משפחת הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים. במהלך השנים עלתה לגדולה והייתה בין ראשי הציבור בפראג במשך שנים רבות, כמה מבניה היו נשיאי ועד ארבע ארצות, אבות בתי דין ורבני ערים, אנשי ציבור ואנשי דת, וכן מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי. רבים אחרים בני המשפחה הצליחו להטביע את חותמם על הדת היהודית ועל ההיסטוריה היהודית והכללית אף מעבר לתחומי העיר. מכיוון שהמשפחה קיימת מעל 550 שנה כנראה רוב יהודי אשכנז קשורים איכשהו למישהו מבני המשפחה.

אין להתבלבל עם משפחת הורוביץ שראשה היה הרב נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, שאינם לויים (משפחה זו במקורה נקראה רובין, ורבי נפתלי צבי אימץ את שם המשפחה של סבו, ר' איציקל המבורגר).

שורשים קדמונים

יש המייחסים את שורשי המשפחה להימן המשורר בן יואל בן שמואל המוזכר בספר דברי הימים (א' פרק ו' פסוק י"ח). מסורת ברורה בהרבה, דור אחר דור, מתועדת במגילות ייחוס עתיקות[1], ומגיעה עד לבני משפחת הלוי בנבנשתי מנרבון ולוניל אשר בדרום צרפת וגירונה בצפון ספרד במאה ה-11. במאה ה-12 נולד רבי זרחיה הלוי הידוע בספרו ספר המאור, חיבור על דברי הרי"ף. צאצאיו המשיכו לגור באזור דרום צרפת וגירונה, ושמרו על קשר עם חכמי פרובנס וגירונה. עקבות המשפחה מצוינות בערים נרבון, מונפלייה ולוניל בפרובנס וגירונה בצפון ספרד. בשנת 1391 עבר ר' יוסף הלוי מגירונה לאזור בוהמיה, (כיום צ'כיה) עקב טבח גדול ביהודי גירונה בשנה זו. הבעל שם טוב אמר שמשפחת הורוביץ היא אחת משלוש משפחות נקיות (כלומר מיוחסות) דור אחר דור[2].

השם הורוביץ

בספרי המלוכה של פראג נמצא כיתוב, לפיו הורוז'ובסקי הוא שופט היהודים בפראג, ייתכן שהוא היה אביו של ישעיהו ששינה את השם לאיש-הורוויץ.

ר' יוסף הלוי ובנו ר' משה הלוי השתקעו כפי הנראה בעיירה בשם הורוביץ, היום במערב צ'כיה. צאצאם ישעיה הלוי הורוביץ (ה'ר"י,1450–ה'רע"ד, 1514) התעשר, רכש, על פי הסיפור, את העיירה הורוביץ, ועבר לגור בפראג והיה מעשיריה ומראשי הקהל. ישעיה היה הראשון שנשא שם משפחה זה. כיום כל לוי הנושא את שם המשפחה הורוביץ (לצורותיו השונות - הורביץ, גורביץ' ועוד), הוא קרוב לוודאי צאצא של רבי ישעיה. במקרים רבים ניתן לתעד את השתלשלות הדורות מימינו ועד רבי ישעיה דור אחר דור, שכן המשפחה מקפידה על תיעוד גנאלוגי מדוקדק. בתל אביב פועלת "העמותה לחקר משפחות הורוביץ" ששוכנת בבית התנ"ך ועוסקת בגנאלוגיה של משפחה זו, ספריית העמותה מכילה ספרי עזר ואילנות יוחסין על משפחת הורוביץ.

לישעיה הלוי הורוביץ היו שבעה בנים, ושנים מהם נודעו בתולדות ישראל כרבנים ונדבנים - ר' אהרון משולם זלמן הורוביץ ור' שבתי שפטיל הורוביץ. רבים הנושאים את שם המשפחה הורוביץ מוסיפים את התיבה "איש" ראשי תיבות של אהרון, ישעיה, ושבתאי, אבות המשפחה (ראו הערה לעיל - השם המקורי היה הורוז'ובסקי).

ענף רבי אהרן משולם הורוביץ

גדול האחים היה רבי אהרון משולם הורוביץ. כונה גם "רבי משולם זלמן". הוא נחשב לעשיר ביותר בפראג בתקופתו, וכמנהיג הקהל. בשנת ה'רפ"ה (1525), הוא קיבל רשות מלאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה למנות את רבני ומנהיגי העדה בפראג, רשות שאושררה מאוחר יותר, בשנת רצ"ד (1534), על ידי פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". לא כולם השלימו עם מנהיגותו, ובשנת רצ"ד נחלקו הדעות בשאלת הסמכות למנות מנהיגים ופרנסים בעיר, והשתדלן רבי יוסלמן מרוזהיים הוזמן לפשר בין הצדדים, אך תקנותיו לא מצא חן בעיני רבי אהרן משולם ואחיו לבית הורוביץ. המחלוקת לא שקטה עד שנת ה'ש"ב (1542) אז גורשו רוב יהודי פראג, ואלו הוחזרו מעט מעט כעבור שנתיים. נפטר בז' באלול ה'ש"ה[3].

