר דרכים שבהן הידע האנושי משתנה. הוא פיתח את הפירוניזם באמצעות עשרה יסודות אלה שעליהם ביסס את הספק. בתורה זו של אנסידמוס עשה שימוש מאוחר יותר סקסטוס אמפיריקוס (160–210 לספירה) שסיכם את תורת הספקנות היוונית והרומאית.

לפירוניזם נודעה השפעה מרובה על סופרי הרנסאנס ובהם מישל דה מונטן (1533–1592), שכתב את המסה "סנגוריה על רמון סבונד" בהשראתו של סקסטוס אמפיריקוס, ועל פילוסופים באירופה של המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה ובהם פייר בל ודייוויד יום.

גישות ספקניות

ישנם מספר סוגים של ספקנות פילוסופית:

• ספקנות מוסרית – גישה פילוסופית בענף המטא-אתיקה לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו יכולים להחזיק בידע מוסרי.
• ספקנות אפיסטמית – עמדה פילוסופית בענף האפיסטמולוגיה בה בוחר הספקן לבדוק בצורה ביקורתית האם הידע שלו והתפיסה שלו הם אכן נכונים, והאם ניתן בכלל לדעת ידע אמיתי באשר לנושא מסוים. ספקנות זו הופיעה עוד מראשית ימי הפילוסופיה, לפני שנוסדה האסכולה הספקנית.
• ספקנות מדעית – עמדה מדעית או מעשית שאינה מקבלת את תקפותן של טענות עד שלא נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית.

הספקנות המדעית אינה זהה לספקנות הפילוסופית. מדענים ורופאים רבים יהיו ספקנים באשר לטענות הפסבדו-מדע וההרפואה האלטרנטיבית, אך לא יחזיקו בעמדות פילוסופיות ספקניות. כאשר נאמר על מתנגדי טענות פסאודו מדעיות כי הם ספקנים, הכוונה היא לכך שהם אוחזים בספקנות מדעית.

ספקנים מדעיים מתייחסים לראיות אמפיריות המבוססות על ניסויים מבוקרים כחשובות, מכיוון שהן מספקות את הדרך הטובה ביותר, לדעת הספקנים, לבדוק תקפותה של טענה.

עקרונות החשיבה הביקורתית

ככלל, ספקנים שואפים להעריך כמה שיותר נכון נכונות של הדברים אותם הם בוחרים לבחון. לשם זאת, הם מחפשים סימנים המסוגלים להפריך/לסתור את מה שהם בוחנים על סמך ביסוסו (ולהפך), או לכל הפחות מעלים חשד שמוריד את סבירות נכונותו (ולהפך). סימנים אלו כוללים:

כשלים לוגיים - כשל לוגי הוא מצב בו הטענה הנבחנת מבוססת על לוגיקה שאיננה תקפה וסותרת את חוקי הלוגיקה המקובלים כיום. הכשלים הלוגיים פותחו דרך תורות פילוסופיות, והם חשובים יותר לספקנים פילוסופיים, מאחר שספקנים פילוסופים בוחנים טיעונים בעיקר באמצעות לוגיקה. עם זאת, הם חשובים ביותר גם עבור ספקנים מדעיים.

לדוגמה, דייוויד יום טען כי לא ניתן להוכיח שלכל דבר בהכרח יש סיבה, מאחר שהביסוס לטיעון זה הוא אינדוקציה, כאשר גם הטיעון עצמו הוא אינדוקציה, ולכן טיעון כזה נופל בכשל הנחת המבוקש. הטיעון של יום השפיע גם על ספקנים מדעיים, שכן הוא מונע מהם לשלול בביטחון טיעונים מסוימים, והכשל שהציג בטיעון הנ"ל הוא אחד הכשלים הלוגיים הידועים כיום.

הטיות קוגניטיביות ועיוותי חשיבה - אלו מתארים טעויות שמתרחשות בהליך המחשבתי שמוביל אנשים להגיע למסקנות מסוימות, כאשר הטיות קוגניטיביות הן טעויות "טבעיות" שמתרחשות אצל כולם, בעוד עיוותי חשיבה קורים בעקבות הפרעה נפשית. הן אינן רלוונטיות באופן ישיר לביסוס הטענה של האדם הלוקה בהם, אלא מתרכזות בטוען הטענה, ולכן הם יכולות רק להוריד את סבירות נכונות הטענה, ולא להפריך אותה. עם זאת, ספקנים רבים סבורים כי מציאת ההטיות והעיוותים הנ"ל, מעידה על טענה יותר בוודאות ממציאת כשלים לוגיים, ברוח האמפיריציזם, מאחר שההטיות והעיוותים מבוססים על הוכחות אמפיריות.

ספקנים מדעיים מחפשים אותם גם מאחר שהם מהווים "קיצורי דרך" שמאפשרים להם לקחת הערכה סבירה על נכונות הטענה אותה הם בוחנים, מבלי לבדוק אותה אמפירית, וגם מאחר שמודעות אליהם הכרחית על מנת לתכנן ניסויים מבוקרים - כאלו שיאפשרו להסיק מסקנות על הדברים עליהם הניסויים נעשים, עם ביטחון סביר שהניסוי "עוקף" את ההטיות והעיוותים שיכולים להוביל להסקת מסקנות שגויה מניסויים אלו.

