מושבה

כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון שנוסדה ב-1882, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20

בית גולדה מילוסלסקי, מראשוני בתי האבן, במושבה נס ציונה, 1898

המושבה גדרה, שנות התשעים של המאה ה-19

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".

תולדות

מפת המושבות הראשונות

פתח תקווה, הנחשבת כ"אם המושבות", הוקמה בשנת 1878 בידי יוצאי היישוב הישן בירושלים, לאחר ששבועות אחדים קודם לכן קמה התיישבות דומה בגיא אוני (ראש פינה) על ידי יוצאי היישוב הישן בצפת. בשנת 1882 נוסדו בידי עולים ממזרח אירופה, אנשי "חיבת ציון", המושבות ראשון לציון, זכרון יעקב וראש פינה (שהייתה למעשה התיישבות מחודשת בגיא אוני). בשנים שלאחר מכן חידשו העולים חובבי ציון את המושבה פתח-תקוה (שנעזבה בינתיים) והקימו מושבות נוספות כמו חדרה, נס ציונה, גדרה ורחובות.

מתיישבים אלה, שנהוג היה לכנותם "איכרי המושבות", פתחו פרק חדש בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל. הם היו הראשונים להגשים את רעיונות התחייה הלאומית ברוחם של הוגי הציונות באירופה - חיי יצירה בארץ ישראל המושתתים על חיי כפר וחקלאות. עלייתם נקראה, על כן, "העלייה הראשונה", אף כי הייתה עלייה לארץ גם קודם לכן.

מפעל חלוצי זה של התיישבות לא היה סיפור הצלחה מבחינה כלכלית. תנאי אקלים וקרקע קשים, חוסר ניסיון חקלאי של המתיישבים, מערכת שירותים כושלת ועוינות כללית של השלטונות העות'מאנים - כל אלה פגעו במושבות וסיכנו את קיומן.

תמיכת הברון

המושבות ניצלו מהתמוטטות כלכלית בעיקר בשל עזרתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. רוטשילד, שכונה "הנדיב הידוע", לקח תחת חסותו את רוב מושבות חובבי ציון. הוא השקיע בהן כספים רבים בפיתוח תשתיות ושירותי הציבור, בחקלאות מתקדמת ובתעשייה (במיוחד ביקבים). רוטשילד גם רכש אדמות נוספות והקים מושבות חדשות ברחבי הארץ, בהן מזכרת בתיה (עקרון), באר טוביה (קוסטינה) ומטולה. המושבות אמנם ניצלו מהתמוטטות, ואף התבססו וגדלו היטב, אולם נאלצו לשלם באובדן עצמאותן כשהן הועברו לידי פקידי הברון לניהול. מושבות אלו נודעו כ-"מושבות הברון".

מאוחר יותר הועבר ניהול המושבות לידי פקידי יק"א, חברה שנוסדה על ידי הברון מוריס דה הירש אך כל פעולותיה בארץ - כולל ההתיישבות באזור הגליל התחתון והקמת המושבות הנוספות בשנת 1901 - כפר תבור (מסחה), יבניאל (ימה), אילניה (סג'רה), מנחמיה (מלחמיה) - מומנו ונוהלו על ידי הברון רוטשילד.

מושבות נוספות הוקמו בארץ בתקופות העלייה השנייה (בעיקר בגליל), השלישית (למשל בנימינה), הרביעית (רמת גן, הרצליה ואחרות), החמישית (נתניה, נהריה) וכן הלאה.

מרבית המושבות במרכז הארץ הפכו עם השנים לערים ועיירות עם ענפי מסחר, תעשייה ושירותים, תוך שהן שומרות על זיקה מסוימת לחקלאות.

