נשיא מדינת ישראל

נשיא מדינת ישראל

איוש נוכחי	יצחק הרצוג
תאריך כניסה לתפקיד	7 ביולי 2021
דרכי מינוי	בחירת הכנסת
תחום שיפוט
מעון	משכן הנשיא, ירושלים
מושב המשרה	ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב	7 שנים
ייסוד המשרה	16 בפברואר 1949
איוש ראשון	חיים ויצמן
president.gov.il

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, בה סמכויות הרשות המבצעת נתונות בידי הממשלה, ממלא נשיא המדינה תפקידים אשר בעיקרם הם ייצוגיים וטקסיים. מוסד הנשיאות נחשב למבטא את אחדות העם, והנשיא מכונה לעיתים "האזרח מספר 1". נשיא המדינה נבחר על-ידי הכנסת לכהונה בת שבע שנים, שלאחריה הוא לא יכול להיבחר בשנית. נשיא המדינה הוא מבעלי התפקידים היחידים בישראל שמחזיקים מתוקף תפקידיו בדגל רשמי, הנקרא נס הנשיא.

תפקידיו, סמכויותיו ודרך בחירתו של נשיא המדינה מוגדרים בחוק-יסוד: נשיא המדינה, אשר נחקק ב-1964.

תפקידיו וסמכויותיו של הנשיא

ישראל

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל

חוקה ונשיאות חוקי יסוד נשיא המדינה (רשימה) יצחק הרצוג מנהל ראש הממשלה (רשימה) בנימין נתניהו סגן ראש הממשלה יריב לוין הממשלה הממשלה ה-37 הקבינט המדיני-ביטחוני מבקר המדינה: מתניהו אנגלמן חקיקה הכנסת הכנסת העשרים וחמש יושב ראש: אמיר אוחנה חברי הכנסת יו"ר הקואליציה: אופיר כץ‎ ראש האופוזיציה: משמר הכנסת בחירות מפלגות פוליטיות חוק הבחירות ועדת הבחירות המרכזית משאל עם מערכת המשפט בית המשפט העליון נשיא בית המשפט העליון: יצחק עמית היועץ המשפטי לממשלה: גלי בהרב-מיארה אגף ייעוץ וחקיקה הנהלת בתי המשפט פרקליטות המדינה הסניגוריה הציבורית חלוקה מנהלית מחוזות רשות מקומית עיריות מועצות מקומיות מועצות אזוריות יחסי החוץ הסכסוך הישראלי-ערבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ישראל והאו"ם ישראל וארצות הברית ישראל והאיחוד האירופי שגרירים פורטל הממשל בישראל

ערך מורחב – חוק יסוד: נשיא המדינה

סמכויותיו של נשיא המדינה הן בעיקרן טקסיות וסמליות, דוגמת חתימה על חוקים שנחקקו בכנסת, הסמכת שגרירים מטעם המדינה, קבלת כתבי האמנתם של שגרירים ממדינות זרות וחתימה על אמנות בין ישראל לבין מדינות אחרות. ואולם, הנשיא הוא לא המאשר את החוקים והאמנות, וחתימתו על מסמך טעונה חתימת קיום מטעם הממשלה. נשיא המדינה הוא הראשון בסדר הקדימה הממלכתי, והוא מייצג את המדינה כלפי חוץ.

לנשיא המדינה נתונות מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא סמכות החנינה של כל עציר, נאשם או אסיר, וכן הסמכות להקל בכל עונש שהטיל בית משפט על כל אדם. לרוב יתייעץ הנשיא עם נציגי משרד המשפטים לפני הפעלת סמכותו זו, אך לעיתים הוא נקלע ללחצים פוליטיים וחברתיים עזים, שבגינם ישחרר אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ומחבלים פלסטינים במסגרת עסקאות חילופי שבויים.

תפקיד נוסף הנתון בידי נשיא המדינה לפי חוק-יסוד: הממשלה הוא הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת לאחר שהתקיימו בחירות לכנסת או לאחר שהממשלה התפטרה או נפלה. לפני שנשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת, עליו להתייעץ עם סיעות הכנסת ולקבל מהן המלצה למועמד לראש הממשלה. נשיא המדינה לא מחויב להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהמליצו עליו הכי הרבה חברי כנסת, אלא על מי שלפי דעתו יש לו הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה. סמכות זו ניתנת לראשי מדינה ברוב רובן של הדמוקרטיות הפרלמנטריות, ויש בה שיקול דעת מסוים.

