סמוך ונראה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ש"י עגנון |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | סיפורת |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| תאריך הוצאה | 1950 |
| מספר עמודים | 289 |
סמוך ונראה הוא השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון. כותרת המשנה שלו היא "סיפורים עם ספר המעשים". הספר יצא לאור בשנת 1950 (ה'תשי"א), אך כמעט כל הסיפורים הנכללים בו ראו אור במהלך עשרים השנים שקדמו לצאת הספר.
שם הספר
הצירוף "סמוך ונראה" נובע ממשפטים אחדים במסכת מגילה, בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, העוסקים בקריאת מגילה, ובהם נאמר: "הסמוך לכרך והנראה עמו", "כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו", "נראה אף-על-פי שאינו סמוך", "סמוך אף-על-פי שאינו נראה".
על בחירת שמו של הספר כתב שלמה זלמן שוקן ליוסף הרמן, מנהל הוצאת שוקן בתל אביב:
- עגנון אומר שבידיו כרך סיפורים חדש כמעט גמור. הוא מחשיב את הסיפורים מאד ורוצה לקרוא לספר "סמוך ונראה".
- עדיין אין זה בטוח אם יבחר בכותרת זו. למעשה בחירת השם היא גם מעניינה של ההוצאה, כי הכותרת יש לה השפעה על השוק. באמריקה בשוק הספרים יש חשיבות רבה לשם הספר.[1]
תוכן הספר
- שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו: פורסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז. בסיפור מוצבות שתי דמויות מעולם בית המדרש היהודי, שביניהן מתגלעת מריבה קשה. רבי משה פנחס הוא תלמיד חכם רווק ממשפחה ענייה, אשר את מקומו כתלמיד חכם רכש לעצמו במאמצים מרובים וללא זכות אבות. לעומתו, רבי שלמה הלוי הורוויץ הוא בן לשושלת רבנים מכובדת הנשוי עם משפחתו של גביר עשיר. הבדלי המעמדות המוצגים באנלוגיה הניגודית שבין שתי הדמויות, מייצגים את המתח החברתי-כלכלי בין המעמדות, המתבטא גם בקונפליקט דתי.
- אצל חמדת: פורסם לראשונה ב"לוח הארץ" בשנת ה'תש"ג.
- בין שתי ערים: פורסם לראשונה ב"לוח הארץ" בשנת ה'תש"ו.
- האדונית והרוכל: פורסם לראשונה בשנת ה'תש"ג בקובץ "סער" שבעריכת יעקב פיכמן. מספר על רוכל יהודי המגיע לביתה של אדונית ועובר להתגורר בו.
- ספר המעשים: 20 סיפורים קצרים שראו אור בשנים 1932 - 1950.
- פרקים של ספר המדינה: חמישה חלקים, שראו אור בשנים 1939 - 1950. אוסף של ארבע סאטירות, הלועגות לסדרי הממשל והדיון הציבורי.
- פתיחה לקדיש - אחרי מיטתם של הרוגי ארץ ישראל: ראה אור בשנת 1947.
הזיקה בין מרכיבי הספר
אפרים אלימלך אורבך מבהיר[2] כי מרכיביו של הספר "סמוך ונראה" לא קובצו אליו באקראי, שכן יש זיקה הדוקה בין מרכיבים אלה. "השמות שעגנון קרא לקובצי סיפוריו והסיפורים שקבע בהם אינם דברים בעולם", כתב אורבך, והוסיף: "הסיפורים המרוכזים ב'ספר המדינה' מבליטים את משמעותם של מעשי היחיד ומקומם של העושים במסגרתו של הציבור ושל המדינה, כשם שבספר המעשים האדם הרוצה לעשות, להגיע לתעודתו, לביתו, לקשור קשרים עם העבר ולחוג כראוי את מועדיו, נתקל בסבכי החברה וסדרי המדינה הגורמים לו לעמוד אובד-עצות ותועה בדרכיו. מבחינות אלו גם הסיפורים הראשונים 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו' ו'אצל חמדת' - המתארים דורות קודמים - אינם אלא פרקים מספר המעשים".
על ארבעת הסיפורים הראשונים הוא מעיר:
- ארבעת הסיפורים הראשונים שבספר 'סמוך ונראה' מצטרפים לכלל עניין שלם, אף כי המספר מעלה בידו האמונה טיפוסים שונים, רובדי חברה מגוונים וגלויות רחוקות זו מזו. בית ישראל מעורער מבפנים גם כשהוא נראה לכאורה שלם מבחוץ, הניסיונות של השלמה עם הסביבה אגב שמירה על נאמנות לאורח-חיים יהודי אינם אלא 'קצנאו' (= נווה חתולים) והטמיעה המוחלטת והבריחה לבית הזר משאירות ככלות הכול את היהודי כרוכל המחזר ממקום למקום, ובהגיעו למקום חדש יעמוד בפני אותן הסכנות.
על סיפורי "ספר המעשים" הוא מציין שהם מעשים של יחידים, אבל "בהם שזורים ואחוזים מעשי הציבור והמדינה".
לקריאה נוספת
- אפרים אלימלך אורבך, "פרקים של 'ספר המדינה' ומקומם בתוך 'סמוך ונראה'", בקובץ המאמרים ש"י עגנון - מחקרים ותעודות בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר, מוסד ביאליק, 1978, עמ' 226-195.
קישורים חיצוניים
- דוד גלעדי, עוד פנינה של ש"י עגנון, מעריב, 15 בדצמבר 1950
הערות שוליים
- ^ ש"י עגנון - ש"ז שוקן / חילופי אגרות, הוצאת שוקן, 2003, עמ' 324 - מכתב מש"ז שוקן ליוסף הרמן, 8 בדצמבר 1949
- ^ אפרים אלימלך אורבך, "פרקים של 'ספר המדינה' ומקומם בתוך 'סמוך ונראה'", בקובץ המאמרים ש"י עגנון; מחקרים ותעודות בעריכת גרשון שקד ורפאל וייזר, מוסד ביאליק, 1978, עמ' 226-195.
