כוס של אליהו
.jpg) | |
| כוס של אליהו מנחושת עם הקדשה מישיבת רבינו חיים ברלין | |
| תלמוד בבלי | מסכת פסחים, דף קי"ח עמוד ב' (לפי גירסאות מסוימות) |
|---|---|
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"א, סעיף א' |
כוס של אליהו או כוס חמישית היא כוס נוספת למצוות ארבע כוסות, שנהגו למוזגה אך לא לשתותה. הכוס מוזכרת בכמה מן הראשונים ככוס שניתן או רצוי לשתותה. בספרות אחרוני הראשונים ואילך הכוס מכונה לעיתים "כוס של אליהו" לכנותה "כוס של אליהו", ומאוחר יותר ניתנו לה נימוקים דרשניים שונים.
כוס חמישית
בגמרא[1] נאמר "תנו רבנן (כוס) רביעי גומר עליו את ההלל". כמה ראשונים גרסו "חמישי גומר עליו הלל הגדול, דברי ר' טרפון". בביאור גרסה זו יש כמה דעות:
- ניתן לשתות כוס חמישית במקרה הצורך – צמא, חולה וכדומה.[2]
- שתיית כוס חמישית רשות.[3][4]
- שתיית כוס חמישית מצווה, כפי גירסת הגאונים בגמרא.[5]
השולחן ערוך פסק שאין לשתות לאחר כוס רביעית כלום,[6] הרמ"א כתב שאם צמא או חולה יכול להוסיף עוד כוס.
בהגדת מהר"ל נכתב שיש לשתות את הכוס החמישית אך מדובר בהוספה מאוחרת לספר של הרב יהודה יודל רוזנברג.[7]
רב שרירא גאון כינה את הכוס החמישית "כוס הישועה".[8]
כוס של אליהו
המקור הקדום ל"כוס של אליהו" הוא בדברי רבי זליקמן מבינגא (המאה ה-15) המציין שיש נוהגים להוסיף כוס לאליהו ולא לשתות אותה, בדבריו הוא כותב שלא יודע למה נהגו כן, כהשערה הוא כותב שאם אליהו יגיע בליל הסדר אז מכינים לו כוס.[9]
גם בהגדת ארנה מיכאל שנכתבה בתקופה זו מופיע איור של מזיגת כוס רביעית וכוס של אליהו, יש ששיערו שהמנהג החל כהשפעה מהתנועה ההוסיטית.[10]
הרב חיים בנבנישתי (סוף המאה ה-17) כותב ששמע שכך נוהגים האשכנזים וכך החל לנהוג בעקבותם, הוא מציין למנהג בצורה שונה מעט, לדבריו זוהי כוס ששימשה לשיירי הכוסות,[11] על פי הסבר זה ביאר הרב ירוחם פישל פערלא שאליהו הנביא אף הוא שייר מהכוס, ועל דרך כבוד קוראים לכוס על שמו,[12] מהר"ם חגיז טען שהסברו של הכנסת הגדולה למנהג שגוי, לדבריו המנהג הוא זכר לברית מילה הקשורה לפסח.[13]
הרב אהרון וירמס טען שהמנהג התגלגל מנוהג להשתמש מכוס גדולה ולמזוג ממנה לכולם, דבר שנחשב ל'דרך חירות'. כששאלו הילדים הסבירו להם שזה כוס של אליהו[14][15]
הגאון מוילנא טען שכוס של אליהו הוא גלגול של הכוס החמישית, מכיוון שהדבר נתון במחלוקת האם לשתות או שאסור לשתות, כהצעת פשרה מביאים כוס אבל לא שותים ממנה, הכוס נקראת על שם אליהו שנאמר עליו תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות.[16]
טעם נפוץ הוא שכמו שארבעת הכוסות הם כנגד ארבע לשונות גאולה - והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, כך הכוס החמישית היא כנגד הלשון החמישית - והבאתי.
טעם נוסף הוא שהכוס היא כנגד הגאולה העתידה, ולכן היא נקראת "כוס של אליהו" - על שם אליהו הנביא, מבשר הגאולה.[17]
בפסיקה הוזכרה הכוס לראשונה על ידי הרב יעקב ריישר בספרו חק יעקב,[18] ואחריו במספר ספרים.
דיני הכוס
הרב ריישר כותב שאינו יודע מתי מוזגים את הכוס, רבי אהרן ווירמש כתב שמוזגים בתחילת ההגדה, הרב שמואל בארשטיין כתב שהמנהג למזוג בשעת מזיגת כוס רביעית.[19]
לפי הכנסת הגדולה שותים את הכוס במהלך הסדר, וכך גם מנהג תימן,[20] הרב חיים פלאג'י כתב שהמנהג להניח את הכוס ליד מיטת בעל הבית.[21] יש נוהגים לקדש עליו למחרת,[22] ויש מספר מנהגים נוספים.