נשיא המדינה ממנה את השופטים, לאחר שנבחרו בוועדה לבחירת שופטים, ואת נגיד בנק ישראל לפי המלצת הממשלה. סמכות המינויים ניתנה לנשיא כדי לסמל את עצמאותם של המתמנים מן הכנסת והממשלה.

מעבר לתפקידים החוקתיים של נשיא המדינה, מאפשר לו מעמדו ליזום מיזמים חברתיים שונים ולגייס בעבורם כספי תרומות. כמו נשיאים אחרים בעולם, גם נשיאי ישראל הקימו קרנות מלגות לתמיכה במיזמים ציבוריים שהנשיא המכהן הופקד על ניהולן (כמו סיוע לבעלי מוגבלויות ולאנשי מדע ומחקר). בשנת 2011 קבע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס כי הנשיא דאז משה קצב חרג מהניהול התקין של כספי בית הנשיא והנהיג הפקרות תקציבית, בזבז את ההון של קרנות אלה והביא לסגירתן.

• 
  נס נשיא מדינת ישראל
• 
  חדר הפגישות במשכן נשיאי ישראל
• 
  שדרת פסלי הנשיאים בחצר המשכן

דיני הנשיאות

הנשיא פרס מקבל מאת שגריר בריטניה את כתב האמנתו במשכן הנשיא, אוקטובר 2010

בחירת הנשיא

כל אזרח ישראלי כשיר לכהן כנשיא. הצעת מועמד לנשיא המדינה צריכה להיות מוגשת ליושב-ראש הכנסת, בהסכמת המועמד בכתב ובצירוף תמיכתם של עשרה חברי הכנסת לפחות בחתימתם, ועד שבועיים לפני מועד הבחירות. כל חבר הכנסת רשאי לתמוך במועמד אחד בלבד. שבוע לפני מועד הבחירות צריך יושב-ראש הכנסת לפרסם את רשימת המועמדים בבחירות המתקרבות.

הכנסת בוחרת את נשיא המדינה בהצבעה חשאית, בישיבה מיוחדת שנערכת לצורך עניין זה בלבד. מזכיר הכנסת קורא בשמותיהם של כל חברי הכנסת לפי סדר ה-א"ב של שמות המשפחה, וכל חבר כנסת בתורו נכנס מאחורי פרגוד עץ מיוחד המוצב במליאת הכנסת, מכניס פתק עם שם המועמד למעטפה, ואז משלשל את המעטפה לקלפי העשויה עץ. לאחר שהצביעו כל חברי הכנסת, מתכנסים חברי ועדת הקלפי (שחברים בה היושב-ראש ועוד שלושה חברי כנסת) בלשכת יושב-ראש הכנסת וסופרים את הקולות.

המועמד שקיבל את קולותיהם של רוב חברי הכנסת – הוא הנבחר. אם אין מועמד כזה, עורכים הצבעה חוזרת ובה מועמדים לבחירה שני המועמדים שקיבלו את המספרים הגדולים ביותר של קולות. המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר הוא הנבחר.

משמעותו הייצוגית והסמלית של מוסד הנשיאות הביאה לכך שעל אף שהבחירה נעשית על ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזוכה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ואפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים. כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג ועזר ויצמן), מלומדים ואנשי רוח (יצחק בן-צבי, זלמן שזר ויצחק נבון).

לוחית הרישוי של רכב השרד של נשיא המדינה חיים ויצמן

לקראת סוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 נבחרו לתפקיד פוליטיקאים, ובתגובה לכך הוגשו כמה הצעות חוק שונות שניסו למנוע זאת, על מנת למנוע מתפקיד זה להפוך לפוליטי. בחירתו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה בשנת 1993 הייתה לנקודת המפנה שסימנה את תחילתה של מגמה זו, ואחריו נבחרו משה קצב, שכיהן כחבר הכנסת ושר, שמעון פרס שכיהן כחבר הכנסת במשך 48 שנים (ברובן כשר, ופעמים גם כראש הממשלה), ראובן ריבלין, שכיהן כשר וכיושב-ראש הכנסת, ויצחק הרצוג, שכיהן כחבר הכנסת וכשר.

תפקיד נשיא המדינה נחשב כתפקיד פרישה בקריירה הפוליטית, שלאחריו פורש הנשיא היוצא מהחיים הציבוריים. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.

הנשיא זלמן שזר פותח את המושב הראשון של הכנסת השביעית, 1969

טקס השבעת נשיא המדינה

נשיא המדינה הנבחר נכנס לתפקידו ביום סיום כהונתו של הנשיא היוצא, ואם הנשיא היוצא התפטר, הודח או נפטר – נכנס מחליפו הנבחר לתפקיד סמוך ככל הניתן ליום בחירתו. מי שנבחר לנשיא המדינה צריך להצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים בזו הלשון: ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה”.

טקס השבעת נשיא המדינה הוא ייחודי בישראל והוא דומה במתכונתו לטקסי הכתרה עליהם מסופר בתנ"ך. מושמעות בו תקיעות שופר על-ידי חיילי הרבנות הצבאית, ובסיומו קורא יושב-ראש הכנסת: "יחי נשיא מדינת ישראל!", וחברי הכנסת עונים "יחי! יחי! יחי!".

הנשיא יצחק בן-צבי נואם בכנסת בהשבעתו, 1952

הדחת נשיא המדינה

הכנסת מוסמכת, בהחלטת רוב של שלושה רבעים מחבריה (90 ח"כים), להדיח נשיא המדינה אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. כדי להתחיל הליך הדחה יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת (19 מתוך 25 חברי הוועדה). לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.

חסינות, נבצרות והתפטרות

חסינות

נשיא המדינה חיים ויצמן, מקבל ספר תורה משר הדתות ליום הולדתו ה-75. מאחוריו נס הנשיא בגרסתו הראשונה.

בדומה לחברי הכנסת, לנשיא המדינה יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו במילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, חסינות פרוצדורלית מוחלטת, כלומר לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו. אם יש צורך לגבות ממנו עדות, ניתנת לנשיא הזכות לקבוע את מקום מסירת העדות ומועדה.

נבצרות

אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו באופן זמני, או אם הוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, מכהן יושב ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על נבצרות זמנית (למשל לפני שהוא עובר הליך רפואי תחת הרדמה מלאה, ואין הוא יכול למלא את תפקידו) הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי ועדת הכנסת יוכרז על נבצרותו.

התפטרות ונשיא בפועל

נשיא המדינה רשאי להתפטר, בהגשת כתב התפטרות חתום ליושב-ראש הכנסת, והתפטרותו נכנסת לתוקף אחרי 48 שעות, אלא אם הוא חוזר בו מהתפטרותו. אם נשיא המדינה מסיים את תפקידו לפני גמר כהונתו, מכהן יושב-ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל. לנשיא המדינה בפועל נתונות כל הסמכויות של הנשיא.

תקציב מוסד הנשיאות

בשנת 2019 עמד תקציב מוסד הנשיאות על 61 מיליון שקלים חדשים, מתוכו עמדו 32 מיליון לשכר העובדים, 3 מיליון לביטחון, 2 מיליון עבור קצבאות לאלמנות הנשיאים הקודמים, ו-15 מיליון לתפעול.

מרכיבים מרכזיים בתקציב משכן הנשיא:

• משכורות ותנאי הפרישה של נשיאי המדינה ועובדי המוסד.
• העלות התפעולית של מוסד הנשיאות.
  • עלות תחזוקת מבנה משכן הנשיא והגן הנלווה לו, כולל ארנונה לעיריית ירושלים.
  • עלות הטקסים והאירועים הנערכים על-ידי הנשיא.
  • נסיעות, כולל נסיעות פמליית הנשיא לחוץ לארץ.
• עלות פרטי האמנות הפזורים במשכן הנשיא ועלות אחזקתם.
• עלות חיילי צה"ל אחדים שעובדים במוסד.
• עלות אבטחת המשכן והנשיא.

