רבי אלעזר משה הורוויץ
רבי אלעזר משה הורוביץ | |||||
לידה |
12 בספטמבר 1817 ב' בתשרי תקע"ח | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 ביולי 1890 (בגיל 72) ו' באב תר"נ | ||||
תחומי עיסוק | תנ"ך, מדרשי אגדה, תלמוד, פסיקת הלכה | ||||
חיבוריו | "אהל משה", "הגהות רבי אלעזר משה" | ||||
|
רבי אלעזר משה הורוויץ (ב' בתשרי תקע"ח 12 בספטמבר 1817, צריקוב, מחוז מוהילב, בלארוס - ו' באב תר"נ, 23 ביולי 1890, פינסק, בלארוס). מגדולי רבני יהדות ליטא, רבה של פינסק, מחבר הספר "אהל משה", והגהות וחידושים שנדפסו בש"ס וילנא.
ביוגרפיה
נולד בצריקוב, פלך מוהילב, לרב צבי הירש הורוויץ בנו של הרב אריה לייב הורוויץ רבה של סטניסלב; ולצערטיל, נכדתו של הרב יהושע צייטלין. בצעירותו למד אצל רבי אריה לייב שפירא מקובנה, ואחר כך עיצב בעצמו את שיטת לימודו. נישא לרייזל בתו של הגביר מרדכי מאמאנושטירצנה ועבר לגור בעיירה זו, לאחר ניסיון קצר וכושל לפתוח עסק, נבחר לכהן כרב העיירה. בתקופה זו הרבה להתכתב עם אחיו הרב יהושע הורוויץ, רבה של שקלוב, ועם הרב יום טוב ליפמן בסליאנסקי, מחבר "מלבושי יום טוב".
בשנת תר"כ, בהיותו בן 42, נבחר לכהן ברבנות העיר הגדולה פינסק; בשל המלצתו של רבה הקודם של העיר, רבי מרדכי זקהיים, לפני פטירתו. רבי אלעזר משה הורוויץ נחשב לאחד מגדולי פוסקי דורו, ונודע בבקיאותו בתלמוד הבבלי והירושלמי. הוא גם היה בקיא בתנ"ך ובדקדוק עברי, במתמטיקה ובאסטרונומיה. בתקופת כהונתו, אכף את חוקי התורה בקהילתו, וכפה את עשיריה לקיים את פסקי הדין שהוציא כלשונם, במקרים בהם סירבו לעשות זאת. היה ידוע בכך שאת כל כספו חילק לעניי העיר.
אמרות בשם רבי חיים מבריסק והחזון איש מתייחסות לגדולתו הרבה שגם אם היה בזמן הרמ"א היה נחשב לאחד מגדולי הדור[1]. החזון איש אף התבטא כי השערותיו קרובות לרוח הקודש[2].
בשנת תרמ"ב (1882) לקה בשיתוק, ולמרות מאמציו לנהל את קהילתו, איבד את תפקודו במשך השנים. הוא נפטר ביום רביעי ו' באב תר"נ, ה־23 ביולי 1890. ונקבר בפינסק.
אחריו כיהן ברבנות פינסק הרב צבי הירש הכהן וולק.
משפחתו
לרב הורוויץ לא היו בנים, אך בנותיו התפרסמו בחכמתן. אגדות נקשרו בדבר עיסוקן וחידושיהן בהלכה.
- חתניו היו:
- רבי ברוך אפשטיין, מחבר "תורה תמימה" שהיה נשוי לבתו שיינא[3].
- חתנו בזיווג שני, רבי חיים יהודה ליטווין "העילוי מסאסניץ", מחבר שו"ת שערי דעה;[4].
- רבי יעקב כהן. שבנו, הרב שמעון כַּהַן[5], הביא לבית הדפוס את ספרו של סבו "אהל משה";. וכן את הספר חקי חיים (על הרמב"ם).
- רבי משה טייטלבום, נישא לבתו מרים[6].
- נכדתו דינה צערטיל בת הרב משה טייטלבוים אשת המקובל רבי אברהם דב ברקוביץ. עלו עם משפחתם ירושלימה ונטמן בהר הזיתים.
- בין הצאצאים נמנים הרב יצחק שיינר ראש ישיבת קמניץ בירושלים, הרב משה יהושע לאנדו תלמיד החזון איש והרב יצחק הכט בעל ספר שערי קודש.
ספריו
- אהל משה - א, ורשה, תרמ"ט - הגהות וחידושים על התלמוד
- אהל משה - ב, ירושלים, תש"ל - שו"ת
לקריאה נוספת
- משה זעירא, רבותינו שבגולה ירושלים תשנ"ו, ח"א עמ' 63-67.
קישורים חיצוניים
- רבי ברוך הלוי אפשטיין, נחל דמעה, ורשה, תר"נ, באתר היברובוקס
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 153 ואילך, הערה ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ מעשה איש, חלק ד', עמ' צא
- ^ עובדות והנהגות לבית בריסק, חלק ד', עמ' שה
- ^ ישורון כרך כז
- ^ ובזיווג ראשון היה נשוי לפייגא בלה בת רבי אברהם אבלי הלוי שנפטרה בד' בשבט ה'תרמ"ד, ראה שערי דעה בהקדמה הודפס פרמיסלא ה'תרמ"ד, כיום הוקמה במודיעין עילית הישיבה כשם החיבור שערי דעה
- ^ כך חותם בראש הספר חקי חיים, ווארשא על הרמב"ם
- ^ הרב רפאל ישראל איסר שפירא, שו"ת עזרת ישראל, ורשה תרנ"א, סימן א, באתר היברובוקס.