נחום ניר-רפאלקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נחום ניר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום ניר-רפאלקס
לידה ב' אדר תרמ"ד
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה י"ד בתמוז ה'תשכ"ח
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
תאריך עלייה 1925
מפלגה מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון
דת יהדות
יושב הראש ה־2 של הכנסת
2 במרץ 1959 – 30 בנובמבר 1959
(39 שבועות ויום)
חבר הכנסת
14 בפברואר 1949 – 20 באוגוסט 1951
(שנתיים ו־26 שבועות)
12 באוקטובר 1955 – 22 בנובמבר 1965
(10 שנים)
כנסות 1, 3–5
תפקידים בולטים

נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, מחותמי מגילת העצמאות ויושב ראש הכנסת השני.

ביוגרפיה

נולד בוורשה שבפולין (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית). למד מדעי הטבע באוניברסיטאות ורשה, ציריך ופטרבורג ומשפטים באוניברסיטאות פטרבורג ודורפאט. ב-1908 הוסמך כדוקטור למשפטים. בימי לימודיו בוורשה הצטרף לארגון הסטודנטים הציוני "קדימה", ולאחר מכן הצטרף לתנועת "פועלי ציון" היה ממייסדי "הברית העולמית של פועלי-ציון", שימש כציר בקונגרסים הציוניים השישי (1905) והשביעי (1907) ואף נכלא לארבעה חודשים בשל פעילותו הפוליטית.

בשנת 1920, לאחר הקמת הקומינטרן, חל פילוג במפלגת פועלי ציון העולמית והוא היה (יחד עם יעקב זרובבל) בין ראשי הפלג השמאלי, פועלי ציון שמאל. בשנים 1920–1935 שימש כמזכיר "הברית העולמית של פועלי ציון שמאל", והשתתף במשא ומתן על הצטרפות פועלי ציון שמאל לקומינטרן. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ועסק בעריכת דין. היה חבר ההנהגה הארצית של "פועלי ציון שמאל", חבר "הוועד הלאומי" וחבר מועצת העם. שם משפחתו העברי ניר, ששימש אותו במקור כפסבדונים, הוא ראשי התיבות של שמו – נחום יעקב רפאלקס (בדומה לשז"ר).

לאחר קום המדינה נבחר לכנסת הראשונה, מטעם מפ"ם, והוסיף לכהן בכנסות השלישית, הרביעית והחמישית מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון. ניר היה זקן חברי הכנסת הרביעית והחמישית (וגם השלישית, אך נכנס לכנסת רק במהלך כהונתה ולא עם השבעתה). במשך כל שנות כהונתו בכנסת כיהן ניר כסגן יושב ראש הכנסת ואף כיושב ראש של ועדות בכנסת. ניר כיהן כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ופעל לחקיקת חוקה לישראל[1]. ביולי 1956 הציג בפני הכנסת השלישית את חוק היסוד הראשון שחוקק (חוק יסוד: הכנסת). במהלך נאומו העריך ניר-רפאלקס כי קיימים סיכויים רבים לכך "שבעוד חמישים וארבע שנים בערך, תהיה לנו חוקת מדינה"[2]. הערכה זו, שהתייחסה לשנת 2010 (שהייתה, ועברה, וחוקה אין לישראל), התגלתה עם השנים כאופטימית מדי, וח"כ חנן רובין ממפ"ם הסב את תשומת לבו של ניר-רפאלקס לכך עוד במהלך נאומו.

לאחר פטירתו של יוסף שפרינצק בראשית 1959 נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת, וכיהן בתפקיד פחות משנה, עד הבחירות לכנסת הרביעית. ניר היה ליושב ראש הכנסת הראשון שלא נמנה עם מפלגת השלטון. לאחר פטירתו של יוסף שפרינצק ב-1959 הוקמה ביוזמתם של מנחם בגין ויוחנן בדר קואליציה אד הוק, שהורכבה ממפלגות הקואליציה (אחדות העבודה - פועלי ציון, מפ"ם והמפד"ל) והאופוזיציה (חרות, הציונים הכלליים ומק"י). קואליציה זו, שכונתה "קואליציית ניר", הוקמה אך ורק לצורך בחירתו של נחום ניר ליושב ראש הכנסת, בניגוד לעמדתה של מפא"י, שהייתה אז מפלגת השלטון, ומועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת היה חבר הכנסת ברל לוקר. בניר תמכו 52 מחברי הכנסת, בעוד 41 תמכו בלוקר. 7 מחברי הכנסת נמנעו, בהם חברי המפלגה הפרוגרסיבית, שהביעו בכך את מחאתם על הקרב הפוליטי שליווה את הליך הבחירה.

במהלך כהונתו הקצרה כיושב ראש הכנסת כיהן כממלא מקום נשיא המדינה בעת ביקורו הממלכתי של הנשיא בן צבי בבורמה באוקטובר 1959.

ניר-רפאלקס דגל בהשקפה כי ישראל צריכה להפוך למדינה יהודית-סוציאליסטית נטולת קניין פרטי. בנאום שנשא בכנסת בשנת 1960 פרש את משנתו הסוציאליסטית:

אומרים שאדם לא הגון הוא מי שבילדותו לא היה סוציאליסט, וכי טיפש הוא מי שבזקנתו נשאר סוציאליסט[3]. אינני מקבל זאת; אתם יודעים שאינני צעיר כל כך ונשארתי סוציאליסט. הסוציאליזם שלי מתבטא בדבר אחד: הייתי רוצה שיוגשם מה שחלמתי לפני חמישים שנה - שתהיה מדינה יהודית סוציאליסטית, מדינה שלא יהיה בה ניצול של איש אחד על ידי זולתו, שלא יהיה בה קנין פרטי [...].

מצבת קברו של נחום-ניר רפאלקס

נפטר ב-10 ביולי 1968, ונקבר בבית העלמין קריית שאול. בתו, חנה אבנור, כיהנה כנשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב והייתה עד פטירתה אם בית הדין של מפלגת הליכוד. אחותו, מרים ניר-רפאלקס, הייתה אשתו של פנחס כהן ואמה של ירדנה כהן.

הנצחה

ב-14 ביולי 2015 נקרא על שמו יציע הציבור בכנסת[4].

ב-6 בינואר 2016 אישרה מועצת עיריית נתניה קריאת שם רחוב על שמו בשכונה החדשה "כוכב-הים" העומדת להיבנות במערב העיר נתניה, וזאת בנוסף לרחובות הקיימים בערים בת-ים ופתח-תקווה.