המושבות העבריות, בשנים 1881-1914
המושבה	ארגון יוזם או מיישב	שנת הקמה	תושבים 1914	דונמים שטח 1914	מידע על קרקעות
בית גן	יק"א	1903	100	4,549	רכישות במשך התקופה
בני יהודה	בני צפת	1898	50	3,200	ניסיון התיישבות מ-1886
בת שלמה	פקידות הברון	1889	1,150	30,668	~
גבעת עדה	יק"א	1903-1904	70	5,000	~
גדרה	ביל"ו וחובבי ציון	1884	200	5,632	~
הר-טוב	חובבי ציון בבולגריה	1895	75	4,670	(כולל חוות גולדברג)
זכרון יעקב	חובבי ציון ברומניה	1882	871	7,194	בחסות הברון מ-1883
חדרה	חובבי ציון ברוסיה	1891	450	31,355	~
יבנאל	יק"א	1901	300	24,422	רכישות
יסוד המעלה	חובבי ציון בפולין	1883	225	12,228	בחסות הברון ב-1887
כפר סבא	בני פתח תקוה ופועלים	1913	50	7,231	נרכשו ב-1892
כפר תבור	יק"א	1901	200	16,023	רכישות
כנרת	יק"א	1908	35	5,572	רכישות
מוצא	לשכת 'בני ברית' בירושלים	1892	40	1,100	~
מצפה	יק"א	1908	50	3,240	רכישות
מנחמיה	יק"א	1901	200	9,477	רכישות
משמר הירדן	בני צפת ופועלים	1890	125	7,596	בחסות יק"א ב-1897
מחניים	חובבי ציון בפולין	1898	(67, עד 1902)	5,857	נעזבה ב-1902, הקרקעות עובדו על ידי אנשי ראש פינה
מטולה	פקידות הברון	1896	325	16,907	~
נס ציונה	ראובן לרר, מיכאל הלפרין ופועלים	1887-1888	200	2,793	חוות לרר, יוזמות הלפרין, מ-1887 הצטרפות פועלים
סג'רה	יק"א	1903	200	17,717	(כולל קרקעות החווה שהוקמה ב-1899)
עין זיתים	חובבי ציון ברוסיה	1891	25	6,016	בחסות הברון ויק"א עד 1904
עקרון	פקידות הברון	1883	350	12,723	~
עתלית	יק"א	1903	50	6,800	~
פתח תקוה	בני ירושלים	1878	2,500	23,837	ננטשה וחודשה ב-1883. חלק בחסות הברון
קסטינה	חובבי ציון ופועלים	1896	150	5,622	לראשונה ב-1888 וננטשה
ראש פינה (גיא אוני)	חובבי ציון ברומניה	1882	650	20,102	בחסות הברון ב-1883
ראשון לציון	חובבי ציון ברוסיה ופועלים	1882	850	11,402	בחסות הברון מ-1883
רחובות	חובבי ציון מפולין ופועלים	1890	800	14,913	~
שפייה (מאיר שפייה)	פקידות הברון	1890-1891	128	8,518	~

במדינת ישראל

מדינת ישראל לא הכירה במושבה כ"צורת יישוב מוכרת", ולכן רוב המושבות הוכרזו לאחר קום המדינה כרשויות מקומיות - במעמד של מועצה מקומית או עירייה. אי ההכרה במושבות כצורת יישוב, גרמה להסבתן לרשות מקומית - יצרה מציאות של עשרות כפרים המנוהלים על ידי "מועצה-מקומית". צורת מינהל זו נועדה עבור עיירות: (כנרת, מנחמיה). רק מושבות מעטות, קטנות, הוכרו ככפרים: (מצפה, אילניה, יקנעם). אך כיוון ש"מושבה" איננה "צורת יישוב מוכרת", הם נקראו מעתה מושבים, צורת היישוב הדומה ביותר למושבה.

עם השנים, רוב המושבות הקטנות התפתחו או התרחבו לכדי ערים (כמו נתניה וחדרה), או צורפו ליישובים סמוכים גדולים יותר (כמו גבעת עדה, כפר אהרון, פרדס חנה-כרכור ובית-גן).

ראו גם

• העלייה הראשונה

לקריאה נוספת

מחקרים

• רן אהרנסון, הבארון והמושבות: ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בראשיתה 1890-1882, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 1990.
• מרדכי אליאב (עורך), ספר העלייה הראשונה, א-ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1981.
• יוסי בן-ארצי, המושבה העברית בנוף הארץ, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1988.
• יפה ברלוביץ, יוסף לנג (עורכים), לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
• חיים גבתי, מאה שנות התיישבות, א-ב, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981

• Ran Aaronsohn, Rothschild and modern Jewish Colonization in Palestine, Rowman & Littlefield, Lanham-Boulder-New York, 2000, 330 pp.
• Yossi Ben-Artzi, Early Jewish Settlement Patterns in Palestine, 1882-1914, The Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem, 1997, 334 pp.

מאמרים

• רן אהרנסון, שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן, בתוך: מ' אליאב (עורך), ספר העלייה הראשונה, א', ירושלים: יד בן-צבי, עמ' 84-25.
• דן גלעדי, ‏הבארון, הפקידות והמושבות הראשונות בארץ-ישראל – הערכה מחדש, קתדרה 2, חשוון תשל"ז, עמ' 68-59
• יהושע קניאל, ‏הוויכוח בין פתח-תקוה לראשון-לציון על הראשוניות בהתיישבות ומשמעותו ההיסטורית, קתדרה 9, אוקטובר 1978, עמ' 53-26
• אשר סולל, ‏ספרי האחוזה הפנימיים של המושבות בשלהי השלטון העות'מאני, קתדרה 58, דצמבר 1990, עמ' 83-74
• יעקב שביט, ‏תקנות המושבות הראשונות: מתקנות 'הקהל' לנסיון באוטופיה מעשית, קתדרה 72, יוני 1994, עמ' 62-50
• יאיר זלטנרייך, ‏מפגשי תרבויות? מושבות הגליל התחתון בעיני פקידי יק"א ופיק"א, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 134-107

ספרות יפה והדרכה

• רן אהרנסון, לכו ונלכה: סיורים במושבות הראשונות, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, 2004.
• זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1996.
• שולמית לפיד, גיא אוני, כתר ספרים, 1982; ובעקבותיו הסרט בבימוי דן וולמן, גיא אוני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מושבה בוויקישיתוף

• מוזאון המושבה בכפר תבור, באתר המוזיאון