הרב יונה מצגר
 | |||||||
| לידה | כ"ג באב ה'תשי"ג (גיל: 71) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השתייכות | יהדות דתית לאומית ויהדות חרדית | ||||||
| חיבוריו | במעגלי החיים, מים ההלכה, סופה במדבר, כנפי יונה | ||||||
| |||||||
הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) הוא רב ישראלי, כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.
בינואר 2017 הורשע בעבירות אחדות ובהן לקיחת שוחד, ונדון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל.
ביוגרפיה
נולד בחיפה לאלימלך והינדה מצגר. בוגר ישיבת בני עקיבא פרחי אהרון בקריית שמואל. למד בישיבת ההסדר כרם ביבנה במשך אחת-עשרה שנים, במהלכן הוסמך לרבנות והחל בלימודי דיינות.
שירת בצה"ל בחטיבה 7 של חיל השריון כתותחן טנק בגדוד "עֹז 77", תחת פיקודו של אביגדור קהלני. במלחמת יום הכיפורים נטל חלק בקרבות הבלימה בצפון רמת הגולן כנגד התקפות הצבא הסורי. בהמשך עבר לשרת כרב צבאי והגיע לדרגת קצונה של סרן.
מונה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" במרכז תל אביב והגדיר את עצמו "רב צפון תל אביב"[1]. בתקופה זו היה עורך חופות מבוקש, בעיקר בקרב תושבי תל אביב.
בשנת 1988 כתב יחד עם עו"ד נחום לנגנטל, לימים ח"כ מטעם המפד"ל, את הספר "במעגלי החיים", העוסק במעגלי השנה והחיים היהודיים. כמו כן הוא פרסם סדרת ספרי שאלות ותשובות בשם "מים ההלכה" ו"כנפי יונה". ספר השו"ת "מים ההלכה" זיכה אותו בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ט. כן פרסם שו"ת בעניינים הקשורים למלחמת המפרץ הראשונה בשם "סופה במדבר". בתשובותיו הוא מסתמך בעיקר על מקורות תשובות של רבנים שקדמו לו, לעיתים ללא מתן קרדיט נאות[2]. בהקדמתו לספריו מזכיר הרב מצגר את המשל על הדבורה המלקטת צוף מאחרים, אך עמלה מועיל יותר מאשר עמל העכביש, הטווה קוריו בעצמו.
חיים אישיים
נשוי לעפרה ואב לשישה ילדים. אשתו היא בת אברהם שלמה פרידמן, מבעלי[דרוש מקור] הוצאת א. לוין אפשטיין, ונינת הרב יוסף חיים זוננפלד. שלוש אחיותיה נשואות לישראל וורצל, לנתן גרוסמן ולרב דוד דב לבנון אב בית הדין הרבני באשקלון. לימדה שנים רבות באולפנית בני עקיבא תל אביב.
אחד מחתניו, הרב אברהם גאופטמן, הוא רב קהילה בשכונת הר חומה, דיין בבית הדין הרבני בבאר שבע וראש כולל לדיינות בישיבת מרכז הרב.
פעילותו כרב ראשי
.JPG)
ב-2001 נבחר לראשונה למשרה במישור הארצי, חבר מועצת הרבנות הראשית.
בשנת 2003, בגיל 49, נבחר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל כמועמדם של החרדים ובתמיכת הרב יוסף שלום אלישיב, על פני הרב יעקב אריאל והרב שלמה דיכובסקי. אישי ציבור דתיים טענו שהרב אלישיב תמך ברב הצעיר והבלתי בולט מבחינה תורנית, כדי לפגוע במעמד הרבנות הראשית[3]. מקורבים לרב אלישיב אמרו שהוא עשה זאת כדי לטרפד את היתר המכירה[4] ומשום שלא עלה אז על הפרק מועמד מתאים יותר לדעתו. ייתכן שסייעה לו גם עובדת היותו גיסו של נתי גרוסמן[5]. נסיבות בחירתו עוררו תרעומת אצל רבים בציבור הדתי לאומי[6]. לאחר הרשעתו חזרו עיתונאים דתיים והפנו אצבע מאשימה כלפי העסקנות החרדית שהובילה לבחירתו על פני הרב אריאל[5].
