המוזיאון היהודי בפראג
 | |
| בית הכנסת מייזל, אחד ממבני המוזיאון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון ליהדות |
המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה. הוקם בשנת 1906 ונמצא ברובע יוספוב (הרובע היהודי לשעבר) בעיר פראג.
המוזיאון כולל ארבעה מבני בתי כנסת ומבנה בית טהרה לא פעילים, הנמצאים בשני רחובות ברובע, ומשמשים לתצוגת אוספי המוזיאון: חפצי יודאיקה, צילומים, ספרים, מסמכים ועוד. מתחם המוזיאון כולל גם את בית הקברות היהודי העתיק בפראג, שבו קבור בין השאר המהר"ל.
ההיסטוריה של המוזיאון
יהודים התיישבו בפראג כבר במאה ה-10. הרובע היהודי (יוספוב) שגשג לקראת סוף המאה ה-16.
המוזיאון היהודי נוסד בשנת 1906 על ידי ההיסטוריונים ד"ר הוגו ליבן וד"ר אוגוסט שטיין, לימים ראש הקהילה היהודית בפראג. יעדם היה לשמור על חפצים מבתי הכנסת בפראג, שנהרסו במהלך לחידוש העירוני של הרובע היהודי הישן בתחילת המאה ה-20 (מרבית הרובע נהרס בין 1893 ל-1913). לאחר ההרס נשארו שישה בתי כנסת, בית הקברות הישן ו"אולם העיר העתיקה".
בתקופת הכיבוש הנאצי החליטו השלטונות הגרמנים לשמר אתר עתידי ל"מוזיאון המרכזי של הגזע היהודי הנכחד"[1]. בשנת 1942 המשטר הנאצי הקים את המוזיאון היהודי המרכזי, במטרה להנציח את המורשת של העם שהושמד לאחר ביצוע הפתרון הסופי. חפצים בולטים של אמנות יהודית נאספו ונבזזו באותה תקופה למוזיאון מכל הקהילות ובתי הכנסת היהודיים של בוהמיה ומוראביה. האחריות לאיסוף הייתה בידי ד"ר יוסף פולאק, ד"ר טוביה יעקובוביץ וד"ר סלומון הוגו ליבן, עד שליחתם לאושוויץ באוקטובר 1944.
בשנת 1950 הועבר המוזיאון לניהול ממשלת צ'כוסלובקיה, אך הוא הוגבל והוצנע מאוד תחת השלטון הקומוניסטי, ולא התאפשרה פעילות מחקרית או חינוכית בו.
ב-1989, לאחר קריסת הקומוניזם והקמת ממשלה חדשה, הוסרו ההגבלות, וב-1994 הוחזרו מבני המוזיאון לידי הקהילה היהודית הקטנה של פראג, אשר התקשתה להחזיק בו. בראשית המאה ה-21 הוא מנוהל על ידי הממשלה הצ'כית. ב-1996 הוקם במסגרת המוזיאון גם מרכז לחינוך ותרבות, המספק מידע על יהדות ועל ההיסטוריה היהודית של צ'כיה. מבנים באוסף של המוזיאון ניזוקו מאוד במהלך שיטפונות בשנת 2002.
המבנים
המוזיאון היהודי כולל מספר מבני בתי כנסת ובית טהרה ברחובות סמוכים ברובע יוזפוב, שבכל אחד מהם תערוכה על ההיסטוריה והתרבות של יהדות צ'כיה וכן בית קברות עתיק. ניתן לרכוש כרטיס כניסה לכל המבנים יחד וגם לכל אחד מהם בנפרד.
בית הכנסת מייזל
ערך מורחב – בית הכנסת מייזל
בית הכנסת נבנה בשנים 1590–1592, מומן על ידי ראש הגטו היהודי מרדכי מייזל. כמו ב"אלטנוי שול", בבית כנסת זו התיר הקיסר להניף דגל. בית הכנסת נשרף בשנת 1689 ונבנה מחדש לאחר מכן בסגנון הבארוק. הוא שופץ כמעט מחדש בשנים 1893- 1905 בסגנון נאו-גותי.
בבית הכנסת מוצגת תערוכה על תולדות היהודים בצ'כיה ומוראביה מהמאה העשירית, בתקופת ימי הביניים והרנסאנס ועד האמנציפציה בסוף המאה ה-18.
בית הכנסת הספרדי
- ערך מורחב – בית הכנסת הספרדי (פראג)
בית הכנסת הישן ביותר של פראג. למרות שמו, הוא מעולם לא היה בשימוש על ידי קהל ספרדי, אלא היה לבית הכנסת המודרני הרפורמי הראשון, שנפתח בשנת 1868 לאחר ששופץ בסגנון מאורי. המבנה מעוטר בסגנון אסלאמי בעיטורי זהב ובאריחים צבעוניים, המנסים לחקות את סגנון האדריכלות המורית.