שכר הנשיא ותנאי פרישתו

בהתאם לסעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה נקבעת משכורתו של נשיא המדינה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. קביעה זו ניתנה בהחלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב–1982. ב-1 ביולי 2013 נקבעה משכורת הנשיא ל-50,315 ש"ח לחודש. משכורת זו מתעדכנת בהתאם לשינויים בשכר הממוצע במשק. בהתאם לסעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט–1969, תנאי הפרישה של הנשיא נקבעים אף הם על ידי ועדת הכספים, והם ניתנו בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו), התשמ"א–1981. תנאים אלה כוללים:

• פנסיה חודשית בסכום 70% ממשכורת הנשיא, מיום פרישתו של הנשיא (גם אם טרם הגיע לגיל פרישה) לכל ימי חייו, ולאלמנתו אחריו לכל ימי חייה. אם הנשיא לשעבר זכאי לפנסיה נוספת מקופה ציבורית, לא תעלה הפנסיה הכוללת המשולמת לו על משכורתו כנשיא. שיעור הפנסיה חריג לטובה, משום ששר צובר, במשך 7 שנים, פנסיה של 14% בלבד.
• לנשיא לשעבר ולבני משפחתו, לשאירי נשיא^{[דרושה הבהרה]} ולשאירי נשיא לשעבר יינתנו שירותים רפואיים ואשפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת כהונת הנשיא.
• נשיא לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאים לטלפון בדירתם, והוא יותקן על חשבון אוצר המדינה. נשיא לשעבר זכאי לתשלום של הוצאותיו בעבור החזקה ושימוש בטלפון סלולרי ובטלפון שהותקן בדירתו (אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאיות לתשלום זה במשך תקופה של שמונה עשר חודשים מיום פטירתו של הנשיא או הנשיא לשעבר).
• נשיא לשעבר זכאי לדיור בדירת שרד ולרכב צמוד עם נהג במשך שבע שנים מיום סיום כהונתו. אם נפטר במשך תקופת הזכאות, זכאית אלמנתו לזכויות אלה עד לסיום שבע השנים.
• נשיא לשעבר זכאי, לצורך פעילותו הציבורית, לתקציב לשירותי משרד, במשך שבע שנים מיום סיום כהונתו. זכות זו אינה נשללת, גם אם מצבו הרפואי של הנשיא לשעבר אינו מאפשר לו לנהל משרד.

  

  חיים ויצמן נשבע אמונים לנשיאהּ הראשון של מדינת ישראל

התנאים המפורטים לעיל נקבעו במהלך כהונתו של הנשיא משה קצב, והם תקפים החל מכהונתו של שמעון פרס כנשיא. ביחס לכהונתם של נשיאים קודמים ושאיריהם חלים תנאים טובים יותר.

בעקבות החשדות למעשים פליליים שהועלו נגד הנשיא קצב, החליטה ועדת הכספים בשנת 2007, שמנשיא לשעבר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון נשללות כל הזכויות הנ"ל, מלבד הזכות לפנסיה חודשית ולשירותים רפואיים.

בעבר משכורתו של הנשיא הייתה פטורה ממס הכנסה, אך בתיקון שנעשה בתקופת כהונתו של הנשיא עזר ויצמן נקבע כי היא חייבת במס. בנוסחו הנוכחי קובע סעיף 9(1) לפקודת מס הכנסה שפטורים ממס הכנסה רק: "תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקיצבה".

נכון לשנת 2023, בית הנשיא משלם פנסיה נשיאותית לשני נשיאים לשעבר. תשלומים אלה הם אחד ממרכיבי התקציב המרכזיים של בית הנשיא.

היסטוריה חקיקתית

תפקיד נשיא המדינה הוא המשך ישיר לתפקיד נשיא מועצת המדינה הזמנית, אותו מילא חיים ויצמן. בדומה למשרת נשיא המדינה, גם משרת נשיא מועצת המדינה הזמנית הייתה משרה חסרת השפעה בפועל.

