רבי יעקב יוקל הורוביץ
 | |
| לידה | ה'תל"ט |
|---|---|
| פטירה | י"ג באלול ה'תקט"ו (בגיל 76 בערך) |
| כינוי | רבי ר' יוקל בעל שם |
| תחומי עיסוק | רבן של בוליחוב, ברודי וגלוגא |
| בת זוג | רייזל |
| אב | המהר"ם טיקטין |
| חותן | רבי יהושע השיל באב"ד |
רבי יעקב יוקל הלוי סג"ל הורוביץ (כונה רבי ר' יוקל בעל שם; ה'תל"ט - י"ג באלול ה'תקט"ו) היה מקובל, רבן של בולחוב ברודי וגלוגוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי מאיר הורביץ (המהר"ם טיקטין) שכיהן באותה עת כרבה של בולחוב[1]. נשא את רייזל בת רבי יהושע השיל באב"ד אב"ד טרלא[2].
בה'תע"א מונה לרבה של בולחוב כממלא מקום אביו שעבר לכהן כרב בזלוטשוב. בתקופה זו היה עשיר מופלג[3].
בשנת ה'תצ"ה[4] מונה לאב"ד באחד מארבעת בתי הדין שפעלו בברודי - על מקומו של רבי אלעזר רוקח שעבר לכהן כרב באמסטרדם. לפני שנת ה'תק"ו עזב את ברודי. ישנם המשערים שנאלץ לעזוב את העיר יחד עם שאר ראשי בית הדין (רבי יחזקאל לנדא, רבי מאיר מרגליות ורבי גרשון מקיטוב) זאת לאחר שפסקו נגד אשה ממשפחה תקיפה ובעלת קשרים בעיר[5]. הוא נדד תקופה בעוני וחוסר כל עד שהגיע לגלוגוב שם מונה לרב העיר. יש טוענים שכיהן גם כרבן של קהילות אה"ו[6].
נפטר בי"ג באלול[7] ה'תקט"ו. הוספד בין היתר על ידי רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי אב"ד אוסטראה[8].
דמותו
נחשב לאחד מגדולי דורו. היה אחד משלשת הרבנים אשר לפניהם נדרש רבי יונתן איבשיץ להצדיק את עצמו אחר שנחשד באותם הימים בנטיה לשבתאות[9]. לחם נגד השבתאים ונאלץ להשתתף בוויכוחי דת נגד כמרים[10].
היה מפורסם לאיש קדוש, בעל מופת[11] ושהפוגע בכבודו היה נענש מיד[12]. עקב כוחו הגדול בתורת הקבלה כונה רבי ר' יוקל "בעל שם". נכדו רבי אברהם יוסף איגרא מזשעלין כתב אודות כינויו זה: ”היו קורין אותו רבי ר' יוקל בעל שם כי מלבד גאונותו היה "בעל שם" כאחד מבעלי השם... כמו רבי יואל ורבי אליהו בעל שם ורבי אדם וכהנה, והבעלי שם אלו עיקרם מצד כחם הגדול בחכמת הקבלה ושמות הקדושים. והיה... מגדולי הקדושים וגאונים שבכל העולם... יותר משאר שהיו בזמנם שלא נתכנו בתואר הזה...”[13].
צאצאיו
- בנו רבי יצחק (רבי איציקל המבורגר), אב"ד קהילות אה"ו.
- בנו רבי מנחם מאניס, אב"ד ז'מיגרוד ולבוב. היה גיסו של הנודע ביהודה.
- בנו רבי מרדכי, ממלא מקומו ברבנות בולחוב.
- בתו שרה רבקה רחל לאה, חיברה ספרי תחינות והייתה ידועה כלמדנית[14], אשת רבי אריה לייב (בן אב"ד דוברומיל) ובזיווג שני אשת רבי שבתי רפפורט אב"ד קרוסנו.
- בתו, אשת רבי זאב וולף לנדא אב"ד קששוב.
- בתו פעסיל, אשת רבי נפתלי הירץ לנדא אב"ד זבולן שבפולין.
לכמה דעות:
- בתו, אשת רבי יעקב הורוביץ אב"ד לינסק אביו של רבי מנחם מנדל מלינסק[15].
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, תשמ"ב, עמ' 123, משפחת הורביץ - רבי יעקב יוקל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי דוד הלחמי, רבי יעקב הלוי הורוויץ (ר' יוקיל בעל שם), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ויז'ניץ, תפארת אבות ב, תשנ"ט, עמ' 71, הרה"ק רבי יעקב יוקיל הלוי איש הורוביץ מגלוגא זצ״ל, באתר היברובוקס.
- עלים לתרופה, י' אלול תש"ע, גליון תשכ"ז, באתר היברובוקס.
- באבוב, קובץ עץ חיים - ז, עמ' י"ז, שפתי ישנים, באתר אוצר החכמה.
- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ^ רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, שמן הטוב, תרס"ה, עמ' 110, אות ק"כ.
- ^ בנו של רבי יששכר בר מנהיג הקהילה היהודית בקראקא ופרנס הכולל של ועד ארבע ארצות בן רבי השיל מקראקא
- ^ רבי דב בער מבוליחוב, זכרונות ר’ דב מבוליחוב, תרפ"ב, עמ' 42.
- ^ רבי דב בער מבוליחוב, זכרונות ר’ דב מבוליחוב, תרפ"ב, עמ' 43.
- ^ עלים לתרופה, י' אלול תש"ע, גליון תשכ"ז.
- ^ רבי מנחם מנדל ביבר, מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 325; חשבה לטובה, תרפ"ט, עמ' 1, ספר היחש אות א'; רבי שמואל זינויל כהנא, ענף עץ אבות, תרס"ג, עמ' 11. וראו: עלים לתרופה, י' אלול תש"ע, גליון תשכ"ז.
- ^ ישנם הטוענים שנפטר בא' בתמוז. ראו: עלים לתרופה, י' אלול תש"ע, גליון תשכ"ז. הערה 1
- ^ רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי, דברי רב משלם, תקמ"ז, עמ' לב ב, קינה א'.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אלול, תרצ"ב, עמ' צ"ה, כ"א אלול; רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, אהל אברהם - (אהלי צדיקים), עמ' 27, בהערות.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, תשמ"ב, עמ' 123, משפחת הורביץ - רבי יעקב יוקל.
- ^ אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, אהל נפתלי, גרוסמן, תשכ"ד, עמ' 90.; רבי שמואל דוד הלוי לשד השמן , פיורדא תקצ"ז. בהקדמה לספר.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש, תרצ"ב, עמ' פ"א, י"ג אלול, אות רי"ז.
- ^ אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, אהל נפתלי, גרוסמן, תשכ"ד, עמ' 90.
- ^ רבי דב בער מבוליחוב, זכרונות ר’ דב מבוליחוב, תרפ"ב, עמ' 44; רבי צבי הירש לוין, צבא רב, תרס"ח, עמ' 10, הקדמה לספר "פתחא זעירא" מרבי צבי יחזקאל מיכלסון; רבי יוסף שאול נתנזון מביא בספרו דברי שאול (חולין ל"ז) קושיא בשמה;
- ^ הרב יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, תל אביב: חוליות, תשמ"ב, עמ' 202. וראו: תורת החסידים הראשונים - לקוטי מהר"ם השלם, עמ' צ"ג, חלק ב' פרק א' הערה י"א.