רבי חיים צאנזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים בן מנחם נחום
לידה 1720
ה'ת"ף
נובי סונץ'
פטירה ינואר 1783 (בגיל 63 בערך)
ו' בשבט ה'תקמ"ג
ברודי
כינוי רבי חיים צַאנזֶר
מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים ברודי
מקום פעילות רוסיה האדומה
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק קבלה
תלמידיו רבי דוד טבל בן נתן נטע מליסא, רבי משה אוסטרר, רבי אשר מרגליות
בני דורו רבי יחזקאל לנדא, רבי יצחק הלוי הורוביץ, רבי אליהו מווילנה
חיבוריו נאדר בקודש, הגהות על שולחן ערוך
בת זוג בת רבי יוסף הלפרין
אב רבי מנחם נחום
צאצאים בנו רבי צבי, בנו רבי שמואל אהרן ממאציוב, בנו רבי מנחם נחום מקונסטנטין ישן, בתו העניא אשת רבי נפתלי הירץ לנדא

רבי חיים צַאנְזֶר (נכתב גם צאנזיר, או סאנציר; ה'ת"ף 1720ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) היה מקובל מפורסם ובעל סמכות תורנית רבה בגליציה. התפרסם כחסיד במובן הרווח לפני תנועת החסידות. הוביל את העמדה הציבורית של רבני הקלויז בימיו בהחרמת הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ, בהכשרת הגט מקליווא, בהתנגדות לתנועת החסידות, ונחשב לבכיר הרבנים בברודי.

ביוגרפיה

בניין הקלויז בברודי, בו היה רבי חיים הסמכות העליונה (נבנה בשנת תק"ב)

נולד בעיירה צאנז שבגליציה לרבי מנחם נחום (נפטר בי' באלול תק"ט) ולבתו של רבי שמואל שמעלקא הורוביץ "הארוך" מטרנוב (חתנו האחר של רבי שמעלקא היה רבי אלעזר רוקח), נשא את בתו של רבי יוסף הלפרין (כונה רבי יוסף "קרעסילס") מברודי, התגורר בברודי לאחר נישואיו, והיה לדמות המזוהה ביותר עם הקלויז.

נהג להתענות ולהסתגף, והיה קנאי באופיו. התפרסם בתמיכתו בנזקקים ואף כונה בשל כך: "אבי העניים". נודע כגדול המקובלים במזרח אירופה בדורו, והנהיג את הקבוצה המצומצמת של המקובלים בקלויז, לפי הדרכות סגפניות מבית מדרשו של רבי יהודה החסיד. בין היתר למד קבלה עם רבי יחזקאל לנדא[1], ויש המחשיבים אותו לרבו של רבי יחזקאל בקבלה.

נפטר בו' בשבט תקמ"ג, ונקבר בברודי.

עמדותיו

בחודש אלול תקי"ב התכנסה בברודי אספה בה השתתפו כמה מהרבנים הבולטים בסביבה, בה הכריזו חכמי הקלויז חרם על הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ ביוזמתו של רבי חיים[2], ועל אף התנגדותו של רבי יחזקאל לנדא. בחודש ניסן תקי"ג עמד בראש בית דין שהחרים את הספר "ואבוא היום אל העין" שיוחס לרבי יהונתן אייבשיץ לאחר גביית עדות על מינות וכפירה שנמצאו בו.

במחלוקת שהתגלעה בשנת תקכ"ו בין רבי יצחק הלוי הורוביץ לרבי יחזקאל לנדא אודות גט שנתן בטרנופול ר' מאניש הורוביץ בן אחיו של רבי יצחק לקרובת משפחתו של רבי יחזקאל בעל כרחה, תמך רבי חיים בדעתו של רבי יצחק והכשיר את הגט בניגוד לדעתו של רבי יחזקאל[3]. בחודש טבת תקכ"ח יצא רבי חיים בתוקף יחד עם שאר חכמי הקלויז נגד רבני פרנקפורט שאסרו את הגט מקליווא, והטיל את כל כובד משקלו לצד המתירים[4].

התנגד לתנועת החסידות ולמייסדה הבעל שם טוב[א], ובהנהגתו הצטרף הקלויז בברודי אל החרם שהטילו בליטא. החרם שהוצא בברודי כוון בעיקרו כנראה נגד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב מחכמי הקלויז שייסד מניין חסידי בביתו באותה התקופה. יש הטוענים כי התנגדותו של רבי חיים שהכיר אישית את הבעל שם טוב, וכמה מראשי התנועה החסידית אף היו חברים בקלויז (כמו גם התנגדותם של רבנים אחרים בסביבת גליציה ופולין) הייתה מתונה ביותר, וכוונה לצמצם את השפעת החסידות ונגד ההתבדלות שלה במנהגים, בכך היא שונה מהותית מההתנגדות העזה בליטא בה החרימו לחלוטין את החסידים, השערה זו נסמכת גם על קשרי החיתון של רבי חיים ורבנים נוספים מהקלויז עם צדיקים חסידיים מפורסמים כמו רבי יעקב יוסף כ"ץ[5].
לעומת זאת התייחס אליו הבעש"ט בהערכה רבה באמרו שהוא מנשמת רבי יוחנן בן זכאי[6] ובית מדרשו מכוון כנגד שער התפילה בשמים. הבעש"ט גם אמר עליו שהוא שקרן באמרו "אשמנו בגדנו" בעוד שלא חטא מימיו. על פי המסופר הוא ניסה לקרבו לחסידות, ללא הצלחה[ב]. אגדה נוספת מספרת כי הבעש"ט שלח אנשים שילעגו על דרכו בפני רבי חיים כדי שיהנה, מתוך חשיבות רבה שייחס להנאתו של רבי חיים. היה גם מחותנו של רבי יעקב יוסף מפולנאה שאף מצטטו בספריו פעמים מספר[8].