מעמדו וסמכויותיו של נשיא המדינה נקבעו לראשונה בחוק המעבר, שנחקק ב-16 בפברואר 1949. באותו היום הושבע ד"ר חיים ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. בנוסחו המקורי קבע חוק המעבר כי כהונת הנשיא קשור בכהונת הכנסת, ואכן לאחר שנבחרה הכנסת השנייה, היא בחרה מחדש את ד"ר ויצמן לנשיא המדינה, ולאחר מכן חוקקה את חוק כהונת נשיא המדינה, אשר הסדיר ביתר פירוט את בחירתו של נשיא המדינה, וקבע את כהונתו לחמש שנים. לאחר פטירתו של יצחק בן-צבי תוקן החוק ונקבע בו כי נשיא המדינה יוכל לכהן שתי כהונות לכל היותר.

ב-16 ביוני 1964 חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: נשיא המדינה, וקבעה בו את דיני הנשיאות. חוק-יסוד זה הוצע על-ידי הממשלה כהצעת חוק ממשלתית, מה שעורר מחלוקת, שכן בהחלטת הררי נקבע כי ועדת החוקה, חוק ומשפט היא זו האחראית על חוקי-יסוד.

בשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק היסוד וקבעה כי נשיא המדינה יכהן כהונה אחת בת שבע שנים, כדי לאפשר לנשיא עצמאות מן הפוליטיקאים בביצוע תפקידו.

נשיאי מדינת ישראל

נשיאי מדינת ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה		תקופת כהונה				בחירות לנשיאות (הכנסת הבוחרת)
					תאריך עברי		תאריך לועזי
1		חיים ויצמן (1874–1952)		הציונים הכלליים	י"ח בשבט ה'תש"ט	כ"ו בחשוון ה'תשי"ב	17 בפברואר 1949	25 בנובמבר 1951	1949 (1)
					כ"ו בחשוון ה'תשי"ב	כ"א בחשוון ה'תשי"ג נפטר בכהונתו	25 בנובמבר 1951	9 בנובמבר 1952 נפטר בכהונתו	1951 (2)
נשיאות בפועל של יושב-ראש הכנסת יוסף שפרינצק
2		יצחק בן-צבי (1884–1963)		מפא"י	כ"ח בכסלו ה'תשי"ג	ג' בחשוון ה'תשי"ח	16 בדצמבר 1952	28 באוקטובר 1957	1952 (2)
					ג' בחשוון ה'תשי"ח	ב' בחשוון ה'תשכ"ג	28 באוקטובר 1957	30 באוקטובר 1962	1957 (3)
					ב' בחשוון ה'תשכ"ג	כ"ט בניסן ה'תשכ"ג נפטר בכהונתו	30 באוקטובר 1962	23 באפריל 1963 נפטר בכהונתו	1962 (5)
נשיאות בפועל של יושב-ראש הכנסת קדיש לוז
3		זלמן שזר (1889–1974)		מפא"י	כ"ז באייר ה'תשכ"ג	כ"ו באדר ה'תשכ"ח	21 במאי 1963	26 במרץ 1968	1963 (5)
				העבודה	כ"ו באדר ה'תשכ"ח	כ"ב באייר ה'תשל"ג	26 במרץ 1968	24 במאי 1973	1968 (6)
4		אפרים קציר (1916–2009)		המערך השני העבודה	כ"ב באייר ה'תשל"ג	כ"ב באייר ה'תשל"ח	24 במאי 1973	29 במאי 1978	1973 (7)
5		יצחק נבון (1921–2015)			כ"ב באייר ה'תשל"ח	כ"ב באייר ה'תשמ"ג	29 במאי 1978	5 במאי 1983	1978 (9)
6		חיים הרצוג (1918–1997)			כ"ב באייר ה'תשמ"ג	ה' באדר ה'תשמ"ח	5 במאי 1983	23 בפברואר 1988	1983 (10)
					ה' באדר ה'תשמ"ח	כ"ב באייר ה'תשנ"ג	23 בפברואר 1988	13 במאי 1993	1988 (11)
7		עזר ויצמן (1924–2005)		העבודה	כ"ב באייר ה'תשנ"ג	ו' באדר ה'תשנ"ח	13 במאי 1993	4 במרץ 1998	1993 (13)
					ו' באדר ה'תשנ"ח	ה' בתמוז ה'תש"ס התפטר מתפקידו	4 במרץ 1998	13 ביולי 2000 התפטר מתפקידו	1998 (14)
נשיאות בפועל של יושב-ראש הכנסת אברהם בורג
8		משה קצב (1945–)		הליכוד	כ"ט בתמוז ה'תש"ס	ט"ו בתמוז ה'תשס"ז התפטר מתפקידו	1 באוגוסט 2000	1 ביולי 2007 התפטר מתפקידו	2000 (15)
נשיאות בפועל של יושבת-ראש הכנסת דליה איציק
9		שמעון פרס (1923–2016)		קדימה	כ"ט בתמוז ה'תשס"ז	כ"ו בתמוז ה'תשע"ד	15 ביולי 2007	24 ביולי 2014	2007 (17)
10		ראובן ריבלין (1939–)		הליכוד	כ"ו בתמוז ה'תשע"ד	כ"ז בתמוז ה'תשפ"א	24 ביולי 2014	7 ביולי 2021	2014 (19)
11		יצחק הרצוג (1960–)		עצמאי	כ"ז בתמוז ה'תשפ"א	מכהן	7 ביולי 2021	מכהן	2021 (24)

