רבי אברהם נפתלי הירץ ינר
 | |
| לידה |
תקס"ו יאנוב |
|---|---|
| פטירה |
י"א בתמוז תרל"ו (בגיל 70 בערך) קרקוב |
| מקום קבורה | קרקוב |
| מדינה | גליציה |
| מקום פעילות | קרקוב |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| בני דורו | רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון. |
| חיבוריו | צלותא דאברהם ברכת אברהם |
| בת זוג | רחל |
רבי אברהם נפתלי הירץ ינר (בכתיב יידי: יענער, ולעיתים מכונה: יעניווער) (תקס"ו 1806 – י"א בתמוז תרל"ו) רב ופוסק בגליציה, וראש בית הדין של קרקוב.
ביוגרפיה
נולד ביאנוב שבפולין לרבי מרדכי צבי לרנר[1], נכד רבי יצחק מליסקא, ולחנה. מצעירותו היה עילוי, ובמכתב לרבי ברוך פרנקל-תאומים הוא כותב חידושים שנתחדשו לו בגיל עשר בלבד. בשנת תקפ"ד התייתם מאביו, ותקופה מסוימת התגורר בביתו של אחיו הגדול ר' יוחנן.
בגיל צעיר נשא אשה, ממנה התגרש כעבור זמן קצר מסיבה לא ידועה. לאחר מכן עבר לקרקוב בסביבות שנת תקפ"ו, בה נשא את רחל בת ר' שלמה קראשניך, (חתן ר' שמחה אייבשיץ בן רבי אהרן אייבשיץ אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ). תקופה מסוימת עסק במסחר, ובשנת תקצ"א מונה לדיין בקראקא, תפקיד בו כיהן עד סוף חייו במשך ארבעים וחמש שנה ברציפות.
במחלוקת רבת השנים בקרקוב על הרבנות בין רבי דב בריש מייזלש לרבי שאול לנדא, היה רבי אברהם מהתומכים ברבי בריש. בשנת תרט"ז לאחר שרבי בריש מייזלש עזב את קרקוב ורבי אלכסנדר לנדא בנו של רבי שאול לנדא נפטר, היה רבי אברהם מועמד לרבנות העיר, אולם החסידים התנגדו למינויו, היות ובאופיו היה רחב אפקים והיה מיודד גם עם המודרנים שבקהילה, עמם שמר על יחסים טובים[2].
מגדולי הדור עמם התכתב בהלכה היו רבי צבי הירש אורנשטיין, ורבי מאיר א"ש.
פעילות ציבורית
שמו של רבי אברהם התפרסם בעיקר במחלוקת על מצות המכונה בשנת תרי"ח. להתירם רתם את כל כובד משקלו בחריפות יתרה, בטענה כי הם מהודרות יותר ממצות יד, כנגד דעתם של רבי שלמה קלוגר, רבי חיים מצאנז, רבי אברהם מטשכנוב, רבי יצחק מאיר מגור, ובעיקר כנגד הדיין בן עירו רבי חיים נתן דמביצר שהיה הרוח החיה בקרב האוסרים. מכתבו בנושא נדפס בקונטרס 'ביטול מודעה'[3] שהדפיס רבי יוסף שאול נתנזון.
מחלוקת הלכתית אקטואלית נוספת בה בלט רבי אברהם בין המתירים, היתה בתרנגולי 'קובריצר' או 'קוכן', שהובאו לאירופה בסביבות שנת תר"כ, אותם אסרו רבי שמואל הלר מצפת[4], רבי שלמה קלוגר[5], רבי יעקב עטלינגר, רבי יצחק שמלקיס[6], ורבי יצחק אייזיק מקומרנא[7].
רבי אברהם היה בין גדולי המתירים, יחד עם רבי יוסף שאול נתנזון[8], רבי יהודה אסאד[9], ורבי שלמה דרימר[10].
ספריו
- 'צלותא דאברהם' שו"ת נדפס בלבוב בשנת תרכ"ח.
- 'ברכת אברהם' שו"ת נדפס בלבוב בשנת תר"ל.
משפחתו
- נכד אחיו היה הרב מאיר לרנר מאלטונה.
- בנו רבי מרדכי צבי (חתנו היה רבי אלעזר משה הורביץ בנו של ראב"ד קרקוב רבי חיים אריה הורוויץ).
- חתנו רבי מנחם שלום גולדמן מז'לין (סבו של הרב אליהו יהושע גלדצהלר).
תלמידיו
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר אנציקלופדיה לחכמי גליציה בערכו.
הערות שוליים
- ^ שם המשפחה ינר-ינובר נקבע למרות ששם משפחתו היה לרנר, מכיון שכאשר שאלו פקיד פולני לשמו, חשב רבי אברהם שהשאלה מכונת למוצאו וענה יאנוב.
- ^ ישנם מקורות המספרים גם על רדיפה שלו מצד החסידים. מאיר הרשקוביץ-מהר"ץ חיות עמ' 360.
- ^ לבוב תרי"ט כ.
- ^ שהדפיס קונטרס מיוחד לאיסור בשנת תרכ"ה בשם 'כנפי נשרים'.
- ^ שו"ת טוב טעם ודעת תליתאי סימנים קנ-קנב.
- ^ שו"ת בית יצחק יורה דעה ח"א סימנים קו-קז.
- ^ היכל הברכה פרשת דברים.
- ^ בהגהות יד שאול על השולחן ערוך יורה דעה סימן פב, ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"ב סימן נב, מהדורא תליתאי ח"א סימן קמט, ומהדורא חמישאי ח"א סימן יד.
- ^ שו"ת יהודה יעלה יורה דעה סימנים צב-צד.
- ^ שו"ת בית שלמה יורה דעה ח"א סימנים קמד-קמו, וסימן קמח.
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה