פנחס כהן
 פנחס כהן אוחז שקנאי |
פנחס כהן (ירדני) (ו' בתשרי תרמ"ח, 24 בספטמבר 1887, זכרון יעקב – י"ח בתמוז תשט"ז, 27 ביוני 1956, חיפה[1]) היה אגרונום ואיש חינוך ישראלי, מורה לטבע ומורה דרך, שייסד מספר מוסדות השכלה ותרבות חשובים בחיפה.
ביוגרפיה
פנחס כהן נולד בזכרון יעקב וגדל במטולה. בוגר בית הספר החקלאי במקווה ישראל. למד אגרונומיה בבית הספר הגבוה לחקלאות (גר') בברלין בירת גרמניה. ב-1908, יחד עם אשתו, מרים ניר-רפאלקס (אחותו של נחום ניר-רפאלקס), ייסד את בית הספר "אבטליה", בית הספר העברי הראשון בחיפה, שממנו צמח ב-1913 בית הספר הריאלי. תחילה התנהלו הלימודים תחת עץ במושבה הגרמנית ולאחר מכן הועתקו לבית שלח ברחוב כורי בחיפה. ב-1911 נסע פנחס כהן לברלין על מנת ללמוד מדעי טבע וחזר ב-1915.
עם חזרתו לארץ ישראל, פנה לכהן ד"ר בירם, מייסד הריאלי, בבקשה ללמד טבע בבית הספר החדש, ופנחס נענה ברצון. בריאלי לימד 35 שנה נוספות עד פרישתו ב-1949, היה מורה אהוב ונערץ על תלמידיו.
כהן היה ממייסדי שכונת בת גלים. ב-1916 יסד את אגודת המשוטטים, שחבריה היו תלמידי הריאלי, וממנה צמחה מאוחר יותר החברה להגנת הטבע. כהן ייסד את שבט המשוטטים (משוטטי-בכרמל) של תנועת הצופים.
בעת שהיה מורה לטבע בבית הספר הריאלי, היה לכהן חזון להקים מכון ביולוגי וגן בוטני וזואולוגי על הר הכרמל. באפריל 1937 פנה במכתב לחברת הכשרת היישוב ובקש לקבל לשם כך 200 דונם בכרמל המערבי. בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, התוכנית נגנזה וכהן חזר אליה רק כעבור 10 שנים, לאחר גמר המלחמה ולאחר הקמת מדינת ישראל. בשנת 1949 פרש כהן מבית הספר הריאלי וקיבל מוועד הר הכרמל את מרתף בית הכנסת על הכרמל, בו הקים את המכון הביולוגי בית פנחס, שכלל פינת חי קטנה. מפינת חי זו צמח גן החיות בחיפה, שכהן היה למנהלו הראשון.
כהן חיבר שני ספרי לימוד בזואולוגיה (יונקים) ובביולוגיה וכן (עם דוד בנבנשתי) שני מדריכי טיולים: לארץ ישראל (תרצ"ח 1937) ולירושלים (תש"א). בנוסף, כתב סיפורים לילדים, שהתפרסמו בכתבי עת שונים (שעליהם חתם בשם העט "פ. ירדני"). ב-1960, לאחר מותו, ראה אור בהוצאת מסדה קובץ סיפוריו "צמד שנשבה".
פנחס כהן נפטר בשבתו על סלע ליד בנין המכון אותו הקים. רחוב כהן פנחס בשכונת רמת בגין שבחיפה נקרא על שמו.
כהן היה אב לשלושה: ירדנה כהן, גדעון כהן (אגרונום) ורות (מורה).
ירדנה הייתה רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול, מחלוצות המחול בישראל, כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תש"ע. ילדיה (נכדיו) הם המהנדס דן אורדן והמורה והמוזיקאית עירית מגל.
ספריו
- פנחס כהן, דוד בנבנשתי, מורה דרך בארץ ישראל: למשוטט, למורה ולתיָּר, 2 כרכים, ירושלים: [פ’ כהן וב’ בנבנשתי], תרצ"ח 1937.[2]
- בעלי חיים בטבע ובשביה (יונקים), חיפה: פ. כהן, תרצ"ט. (מהדורה ב מחודשת ערוכה בידי אמוץ כהן: ירושלים: קריית ספר, תש"ך)
- דוד בנבנשתי, פנחס כהן, מורה דרך בירושלים, ירושלים: קריית ספר, תש"א.[3]
- ביאולוגיה: ספר למוד לבתי-ספר תיכוניים, 2 כרכים, ירושלים: קרית ספר, תש"ד. (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: תש"י–תשט"ו)
- צמד שנשבה: ספורים, תל אביב: , 1960.[4] (סיפורים שרובם נדפסו קודם לכן בכתבי עת שונים, המשקפים את "חבלי ההתנחלות של המתיישבים הוותיקים" ואהבת המולדת של כהן)
גלריית תמונות
|
קישורים חיצוניים
 |
ראו גם פורטל חיפה |
- דוד תדהר (עורך), "פנחס כהן-ירדני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1425
- יעקב שורר, "אגודת המשוטטים" מייסד - פנחס כהן, עלון למדריך הטיולים 20 (2010)
- אמציה פלד, רחוב פנחס כהן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- שנה למות פנחס כהן ז"ל, הצופה, 23 ביולי 1957
- זאב וילנאי, חיפה מלפני המלחמה העולמית, דבר, 19 באוגוסט 1936 (מתוך ספרו "חיפה בעבר ובהווה")
- דב שובל, יש בכרמל ---: ביקור בגן הבוטאני והזיאולוגי, על המשמר, 9 ביוני 1950
- אורי קיסרי, כשכל המטיילים היו חוזרים הביתה..., מעריב, 14 בדצמבר 1959
- עמוס כרמלי, דואר נע: חיפה: המכון הביולוגי, דבר, 21 ביוני 1962
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "פנחס כהן-ירדני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3190.
- ^ על הספר: בספרות ובאמנות, דבר, טורים 5–6, 3 בדצמבר 1937; "מורה דרך בארץ-ישראל, דבר, 24 בפברואר 1938.
- ^ ביקורת: נ. אילון, מורה דרך בירושלים, הצופה, 25 באפריל 1941.
- ^ ירגזי., ממרומי הכרמל: צמד שנשבה, מעריב, 19 במאי 1960.
28098514פנחס כהן