בשנת רצ"ה החל בבניית בית הכנסת "פנקס שול" בפראג (הנושא את שם אחיו פנחס אשר השלים את הבניה). בית הכנסת שימש את המתפללים בפראג במשך מאות בשנים. לאחר השואה כתבו הניצולים על קירותיו את שמות שבעים אלף יהודי צ'כוסלובקיה אשר נספו בשואה. כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון. (לפי ממצאים בכתבי היד בפראג, המקום היה שייך ליהודי בשם פנחס ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו כמה שכבות של בתי כנסת קדומים, רבי אהרן-משולם קיבל את השטח ירושה מחותנו ישראל בן פנחס)

צאצאיו היו:

  • רבי משה הלוי הורוביץ.
  • רבי ישראל הלוי הורוביץ, מראשי העדה בפראג, ירש את הסמכות מהמלך למנות רבנים ופרנסים. ורק בימי חתנו, התערבו גדולי הרבנים לשלול ממשפחתם את הרשות למנות רבנים ופרנסים ללא הסכמת ראשי העדה היהודית בפראג[4]. נולדו לו 7 בנים ו-4 בנות. נפטר בפראג בי"ד בתשרי ה'של"ג

ענף רבי שבתי שפטיל הורוביץ

רבי שבתי שפטיל הורוביץ, היה הקטן שבאחים אך הגדול שבהם בתורה. נישא ליוכבד בת רבי עקיבא כ"ץ (הנשיא מאובין) מגדולי חכמי פראג ודיין הקהל. נכדו רבי שבתי שפטיל הורוביץ מפראג תיארו כ"שר התורה, יחיד בדורו"[5]. נפטר בשנת שט"ו.

בניו היו: רבי עקיבא הורוביץ; רבי אברהם הורוביץ, מתלמידי הרמ"א והמהרש"ל, מחבר ספרי חסד לאברהם ועמק ברכה; רבי יעקב ישראל הורוביץ, יש ששיערו שנשרף על קידוש השם עם חתנו רבי משה בר' יואל בכ"ז בכסלו ה'שכ"ט[6]. לשיטה אחת בנו היה רבי פנחס הלוי, גיסו של הרמ"א.

ענף רבי עקיבא הורוביץ

ענף רבי אברהם הורוביץ

  • רבי יעקב משברשין. מחכמי העיר שברשין. נפטר בג' באייר שפ"ב.
    • רבי שבתי שפטיל הלוי, מדפיס ספרו של סבו "ברית אברהם וחסד לאברהם".
    • רבי משה הלוי, עלה בסוף ימיו לארץ ישראל.
      • רבי ברוך חריף, מגדולי דורו.
        • רבי יוסף יוזפא מהרובשוב. חתן רבי יעקב קסלינר רבה של לוקץ' וקוואלי.
          • רבי יעקב הלוי הורוביץ.
            • רבי יחיאל מיכל הלוי, רבה של פראכניק.
            • רבי אריה לייבוש הלוי, דיין העיר ירוסלב.
              • רבי מאיר הלוי מברודי.
                • רבי אריה לייבוש מברודי, מחבר הספרים "שו"ת בית אריה", "אוריין תליתאי" ו"שו"ת מחברת הקודש".
            • רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד, ה"נועם מגדים", מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי.
  • רבי ישעיה הלוי הורוביץ, מחבר ספר השל"ה, מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

צאצאי השל"ה

צאצאים רבים של בני משפחת הורוביץ מתייחסים אל רבי ישעיה הלוי הורוביץ, בעל השל"ה, אך אין הייחוס ידוע בבירור. ביניהם:

ענף רבי פנחס הורוביץ

רבי פנחס הלוי הורוביץ, גיסו של הרמ"א, נהרג על קידוש השם. היה מגדולי קראקא וממנהיגי ועד ארבע ארצות, ואף שלא כיהן במשרה רבנית התייחסו אליו כאחד מגדולי דורו[7]. נפטר בט"ז בטבת ה'שע"ח. גרסאות רבות נכרכו סביבו, אם הוא בנו של רבי ישראל בן רבי אהרן משולם הורוביץ, או בנו של רבי יעקב ישראל בנו של רבי שבתי שפטיל הורוביץ, או שמא בכלל מדור קודם, בנו של רבי ישעיה הלוי אבי המשפחה, והוא הוא רבי פנחס בונה בית הכנסת "פנקס שול" בפראג. הגרסה שהתקבלה ביותר היא שהוא מנכדי גדול האחים רבי אהרן משולם[8]. בניו היו:

מצאצאי בעל ההפלאה

צאצאים נוספים לבית משפחת הורוביץ

להלן חלק מהידועים שבצאצאים הישירים של בני משפחת הורוביץ, שאין בידינו ייחוסם המדוייק לאבות המשפחה:

רבנים
אחרים

אזכורים תרבותיים

לקריאה נוספת

  • הרב פנחס מילר, עולמו של אבא, הוצאת הוד, תשמ"ד
  • יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, משפחת הורוביץ, תשמ"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו אנציקלופדיה לחכמי גליציה מאת מאיר וונדר, כרך ב'.
  2. ^ כמובא בספר שמן הטוב על ר' שמעלקא מניקלשבורג באות ק"ו (פיוטרקוב, תרס"ה, עמ' 106: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50691&st=&pgnum=110&hilite=), ראה גם: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7700.
  3. ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 35 והלאה, באתר היברובוקס.
  4. ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 40-41, באתר היברובוקס.
  5. ^ וקשטיין, נפתלי אהרן, מגילת יוחסין למשפחות רושגולד, מרגליות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ ראו: הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, בתוך "טוב עין" לאחיו הרב אלעזר, קראקא תרצ"ה (1935), באתר היברובוקס.
  7. ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 64 והלאה, באתר היברובוקס.
  8. ^ 8.0 8.1 ראו בפוסטים: רבי פנחס הלוי הורוויץ; וכן ייחוסו של מהר"ם טיקטין (הורוויץ), ייחוס ענף ממשפחת הורוויץ לבמ"ח, ועוד… בבלוג "מדור לדור".
  9. ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 70, באתר היברובוקס.
  10. ^ סיפור פשוט, פרק שלישי, עמ' ס"ט, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ך.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משפחת_הורוביץ&oldid=2513996"