כשרות
במהלך כהונתו כרב ראשי הנהיג מספר חידושים בתחום הכשרות, בהם:
- חסימת מכירת חמץ בפסח בכל רשתות המרכולים הכשרים בישראל, באמצעות הסרת הברקוד מרשימת המוצרים למכירה, כך שגם אם נמצא חמץ בסניף לא תתאפשר רכישתו בשל אי הופעתו במחשב הקופאי. הרב מצגר סיכם זאת עם מנהלי הרשתות, לאחר שטען כי בהיעדר חסימה אין למכירת החמץ שלהם כל תוקף, שכן הם ממשיכים בפועל לסחור בחמץ[7].
- שינוי צורה של חלק מהמוצרים הכשרים לפסח, אשר במהלך השנה הם חמץ גמור, כגון עוגות, עוגיות, שקדי מרק וכדומה. הרב מצגר טען כי צורתם הזהה של המוצרים הכשרים לפסח ושל מוצרי החמץ עלולה לגרום למכשול ולערבוב בין הכשר ובין החמץ[8].
- חיוב כל משגיח כשרות לעבור קורס ומבחן כדי לקבל תעודת הסמכה.
- פרסום ספר הנחיות ונהלים מפורטים לכשרות, שנועד לרבנויות המקומיות[9].
מעמד האישה וחברה מעורבת
לאחר שצוערי קורס קצינים נענשו על שיצאו מאירוע שבו הופיעה זמרת צבאית, מתוקף האיסור להאזין לשירת אישה, פרסם הרב מצגר מאמר הלכתי בעניין. לדבריו, יש לכבד את זכותם של החיילים הדתיים להימנע משמיעת קול שירת אישה, על ידי הסתפקות בשירת חיילים גברים, או מתן היתר לחיילים המעוניינים בכך להיעדר מהופעת הזמרות, מבלי לפגוע בכבודן[10].
לצד הראשון לציון הרב שלמה עמאר, התנגד הרב מצגר לדרישה שהועלתה לאפשר קווי מהדרין בתחבורה הציבורית בין ריכוזי אוכלוסייה חרדית, שבהם מחויבת הפרדה במקומות הישיבה בין גברים לנשים[11]. לדבריו, המעוניינים להחמיר יכולים להקים חברת אוטובוסים מיוחדת לצורך כך, אך אינם יכולים להורות לזולת כיצד לנהוג בחברת אוטובוסים ציבורית[11].
ביושבו כאב בית הדין הרבני הגדול החמיר הרב מצגר את הענישה הקיימת לסרבני גט העומדים בסירובם. בית הדין דחה את ערעורו של סרבן גט שישב עשר שנים במאסר, וקבע כי סירובו של הבעל לגרש את אשתו מצדיק את המשך מאסרו עקב בזיון בית הדין האזורי שהורה לו לגרש את אשתו, ככל שיידרש[12].
בעקבות מקרים שבהם מנעו נציגי חברה קדישא מנשים לשאת הספד על יקיריהן שנפטרו[13] פרסם הרב מצגר פסיקה הלכתית שלפיה אמנם אין מקור הלכתי לאסור על אישה לשאת הספד, והסמכות להכריע בנושא נתונה בידי הפוסקים שבהם מתייעצת החברה קדישא המקומית[14]. השר לשירותי דת יעקב מרגי הסתמך על פסיקה זו בחוזר מנכ"ל המתיר הספד נשים, הליכת נשים אחר הנפטר והלוויות מעורבות של נשים וגברים, כל עוד רצון המשפחה בכך, ומבהיר כי חידוש רישיון הקבורה עשוי להיות מותנה בפעולה לאור הנחיות אלה[14].
שיח בין-דתי
הרב מצגר פעל לעידוד מגעים בין דתות. בפרט הציע להקים ארגון אומות מאוחדות דתי בירושלים, בהשתתפות נציגי הדתות השונות ובראשות הדלאי לאמה. לדבריו, "במקום להתכונן למלחמה גרעינית ולרכוש טנקים ומטוסי קרב, ארגון זה ישקיע בשלום (...) מנהיגים דתיים יוכלו לפגוש זה את זה ולגלות שיש להם יותר במשותף מכפי שסברו". רעיון זה זכה לתמיכתם של הדלאי לאמה ובכירים באירופה ובעולם המוסלמי[15]. כמו כן הביע תמיכה נלהבת בכנס בין-דתי שיזם עבדאללה מלך ערב הסעודית בשנת 2008.
