יחסי טנזניה–ישראל
| יחסי ישראל–טנזניה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | טנזניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 947,300 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 69,222,990 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 79,158 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 1,144 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
| שגרירים | |
| אין | (קונסול) קסביאן נוריאל צ'יריץ' |
.jpg)
בין מדינת ישראל לטנזניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים חלקיים נכון לשנת 2016. ב-1 במאי נודע כי טנזניה עתידה לפתוח לראשונה שגרירות בישראל ב-8 במאי 2018, אשר תשב ברמת גן.[1]
היסטוריה
בעבר, ישראל החזיקה שגרירות בטנזניה, אך זו נסגרה לאור ניתוק היחסים הדיפלומטים עם מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. כיום אין שגרירות ישראלית בטנזניה. האינטרסים הישראלים בטנזניה מטופלים על ידי השגרירות הישראלית בקניה. לטנזניה קונסול כבוד בישראל. ישראלים המבקשים לבקר בטנזניה נדרשים להצטייד בוויזה מתאימה.
במהלך שנות ה-60 התהדקו הקשרים בין מדינת ישראל הצעירה לבין טנזניה. הנשיא הטנזני הסוציאליסטי ג'וליוס נייררה התחבר עם ראש הממשלה גולדה מאיר. בין המדינות התפתחו קשרים הדוקים וישראל סייעה לטנזניה בהקמת ה"שירות הלאומי" של המדינה, ה-JKT (בסווהילית : Jeshi la Kujenga Taifa - צבא בניית המדינה). בתחום הבנייה נקשרו קשרים הדוקים בין חברות ואדריכלים ישראלים לבין השלטונות הטנזניים. שלושת האדריכלים הישראלים אשר בלטו בפעילותם במקום הם משה ירמיצקי, גבריאל מרגלית ויעקב מרקו שתכננו בין השאר את מרכז הצרכנות בדאר א-סלאם, את "מלון קילימנג'רו" בדאר א-סלאם ואת "מלון ספארי" בשמורת מיקומי.
לאחר מלחמת יום כיפור, במסגרת החרם הערבי, ניתקה ממשלת טנזניה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בלחץ המצרים שהיו בעלי אינטרסים רבים בטנזניה, והפעילו לחץ דיפלומטי על הממשלה הצעירה של המדינה. ב-24 בנובמבר 1988 הכירה טנזניה בעצמאותה של פלסטין.
ב-4 ביולי 2016, הודיע נשיא טנזניה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכוונתו לפתוח שגרירות בישראל בטווח הזמן הקרוב.
באוקטובר 2016, במהלך פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל, טנזניה סייעה משמעותית בריכוך ההחלטה המגנה את ישראל[2].
ב-2017 ישראל וטנזניה העלו את הדרג היחסים ושגריר טנזניה הראשון הגיע לישראל.
פרשת אהוד ברק
בראיון לרשת ב' בתאריך 22 בנובמבר 2011 אמר שר הביטחון הישראלי, אהוד ברק: "גרמניה, צרפת ובריטניה זה לא טנזניה, מאוריטניה וטריפוליטניה"[3]. דברים אלו נאמרו כדי להדגיש את חשיבותן של מדינות אירופה על פני מדינות אחרות. בתגובה לדברים אלו פרסם קונסול הכבוד של טנזניה בישראל, נוריאל קסביאן (צ'יריץ'), הודעה כי הוא מצר על הדברים במיוחד לאחר הודעת ראש הממשלה בדבר הידוק היחסים עם מדינות אפריקה,[4] זאת ועוד במיוחד לאור העובדה כי טנזניה הושוותה לטריפוליטניה - מדינה שכלל לא קיימת.
ראו גם
לקריאה נוספת
רפאל רופין, "שליחות לטנגניקה", הוצאת משרד הביטחון, 1986, תל אביב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שלמה צזנה, טנזניה תפתח שגרירות בישראל, באתר ישראל היום, 1 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, המדינה האפריקנית ש"נשכבה על הגדר עבור ישראל", באתר ynet, 30 באוקטובר 2016
- ^ ברק נגד ליברמן: "בריטניה זה לא מאוריטניה", באתר ynet, 22 בדצמבר 2011
- ^ תגובת קונסול הכבוד של טנזניה