בית הכנסת הספרדי ממשיך את התערוכה מבית הכנסת מייזל על תולדות היהודים בצ'כיה ומוראביה, מתקופת ההשכלה והאמנציפציה ועד השנים האחרונות, כולל תרשימים, ספרים ותמונות. הקומה השנייה כוללת חדר עם חפצי יודאיקה מוזהבים (חנוכיות, פמוטים, כלים לאתרוג ועוד).
בית הכנסת פינקס
בית כנסת זה נבנה בשנת 1535 על ידי ר' אהרון משולם הורוביץ, אחד משבעת האחים למשפחת הורוביץ. בית הכנסת הושלם על ידי אחיו, ר' פנחס ונקרא על שמו. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא הפך לאתר הנצחה לכ-80,000 יהודי צ'כיה (מבוהמיה ומוראביה) שנספו בשואה. על כל קירותיו נרשמו שמות היהודים שנספו ולידם הקהילות אליהם השתייכו. בקומה השנייה, נמצאת כיום תערוכה של ציורי ילדים מגטו טרזינשטט, בהם של הנער פטר גינץ.
בעבודות שיפוץ שנערכו במקום בסוף שנות השישים, נתגלו בקרקעית הבניין מקווה ובאר מים.
בית הקברות היהודי העתיק
- ערך מורחב – בית הקברות היהודי העתיק בפראג
בית קברות היה פעיל מהמחצית הראשונה של המאה ה-15 (המצבה הוותיקה ביותר שנשמרה, של רבי אביגדור קרא, היא מ-1439) ועד שנת 1787. ישנם חוקרים הטוענים כי בית הקברות נוסד 1,000 שנים לפני התיארוך המקובל. ראשיתו בבית קברות בשם "גן יהודי", אשר אותר בחפירות ארכאולוגיות.
מספר המצבות והאישים הקבורים בו אינו ידוע בוודאות, כי ישנן 12 שכבות של קברים. כאשר התמלא מקום הקבורה, ומכיוון שרכישת קרקעות נוספות הייתה בלתי אפשרית, הונחו על הקברים הקיימים שכבות נוספות של עפר ומצבות ישנות הוצאו והונחו על השכבה החדשה. פעולות אלו גרמו כנראה לצפיפות הרבה בין המצבות. ההערכה היא כי ישנן כ-12,000 מצבות מעל פני הקרקע, וייתכן שבסביבות 100,000 בני אדם נטמנו בבית עלמין זה. האישים החשובים ביותר הקבורים במקום הם: הרב יהודה בן בצלאל, הידוע בשם המהר"ל מפראג, ראש הגטו מרדכי מייזל, ההיסטוריון דוד גנץ והרב והפוסק דוד אופנהיים.
בבית הקברות הוקמו שני מסלולי הליכה במימון הרשויות, אחד לחורף ואחד לקיץ.
בית הטהרה
ביציאה מבית הקברות מצוי בניין בן שתי קומות ששימש את החברה קדישא כבית טהרה וחדר מתים של בית הקברות. מוצגת בו תערוכה מצומצמת הכוללת מידע על מנהגים ומסורת יהודית בעת פטירה והלכות טהרת המת.
בית הכנסת "הקלויז"
- ערך מורחב – הקלויז בפראג
הקלויז בפראג (מכונה בעיוות: בית הכנסת קלאוזן) נבנה בין השנים 1689- 1694 סמוך לבית הקברות, ושימש כבית הכנסת של חברה קדישא. כיום מוצגים בו חפצים הקשורים במנהגים ובטקסים היהודיים (ברית מילה, בר מצווה, חופה וקידושין ועוד).
אלטנוישול
- ערך מורחב – אלטנוישול
בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל, ואחד משלושת בתי הכנסת הפעילים של פראג. על פי האגדה, בעליית הגג שלו נמצא בגניזה הגולם מפראג. הוא נמצא גם כן ברובע היהודי בסמוך לבית הקברות, אך אינו מהווה חלק מהמוזיאון. מול בית הכנסת ישנו מבנה ובו תערוכה נוספת על המסורת היהודית שאינה קשורה למוזיאון.
אוספי המוזיאון
ברשות המוזיאון היהודי בפראג אלפי פריטים שנאספו עם השנים, והם מאופסנים במבנה מיוחד בעיר. ליבת אוספי המוזיאון התגבשה בזמן הקמתו בשנת 1906, והיא מכילה פריטים שנרכשו מבתי כנסת שנהרסו במהלך שיקום הרובע היהודי, כמו גם תרומות שונות של ארגונים ושל יחידים.
