רבי ישראל זאב הלוי הורביץ
 | |
| המצבה משמאל, בבית הקברות העתיק בטבריה, היא המצבה המקורית שהונחה על קברו של הרב ישראל זאב הלוי הורביץ, טרם חידושה לפני כ-20 שנים. במצבה נכתב: "פ"נ (=פה נקבר) הרב ר' ישראל זאב הלוי מאונגרן בן בלומא נבש"ט (=נפטר בשיבה טובה) ח"י סיון תרכ"א תנצב"ה". המצבה בצד ימין היא של בנו | |
| לידה |
תקל"ח קאלוב הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
י"ח בסיון תרכ"א (בגיל 83 בערך) טבריה ארץ ישראל |
| תאריך עלייה | כ"ט בתשרי תרי"ז |
| מקום פעילות |
אוהלי  הונגריה |
| רבותיו | רבי יואב רוזנבוים, החת"ם סופר, רבי יצחק אייזיק מקאלוב |
הרב ישראל זאב הלוי (איש) הורביץ (תקל"ח – י"ח בסיוון, תרכ"א; 1777 – 1861) היה אב בית דין וראש הישיבה בקהילת יהודי אוהעל שבעיירה שאטוראליאויהיי שבהונגריה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל.
תולדות חייו
נולד בקאלוב שבהונגריה, כבן שלישי לרבי שמואל ולבלומא, והוא צאצא של השל"ה. נישא ללאה קריינדל, בתו של רבי מרדכי מאוהלי, ועבר להתגורר שם. אשתו נפטרה בשנת תרט"ו (1855), ונקברה בבית הקברות הישן שבאוהלי.
למד אצל רבי יואב רוזנבוים רבה של סאנטוב (מחבר הספרים "חן טוב" ו"אמרי נועם") וכן למד אצל החתם סופר[1]. כמו כן קיבל תורה מרבי רבי יצחק אייזיק מקאליב, ובספרו מביא פסק הלכה ממנו[2].
עוד בצעירותו שימש כראש הישיבה בעיר אוהלי. בשנת תקע"ו (1816) מונה לדיין בעיר אוהלי, ועל פי בקשת רב העיר, רבי משה טייטלבוים, התמנה להיות ראש בית דין. הוא שימש בתפקיד זה עד שנת ה'תרט"ז (1856), אז עזב את אוהלי על מנת לעלות לארץ ישראל ביחד עם בנו. טרם עלייתו הוא הוציא לאור את הספר "ארץ חמדה" על ארץ ישראל, והוא הספר היחידי מבין כתביו שיצא לאור בחייו. בכ"ט בתשרי ה'תרי"ז (אוקטובר 1856) הם הגיעו לנמל יפו[3], ומשם עברו לטבריה. הרב ישראל זאב הלוי נפטר ארבע שנים לאחר מכן ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה, בחלקת תלמידי הבעש"ט.
ניניו הם הרב ישראל זאב הלוי הורביץ שנקרא על שמו, חוקר ארץ ישראל ומחבר האנציקלופדיה הגאוגרפית-היסטורית "ארץ ישראל ושכנותיה" והרב אברהם הלוי הורביץ מחבר הספרים "נתיב ישר", ו"מאמר גלות וגאולה".
מצאצאיו הם הרב ישראל זאב לאבל דיין בעיר אוהלי שנספה בשואה. הרב מאיר סג"ל קליין[4] הי"ד דיין בעיר אוהלי, מחבר הספרים בירורי המידות והשיעורין ו"תולדות שמואל" ג' חלקים[5], אף הוא נספה בשואה. הרב המקובל רבי אהרן אברהם סלאטקי ראש ישיבה בישיבת המקובלים שער השמים והרב זלמן מנחם קורן מחבר ספרי "בחצרות בית ה'" ו"ועשו לי מקדש".
חיבוריו
- ארץ חמדה[6] - יצא לאור בחייו בשנת ה'תרט"ז (1856). מהדורה שנייה - ה'תשכ"ט (1969).
- נחלה לישראל[7] (חלק א'), דרושים על ארץ ישראל. יצא לאור: מהדורה ראשונה - ה'תרמ"ב (1882; יצא לאור על ידי נכדו, ר' פנחס הלוי הורביץ), מהדורה שנייה - ה'תשכ"ט (1969).
- נחלה לישראל[8] (חלק ב'). דרושים על מועדי השנה. יצא לאור: מהדורה ראשונה - ה'תרצ"ז (1937), מהדורה שנייה - ה'תשע"א (2011).
- שו"ת בית ישראל, בהוצאת מכון ירושלים, ה'תשנ"ח (1998), מהד' שנייה תשע"ז (2017).
- בית מנוחה על מסכת שבת, בהוצאת מכון ירושלים, ה'תשס"ג (2003).
- מאמר שמואל על מסכת גיטין, תשפ"ג.
- קדושת יום טוב[9] על מסכת ביצה, בהוצאת מכון בית אהרן וישראל ה'תשס"א (2001)
- הגדה של פסח גאל ישראל, בהוצאת מכון ירושלים, ה'תשס"ד (2004).
- מאמר אסתר (מ.אסתר) + לקחת מוסר (רות +איכה), בהוצאת זיכרון אהרן
- לקחת מוסר על התורה, בהוצאת זיכרון אהרן.
לקריאה נוספת
- פרקי חיים - תולדות חיי הרב ישראל זאב הלוי הורביץ, בסוף הספר נחלה לישראל חלק ב', מהדורה שנייה, ה'תשע"א (2011).
- תולדות המחבר, בראש הספר הגדה של פסח גאל ישראל, ה'תשס"ד (2004).
קישורים חיצוניים
- 1040, באתר "החכם היומי"
- כתבי רבי ישראל זאב הלוי הורביץ בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
- ^ בספרו שו"ת בית ישראל קורא לחתם סופר מספר פעמים בשם "מורי ורבי".
- ^ שו"ת בית ישראל, יורה דעה סימן ס"ח.
- ^ ראו בספרו שו"ת בית ישראל, חלק אבן העזר, סימן ס"א.
- ^ ראו - הקדמת נכדי המחבר לספר נחלה לישראל (קליינורדיין תרצ"ז). וכן: הרב מו"ה מאיר הלוי קליין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק ב, מערכת מ, עמוד 386, מס' 125.
- ^ באתר היברובוקס: חלק א, חלק ב, וחלק ג
- ^ http://www.hebrewbooks.org/51370
- ^ http://www.hebrewbooks.org/34141
- ^ http://www.hebrewbooks.org/6190
- ^ http://www.hebrewbooks.org/50773
35220708ישראל זאב הלוי הורביץ
- ילידי 1777
- נפטרים ב-1861
- ראשי ישיבה הונגרים
- רבנים הונגרים
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- טבריה: רבנים
- יהודים הקבורים בבית הקברות בטבריה
- שאטוראליאויהיי: רבנים
- תלמידי החת"ם סופר
- הונגריה: אבות בתי דין
- פרשני הגדה של פסח
- פרשני מגילת איכה
- עולים לארץ ישראל בשנים 1800–1881
- משפחת הורוביץ
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש