סטף
 | |
| חורבות בתי הכפר, 2009 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז ירושלים |
| נפה | נפת ירושלים |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 3,775 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע דני |
| תאריך נטישה | 13 ביולי 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 540 (1945) |
| קואורדינטות | 31°46′09″N 35°07′38″E / 31.7691°N 35.1273°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת ירושלים רגילה)   סטף | |
סטף (בערבית صطاف, ובתעתוק לעברית צטאף) היה כפר ערבי בהרי ירושלים על הצלע המזרחית של הר איתן היורדת עד לנחל שורק, כעשרה קילומטרים מערבית לירושלים. במלחמת העצמאות נכבש הכפר במסגרת מבצע דני ותושביו עזבו אותו ולא הורשו לחזור אליו אחרי המלחמה.
האתר שוכן כקילומטר צפונית מערבית למושב אבן ספיר, משמר ומשחזר חקלאות הר מסורתית וקדומה שעדיין קיימת בכפרים כמו בתיר וואדי פוכין בהרי יהודה. חקלאות השלחין במקום התקיימה בעיקר ממימיהם של שני מעיינות שכבה, עין סטף (עין אל-בלד) ועין ביכורה (עין א-שרקיה).
מקור השם "סטף"
השם סטף הוא תעתיק עברי של השם הערבי צטאף או סטאף.[1]
השם העברי הרשמי שניתן למקום היה ביכורה (בוטל בשנת 1955).
היסטוריה
ההתיישבות באתר החלה בתקופה הכלכוליתית. חקלאות המדרגות (טראסות) החלה להתפתח לפני 4,500 שנים, ומאז ועד ימינו (בהפסקות קצרות) היה האתר מיושב[2]. ביישוב נמצאו גם שרידים מהתקופה הביזנטית.
השם מוזכר לראשונה בכתבים מאזור עין כרם, שנכתבו בתקופה הממלוכית.[3]
בעת החדשה
הכפר שהיה שייך לנפת ירושלים שבמחוז ירושלים (1945). על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל הוערך שטח הכפר ב-3,775 דונם והאוכלוסייה הוערכה ב-540 נפשות[4].
בין צטאף לבין הכפר השכן ח'רבת לוז היה בית ספר ששימש את שני הכפרים. תושבי ח'רבת לוז היו מגיעים לכפר על מנת להביא מים לכפרם, לעצור שמן זית בבית הבד ולטחון חיטה[5].
בחודשים ינואר ופברואר של 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, פעל אהרן חיים כהן, מייסד המחלקה לפועל הערבי של ההסתדרות, להסדרת הסכמי שלום עם הכפרים שבעיבורה של ירושלים ובהם הסטף. בחודשים לאחר מכן לוחמיו הבלתי סדירים של עבד אל-קאדר אל-חוסייני קיבלו קבלת פנים צוננת, לא הורשו להישאר בכפר ונאלצו לשוב לבסיסם בבית סוריק[6]. ב-13 ביולי 1948 נכבש הכפר על ידי חיילי הגדודים השני והרביעי של חטיבת הראל במבצע דני, כחלק מהרחבת שליטת צה"ל בפרוזדור ירושלים, ביחד עם הכפרים סובא, ח'רבת אל-לוז, ח'רבת דיר עמרו ועכור. בני מוריס כותב כי הכפרים כבר היו נטושים בחלקם הגדול עקב קרבתם לחזית מאז אפריל, וכי כשהתקרבו טורי חטיבת הראל, ופגזי המרגמות שהמטירו, עזבו גם רוב הנותרים. הקומץ שנותר גורש עם כניסת צה"ל[7].
בתום קרבות עשרת הימים נצטוו יחידות צה"ל בקווי החזית שבאזור "למנוע את חזרתם של התושבים הערביים לעריהם וכפריהם שנכבשו על ידינו גם באש"[8].
במהלך ההפוגה השנייה הועברו אנשי בית נקובה לכפר, אולם לבסוף התיישבו בשולי אבו גוש[9].
במהלך שנות ה-60, נהרס הכפר ביזמת הממשלה. במאמר בקתדרה מביא אהרון שי את דבריו של משורר צעיר, שהיה מדריך בתנועת הצופים על ההרס: ”ליד המושב אבן ספיר, באזור ירושלים, היה כפר ערבי בשם 'סטף', ובו בתי אבן קרירים וסמטאות צרות מרופדות בגפנים ובתאנים והיה שם מעיין עם מים צלולים שקלחו בין הסלעים. והנה בביקורו האחרון 'לא היה שם שום דבר', רק כמה קירות וגלי אבנים. את המעיין חתמו בפחים חלודים. שמו במקומו ברז.”[10]
לאחר מלחמת העצמאות, ב-7 בנובמבר 1949 הוקם במקום כפר של עולים מצפון אפריקה בשם "ביכורה". היישוב הוקם בעזרת מפלגת הלוחמים של יוצאי ארגון הלח"י[11]., אך הוא ננטש כעבור זמן קצר.[12] בשנות החמישים שימש המקום כאתר אימונים של יחידה 101 ושל חטיבת הצנחנים, דבר שהאיץ את הריסת בתי הכפר. בשנות ה-60 התקיים במקום סניף של בסיס הטירונים של צה"ל, בה"ד 4.
כיום
שחזור חקלאות ההר
בשנות השמונים החלה קרן קיימת לישראל לשקם ולשחזר את מערכת המדרגות החקלאיות. במסגרת הפרויקט נחפרו ונחשפו שני מעיינות שכבה שספקו מים לכפר - עין סטף ועין ביכורה, התעלות שיצאו מהם, ובריכות האגירה. בנוסף, הונהג באתר מיזם בשם "בוסתנוף" במסגרתו שוכרים תושבי ירושלים חלקות קרקע לעיבוד עצמי. החקלאות שיש בחלקות אלו הן - חקלאות שלחין. ניתן לראות באזור הסטף גם חקלאות בעל.
חוות "הר איתן"
בשנת 1974 התיישב שי זלצר, רועה צאן וגָבָּן. עם השנים עברה החווה מיקומים שונים ולבסוף נקבעה כ-2 קילומטרים מן המעיין, בבית הבד של הכפר הערבי ששכן במקום. בחווה מגדלים עדר עזים ומחלבן מייצרים גבינות שונות בשיטות עתיקות, ירקות אורגניים ומטע זיתים. מעמד החווה אינו מורשה מבחינת הרשויות וביניהן מינהל מקרקעי ישראל[13].
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סטף |
- דף מסלול- סטף והר איתן באתר החברה להגנת הטבע.
- על הסטף, באתר למטייל.
- תחקיר על הר איתן, מאת דן גולן
- רונית סבירסקי, גוּד סְטַף: להיות חקלאי כמו פעם באתר הסטף, באתר ynet, 25 במאי 2012
הערות שוליים
- ^ אין קשר ברור לפעולת ה"סיטוף" מתחום החקלאות הקדומה הנעשית לתאנים או לשקמים. פירוש המילה סיטוף הוא חריצה או חירור; מילה שמופיעה פעם אחת במקורות במשנה דמאי.
- ^ סטף, באתר "סנונית"; סטף והר איתן, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ Ancient Agriculture Sataf - A Reconstruction
- ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.
- ^ תרגום ראיון עם יוצא הכפר ח'רבת לוז
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמוד 283
- ^ בני מוריס, 1948, עם עובד 2010, עמוד 321
- ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה, עמוד 409
- ^ אהרן שי, גורל הכפרים הערביים הנטושים במדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים ולאחריה, קתדרה
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 152.
- ^ לפי טבלת השינויים של הלמ"ס סמל היישוב בוטל בשנת 1955, ההגדרה של ביטול הסמל היא: יישוב או מקום שחדלו או שלא עמדו בתנאי ההגדרה של יישוב או מקום.
- ^ שירלי ששון-עזר, עתיד חוות הבודדים מוטל על הכף, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2010
24248966סטף