חלק גדול מהאוסף כולל את הפריטים שנאספו ונלקחו לטובת "המוזיאון היהודי המרכזי" בתקופת השלטון הנאצי והשואה בשנים 1942–1945. באותה תקופה הפך המוזיאון ליעד מרכזי עבור משלוחי חפצים מבתי הכנסת ומיהודי המדינה תחת הכיבוש הנאצי. הם קוטלגו ונשמרו כביכול למשמרת, על מנת שיוכלו להחזירם לבעליהם לאחר שובם ממחנות הריכוז. הרוב המכריע של הרכוש הוחרם בידי הנאצים ממשקי בית ומהארגונים היהודיים.
נכון לשנת 2023, מרבית האוספים נמצאים עדיין במחקר, קיטלוג ותיעוד ואינם נגישים לציבור הרחב אלא בתיאום מיוחד מראש. חלק מהתיעוד נועד להיות נגיש בעתיד בצורה דיגיטלית.
באוסף המתכות נמצאים מאות קישוטי תורה: כתרים, מגנים ועיטורים רובם מתחילת המאה ה-19, ומאות כלי יודאיקה מכסף ומתכת, כולל חנוכיות, פמוטים, צלחות לפסח, קופסאות אתרוג ועוד.
אוסף הטקסטיל של המוזיאון מכיל אלפי פריטים בעיקר מהמאות ה-16 וה-17 שנאספו מבתי כנסת ומאנשים פרטיים, כולל וילונות מעוטרים, מעילי תורה, טליתות, חופות, כיסויי תפילין, כיסויי ראש, בגדים, אריגים ורקמות שונות שהיו שייכות ליהודי צ'כיה.
אוסף האומנות מכיל אלפי יצירות מהמאה ה-18 ועד היום, כולל יצירות אמנות שהוחרמו מאוספים פרטיים, שהפכו עדות חשובה לפעילות האספנים היהודים של בוהמיה ומוראביה. האוסף כולל דיוקנאות של דמויות בולטות מן ההיסטוריה היהודית, ציורים ופריטים גרפיים המתארים חיים דתיים וחברתיים, ותיעוד מאויר של אתרים יהודיים (בתי כנסת, בתי קברות, וגטאות).
אוסף כתבי היד והספרים מכיל אלפי כתבים מודפסים מהמאה ה-13 ועד למאה ה-20 בעיקר בעברית, וגם ביידיש ובגרמנית שנאספו מצ'כיה, גרמניה, איטליה והולנד. הליבה של האוסף כולל כתבי יד וספרים מודפסים נדירים שהיו בבעלות הספרייה של הקהילה היהודית בפראג, בעיקר עיזבונות של מלומדים יהודים שפעלו בעיר, כולל של הרב הנודע שלמה יהודה רפפורט.
אוסף הצילום כולל אלפי נגטיבים שתיעדו את פעילות הרובע היהודי במאות ה-19 וה-20 לפני שנבנה מחדש, ותמונות של יהודי צ'כיה ושל אישים יהודים מאותה תקופה. האוסף כולל גם נגטיבים רבים מתקופת הכיבוש הנאצי, כולל תשלילי סרטים ותמונות ממחנה טרזין, העבודה במחנות הריכוז, וכן תמונות משפחתיות של יהודים צ'כים שהומתו בשואה.
ארכיון המוזיאון מכיל מאות אלפי מסמכים ותמונות על קהילת יהודי צ'כיה.
הארכיון לתולדות השואה נועד לסווג ולקטלג את הסיפור האישי של ניצולי השואה ואת שואת יהודי צ'כיה מבוהמיה ומוראביה. ארכיון השואה כולל תיעוד סיפורים אישיים של ניצולי השואה ואת ארכיון מחנה טרזין, המכיל יצירות ספרותיות ומוזיקליות, הצגות תיאטרון, יומנים, אלבומים ועיזבונות הקשורים ביהודים שהיו עצורים במחנה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון היהודי בפראג (באנגלית)
המוזיאון היהודי בפראג, דף שער בספרייה הלאומית
המוזיאון היהודי בפראג, ברשת החברתית אינסטגרם- אתר הקהילה היהודית בפראג
- רחל דרוק, המגילות מצ'כיה: על המרי השקט של המוזיאון היהודי בפראג, באתר בית התפוצות, אוקטובר 2017
- רונן דורפן, האם הנאצים באמת תכננו מוזיאון “לגזע היהודי הנכחד”?, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי, אפריל 2022
הערות שוליים
