חדוה בר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חדוה בר (נולדה ב-10 במרץ 1968) היא כלכלנית ישראלית. משמשת ככמשנה למנכ"ל וסמנכ"לית התפעול בחברת איטורו, וקודם לכן כיהנה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

ביוגרפיה

בר נולדה לאם ניצולת השואה, גיטה אופלגר (לימים טובה בר-טוב), שורדת מחנה ריכוז בטרנסניסטריה (קריירה דה פיאטרה), רומניה, שעלתה לישראל עם אמה, סבה וסבתה ב-1950; ואב, יעקב בחבוט (לימים בר-טוב) שנולד בחיפה, כבן למשפחה ספרדית שורשית (ס"ט), בעלת 11 ילדים, פרופסור לפיזיקה גרעינית וממייסדי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אחיה, יאיר בר-טוב, הוא מומחה מערכות מידע וסייבר שהיה בתפקידי ניהול בכירים בשוק ההיי-טק ובמשרד ראש הממשלה.

בר גדלה ביישוב עומר, והיא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדע המדינה, תואר שני בהצטיינות בכלכלה עם התמחות במאקרו כלכלה ובמסחר בינלאומי ותואר דוקטור בכלכלה בנושא "שוק הכספים וממשל תאגידי", כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

החלה את עבודתה בבנק ישראל ככלכלנית ביחידת המחקר בחטיבת הפיקוח על הבנקים. בר שימשה ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק, ובמשך שלוש שנים שימשה נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון.

ב-2008 מונתה לסגנית ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי ומנהלת הסיכונים של החטיבה. ב-2010 מונתה למנהלת הסיכונים הראשית (CRO), ראש החטיבה לניהול סיכונים וסמנכ"לית בנק לאומי.

המפקחת על הבנקים

באוגוסט 2015 נכנסה לתפקידה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל[1]. במסגרת הסכם ניגוד עניינים נקבע עם כניסתה לתפקיד כי לא תטפל בענייני בנק לאומי למשך שנה וחצי[2] ובתקופה זו הפיקוח על הבנק נוהל על ידי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. בר קבעה כיעדים של הפיקוח על הבנקים את הנושא של קידום התחרות בבנקאות ובתחום התשלומים, יעד אשר חלקו בוצע יחד עם משרד האוצר במסגרת ועדת שטרום; ואת קידום החדשנות הטכנולוגית והגברת היעילות של המערכת הבנקאית. כל זאת, לצד המשך שמירה על היציבות של המערכת הבנקאית וניהול סיכונים הולם. בעקבות יוזמות שהוביל הפיקוח על הבנקים ביצעו הבנקים מהלכי התייעלות משמעותיים שהתבטאו בצמצום אלפי משרות במערכת הבנקאית וצמצום משמעותי בהוצאות נדל"ן, בין היתר באמצעות ייעול הפריסה הסניפית שלהם; ובמקביל המערכת הבנקאית הפכה לדיגיטלית יותר, כאשר אחוז הפעולות הבנקאיות שמבוצע בדיגיטל עלה משנה לשנה- מ-45 אחוזים ב 2016 ל-60 אחוזים ב 2018; והבנקים הטמיעו חדשנות והגבירו שיתופי פעולה עם חברות פינטק.

ב-16 ביוני 2016 הודיעה כי הגופים המוסדיים הגדולים יוכלו להגדיל את אחזקתם במניות הבנקים, ובפרט האחזקה במניות עבור לקוחותיהם (בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות) ובהמשך איפשר הפיקוח בהובלתה לבנקים להגדיל את חלוקת הדיבידנדים, בעקבות הגעה ליעדי ההון הרגולטוריים הגבוהים יותר שנדרשו.

חלק מהיוזמות שקידם הפיקוח על הבנקים בתחום התחרות והחדשנות היו הורדת חסמים לכניסת בנקים חדשים - כגון ביטול הדרישה שלכל בנק תהיה מערכת טכנולוגית עצמאית ומתן אפשרות לשתף תשתיות IT; הורדת ההון הרגולטורי הנדרש להקמת בנק חדש ל-50 מיליוני ש"ח (בדומה לעולם); הורדת חסמים לכניסת סולקים חדשים – ובראשם הורדת דרישת ההון והקלת תהליך הרישוי; פרסום הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא "בנקאות בתקשורת", שמאפשרת להקים בנק דיגיטלי וגם לבצע את כל הפעולות הבנקאיות מרחוק; הקלות בתחום שימוש במחשוב ענן; מכתב פיקוחי לעידוד חדשנות; והוראה למערכת הבנקאית שדרשה התייעלות משמעותית, שניתנה לצד הקלות בתחומי ההון כדי לאפשר את ההתייעלות[3]. בעקבות ההוראה הודיעו כל הבנקים על תוכנית התייעלות שצפויה להוביל לצמצום של כ-12 אחוזים מכוח האדם במערכת הבנקאית עד לשנת 2020. בנוסף תמכה בר בהפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים במטרה להגביר את התחרות בתחומים הפיננסיים והפיקוח בהובלתה ליווה את תהליך ההפרדה, תוך שהעניק לחברות הגנות ינוקא, במטרה לאפשר להן להתחזק ולהפוך לגופים פיננסיים מתחרים משמעותיים.

במקביל לעידוד הטמעת חדשנות במערכת הבנקאית, הוביל הפיקוח בראשונה את חיזוק ניהול הסיכונים הטכנולוגיים, ובתוך כך פעל יחד עם הרשות הלאומית להגנת הסייבר להקמת מרכז סייבר בנקאי וחתימה על MOU לשיתוף פעולה בין הפיקוח למרכז הלאומי, תוך רתימת כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשתף מידע על התקפות וסיכונים, כדי לחזק את ההגנה ולהיערך לתרחיש סייבר גדול.

הגברת מודעות פיננסית של אזרחים וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, הוא יעד שקודם על ידי צוות הפיקוח על הבנקים בראשותה של בר. בתוך כך, פעל הפיקוח לרתום את המערכת הבנקאית לחינוך דיגיטלי לאזרחים ותיקים, כדי לסייע להם בתקופה בה סניפי הבנקים נסגרים; ולסייע לנשים שחוות אלימות פיזית וכלכלית, באמצעות הגדרת "אמנת זמינות בנקאית" וולנטרית, שלפיה כל בנק מינה איש קשר בבנק שלו, שאליו מופנה אישה מוכה שנכנסת למקלט לנשים מוכות ומלווה בסגירת החשבון וההתחייבויות מהעבר ויציאה לדרך כלכלית חדשה.

באפריל 2020 סיימה את עבודה בבנק ישראל.[4] לאחר פרישתה עסקה בייעוץ לחברות מימון ישיר,[5] Wix ואיטורו. באפריל 2021 מונתה למשנה למנכ"ל וסמנכ"לית התפעול בחברת איטורו.[6]

בר תושבת מבשרת ציון, נשואה ואם לשלושה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0