ציר זמן

נשיאים בפועל וממלאי מקום

במשך שנות קיומה של מדינת ישראל, מילאו יושבי-ראש הכנסת את תפקיד ממלא מקום הנשיא ונשיא בפועל פעמים רבות.

• יוסף שפרינצק – יושב-ראש הכנסת הראשון כיהן כממלא מקום הנשיא במשך כמעט שנה שלמה, בעקבות החלטת הנשיא ויצמן לצאת לנבצרות בשל מחלתו. ב-11 בדצמבר 1951 נכנס שפרינצק לתפקיד ממלא מקום הנשיא, והוא כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו של ויצמן. לאחר מכן כיהן כנשיא בפועל עד שנבחר יצחק בן-צבי לנשיא המדינה השני, ב-8 בדצמבר 1952. בעוד שוויצמן היה מאוכזב מן התפקיד חסר ההשפעה שיצר עבורו בן-גוריון (ואף מיוחסת לו האמירה "ממחטתי היא המקום היחיד בו מותר לי לדחוף את אפי"), ראה שפרינצק בתפקיד קפיצת מדרגה פוליטית, ומילא את תפקידו בנמרצות ובנחישות.
• קדיש לוז – לוז כיהן כיושב הראש של הכנסות הרביעית, החמישית והשישית, ונהיה לנשיא המדינה בפועל לאחר פטירתו של יצחק בן-צבי ב-23 באפריל 1963. הוא שימש בתפקיד זה עד השבעתו של זלמן שזר, ב-21 במאי.
• דבורה נצר – מונתה לממלאת מקום נשיא המדינה ליום אחד, בנובמבר 1968. באותו היום שהו הנשיא שזר ויושב-ראש הכנסת לוז מחוץ לגבולות המדינה, ולכן מונתה נצר, שהייתה סגנית ליושב-ראש הכנסת, לממלאת מקום נשיא המדינה. נצר, אם כן, היא האישה הראשונה שהחזיקה בסמכויותיו של נשיא מדינת ישראל.
• אברהם בורג – בורג כיהן כנשיא המדינה בפועל במשך כמעט חודש, בין התפטרותו של עזר ויצמן ב-13 ביולי 2000, לבין השבעתו של משה קצב ב-1 באוגוסט אותה שנה.
• דליה איציק – בסוף 2006 התפרסמה לראשונה פרשת קצב, ומעמדו הציבורי של הנשיא קצב התערער קשות. ב-14 בספטמבר אותה שנה הושבעה דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון, והנשיא קצב החליט להימנע מלהשתתף בטקס כדי לא לפגוע בחגיגיותו. הוא החליט להכריז על נבצרות, ואת מקומו מילאה יושבת הראש דליה איציק. מאוחר יותר, ב-1 ביולי 2007, התפטר קצב לאחר שחתם על הסדר טיעון, ואיציק נהייתה לנשיאת המדינה בפועל. היא כיהנה בתפקיד זה במשך שבועיים, עד שהושבע שמעון פרס לנשיא המדינה החדש, ב-15 ביולי.
• מג'לי והבה – ב-8 ביולי 2007, בעת שהיא משמשת כנשיאה בפועל, יצאה דליה איציק מחוץ לגבולות המדינה לשלושה ימים. את מקומה מילא חבר הכנסת מג'לי והבה, שהיה אחד מסגניה. והבה היה לאדם הלא-יהודי הראשון שהחזיק בסמכויות נשיא מדינת ישראל.

מועמדים שלא נבחרו לתפקיד

• 1949 – יוסף קלוזנר, פרופסור להיסטוריה, חוקר ספרות ואיש רוח.
• 1952 – השרים לשעבר מרדכי נורוק, יצחק גרינבוים ופרץ ברנשטיין. באותן בחירות הוצע לאלברט איינשטיין להציג את מועמדותו, אך הוא דחה הצעה זו.
• 1963 – השר לשעבר ח"כ פרץ ברנשטיין.
• 1973 – פרופסור אפרים אלימלך אורבך, חתן פרס ישראל למדעי היהדות.
• 1978 – הפרופסור לפיזיקה יצחק שוה, היה מועמד הקואליציה, אך בעקבות המהומה התקשורתית סביב אלמוניותו הציבורית, פרש מן המרוץ.
• 1983 – השופט מנחם אלון, היה מועמד הקואליציה, אך זכה ל-57 קולות לעומת 61 קולות שניתנו לחיים הרצוג.
• 1993 – יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ דב שילנסקי.
• 1998 – ח"כ שאול עמור. הפרופסור ירמיהו ברנובר היה מועמדה של תנועת מנהיגות יהודית. לאחר שלא עלה בידם של חברי התנועה לגייס תמיכה של עשרה חברי כנסת, מועמדתו לא הובאה להצבעה.
• 2000 – ח"כ שמעון פרס, ראש הממשלה לשעבר ושר באותה עת. פרס נבחר לנשיאות שבע שנים מאוחר יותר.
• 2007 – יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ ראובן ריבלין וח"כ קולט אביטל. ריבלין נבחר לנשיאות שבע שנים מאוחר יותר.
• 2014 – ח"כ והשר לשעבר מאיר שטרית, יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן.
• 2021 – אשת החינוך מרים פרץ, כלת פרס ישראל.

ראו גם

• ראש ממשלת ישראל
• יושב-ראש הכנסת
• משכן נשיאי ישראל

לקריאה נוספת

אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 20 – נשיא המדינה וסמכות החנינה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של נשיא מדינת ישראל
• חוק-יסוד: נשיא המדינה, באתר הכנסת
• נשיא המדינה, בלקסיקון המונחים באתר הכנסת
• ארכיון בית הנשיא, באתר ארכיון המדינה
• אסף גולן, כך בחרנו: הדרך ההיסטורית למשכן הנשיא, באתר nrg‏, 9 ביוני 2014
• עופר קניג, כללי המשחק לבחירת נשיאי מדינה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10 במאי 2021
• ירון דרוקמן, המירוץ לנשיאות: ההיסטוריה מוכיחה שהכל פתוח, באתר ynet, 8 ביוני 2007
• נשיאי מדינת ישראל, באתר "הכיתה האינטראקטיבית"
• דנה בלאנדר, כיצד מעבירים נשיא מכהונתו?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2007
• דנה בלאנדר, הנשיא – מוסד או אישיות?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10 ביוני 2007
• יוסף אדרעי, ברעם, נשיא לא יכול להסתתר מאחורי פופולריות ונחמדות, באתר הארץ, 12 בינואר 2021
• שוקי שדה, המשרה מספר אחת: 62 אלף שקל בחודש, תקציב נדיב לנסיעות לחו"ל - וכמעט 0 אחריות, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2021
• אמיר אורן, הנשיא האחרון // מויצמן עד ריבלין: קווים לדמויותיהם של האזרחים מספר 1, באתר ליברל, 10 במאי 2021
• איתמר אייכנר, 3 תרועות, מדליה ו"יחי, יחי, יחי": כך ייראה טקס השבעת הנשיא הרצוג, באתר ynet, 7 ביולי 2021
• ינון גוטל קליין, ‏הרשות הרביעית: על מוסד הנשיאות, השילוח 27 ביוני 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37384390נשיא מדינת ישראל