ברסט (בלארוס)
מדינה | בלארוס |
---|---|
וובלסט | ברסט |
ראיון | ברסט |
תאריך ייסוד | 1019 |
שטח | 145.2 קמ"ר |
גובה | 280 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 342,461[1] (1 בינואר 2023) |
‑ צפיפות | 2,359 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023) |
קואורדינטות | 52°06′00″N 23°40′40″E / 52.1°N 23.6777777°E |
אזור זמן | UTC +3 |
אתר ברסט | |
בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא עיר בדרום-מערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת על גבול פולין (צמודה לעיירה טרספול) ובקרבת הגבול עם אוקראינה, במרחק של כ-330 ק"מ דרום-מערבית לבירה מינסק. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 מתגוררים בעיר 342,461 תושבים, והיא העיר השישית בגודלה במדינה (אחרי מינסק, הומל, ויטבסק, גרודנו ומוהילב).
היסטוריה
ב-1918 נחתם בעיר חוזה ברסט-ליטובסק, חוזה שלום בין רוסיה, שעברה את מהפכת אוקטובר, למעצמות המרכז. החוזה הביא לעצמאות פולין, לטביה, ליטא, אסטוניה, פינלנד ואוקראינה.
בין מלחמות העולם הייתה העיר בתחום פולין, ונמנו בה כ-25,000 יהודים, כמחצית מתושביה.
הרב חיים זונדל מכבי הקים בעיר אגודה של חובבי ציון.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבש הוורמאכט את ברסט ב-14 בספטמבר 1939. על פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב נמסרה העיר לרוסים ב-23 בספטמבר 1939 במצעד צבאי משותף עליו פיקדו הגנרלים היינץ גודריאן וסמיון קריבושיין.
ב-22 ביוני 1941[2] נכבשה העיר בידי הגרמנים, לאחר שהייתה ליישוב הסובייטי הראשון שהותקף במבצע ברברוסה. מבצר ברסט ליטובסק החזיק מעמד עד 30 ביוני 1941.
בימים הראשונים לכיבוש נרצחו בעיר כ-5,000 גברים יהודים. בסתיו 1941 רוכזו יהודי העיר הנותרים בשני גטאות, בהם התפתחו תנאי רעב קשים, והם צוו בענידת טלאי צהוב. מגטאות אלו הועברו יהודי העיר ב-15 באוקטובר 1942 לתחנת הרכבת בעיר, ממנה הוסעו לתחנת ברונה גורה, שם נרצחו כולם. היהודים שנתפסו מסתתרים בגטאות, נרצחו במקום. בפברואר 2019 התגלה בעיר בור ירי, ובו שרידיהם של יותר מ-1,200 יהודים שנרצחו בידי הנאצים[3]. ב-28 ביולי 1944 שחרר הצבא האדום את העיר. לעיר שבו 14 יהודים בלבד. על גבורת מגיני העיר אל מול הצבא הגרמני המתקרב זכתה מצודת העיר בתואר מבצר-גיבור ברית המועצות, והייתה לאתר היחיד שאינו עיר שזוכה במדליה מסוג זה.
בתום מלחמת העולם השנייה עברה העיר לתחומי הרפובליקה של בלארוס במסגרת ברית המועצות.
עם האישים היהודים המפורסמים שנולדו בברסט נמנים הרב השושלת הרבנית לבית סולובייצ'יק, הרב איסר יהודה אונטרמן ואהרון יהודה לייב שטיינמן. כמו כן ראש ממשלת ישראל בעבר מנחם בגין וכן אביו של אריאל שרון, שמואל שיינרמן, נולד בעיר ונמלט ממנה לגאורגיה ומאוחר יותר לארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בין רבני העיר:
- רבי יחיאל לוריא, אבי סבו של המהרש"ל, חי בסביבות שנות ה'ר'.
- רבי שלמה זלמן בן רבי ירמיהו יעקב, (ה'ת"ד-) לפני כן היה רב בקאליש.
- הרב יואל סירקיש - הב"ח אב בית דין וראש מתיבתא (ה'שע"ה-ה'שע"ט) אז עבר לקרקוב.
- הרב אריה לייב קצנלבוגן; כיהן כרב העיר עד פטירתו בה'ת"ר
- הרב יעקב מאיר פאדווא כיהן כרב העיר בין השנים ה'ת"ר-ה'תרט"ו.
- רבי צבי הירש אורנשטיין; אחר כ10 שנים שלא כיהן רב בעיר נתמנה בערך בשנת ה'תרכ"ה עד ה'תרל"ג אז גורש בידי השלטונות הרוסיים בשל היותו נתין זר
- מהרי"ל דיסקין (-ה'תרל"ז).
- רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ה"בית הלוי" (ה'תרל"ט-ה'תרנ"ב).
- בנו הרב חיים סולובייצ'יק (ה'תרנ"ב-ה'תרע"ח)
- בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק שכיהן אחריו והיה רבה האחרון של העיר (ה'תרע"ח-ה'תרצ"ט).
לצידם של שני הרבנים האחרונים, כיהן כדומו"צ הרב שמחה זליג ריגר. עם עלייתו של הרב יצחק זאב ארצה בתחילת מלחמת העולם השנייה, מסר שיעורים במקום מושבו בירושלים, וכך נוצר הבסיס לישיבת בריסק שפועלת כיום בראשות בנו ונכדיו.
באוקטובר 2014 פרסם העיתון דיילי מייל כתבה על מאות מצבות מבית הקברות היהודי העתיק שהתגלו במהלך חפירות לבניין קניון בעיר, ובעקבותיו התברר שהתגלו כבר למעלה מאלף חמש מאות מצבות פזורות בבתים ובבניינים בעיר והם שמשו לאחר השואה ובתקופת השלטון הסובייטי לבניה ברחבי העיר. על חורבות בית הכנסת הגדול בבריסק נבנה קולנוע ובמרתפיו ניתן להבחין בהריסות בית הכנסת.
ליד המבצר של בריסק נבנתה אנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה (כולל יהודים). לידה רוכזו המצבות שנאספו בבית הקברות היהודי וברחובות בריסק.
בשנת 2019 נתגלו בקבר אחים בעיר גופות רבות של יהודים שנרצחו בשואה בירי בראשם ונקברו בבור, ומיקומם לא היה ידוע קודם. הקבר הגדול התגלה בפברואר 2019, במהלך עבודות בנייה בעיר, אז לא הייתה ברורה כמות הקרבנות[4]. עם פתיחתו בחודש מאי 2019 נספרו 1,214 גופות. זהותם היהודית של הנרצחים הייתה ניכרת, השלדים היו לבושים בבגדים יהודים דתיים אופייניים לתקופה, וכן בשרידי כובעים לגברים, ובכיסויי ראש לנשים[5].
שליח חב"ד בעיר הוא הרב חיים רבינוביץ, יליד ירושלים, הפועל בעיר מאז 2003 מטעם ארגון 'אור אבנר' וארגון הקהילות היהודיות בחבר העמים. הוא מפעיל בית כנסת, גן ילדים ובית תמחוי, בשנת תשע"ט הוא רכש את בית הכנסת "הקדש שול"[6].
ערים תאומות
ראו גם
לקריאה נוספת
- אליעזר שטיינמן (עורך), אנציקלופדיה של גלויות - סדרת פולין, כרך שני: בריסק-דליטא, תל אביב תשט"ו
קישורים חיצוניים
- עיר תהלה - קורות עדת ישראל בעיר בריסק, וארשא תרמ"ו, באתר היברובוקס
- ספר יזכור לקהילת בריסק דליטא, בספריית העיר ניו יורק
- ספר יזכור לקהילת בריסק דליטא (אידיש), בספריית העיר ניו יורק
- ברסט ליטובסק באתר יד-ושם
- בריסק דליטא (Brześć nad Bugiem), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אור ברעם, השבוע לפני 70 שנה ערכו צבא גרמניה והצבא האדום בעיר ברסט-ליטובסק שבפולין, את המצעד המשותף הראשון והאחרון בהיסטוריה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2009
- בריסק דליטא באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "ברסט (בלארוס)", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, בז'שץ', אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1337–1340), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- קבר אחים יהודי מהשואה התגלה בבלארוס, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
- Uncovering Nazi massacre of Jews on Belarus building site - מאתר ה-BBC
- ברסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בריסק (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Belarus: Administrative Division (Regions and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ Боевое донесение штаба 4-й армии № 05 к 11:55 22 июня 1941 г.
- ^ ניצן קידר, אחרי יותר מ-70 שנה: היהודים שנרצחו בשואה יובאו למנוחות, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2019
- ^ קבר אחים יהודי מהשואה התגלה בבלארוס, ידיעות אחרונות, 21.02.2019
- ^ איתמר אייכנר, כיסוי ראש ושיירים של שטריימל: "זו הזירה הכי מזעזעת שראינו". נחשף קבר האחים בעיר ברסט, ידיעות אחרונות, 23.05.19
- ^ היסטוריה בבריסק: נרכש ה"הקדש שול" המפורסם, באתר כיכר השבת, 28.8.2019
36500620ברסט (בלארוס)