אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד
 | |
| בעלי תפקידים | |
|---|---|
| סגל | 10,000 |
| תלמידים | |
| 85,000 | |
אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד (בספרדית: Universidad Complutense de Madrid) היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, והעתיקה באוניברסיטאות ספרד. באוניברסיטה לומדים כ-85,000 סטודנטים ועובדים בה למעלה מ-10,000 אנשי סגל[1]. האוניברסיטה ממוקמת בקמפוס מרכזי בקרית האוניברסיטה ברובע מונקלואה-ארבקה ובקמפוס משני בשכונת סומוסגואס בעיר השכנה פוסואלו דה אלארקון.
שורשי האוניברסיטה נטועים בבית ספר כללי שהוקם בשנת 1293 על ידי המלך סאנצ'ו הרביעי באלקלה דה אנארס הסמוכה למדריד. בשנת 1499 הפך בית הספר הכללי לאוניברסיטה, ביוזמתו של הקרדינל פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס ובתמיכתו של האפיפיור אלכסנדר השישי. האוניברסיטה נקראה קומפלוטנסיס, על שם קומפלוטום - שמה הלטיני של אלקלה דה אנארס.
האוניברסיטה שגשגה במהלך המאה ה-16, ובשנת 1509 פעלו במסגרתה חמש פקולטות: אמנות ופילוסופיה, תאולוגיה, משפט קאנוני, פילולוגיה ורפואה. הצלחת האוניברסיטה בתקופה זו נזקפת רבות לזכותו של סינסרוס, שבתור הארכיבישוף של טולדו, הצליח לתמוך בה באופן ניכר. בשנת 1517 הושלמה באוניברסיטה כתיבת פוליגוט התנ"ך הקומפולטנסיאני, מהדורה בחמישה כרכים שכללה את כל כתבי התנ"ך בעברית, יוונית, ארמית ותרגום הוולגטה ללטינית. אף על פי שמרבית עותקי הפוליגוט לא שרדו, הוא נחשב למגנום אופוס של האוניברסיטה ולאחד משיאי האקדמיה הספרדית, לצד היותו גורם מכריע בהפיכתה של האוניברסיטה לאחת המובילות בעולם.
בשנת 1836 עברה האוניברסיטה למדריד ושמה שונה ל"האוניברסיטה המרכזית". בשנת 1927 הוחלט בצו מלכותי על הקמת קמפוס חדש ברובע מונקלואה ארבקה, לימים קריית האוניברסיטה, על שטחים שהועברו מחצר המלוכה על ידי המלך אלפונסו ה-13. במהלך מלחמת האזרחים בספרד הפכה קריית האוניברסיטה לאזור קרבות, וחלק מבייני האוניברסיטה נהרסו. בשנת 1970 שונה שם האוניברסיטה לאוניברסיטת קומפלוטנס של מדריד ונבנה קמפוס נוסף בסומוסגואס, עבור הפקולטאות למדעי החברה.
בין בוגרי האוניברסיטה לאורך שנותיה נמנים מדינאים ובני אצולה רבים בהם מנואל אסאניה, חואן נגרין, חאבייר סולאנה, חסיד אומות העולם אנחל סאנס בריס, הנסיכה לטיסיה וכריסטינה דה בורבון אי גרסיה, אמנים ואנשי רוח רבים בהם לופה דה וגה, חוויאר מריאס, חוסה אצ'גרי, מריו ורגס יוסה, ויסנטה אליכסנדרה, לואיס בוניואל, חואן דה מריאנה, קמילו חוסה סלה, חסינטו בנאבנטה, מיגל דה אונאמונו, סברו אוצ'ואה וחוסה אורטגה אי גאסט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| אירופאום | |
|---|---|
|
