מלחמת נגורנו קרבאך השלישית
_(cropped).jpg) | ||||||||||
| חיילים אזרים נלחמים בשוחות | ||||||||||
| קרב לפני | סכסוך אזרבייג'ן–ארמניה (2022) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | נגורנו קרבאך | |||||||||
| תוצאה |
ניצחון אזרי; 100,000 תושבים נמלטו לארמניה. | |||||||||
| שינויים בטריטוריות | כיבוש נגורנו קרבאך על ידי אזרבייג'ן | |||||||||
| ||||||||||
| ||||||||||
כיבוש נַגוֹרְנוֹ קַרָבָּאך או מלחמת נגורנו קרבאך השלישית אירע ב-19 בספטמבר 2023 עם פתיחת אזרבייג'ן במבצע צבאי רחב היקף נגד "רפובליקת אַרצַאך" (אנ') הארמנית בחבל נגורנו קרבאך, תוך הפרת הסכם הפסקת האש משנת 2020[1]. לאחר יממה של לחימה, נכנעו הארמנים בחבל. ב-28 בספטמבר ממשלת ארצאך חתמה רשמית על צו המכריז על פירוקה, עקב כניעתה לאזרבייג'ן. במקביל יותר מ-100 אלף תושבי החבל, שהם כ-87% מהאוכלוסייה, נמלטו לארמניה[2][3][4].
יום לאחר תחילת המתקפה, ב-20 בספטמבר, הושג הסכם הפסקת אש בתיווך הפיקוד הרוסי לשמירת השלום בנגורנו קרבאך[5]. אזרבייג'ן קיימה פגישה עם נציגי הארמנים של נגורנו קרבאך ב-21 בספטמבר בייבלאח. עם זאת, תושבי ארצאך ופקידים ארמנים דיווחו כי התקיימו בכל זאת הפרות של הפסקת האש מצד אזרבייג'ן.
רקע
ערך מורחב – היסטוריה של נגורנו קרבאך
הריבונות על חבל נגורנו קרבאך הייתה בסכסוך מתמשך מאז התפרקות ברית המועצות. החבל מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כחלק מאזרבייג'ן, אך בפועל נשלט ואוכלס על ידי ארמנים. תושביו הקימו את רפובליקת ארצאך, מדינת חסות של ארמניה, עם סיום מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה.
ההתקפות האזרחיות התרחשו בעיצומו של משבר מתגבר, שנגרם על ידי מצור אזרי על רפובליקת ארצאך, מה שהביא למחסור משמעותי של אספקה חיונית כמו מזון, תרופות וסחורות אחרות באזור הפגוע.
ארגוני זכויות אדם ומומחים למניעת רצח עם פרסמו התראות מרובות, והצהירו כי האוכלוסייה הארמנית הילידית נמצאת בסיכון ונתונה לטיהור אתני ולרצח עם. לואיס מורנו אוקמפו, לשעבר התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הזהיר כי עלול להתרחש רצח עם ארמני נוסף, וייחס את חוסר המעש של הקהילה הבינלאומית כעידוד לאזרבייג'ן שלא תתמודדנה עם השלכות חמורות.
הדרדרות מחודשת
בדצמבר 2022 חסמה אזרבייג'ן את מסדרון לצ'ין, ובכך ניתקה את רפובליקת ארצאך מהעולם החיצון, תוך הפרת הסכם הפסקת האש משנת 2020 ופסקי דין בינלאומיים[1]. ממשלת אזרבייג'ן תפסה שטחים מסביב למסדרון לצ'ין, הן בתוך ארצאך והן בארמניה, חסמה דרכים עוקפות חלופיות, והציבה מחסום צבאי. אזרבייג'ן גם חיבלה בתשתיות אזרחיות קריטיות של ארצאך, כולל גז, חשמל וגישה לאינטרנט. המצור יצר משבר הומניטרי בחבל. נלכדו כ-120,000 תושבי האזור. בנוסף, נחסם יבוא של מוצרים חיוניים, ואף נעצרו שיירות הומניטריות של הצלב האדום וכוחות השלום הרוסים. כל זאת גרם למחסור במוצרים חיוניים כולל אספת חשמל, דלק ומים, לצד אבטלה מסיבית, וסגירת בתי ספר והתחבורה הציבורית.
