הרב דוד מנחם
לידה |
י"ג באלול ה'תש"ם (גיל: 44) ירושלים |
---|---|
מקום פעילות | ישראל |
תחומי עיסוק | הלכה, קבלה, דרש, פיוט, מוזיקה |
תפקידים נוספים | רב קהילת היכל אוריאל במבשרת ציון |
רבותיו | הרב אברהם אלקנה שפירא והרב עובדיה יוסף |
הרב דוד יוסף חיים מנחם (נולד בי"ג באלול ה'תש"ם, 25 באוגוסט 1980) הוא רב קהילה, דרשן ופרשן, חזן, יוצר, מלחין וכותב פיוטים.
ביוגרפיה
גדל בשכונות מקור ברוך ונחלאות בירושלים כילד שישי מתוך שבעה, למשפחה שעלתה מעיראק בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. אביו, הרב מנשה, תלמיד ישיבת פורת יוסף, שימש שוחט ובודק ואמו שושנה עבדה כגננת. סבו מצד אימו, חכם גורג'י יאיר, היה מחנך ופייטן מגדולי חזני בבל וממנו קיבל את מסורת השירה הקבלית של יהודי בבל. את נוסח החזנות הספרדי-ירושלמי קיבל בבית הכנסת עדס שבשכונת נחלאות. נושא את שם דודו החייל דוד יאיר שנהרג בסיני, ואת שמו של חכם יוסף חיים, גדול חכמי בבל במאה ה-19.
בילדותו התחנך בתלמוד תורה חרדי־ספרדי, לאחר מכן למד בישיבה קטנה חרדית, וממנה עבר לישיבת מרכז הרב אליה התקבל על ידי הרב יגאל לרר לשיעור א' בגיל 15 בלבד לצד תלמידים שהיו מבוגרים ממנו בשלוש שנים. בישיבה למד במשך כשני עשורים עד גיל 34, שם הוסמך לרבנות.
בין רבותיו נמנים הרב אברהם אלקנה שפירא והרב עובדיה יוסף.
הגות והלכה
הגותו מורכבת מחשיבה ופרשנות מקורית בשילוב תורתם של חכמי הספרדים והראי"ה קוק. בדרשותיו ושיעוריו ניתן דגש מיוחד למשנתו של הבן איש חי ובהשפעת הרב אורי שרקי גם למשנתו של מניטו. הוא מרבה להדגיש את השליחות האוניברסלית של היהדות שהתעצמה במיוחד אחרי קום מדינת ישראל.[דרוש מקור]
גישתו ההלכתית היא ספרדית-מזרחית ובעיקרה היא נוטה לקולא.
בפסיקותיו יש משקל רב לאחדות ישראל ולראיית התקופה כזמן גאולה ועל כן מן הראוי לדעתו לצמצם במנהגי אבלות שאין להם מקור הלכתי תלמודי מובהק כמו חלק ממנהגי ימי הספירה בתספורת וגילוח ושמיעת מוזיקה.[דרוש מקור]
בשנת תשע"ט פסק שבמבשרת ציון יש לקרוא את מגילת אסתר בפורים דפרזים בי"ד אדר ולא כירושלים. על פסיקה זו הסכים עמו הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר.
הרב מנחם מנהל אורח חיים צמחוני.
מוזיקה ופיוט
כמוזיקאי וכפייטן מופיע בישראל ומחוצה לה לצד אמנים כמו שלומי שבן, קובי אוז, אריאל הורוביץ, פרץ אליהו, מארק אליהו, יאיר דלאל, ג'קי לוי, רבי חיים לוק ושם טוב לוי.
מנגן על עוד, חליל נאי וכלי הקשה. מגיל צעיר התלווה לבן דודתו, הפייטן משה חבושה בהופעותיו. ניגן עם ותיקי נגני תזמורת קול ישראל בערבית של רשות השידור, והופיע כסולן עם התזמורת האנדלוסית, תזמורת נצרת ותזמורת ירושלים החדשה ועוד.
הרב מנחם הקליט שירה ונגינה עם דודו טסה בפרויקט "הכוויתים", עם אהרון רזאל, ניצן חן רזאל, יצחק מאיר ועוד. כמו כן מופיע כסולן בפסטיבלים רבים באירופה ארצות הברית קנדה ומרוקו.
הלחין כמה מפיוטיו של רבי ישראל נג'ארה. לחן שלו לפיוט "ימי חרפי אהבתני" בביצוע להקת שחרית נכלל באוסף "יהודה הלוי פינת אבן גבירול". הלחין גם מפיוטיהם של רבי יוסף חיים מבגדד ורבי יוסף משאש.
כמו כן הלחין פיוטים רבים ממחזור ארם צובא שכונסו בדיסק "תן זמירות עמי". לחניו בוצעו על ידי גדולי החזנים הספרדים, בהם משה חבושה, ציון יחזקאל דוד שירו ותזמורות כמו תזמורת ירושלים מזרח מערב. וכן הלחין תפילת קדיש שבוצע על ידי דוד ד'אור. גם מהשירה העכשווית משירי המשוררים יוסף עוזר אלחנן ניר וחביבה פדיה.
שירים ופיוטים שכתב הולחנו על ידי פרץ אליהו ושם טוב לוי.
בשנת 2008 ביצע יחד עם שלומי שבן את לידתו של שיר לפרויקט עוד מעט נהפוך לשיר. בשנת 2014 העלה ביחד עם שם טוב לוי את המופע "הבחור מפאדובה" המוקדש ליצירותיו של רמח"ל ולשירים מקוריים של השניים. המופע שהועלה לראשונה בפסטיבל העוד בירושלים זכה לביקורות נלהבות.
באותה שנה העלה את המופע המשותף שלו עם אריאל הורוביץ "נאמנים למקור" בו הם שוזרים סיפורים ממשפחותיהם, ומחברים בין השירים של נעמי שמר אמו של אריאל לפיוטי סבו של הרב מנחם ובנוסף גם יצירות מקוריות משלהם.
פעילות ציבורית
לוקח חלק פעיל ומרכזי הן כפייטן מבצע והן כפייטן כותב בתחיית הפיוט. מרצה מבוקש בבתי מדרש של ההתחדשות היהודית. נמנה עם סגל המורים הראשונים בפרויקט קהילות שרות. לימד יהדות ופיוט למיטב אומני ישראל במסגרת פרויקט ידידי השכחת של בית הלל. הוא חיתן חלק מהם ולומד עם חלקם יהדות. מופיע בתקשורת בראיונות ובפינות קבועות, הנחה תוכניות בערוץ מאיר ובערוץ אורות.
משנות העשרה לחייו שימש כרב בבתי כנסת בשכונות נחלאות ומקור ברוך. שימש כרב האחרון של בית מושב זקנים וזקנות הספרדי לפני פינויו. משנת תשע"ב שימש כרב בכמה קהילות בשכונת רסקו בירושלים. ומחודש אלול תשע"ח משמש כרב קהילת "היכל אוריאל" שבמבשרת ציון.
משתתף פעיל במיזם 929 מיום היווסדו ובו הקליט פרשנות מקורית לכל פרק מפרקי התנ"ך.
מלמד כ-15 שיעורים בשבוע במוסדות רבים ביניהם במכינת בית ישראל, בבית אבי חי בירושלים ובקריה האקדמית אונו. משמש כנאמן בכמה קרנות צדקה וחסד וחבר וועדת פרס ירושלים לאחדות ישראל.
מאז שנת 2002 משתתף במפגשים עם רבנים ואנשי דת מוסלמים במטרה לקדם הבנות ושלום בין-דתי באזור. משנת 2015 הוא חבר בוועדת ההיגוי של היוזמה העולמית הבין-דתית לשלום.
ב-12 במאי 2021, בעקבות המהומות בישראל (2021) בהן נערכו התפרעויות והצתות של מוסלמים בערים משותפות בהן לוד, רמלה, עכו ועוד, הודיע כי הוא מבין שיש שנאה מובנית כלפי יהודים. בפוסט שפרסם כתב "אני מצטער, כאיש שפועל הרבה לשלום, זו המסקנה שהגעתי אליה. האויב רוצה לראות דם והרבה דם. צריך לאפשר לו לראות דם על חשבונו. אני שומע ערבית. שומע היטב את האלימות שהפכה להיות טבעית וכבר לא יכול להסתיר את האמת. אין שם אהבת חיים, יש אהבת דם שנשפך"[1].
פרסים
זכה בפרס ליצירה תורנית על שם הרב שאול ישראלי לשנת תשס"ג.
בשנת 2015 קיבל את פרס ירושלים לאחדות ישראל לשנת תשע"ה מידי נשיא המדינה ראובן ריבלין.[2]
באוקטובר 2016 נבחר על ידי המגזין היהודי-אמריקני "טאבלט" כאחד מעשרה רבנים ישראלים מעוררי עניין.[3]
קישורים חיצוניים
- האתר של הרב דוד מנחם.
- ערוץ היוטיוב של הרב דוד מנחם.
- דף הפייסבוק של הרב דוד מנחם.
- גשר המיתרים, ראיון עומק בעיתון ישראל היום.
- עניין אישי - רבי דוד מנחם, ראיון בעיתון בשבע.
- כל הכתבות על הרב דוד מנחם, באתר ערוץ 7
- דוד מנחם (1980-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ גיא עזרא, הרב דוד מנחם: "האויב רוצה לראות דם; אני פורש מכל ארגוני השלום", באתר "סרוגים", 12 במאי 2021
- ^ רשימת הזוכים לשנת 2015 אתר פרס ירושלים לאחדות ישראל
- ^ רבנים ישראלים שאתם צריכים להכיר, יאיר רוזנברג וידידיה שוורץ, מגזין טאבלט, 6 באוקטובר 2016
38480660דוד מנחם (רב)