טבלה

טבלה היא אוסף של נתונים טקסטואליים או מספריים, המוצגים בצורה מסודרת בחלוקה לטורים ושורות, כאשר כל טור ושורה נושאים כותרת המגדירה את תוכנם. בטבלה מוצלבים הטורים והשורות ליצירת תאים בהם נרשמים הערכים השונים, נתון אחד בכל תא. נתונים בטבלה מכונים ערכי הטבלה. לכלל הטבלה ניתנת כותרת ראשית.

מטרת הטבלה היא סידור וארגון מידע באופן תמציתי וקל לתפישה. היא מגדירה במדויק קשרים בין הערכים השונים. טבלה רגילה מסוגלת לקשר מספר רב של הבחנות (דרכים על פיהן מבוצע המיון) זו לזו, ולתאר בכך את התייחסותן ההדדית. הטבלה עשויה גם כדי להקל על הזיכרון.

סוגי טבלאות

רשימות

הסוג הראשון של טבלה, המהווה רשימת ערכים, שואף לתאר מספר מסוים של יחידות (לדוגמה: ערים, בני-אדם, שנים וכו'), על פי מאפיינים שונים. במקרה זה נהוג כי היחידות פרוסות על-פי שורות, כלומר- לכל יחידה שורה משלה, ואילו המאפיינים על-פיהם מוגדר מיון היחידות פוסים על-פי טורים, כלומר- לכל מאפיין טור משלו.

קביעת סדר הטורים תהיה לרוב לפי סדר חשיבות, וסדר השורות יקבע באופן ארעי או בסדר עולה או יורד כלשהו, המתבסס על דירוג אחד המאפיינים.

במקרה זה, השורה הראשונה תיועד לכתיבת הגדרת המאפיינים, אך לא תכיל מידע אודות היחידות עצמן. הטור הראשון, לעומת זאת, יהיה טור רגיל, אך ייצג לרוב את המאפיין הבולט ביותר. יוצא מכלל זה טור המתאר מספרים סידוריים, שאינו מכיל מידע אמיתי אלא נועד להקל על הכתיבה והקריאה של הטבלה.

כאשר קיימים משתנים תלויים ומשתנה בלתי-תלוי בטבלה (כלומר- כאשר הטבלה מניחה כי קיים מיון בסיסי בערכים, ומתאימה מאפיינים על-פי מיון בסיסי זה), מקובל כי המשתנה הבלתי-תלוי יופיע בטור הראשון.

כדוגמה לטבלה מסוג זה, ניתן לתאר את מערכת הנתונים הבאה:

עבור הקבוצה "איציק" קיימים שמונה חברי קבוצה: תומר, עמית, לילך, חן, דליה, מורן, אלון ושרון. יש לחלק את חברי הקבוצה על פי המאפיינים הבאים:

• מאפיין המגדר, המחולק לערכים זכר ונקבה
• מאפיין קבוצת המקור, ממנה הגיע החבר, המחולק לערכים רבים
• מאפיין פתוח, שאינו ניתן להגדרה מסוימת

בטבלה המתאימה ייצגו השורות את החלוקה בין החברים, כלומר- לכל חבר תהיה שורה משלו. הטורים ייצגו את המאפיינים השונים, והשורה הראשונה תועד לציון המאפיין על פיו נעשתה החלוקה.

הטור הראשון ישמש לכתיבת מספרים סידוריים. הטור האחרון ישמש לכתיבת "הערות", על מנת להוסיף את המאפיין הפתוח.

הטבלה עשויה להיראות כך:

קבוצת "איציק"

מספר סידורי	שם	מגדר	קבוצת מקור	הערות
1	תומר	זכר	"שלומפר"	ממוצא בריטי
2	עמית	זכר	"לימוזינה"	אין
3	לילך	נקבה	"קוץ"	אין
4	חן	זכר	"פיקס"	הצטרף מאוחר
5	דליה	נקבה	"שלומפר"	דוברת ספרדית
6	מורן	נקבה	"צוק"	אין
7	אלון	זכר	"שלומפר"	אין
8	שרון	נקבה	"קוץ"	אין

הצלבות

בסוג השני של טבלאות מתוארות שתי הבחנות בלבד, על-פיהן ממויינים הנתונים. הטבלה תתאר הצלבה של שתי ההבחנות הללו, וכל ערך בה יתאר הצלבה מסוימת של תוצאות ההבחנה.

במקרה זה הטור הראשון והשורה הראשונה אינם מכילים ערכים רגילים, אלא מייצגים את המאפיינים על-פיהן ממויינים הערכים הרגילים. מה שייכתב בתא הראשון בכל טור או שורה, יהיה תכונה המשותפת לכל הערכים באותם טור או שורה.

טבלה כזו מתארת שתי הבחנות בלבד מעצם תכונותיה (מאפיינים נוספים ניתנים לתיאור על ידי שימוש באמצעים שונים כגון מספר צבעים, אך שימוש זה אינו נגזר מעצם השימוש בטבלה).

ניתן לשלב מאפיינים נוספים בעזרת טבלאות מיוחדות. לדוגמה, טבלה תלת-ממדית מסוגלת להצליב שלוש הבחנות מעצם טבעה.

כמו כן, ניתן לעשות שימוש כפול (ובמקרים נדירים אף יותר מכך) בשורות ובטורים, על מנת להגיע למספר רב יותר של הבחנות. במקרה האחרון כל תא בטבלה יהיה מחולק לכמה תת-תאים נפרדים. השימוש בטבלאות מיוחדות אינו נפוץ, שכן הוא נחשב למסורבל ומקשה על כותב הטבלה וקוראה.

דוגמה מפורסמת לטבלה כזו הינה הטבלה המחזורית, המצליבה מחזורי-יסודות עם קבוצותיהם.

טבלת הצלבות לדוגמה, הינה הטבלה הבאה, המבוססת על תוצאות משחק אפשרויות. במקרה זה ישנם שני שחקנים, כך שהשחקן הראשון עשוי לבחור אחד משני תכסיסים, והשני באחד משלושה. הטבלה מצליבה את החלטות שני השחקנים, ובכך מתארת כל ניקוד אפשרי במשחק.

תוצאות אפשריות למשחק

		שחקן ב
		תכסיס א	תכסיס ב	תכסיס ג
שחקן א	תכסיס 1	30	10‏-	20
	תכסיס 2	10	20	20‏-

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טבלה בוויקישיתוף