אזרבייג'ן טענה תחילה שפעולותיה מכוונות למניעת הובלת נשק ומשאבי טבע. אולם בהמשך הצהירה כי מטרתה היא "השתלבות" ארצאך בתוך אזרבייג'ן, למרות התנגדות האוכלוסייה המקומית, ואיימה בפעולה צבאית אם ממשלת ארצאך לא תתפזר. מדינות, ארגונים בינלאומיים ושומרי זכויות אדם גינו את המצור ורואים בו לוחמה היברידית, טיהור אתני, ורצח עם. משקיפים בינלאומיים רואים במצור, ובחוסר המעש של שומרי השלום הרוסים, הפרות של הסכם הפסקת האש משנת 2020 שנחתם בין ארמניה, אזרבייג'ן ורוסיה, סיים את מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, והבטיח מעבר בטוח דרך מסדרון לצ'ין. אזרבייג'ן ורוסיה התעלמו מקריאות ממדינות שונות וארגונים בינלאומיים להחזיר את חופש התנועה במסדרון.
שבועיים לפני העימותים, פרסם "מכון למקין למניעת רצח עם" דו"ח בו הצהיר צפה "תקיפה צבאית על ארצאך בזמן הקרוב מאוד". הוא ציין כי הנשיא אילהם אלייב חתם על צו חדש המורה לכל האזרחים הבגירים והכשירים להתייצב לשירות צבאי ב-1 באוקטובר 2023. מכון למקין גם הזהיר כי מתקפה צבאית על ארצאך עלולה להוביל לרצח עם המוני, הגירה כפויה של ארמנים, לביצוע נרחב של זוועות רצח עם ואיבוד הזהות המובהקת של הארמנים בחבל, אשר נרקמה במשך כאלף שנה.
התקפה
ב-19 בספטמבר 2023 הפרה אזרבייג'ן את הפסקת האש של 2020, ופתחה במתקפה רחבת היקף נגד הרפובליקה של ארצאך. משרד ההגנה של אזרבייג'ן טען כי הוא מבצע "פעילות מקומית" נגד טרור. המשרד דרש את פירוז החבל מנשק, נסיגת כל החיילים הארמנים, ופירוק רפובליקת ארצאך וכניעתה ללא תנאי. ההצהרה הסתיימה בהודעה כי כוחות שמירת השלום הרוסיים ומרכז המעקב הרוסי-טורקי המשותף קיבלו התראה על המבצע. עם זאת, רוסיה הכחישה את הטענה והוסיפה כי כוחות שמירת השלום שלה קיבלו מידע על כך רק "כמה דקות" לפני הפלישה. עד 21 בספטמבר כבשה אזרבייג'ן 90 עמדות לחימה, הרסו 20 כלי רכב צבאיים, תפסו שבעה כלי רכב קרביים, טנק אחד, ארבע מרגמות ושני כלי רכב לחי"ר של צבא ארמניה כשלל. כמון נתפס גם מכרה קשן, אחד ממקורות ההכנסה הגדולים ביותר של ממשלת ארצאך.
ההתקפות התרחשו בעיצומו של המצור המתמשך של אזרבייג'ן על האזור. הרשויות בארצאך הלינו כי סטפנקרט הבירה, כמו גם ערים אחרות, מופגזת בכבדות. הן האשימו את אזרבייג'ן בזריעת פחד בקרב האזרחים כדי לעודד בריחה. כמו כן אזרבייג'ן אפשרה לתושבים רק מעבר בכיוון אחד, לכיוון ארמניה. למרות העדויות, אזרבייג'ן טענה כי לא הותקפו עמדות אזרחיות. מתוך כ-120 אלף תושבים ארמנים בחבל, נמלטו למעלה מ-100 אלף פליטים מנגורנו קרבאך לכיוון ארמניה[6]. עקב תנועת ההימלטות הגדולה, ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, האשים את אזרבייג'ן בטיהור אתני[7].
בנאום טלוויזיוני הנשיא אלייב חזר ואמר כי "קרבאך היא אזרבייג'ן", והוסיף כי "אגרוף הברזל" שלו זרק להיסטוריה את הרעיון של מדינה ארמנית נפרדת בקרבאך. הארמנים דיווחו על שורת מעצרים "לא חוקיים". ביניהם עצרה אזרבייג'ן את מנהיגה הקודם של הממשלה ארצאך, רובן ורדניאן, בעת שניסה לחצות את הגבול[8].
משא ומתן והפסקות אש
הנהגת נגורנו קרבאך הציעה לנהל משא ומתן עם אזרבייג'ן. אזרבייג'ן הגיבה ואמרה כי היא מוכנה להיפגש עם נציגי ארמני נגורנו קרבאך בעיירה האזרית ייבלאח. היא הדגישה כי במקביל המתקפה האזרית תימשך, אלא אם כן ארצאך תפרק את גופי הממשלה וכוחותיה המזוינים. בין הדרישות של אזרבייג'ן הייתה דרישה מארצאך וארמניה למסור לאזרבייג'ן רשימה מבוקשים לצורך העמדתם לדין ומשפט, כולל מנהיגים אזרחים וקצינים רמי דרג.