קריאות לשתיית כוס חמישית
הרב ברוך הלוי אפשטיין כתב שלא שותים כוס חמישית מפני ש”מפני שבהיותנו עתה בגלות והארץ מסורה בידי זרים, אי אפשר לישא כוס יין על זה. ואולי לזכר זה תקנו כוס מיוחד לשמו של אליהו לזכרון ורמז שאנו מקוים לביאתו ולתחיית האומה והארץ במהרה בימינו”, בעקבות דבריו ובעקבות אחרים קרא הרב מנחם מנדל כשר בשנת תש"י לחדש את מנהג כוס חמישית, מפני שעם ישראל שב לארצו.[23]
בין הקוראים לשתיית הכוס החמישית בולטים גם נחמה ליבוביץ,[24] הרב ישראל רוזן, והרב יואל בן נון.[25]
הרבי מחב"ד התנגד להוספת הכוס,[26] קריאתו של הרב כשר לא התקבלה בעם.[27]
קישורים חיצוניים
- הרב א. הכהן, כוס של אליהו, מוסף שבת קודש, של עיתון יתד נאמן, תשע"ו גיליון 28, עמ' 15-17, באתר אוצר החכמה
- הרב מאיר הלר, מבשר הישועה, במקהלות, גיליון פסח, בני ברק תשפ"א, עמ' 31-35, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח עמוד ב'
- ^ רבי יוסף טוב עלם (מובא ברא"ש פסחים קיח:), מרדכי (שם), ספר האורה חלק ב', מ"ו ועוד
- ^ רא"ש בסוגיא, חינוך, טור ועוד
- ^ את החלוקה בין דחף לרצון ויצירת מחלוקת הפוסקים, יצר הרב פיקסלר ראו: הרב אוהד פיקסלר, כוס חמישית, אוגוסט 2014
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ח', הלכה י', ראב"ד, ר"ן
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תפ"א, סעיף א'
- ^ הרב אברהם בנדיקט, הגדת מהר"ל או אגדת מהר"ל, מוריה, קנט-קס (שנה יד ג-ד) עמ' קה - קו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מובא באוצר הגאונים פסחים תשובות סי' שנד
- ^ ישראל מרדכי פלס ואחרים (מהדירים), מהר"ז בינגא: חידושים ביאורים ופסקים לרבנו זעליקמן מבינגא, מכון ירושלים, תשמ"ה, מסכת פסחים יג., באתר אוצר החכמה
- ^ טל גויטיין, מזיגת כוס לאליהו הנביא: תיאור לא מוכר של המנהג מהמאה החמש עשרה בהגדת ארנה מיכאל, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כט, ירושלים תשע"ה, עמ 79 - 102.
- ^ הרב חיים בנבנישתי, פסח מעובין, אות קפב
- ^ הרב ירוחם פישל פערלא, כוס של אליהו, קובץ הר המור, גיליון פסח ירושלים תשמ"ה, עמ' קעט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ רבי אליהו אב"ד אלנאייב, שו"ת ברכת אליהו, דף נה.
- ^ הרב אהרן וירמש, מאורי אור, חלק עוד למועד דף ל:
- ^ לביסוס טענה זו ראו: יהודה אבידע, כוסו של אליהו הנביא, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב אליהו קרמר, קול אליהו על הגדה של פסח, על פי הסברו של הרב יונתן זקס, פסח על שום מה, הוצאת מגיד 2015, מאמר יד "הנעלם החמישי" עמ' 259
- ^ אחרונים רבים, ראו רשימה אצל הרב גדליה אוברלנדר, כוסו של אליהו ומנהגיו, אור ישראל (מאנסי), גיליון ג, עמ' קלג – קמה, הערה 17
- ^ הרב יעקב ריישר, חק יעקב, סוף סימן תפ
- ^ הרב שמואל בארשטיין, מעדני שמואל על קיצור שולחן ערוך, סימן קיט
- ^ הרב יוסף קפאח, משנה תורה לרמב"ם, הלכות פסח, אות לג
- ^ הרב חיים פלאג'י, מועד לכל חי, סימן ד אות ל
- ^ מנהגי החתם סופר, סימן י בהגהה אות ז
- ^ מנחם מנדל כשר, כוס חמישי, ניו יורק תש"י, באתר היברובוקס
- ^ "הגדת נחמה"
- ^ יואל בן-נון, נס קיבוץ גלויות – כוחה של יהדות ישראלית, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2011, עמ' 84
- ^ המלך במסיבו א, עמ' קלו-קלז. אגרות-קודש, כא, עמ' רד.
- ^ הרב יעקב אפשטיין, חבל נחלתו כרך כ סימן יז