ספריו

שער הספר נאדר בקודש

תשובה הלכתית ממנו נדפסה בשו"ת נודע ביהודה[9]. ברשותו של רבי נחום מרדכי פרלוב מנובומינסק היה מצוי זוהר חדש עם הערות בכתב יד שייחס לרבי חיים[10]

על פי האגדה, כתבי ידו נותרו לאחר פטירתו בעליית הגג של בית הכנסת בברודי, אך מפני יראת הכבוד לא נגעו בהם וכך הם אבדו.

משפחתו

מצאצאיו היה רבי אליעזר פיש (בנו הוציא לאור מחדש את ספרו "נאדר בקודש" על מסכת אבות)

תלמידיו

  • רבי דוד טבל מליסא.
  • רבי משה אוסטרר - מחבר "ערוגת הבושם" ומנהיג חבורת המקובלים בקלויז אחרי פטירת רבו.
  • רבי ישעיה יעקב הלוי מאלסק - מחבר "וחרב פיפיות".
  • רבי דוד בוכנר מקשנוב.
  • רבי אשר מרגליות - מחבר "סידור ר' אשר".
  • רבי אלעזר רוקח - אביו של רבי שלום מבעלז.

קישורים חיצוניים

ביאורים והרחבות

  1. ^ את הבעל שם טוב פגש פעמים מספר בברודי, וכמה מראשוני הצדיקים בתנועה היו מלומדי הקלויז.
  2. ^ בספר "אור יצחק" לרבי יצחק מראדוויל מכתב יד, מסופר למקוטעין על דו שיח בין רבי חיים לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ואישים נוספים מראשי החסידות[7]. וראו עוד את הקדמתו של רבי ישעיה אשר זליג מרגליות לספר צבי לצדיק, ירושלים תשכ"ד, עמ' ל"ו, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ אם כי יש אומרים שלא היה חתן רבי שמואל שמעלקא אלא חתן גיסו של רש"ש.
  4. ^ מצוטט בספר מבשר צדק (מהדורה חדשה), פרשת פינחס, צפת תש"ע, עמ' ר"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  5. ^ יש האומרים כי רבי אברהם דב מחמלניק היה חתנו.

הערות שוליים

  1. ^ כך כתב רבי יעקבקא לנדא בן רבי יחזקאל לנדא, ב"דברי ידידות" - הקדמה לנודע ביהודה - מהדורה תנינא, לבוב תרי"ז-תרי"ט, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ רבי יעקב עמדין, התאבקות, לבוב תרל"ז, דף צ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  3. ^ תורת היהודי הקדוש, חלק ב', עמ' ר"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  4. ^ רבי ישראל ליפשיץ, אור ישראל, קליוה תק"ל, דף כ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ הרב שלמה אבי"ש, "התנגדות לבעש"ט בימי חייו", בתוך: כתב עת היכל הבעש"ט, קובץ כ"ז, ניו יורק תשס"ט, עמ' ק"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ שבחי הבעש"ט, שבחי הבעש"ט, ברלין תרפ"ב, עמ' ק"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  7. ^ רבי יצחק מראדויל, אור יצחק (מהדורה חדשה - ללא המפתחות), פרשת בראשית, ניו יורק תשס"ט, עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה.
  8. ^ רבי יעקב יוסף כ"ץ, תולדות יעקב יוסף (דפו"ר), פרשת מקץ, קורץ תק"מ, דף ל"א עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). ובספרו בן פורת יוסף (מהדורה חדשה),הקדמה לחלק א', ירושלים תשע"א, עמ' ב', באתר אוצר החכמה, ובספרו כתונת פסים, לבוב תרכ"ו, דף י"ב עמ' א', באתר אוצר החכמה.
  9. ^ רבי יחזקאל לנדא, נודע ביהודה (מהדורה חדשה), יורה דעה מהדורה קמא, סימן מ"ד, ירושלים תשנ"ח, עמ' פ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  10. ^ קובץ תורני אוצרות ירושלים, חלק קל"ח, אות רכ"ד, ירושלים תשט"ו, עמ' תר"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  11. ^ רבי אפרים זלמן מרגליות נשא בזיווגו השני את אלמנתו או את בתו.
  12. ^ הוא היה גיסו של רבי משה מברדיטשוב חמיו של רבי ישראל מרוז'ין.
  13. ^ בנו היה רבי חיים יצחק אייזיק הלפרין מבוטושאן, תלמידם של רבי יוסף מיאמפול ורבי ברוך ממז'יבוז', עלה לארץ ישראל.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38900393חיים צאנזר