רבי ראובן הלוי הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ראובן הלוי הורוביץ
שער ספרו דודאים בשדה
שער ספרו דודאים בשדה
מקום פעילות גוטיין גרמניהגרמניה, ז'רנובצה פוליןפולין
פטירה ט' בשבט ה'תק"צ
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רב ואדמו"ר
רבותיו רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין ורבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג
תלמידיו רבי חנוך הכהן מחבר ספר יסוד אמונה ומדת ענוה
חיבוריו דודאים בשדה
אב רבי יעקב חיים
צאצאים רבי יהודה אריה לייב הורוביץ אב"ד ז'רנובצה
חתנים רבי אריה לייב מאוז'רוב
רבה של גוטיין (גרמניה)
רבה של נביפולי (פולין)
אדמו"ר ורבה של ז'רנובצה (פולין)

רבי ראובן הלוי הורוביץ מז'רנובצה (זשארנאווצא) (ה'תקי"ד[1] - ט' בשבט ה'תק"צ) היה מצדיקי החסידות, רבן של גוטיין (אנ') בגרמניה ונביפולי בפולין ורב ואדמו"ר בז'רנובצה שבפולין. מחבר ספר דודאים בשדה.

ביוגרפיה

נולד לרבי יעקב חיים הלוי אב"ד נאביפולי[2], נכדו[3] של רבי מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין ומצאצאי השל"ה[4].

בצעירותו[5] למד בישיבתו של רבי יהונתן אייבשיץ[6][7][8]. בהמשך למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג[8] והיה לתלמידו[2].

כיהן כרבה של גוטיין (גייטון או גוטאן) בגרמניה[9]. בעקבות ריבוי הרפורמים, המשכילים[7] והשבתאים[8] בגוטיין, עזב את העיר והיגר לפולין, בתחילה כיהן כרבה של נביפולי (נאוויפאלי או נאויפולי) ולאחר מכן כרבה של ז'רנובצה, שם גם שימש כאדמו"ר, עד לפטירתו.

היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק[10] ושל החוזה מלובלין[11].

על יום ושנת פטירתו חלוקים הדעות, נכדו רבי משה יחיאל הלוי מאוז'רוב העיד[8] שיום פטירתו הוא בכ"ט בשבט, מאידך, במקורות אחרים מצויין יום פטירתו ב:ט' בשבט[דרוש מקור]; כ"ט בשבט ול' בשבט ובשנת: ה'תקפ"ח[8]; ה'תקס"ט וה'תק"ע[12].

הוא נקבר בז'רנובצה[13]. כממלא מקומו ברבנות ז'רנובצה מונה בנו הגדול רבי יהודה אריה לייבוש הורוביץ. אחד מתלמידיו היה רבי חנוך הכהן[14].

מאמריו על התורה הודפסו בספרו דודאים בשדה. בנוסף כתב חיבור שו"ת ופירוש על הש"ס שלא נדפס[2].

הערכה

רבי אברהם יהושע השיל מאפטא התבטא עליו שהוא "קדוש עליון נורא" ו"פיו הקדוש סגור ומסוגר בשנים עשר מנעולים"[7]. החוזה מלובלין התבטא עליו ש"יש לו נשמת רב המנונא סבא"[7] ושהוא ה"שלישי מהל"ו צדיקים נסתרים[15] שבדור"[16].

משפחתו

אחיו היה רבי מאיר הלוי הורוביץ, אב"ד שעפס[17].

ספרו

ספרו דודאים בשדה נחשב לספר חשוב בספרי החסידות[16]. הוא מכיל את מאמריו על פרשת השבוע, הוא הודפס לראשונה בה'תרי"ט בקראקא ויצא לאור על ידי שניים מנכדיו, רבי אליעזר ירוחם[20] ורבי יעקב דוד ברון מראדושיץ, בני חתנו רבי ישראל יצחק מראדושיץ. את שם הספר קבע מחותנו רבי חיים מצאנז[7] על שם הפסוק ”וימצא ראובן דודאים בשדה” (בראשית, ל', י"ד), רבי חיים גם נתן הסכמה על הספר. מהדורה שניה הודפסה על ידי נינו רבי מנחם מאנדיל הלוי הורוביץ. על מהדורה זו הסכים רבי יחזקאל שרגא משינובה. מהדורה שלישית הודפסה בתשכ"ג בישראל, על ידי משפחת ראובני, צאצאי רבי ראובן. בתשל"ג הודפסה מהדורה נוספת ובתשס"ב בלונדון.  