כתביו

  • רוסלאנד אונטער דער ראטען-רעגירונג (אקטאבער 1917 - דעצעמבער 1918), ורשה: וואגמייסטער, 1919. (ביידיש)
  • די לאנדווירטשאפטליכע קבוצות אין ארץ ישראל: אין יאר 1920, וינה: דפוס האלפערן און קאמפ., 1921. (ביידיש)
  • דער פועלי ציוניזם (א פאפולערע באלויכטונג), וינה: דפוס האלפערן & קאמפ., 1922. (ביידיש)
  • פאלעסטינא אין ציפערן: די ווירטשאפטלעכע אנטוויקלונג פאר די לעצטע יארן, 51 טאבעלן, ורשה: נייע קולטור, 1927. (ביידיש)
  • ווירטשאפט און פאליטיק אין ארץ-ישראל: מיט 20 טאבעלן, ורשה: נייע קולטור, 1930. (ביידיש)
  • מהגנה להתקפה (דברי הסניגוריה במשפט נס ציונה) / י’ יצחקי [=יצחק לישבסקי], נ’ ניר [=נחום יעקב רפאלקס], ירושלים: הוצאת הוועד המרכזי, 1932.
  • לענינגראד, תל אביב: ניע קולטור, 1942. (ביידיש)
  • פרקי חיים: במעגל הדור והתנועה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ח-. (תורגם ליידיש וראה אור בשנת 1960 בהוצאת י"ל פרץ.)
  • וואנדערונגען, תל אביב: י"ל פרץ, 1966. (ביידיש)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ אתמול החל הדיון בשאלת חוקת המדינה, הבוקר, 2 בפברואר 1950
    נחום ניר, הבו לנו חוקה, למרחב, 8 באפריל 1955
    נחום ניר, תולדות החוקה שטרם נולדה, למרחב, 15 באפריל 1955
  2. ^ הכנסת דנה ב"חוק הכנסת", על המשמר, 10 ביולי 1956
  3. ^ ניר-רפאלקס התכוון לאמרה שמיוחסת למדינאי הצרפתי ז'ורז' קלמנסו בתגובה להחלטת בנו בן ה-20 להצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית בצרפת. התרגום המדויק של דברי קלמנסו הוא "אם אינך סוציאליסט עד גיל עשרים, אז אין לך לב. אם אתה סוציאליסט אחרי גיל שלושים אז אין לך ראש"
  4. ^ יציע הציבור בכנסת ייקרא על שמו של יו"ר הכנסת נחום ניר ז"ל. מתוך אתר הכנסת. 14 ביולי 2015
נחום ניר-רפאלקס - תבניות ניווט
יושבי ראש הכנסת
שפרינצק (1949–1959) • ניר (1959) • לוז (1959–1969) • ברקת (1969–1972) • ישעיהו-שרעבי (1972–1977) • שמיר (1977–1980) • ברמן (1980–1981) • סבידור (1981–1984) • הלל (1984–1988) • שילנסקי (1988–1992) • וייס (1992–1996) • תיכון (1996–1999) • בורג (1999–2003) • ריבלין (2003–2006‏, 2009–2013) • איציק (2006–2009) • אדלשטיין (2013–2020) • גנץ (2020) • לוין (2020–2021‏, 2022) • לוי (2021–2022) • אוחנה (2022 ואילך) נס יושב ראש הכנסת
חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריון • דניאל אוסטר • מרדכי בנטוב • יצחק בן-צבי • אליהו ברלין • פרץ ברנשטיין • הרב זאב גולד • מאיר ארגוב • יצחק גרינבוים • אברהם גרנות • אליהו דובקין • מאיר וילנר • זרח ורהפטיג • הרצל ורדי (רוזנבלום) • רחל כהן-כגן • רבי קלמן כהנא • סעדיה כובשי • יצחק מאיר לוין • מאיר דוד לוינשטיין • צבי לוריא • גולדה מאיר • נחום ניר-רפאלקס • צבי סגל • הרב יהודה ליב הכהן פישמן • דוד צבי פנקס • אהרן ציזלינג • משה קול • אליעזר קפלן • אברהם קצנלסון • פנחס רוזן • דוד רמז • ברל רפטור • מרדכי שטנר • בן-ציון שטרנברג • בכור-שלום שטרית • חיים משה שפירא • משה שרת מגילת העצמאות
יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
נחום ניר-רפאלקס • משה אונא • זרח ורהפטיג • משה אונא • נחום ניר-רפאלקס • זרח ורהפטיג • משה אונא • יצחק רפאל • ישראל שלמה בן-מאיר • יוסף גולדשמידט • זרח ורהפטיג • דוד גלס • אליעזר קולס • אוריאל לין • דוד צוקר • שאול יהלום • חנן פורת • מיכאל איתן • אופיר פינס-פז • אמנון רובינשטיין • מיכאל איתן • מנחם בן-ששון • דוד רותם • ניסן סלומינסקי • יעקב אשר • גלעד קריב • שמחה רוטמן
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
יושבי ראש ועדת העבודה (1949–1977): עקיבא גוברין • פנחס לבון • עקיבא גוברין • משה ברעם • עקיבא גוברין • משה ארם • משה ברעם • שושנה ארבלי-אלמוזלינו
יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים (1949–1977): אברהם רקנאטי • בנימין אבניאל • אריה אלטמן • משה ארם • נחום ניר-רפאלקס • שלמה רוזן • חייקה גרוסמן-אורקין
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (1977–1999): מנחם פרוש • אורה נמיר • יוסי כץ • עמיר פרץ • מקסים לוי
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (1999-2021): דוד טל • יאיר פרץ • שאול יהלום • חיים כץ • שאול יהלום • יצחק גלנטי • משה שרוני • חיים כץ • אלי אלאלוף • חיים כץ
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (מ-2021): אפרת רייטן • ישראל אייכלר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35140667נחום ניר-רפאלקס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נחום_ניר-רפאלקס&oldid=2534410"