לדוגמה, יש את אפקט פלצבו, הטיה קוגניטיבית שגורמת לאדם שעבר טיפול מבלי שקיבל שום מרכיב מהותי של הטיפול, להאמין שהוא כן קיבל מרכיבים מהותיים בטיפול ושמצבו השתפר בעקבות זאת, כשפועל מצבו השתפר מסיבות אחרות, כגון, עצם האמונה שמצבו היה אמור להשתפר. לכן, ספקן מדעי לא יחשוב על טיפול מסוים כיעיל עד שלא יוכיח את עצמו כיעיל יותר מהיעילות שאפקט פלצבו מסוגל להביא.

כל הספקנים בודקים את כל הסימנים הנ"ל לא רק אצל אחרים, אלא גם אצל עצמם. הם שואפים למטא-קוגניציה שתאפשר להם להבחין באותם סימנים בטיעונים והמחשבות שעולים אצלם כאשר הם בוחנים טענה באופן ביקורתי. זו הסיבה שביקורת עמיתים כל כך חשובה להם.

ספקנות ככלי

פילוסופים רבים השתמשו בספקנות כשיטה פילוסופית המובילה לאמת. סוקרטס נהג להגיד שאינו יודע דבר, וכך הכשיל את בני שיחתו. דקארט פתח את ספרו, "הגיונות", בהטלת ספק בכל דבר, ותוך הטלת ספק זו הגיע למסקנה כי כיוון שהוא מטיל ספק הוא קיים. במקרים אלו הפילוסוף אינו מחזיק בעמדה ספקנית אמיתית אלא רק משתמש בה כדי לבנות משהו חדש מן היסוד.

ספקנים מדעיים רבים רואים ספקנות מדעית כהכרחית על מנת להבחין בין ניסויים שלא ניתן להסיק מהם דבר לבין ניסויים שניתן להגיע מהם לידע חדש, וגם כדי לזהות דברים אשר אינם ניתנים להפרכה דרך ניסוי כלשהו.

אף על פי שהספקנות מערבת את השימוש בשיטה המדעית ובחשיבה ביקורתית, הספקן אינו משתמש בכלים אלו כל הזמן, ויש המוצאים ביסוס ראייתי מספיק לדעה מסוימת בה הם מחזיקים גם ללא השימוש בכלים אלו.

שימושים מודרניים במונח "ספקן"

המונח "ספקן" משמש כיום לעיתים על מנת להתייחס לאדם המשתמש בעמדה ביקורתית בסיטואציה נתונה, בדרך כלל בהפעלת עקרונות החשיבה הביקורתית והשיטה המדעית (הפעלת הספקנות המדעית) על מנת לבחון את תקפותם של טענות ומנהגים, או להתייחסות לאדם המפעיל את עקרונות החשיבה הביקורתית לעיתים קרובות.

לעיתים מבלבלים בין "ספקנים" לבין ציניקנים, כאשר לעיתים הכוונה היא שלילית כלפי הספקנים. עם זאת הביקורתיות הספקנית (בניגוד לדעה שרירותית או אובייקטיבית לגבי עניין מסוים) נובעת מבדיקה אובייקטיבית ושיטתית, שמוסכמת לרוב בין הספקנים ובין עצמם. הציניות מוגדרת לעיתים כעמדה המתייחסת שלא לצורך בצורה שלילית למניעים ולכנות של האנשים. על אף שתי הגישות אינן שוללות זו את זו, הן מייצגות גישה שונה באופן מהותי באשר לטבעו של העולם.

ראו גם

• ודאות
• ספק
• מחשבה חופשית

קישורים חיצוניים

• הספקן, באתר "הידען"
• ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), ספקנות, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
• אתר האינטרנט הרשמי של ספק סביר
• סרטונים בערוץ של הספקנים הישראלים, באתר יוטיוב
• ראש פתוח, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:39), 14 במאי 2011
• מילון הספקן (באנגלית)
• אתר עמותת The Skeptics Society (באנגלית)
• ספקנות, באתר PhilPapers (באנגלית)
• ספקנות, באתר InPhO (באנגלית)
• פיטר קליין, ספקנות, באתר של האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• קטיה וגט, ספקנות ביוון העתיקה, באתר של האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• הרלד ת'ורסרוד, ספקנות ביוון העתיקה, באתר של האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
• צ'ארלס בוילרד, ספקנות בימי הביניים, באתר של האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• דונקן פריטצ'ארד, ספקנות מודרנית, באתר של האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
• חקירה ספקנית, באתר Curlie (באנגלית)
• פיטר סובר, ספקנות קלאסית, באתר הספרייה של אוניברסיטת הרווארד (באנגלית)
• ג'וליה גאלף, מדוע אתם חושבים שאתם צודקים, למרות שבפועל אתם טועים, הרצאה באתר TED (באנגלית)
• פיטר דונלי, כיצד מושבעים הולכים שלל אחר הסטטיסטיקות, הרצאה באתר TED (באנגלית)
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30394214ספקנות