אבן יהודה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | מתן כצמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 36 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1932 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 15,110 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 138 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,863 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 130 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 8,110 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 159 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   אבן יהודה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
9 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.5020 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 9 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]425_0182.pdf פרופיל אבן יהודה] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.even-yehuda.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.JPG)
אֶבֶן יְהוּדָה[4] היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה ב-1932 על ידי אגודת "בני בנימין". היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.
גבולות
המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה - כפר נוער ובית ספר רחב ממדים. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב.
היסטוריה
המושבה הוקמה בדצמבר 1932 על ידי אגודת "בני בנימין" על שטח של 5,000 דונם אשר 4,000 מתוכם נרכשו מהנדבן שמואל בלום ועוד 1,000 דונם ממשפחת חנון מטולכרם (שטחים היו חלק של ע'אבאת כפר סור). השטח חולק בין בני מושבות שהתיישבו במקום ובין יהודים מחוץ לארץ, בהם פליקס דה מנשה, שחברת הנוטע נטעה עבורם פרדסים[5]. חלק מהמתיישבים הגיעו ממושבת הר-טוב לאור הקשיים בהתפתחותה. בשנה הראשונה עברו המתיישבים קשיים מרובים והתגוררו יחד בצריף גדול[6]. המקום נקרא בפי הערבים "עאבא" שמשמעותו ג'ונגל, בגלל צמחיית הפרא במקום. המשימה הראשונה של המתיישבים הייתה לייבש את הביצות[7], שמדרום (במקום צומת אבן-יהודה של היום). כן נעשו הכנות לנטיעת פרדסים. בינתיים התפרנסו התושבים מעבודה כשכירים בפרדסים בתחום המועצה.
לאחר כשנה המקום התפתח וכלל 14 בתים מודרניים, שכללו מטבחים, אמבטיה, מרפסת וחיבור לחשמל[8]. 1,500 דונם הוקצו ל-75 מבני המושבות, חברי אגודת בני בנימין[9]. בראשית דרכה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית. בסוף 1934 אושרו הלוואות למתיישבים שטרם בנו בתים לשלב הבנייה האחרון של היישוב[10]. בשנת 1935 הונחה אבן הפינה לבית הספר הראשון ביישוב[11].
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר ענף הפרדסנות כשל בגלל אי היכולת לייצא את פרי ההדר, התפרנסו התושבים מגידול עיזים, לולים וירקות[7][12]. בסוף 1942 היו באבן יהודה כ-2,000 דונם פרדסים, 200 דונם ירקות, 15,000 תרנגולות מטילות, 40 פרות ו-60 עיזים לבנות[13]. בשנת 1946 הוקמה באבן יהודה מרפאה של קופת חולים כללית[14].
לקראת סוף 1948 עלה מספר התושבים מכ-600 לכ-700 כשהצטרפו כ-60 עולים חדשים ועוד כ-40 פליטים מיפו, וכשנבנו 24 יחידות דיור בשיכונים[15].
בתחילת 1950 הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית, הכוללת בשטח שיפוטה גם את היישובים הסמוכים: באר גנים (או כפר צור) שהוקמה ב-1932 על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ותל-צור שהוקמה ב-1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה, בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). יישובים אלו הפכו במשך הזמן לשכונות של המושבה. באותה עת התגוררו במועצה כ-1700 תושבים[16]. בשנות החמישים קלטה המושבה מספר גלי עליות ממדינות צפון-אפריקה ותימן, שהקימו שכונות משלהם בתחומיה.
בתחילת ימי המדינה דרשו פרנסי היישוב הרחבה קרקעית של היישוב, כדי שהנקלטים החדשים בה יקבלו לפחות שטח למשק עזר. הם טענו לאפליה, יחסית לקיבוצים סביבם, בחלוקת קרקעות הערבים הנפקדים[17][18].
במאי 1971 נחסמה הכניסה הראשית למושבה לצורך עבודות להרחבת כביש 4 לדו-מסלולי[19]. לאחר שנה פרצו אנשי היישוב את החסימה[20].