תוכנו

בספר מובאים דברי תורה רבים מהבעל שם טוב; המגיד ממזריטש, ומספריו מגיד דבריו ליעקב ו'ליקוטים יקרים'; המגיד מזלוטשוב; המגיד מקוז'ניץ; רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

הספר מושתת ברובו על יסודות החסידות והקבלה, הוא מביא רבות  מהספר הזוהר[21]; תיקוני זוהר[22]; כתבי אר"י[23] וספרי השל"ה[24].

הוא מדבר רבות אודות המושג של צדיק[25] ועל התרחקות ממידות רעות ועל תשובה ותפילה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי תולדותיו באתר mytzadik
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ישראל אברהם גרינבוים, רבי ראובן הלוי הורוויץ, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' לה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרב אהרן שפירא, רבי ראובן הלוי (הארוויץ) מז'ארנאווצא, ימי זכרון, בני ברק, תשנ"ט, עמ' פד, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ בן לבנו רבי יהושע אב"ד בוסק.
  4. ^ 4.0 4.1 אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ה, עמ' כב, חלק א', באתר אוצר החכמה.
  5. ^ בהיותו כבן עשר נפטר רבי יונתן אייבשיץ.
  6. ^ הרב אהרן שפירא, רבי ראובן הלוי (הארוויץ) מז'ארנאווצא, ימי זכרון, בני ברק, תשנ"ט, עמ' פד, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 שלום חיים פרוש, הרה"ק רבי ראובן הלוי הורוויץ מז'רנובצה זיע"א, אור יקרות, ירושלים, תשנ"ח, עמ' שכט, חלק ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 חסידות פיטסבורג, הרה"ק רבי ראובן מזארנאווצא זיע"א, קובץ פניני הילולא, אשדוד, תשע"ו, עמ' רמג, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  9. ^ הוא מזכיר את קהילת גוטיין בספרו וכותב ”דרוש שדרשתי ת"ל בערב ר"ח אדר תקנ"ה לפ"ק פה קהילת גוטיין” (דודאים בשדה, קלב, א) וכן .
  10. ^ ראה למשל בספרו דודאים בשדה פרשת כי תשא ל"ט עמוד א' ובעוד מקומות.
  11. ^ יצחק אלפסי, החסידות, עמ' 178.
  12. ^ רבי ראובן הלוי הורוביץ
  13. ^ זרנובצה (זרנובייץ), באתר אהלי צדיקים.
  14. ^ מחבר ספר יסוד האמונה ומדת ענוה (ורשה, תקפ"א).
  15. ^ הרב חיים דב שטרן, רבי אריה לייבוש מאוז'ורוב ואופולה זי"ע, נר ישראל, בני ברק, תשנ"ט, עמ' שמט, חלק ד', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  16. ^ 16.0 16.1 רבי משה יאיר וינשטוק, תפארת בנים אבותם, תפארת בית דוד, ירושלים, תשכ"ח, עמ' קצט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  17. ^ ישראל אברהם גרינבוים, רבי (יוסף) מאיר הלוי הורוויץ, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' יא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  18. ^ ספר עלי זית, ענף רט, עמ' 144; הרב אהרן שפירא, רבי ראובן הלוי (הארוויץ) מז'ארנאווצא, ימי זכרון, בני ברק, תשנ"ט, עמ' פד, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  19. ^ צ'ארניחה, ראובן חיים אלכסנדר בן יוסף יהודה, בית ישראל, נפלאות הסבא קדישא, ירושלים, תשע"ח, עמ' קצט, מהדורה חדשה, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  20. ^ חתנו של רבי חיים מצאנז.
  21. ^ ראה למשל בפרשת בראשית דף א' ע"א; נח דף ד' ע"ב ועוד.
  22. ^ ראה פרשת בחוקותי דף ס"א ע"ב; בלק דף פ"א ע"א; פנחס דף צ"ו ע"א ועוד.
  23. ^ ראה פרשת בראשית דף ב' ע"א; נח דף ג' ע"א; תולדות דף י"א ע"ב ועוד.
  24. ^ ראה פרשת לך לך דף ו' ע"א; וירא דף ט' ע"א; חיי שרה דף י' ע"ב ועוד.
  25. ^ ראה דודאים בשדה בראשית נח ד עא; לך לך ו עב; וירא ח עב; תולדות יג עא ועוד.