ב-20 בספטמבר 2023 שלטונות ארצאך הסכימו להצעה של כוחות שמירת השלום הרוסיים להקים הפסקת אש מהשעה 13:00. על פי תנאי ההסכם, ממשלת הרפובליקה של ארצאך הסכימה להתפרק מנשקה. למרות הסכם הפסקת האש, חיילים אזרים פתחו באש לעבר שיירה של חיל המשלוח הרוסי, וסגן מפקד כוח השלום הרוסי נהרג[9]. הקצין, קולונל איוון קובגן, היה סגן מפקד הצי הצפוני של חיל הים הרוסי. הנשיא אילהם אלייב התנצל בטלפון בפני נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על התקרית. בהמשך נהרגו עוד חמישה לוחמים מכוח שומרי השלום. ההפגזה על סטפנקרט נמשכה עד שקרסה רשת החשמל של העיר, מספר שעות לאחר שהפסקת האש הייתה אמורה להיכנס לתוקף.
ב-21 בספטמבר התקיים משא ומתן בין נציגי נגורנו קרבאך ואזרבייג'ן, ללא הסכם. גם היום השני של המשא ומתן הסתיים במבוי סתום, למרות הצעת חנינה למפקדים וללוחמים של ארמנים שינטשו את נשקם, שכן המשלחת הארמנית הצהירה כי שאלות הסיוע ההומניטרי, הערבויות הביטחוניות וההבטחה של המשלחת האזרבייג'נית לא לגרש ארמנים, נותרו ללא מענה. סבב שני של משא ומתן בין נציגי נגורנו קרבאך ואזרבייג'ן התקיים בחוג'אלי. ב-29 בספטמבר התקיימה פגישה שלישית בין נציגי הקהילה הארמנית של קרבאך לבין פקידים מממשלת אזרבייג'ן בייבלאח. ב-28 בספטמבר, נשיא ארצאך, סאמוול שחרמניאן, חתם על צו הקובע כי כל מוסדות המדינה יפוזרו עד 1 בינואר 2024, ויביא לסיום קיומה של הרפובליקה המתפרקת. ניידות משטרה אזרבייג'ניות נראו בבירה בירסטפנקרט, ודגל אזרבייג'ן הונח על מונומנט "אנחנו ההרים שלנו".
מלחמה פסיכולוגית
רשויות ארצאך הזהירו את תושביה כי "מכונת התעמולה האזרבייג'נית משתמשת במידע רחב היקף ובאמצעי השפעה פסיכולוגיים". שירות אבטחת הסייבר של אזרבייג'ן הגביל זמנית את הגישה לטיקטוק באזרבייג'ן.
קישורים חיצוניים
- אריאל בולשטיין, אחרי הבריחה: בנגורנו קרבאך מקווים שזו המלחמה האחרונה, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 גיא אלסטר, בדרך למלחמה: אזרבייג'ן פתח ב"במבצע נגד טרור" בנגורנו-קרבאך, באתר וואלה!, 19 בספטמבר 2023
- ^ ynet והסוכנויות, 50,000 כבר נמלטו לארמניה. אזרבייג'ן עצרה מנהיג בבדלנים שניסה לברוח, באתר ynet, 27 בספטמבר 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, המובלעת בנגורנו-קרבאך חתמה על מותה, מיליארדר ארמני הואשם ב"טרור", באתר ynet, 28 בספטמבר 2023
- ^ נגורנו-קרבאך: כ-100 אלף ארמנים נמלטו מהמובלעת אחרי הכניעה לאזרבייג'ן, באתר ynet, 30 בספטמבר 2023
- ^ דין שמואל אלמס, הסכם השלום המפתיע בקווקז, ומה התפקיד של ישראל, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2023
- ^ מערכת וואלה! חדשות, דיווח: יותר מ-100 אלף פליטים חצו לארמניה בשל העימות בקווקז, באתר וואלה!, 30 בספטמבר 2023
- ^ גיא אלסטר, ראש ממשלת ארמניה: בעוד כמה ימים לא יישארו ארמנים בנגורנו-קרבאך, באתר וואלה!, 28 בספטמבר 2023
- ^ ynet והסוכנויות, המובלעת ננטשה, 100,000 ארמנים ברחו: "טיהור אתני". קפריסין תקלוט פליטים?, באתר ynet, 30 בספטמבר 2023
- ^ נטע בר, נגורנו קרבאך: סגן מפקד כוח השלום הרוסי נהרג מירי הצבא האזרי, באתר ישראל היום, 21 בספטמבר 2023