בשנת 2007 עבר בית הספר האמריקאי הבינלאומי (The Walworth Barbour American International School in Israel) לקמפוס חדש באבן יהודה.
ביוני 2012 החל שיווק שכונה חדשה ביישוב, הנמצאת סמוך לקמפוס בית-הספר האמריקאי. גודל השטח של השכונה משתרע על כ-140 דונם[21].
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באבן יהודה 15,110 תושבים (מקום 138 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 91.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 18,698 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[22]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
באר גנים
בשנת 1932 נרכשו בידי "אגודה חקלאית כפר צור", שברובה כללה פקידים ופועלים במפעלי ים המלח, שטח של בין 1,000-2,000 דונם להתיישבות[8] בקרבת הכפר הערבי ע'אבת כפר סור (או: צור), שהיה שלוחה של כפר סור שבשומרון. השטח יועד בעיקר לפרדסים ול-85 מגרשים לבניין. עד נובמבר 1933 סודרה במקום באר והוקם מבנה ציבור עבור פועלים שבאו להכין את המקום להתיישבות[23]. לקראת סוף 1933 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת את שם המקום באר גנים[24]. תוכנית ההתיישבות לא הצליחה ועלתה כוונה ליעד את המקום לבני המעמד הבינוני. גם תוכנית זאת לא צלחה בראשיתה ובדצמבר 1935 היה במקום בית בודד של שומר המקום, שניסה למשוך מתיישבים לבוא להתגורר בו[25]. עד תחילת 1938 הצטרפו למשפחת השומר עוד שלוש משפחות, למרות המצב הביטחוני שנבע מהמרד הערבי הגדול. במקום היה בית אחד שנקרא "הבית הלבן" ולידו מספר צריפים[26].
היישוב[27] הורכב משני חלקים: באר גנים א' היה היישוב העיקרי בעוד באר גנים ב' הייתה חווה נפרדת שלימים הוקמה בקרבתה מעברה לעולי תימן, שהיום מהווה שכונה באבן יהודה הנקראת "עין יעקב".
היישוב הוקם סביב כביש מרוצף אחד, שקישר אותו עם היישובים הסמוכים אבן יהודה וכפר נטר. הבתים היו פרטיים ובעלי משק צמוד. במטרה לשמור על ביטחון התושבים, הוקם במקום בית ביטחון, שכלל בתוכו באר ועמדה על גגו. ב-1950, עם הקמת המועצה המקומית אבן יהודה, סופח אליה היישוב, יחד עם תל-צור הסמוכה אליה. שמו המקורי של היישוב היה כפר צור, כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם המושב. לימים הוחלף השם לבאר גנים, עברות השם הערבי של המקום, המופיע במפות מהמאה ה-19 כ"ביר אלע'נים".
החל מראשית שנות התשעים, עוברת השכונה גל פיתוח והרחבה גדול. השכונה הורחבה מערבה ודרומה, הוקמו כיכרות ותשתיות וחוברה ברצף בנייה לאבן יהודה עצמה. שם השכונה שונה ל"פאר גנים" והיום מורכבת אוכלוסייתה בעיקר מבני העשירון העליון ומנהלים בכירים במשק. בעתיד מתוכננת הרחבה נוספת וגם קריית המועצה המקומית ומוסדות החינוך עתידים לעבור אליה.
בשנת 1995, הורחבה שכונת "באר גנים" מערבה. בשנים הראשונות הייתה השכונה פתוחה מערבה. לאחר מאבק ציבורי נסגר הרחוב בצידו המערבי, ונסללה דרך עוקפת המקשרת כיום את אבן יהודה עם שכנותיה כפר נטר ובית יהושע.
מיקומה הגאוגרפי של שכונת באר גנים הוא בין שתי גבעות החולשות עליה מצפון ומדרום, ולפיכך יש בה ריבוי משקעים בחורף לעומת אזורים אחרים באבן יהודה. בשכונה יש קשיים ניכרים של קליטת רשתות סלולריות של כל החברות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי.
שכונת תל צור
תל צור היא שכונה בתחומי אבן יהודה. ראשיתה במושב, שהוקם בשנת 1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב)[28]. המושב הוקם כמשק חקלאי שישמש מקור הכנסה עבור המורים שפרשו לגמלאות. כך תואר הכפר בעליבותו, בעיתון "דבר": ”"עלוב ודל מראה תל צור לעומת אבן יהודה. צריפים עלובים העומדים במפוזר, ללא צורה ותכנית, ומהם גם ריקים, רועים ערבים מתהלכים ביניהם עם עדריהם, וערביות משוטטות עם כדים ... השטח הנטוע בתל צור הוא כיום 300–400 דונם."” (עיתון "דבר", מרץ 1934)
היישוב[29] הוקם בשני חלקים, שהתמזגו בהמשך עם אבן יהודה:
תל צור א' - כיום רחוב תל-צור ו"שיכון מכבי".
תל צור ב' - כיום חלקו אזור תעשייה וחלקו "שכונת דרוקר".
מקור השם בכפר צור שבשומרון, אשר ממנו נרכשו במקור אדמות היישוב. עם הקמת הרשות המקומית אבן יהודה ב-1950, סופחו היישוב ושטחיו אליה יחד עם באר גנים הסמוכה.
בשכונה נמצא "רחוב סומסום". לדברי אנשי המועצה, השלט הנושא את שם הרחוב נגנב על ידי חובבי תוכנית הטלוויזיה רחוב סומסום ואספנים[30].
שכונת עין יעקב
בתחילת 1944 הגיעו לקרבת אבן יהודה 14 עולים מתימן שהתגוררו בשכונה של צריפים במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים[31]. בספטמבר 1944 פרצה במקום מגפת דבר ובעקבות זאת מוסדות הבריאות שרפו את הצריפים והתושבים שוכנו באופן זמני באוהלים[32]. שלטונות המנדט הבריטי העניקו לתושבים פיצויים[33] ובעזרתם בנתה סולל בונה שכונה חדשה לתושבים התימנים, במרחק כקילומטר מהשכונה הקודמת[34]. בדצמבר 1946 הוכרז על כוונה להחליף את צינור המים לשכונה מ-2 צול ל-6 צול על מנת לאפשר לתושבים לפתח משקי עזר ליד הבתים[35]. לאחר הקמת המדינה נודעה השכונה בשם עין יעקב[36].
ראשי המועצה ותקופת כהונתם
- יהודה בכר: 1950-1956
- יחיאל זלינגר: 1956-1963
- משה וינקלר: 1963-1964
- ישראל הוכמן: 1964-1974
- משה ברונר: 1974-1983
- עמיצור חיימובסקי: 1983-1989
- זיוה בן דרור: 1989-1993
- גדי כרמלי: 1993-2003
- עמוס עזאני: 2003–2013
- אבי הררי: 2013 - 2024
- מתן כצמן: 2024 2024
סמל המועצה
הסמל כולל בארבעת רבעי המגן את ענפי העיסוק העיקרים של אבן יהודה בעיקר בעבר:
- השדה - מסמל את החקלאות.
- תרנגול - מסמל את ענף הלולים.
- עץ התפוזים - מסמל את ענף הפרדסנות.
- מכון התערובת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גרשון גרא, אבן יהודה: בראשית היו החולות, אבן יהודה, הוצאת המועצה, 1988.
- שבי גיא-רון, "אבן יהודה - הצריף השחור בחולות הצהובים", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
- רועי מרום, מימי קדם קדמתה: פרקים בתולדות אבן יהודה וסביבתה לאור המחקר ההיסטורי והארכאולוגי, פרויקט מחקר היסטורי מוגש ל"בית הראשונים", אבן יהודה, 2008.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבן יהודה |
אתר האינטרנט הרשמי של המועצה המקומית אבן יהודה
- אתר בית הראשונים, אבן יהודה
אבן יהודה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ט"ו שנים לאבן יהודה, הארץ, 26 בדצמבר 1947
- מפה משנת 1944 בהוצאת המחלקה להתיישבות חקלאית בסוכנות היהודית, עם סימון היישובים תל צור, ו- באר גנים. באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: יחידת עוקץ והכלב העברי הראשון, גלי צה"ל, 16.7.2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ התעתיק על פי שמות היישובים בישראל באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 ביוני 2022
- ^ עירית עמית-כהן, בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 93
- ^ עובר אורח, איך הסתדרות בני בנימין קרי הנוטע עושה התיישבות, דבר, 19 ביולי 1933
עובר אורח, להתיישבות בני בנימין, דבר, 27 ביולי 1933 - ^ 7.0 7.1 א. אבן חן, אבן יהודה בת עשר, הארץ, 10 בספטמבר 1942
- ^ 8.0 8.1 בתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 במרץ 1934
- ^ מתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 בפברואר 1933
- ^ אבן יהודה, דואר היום, 3 בדצמבר 1934
- ^ חג לאבן יהודה, דואר היום, 4 ביולי 1935
- ^ יישוב מוריק בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1946
- ^ "הם עלו למדבר השממה בלי עזרה", הבוקר, 6 בדצמבר 1942
- ^ להרחבת תחומי המרפאות, דבר, 18 ביוני 1946
- ^ ז. תגר, אבן יהודה - בונה ונבנית, מעריב, 21 בנובמבר 1948
- ^ אבן יהודה מונה 1700 תושבים, חרות, 26 במאי 1950
- ^ ג. שרוני, פרולטריון של אוויר, מעריב, 26 באוקטובר 1951
- ^ צבי וולמוט, אבן יהודה נאבקת על קרקע, הבוקר, 12 בינואר 1956
- ^ ג. שרוני, כ"גנבים בלילה" חסמו אנשי משרד העבודה את הכניסה לאבן יהודה, מעריב, 16 במאי 1971
- ^ ג. שרוני, תושבי אבן יהודה פרצו הכניסה הראשית ליישוב, מעריב, 30 במאי 1972
- ^ נמרוד בוסו, שכונה חדשה באבן יהודה: רבע דונם החל מ-1.069 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 ביוני 2012
- ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]425_0182.pdf פרופיל אבן יהודה] באתר הלמ"ס
- ^ באר גנים, דבר, 8 בנובמבר 1933
- ^ שמות ליישובים שונים על אדמת הקרן הקיימת, דואר היום, 9 במרץ 1934
- ^ באר גנים, דבר, 15 בדצמבר 1935
- ^ י. פרויד, בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1938
- ^ מפת האזור בהוצאת מחלקת המדידות, 1949, עם ציון היישוב 'באר גנים' דרומית מערבית לאבן יהודה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ תל צור, דבר, 25 בינואר 1933
- ^ מפת האזור בהוצאת מחלקת המדידות, 1949, עם ציון היישוב 'תל צור' מצפון לאבן יהודה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ לירן טטרו, סיפורו של "רחוב שומשום" באבן יהודה, באתר nrg, 16 בנובמבר 2009
- ^ על דאגת הבוקר לעולי תימן, דבר, 4 בספטמבר 1944
- ^ לעזרת נגועי הדבר בתל צור, דבר, 6 באוקטובר 1944
- ^ פיצויים לניזוקי ההריסה בתל צור, דבר, 8 באפריל 1945
- ^ ש.ש., השכונה שמעבר לגבעות החול, דבר, 5 באפריל 1946
- ^ מהנעשה באבן יהודה, דבר, 1 בדצמבר 1946
- ^ ראו למשל: התמרמרות נגד קיצוץ הלחם באבן יהודה, דבר, 16 ביוני 1950, עדר צאן גדול נגנב על ידי מסתננים, דבר, 19 במרץ 1950
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
39367858אבן יהודה