בדצמבר 2009 ביקר בכפר יאסוף, בעקבות הצתת מסגד בכפר וריסוס כתובות נאצה עליו. תחת אבטחה בלעדית של המשטרה הפלסטינית הביע הרב את סלידתו ממעשה ההצתה והזכיר את רגישות העם היהודי לפגיעה במקומות תפילה, בפרט בעקבות ליל הבדולח[16][17]. נוכח איומים לפגוע בתגובה בבתי כנסת במדינות מוסלמיות הוסיף הרב כי הוא "יכול לקוות שאם חס וחלילה יקרה דבר כזה מהצד השני, גם המוסלמים יביעו סלידה"[18].
בביקור רשמי באתר הזיכרון לרצח העם הארמני בירוואן ובמוזיאון הסמוך לו, השתמש הרב בביטוי רצח עם (genocide) שממנו נמנעת ישראל הרשמית, ואמר כי "אין אומה שיכולה להבין את כאב הארמנים טוב מן היהודים"[19].
דאגה לשבויים
הרב מצגר ביקר את יונתן פולארד פעמיים בכלאו בתקופת כהונתו כרב ראשי. הוא שיגר מכתבים לפני חגים לגורמים שונים בממשל האמריקני במטרה להביא לשחרורו וקרא לכך בכמה מדרשותיו. בפגישותיו עם מנהיגים דתיים ומנהיגי מדינות ביקש מהם לפעול לשחרורו של גלעד שליט. הרב מצגר הצטרף לקריאת מגילת איכה בתשעה באב באוהל המחאה של משפחת שליט, ונשא שם תפילה לשחרורו המהיר[20][21]. הוא התבטא נגד יוזמת חמישים רבנים לפסול את העסקה לשחרור שליט ממניעים הלכתיים. לדבריו, "כל עוד לא מונחת לפתחו של רב או פוסק מלוא האינפורמציה, כולל דו"חות צה"ל וגופי המודיעין, אין אפשרות לקבוע עמדה הלכתית נחרצת, ובוודאי שאין לפסוק הלכה על סמך פרסומים בתקשורת הערבית"[22].
מעורבות בתחומים נוספים
.jpg)
בהשפעת הרב מצגר הושב לידיים יהודיות בית הכנסת של רבי ישראל איסרלן במריבור שבסלובניה, שהוסב לכנסייה. חציו הפך לבית כנסת וחציו למוזיאון. הוא פעל גם למען השבת בית הכנסת העתיק של בודפשט לידיים יהודיות[23].
בדברים שנשא בהלווייתם של חמשת הנרצחים בפיגוע באיתמר אמר הרב מצגר: "כתשובה לפיגוע יש להפוך את איתמר לעיר ואם בישראל"[24].
פרשות ציבוריות ופליליות
בשנת 1998 שללה ממנו מועצת הרבנות הראשית את תעודת הכושר לרב עיר בשל חשדות לעברות על ההלכה והחוק שהועלו נגדו. לפי התלונות, חתם מצגר שלא כדין על כתובות, גבה כספים על עריכת חופות ועוד. לבירור התלונות הוקמה ועדה של שלושה רבנים בראשות הרב הראשי, הרב אליהו בקשי דורון, שהחליטה להפסיק את החקירה ולהחזיר לו את תעודת הכושר לרב העיר, בתמורה לכך שיסיר את מועמדותו למשרת רב העיר תל אביב[25]. מנגד טען הרב מצגר כי רבנים רבים גובים כספים על עריכת חופות וכי החקירה נועדה לסכל את מועמדותו לתפקיד רב העיר.
הבחירות לתפקיד הרב הראשי לישראל בשנת 2003 נודעו כסוערות במיוחד[26][27]. על תפקיד הרב האשכנזי התמודדו הרב מצגר, הרב שלמה דיכובסקי והרב יעקב אריאל, כשמעליהם מרחפת ההצעה לאחד את תפקידי הרבנים הראשיים האשכנזי והספרדי[26]. בין היתר נתמכה מועמדותו של הרב מצגר על ידי הרב יוסף שלום אלישיב, נציגי מפלגת העבודה, נציגי מפלגת הליכוד וחלק מנציגי המפד"ל לגוף הבוחר לרבנים הראשיים[26]. הרב רא"ם הכהן[28] וגיסו הרב אהרן הראל[29] הביעו מחאה על מינויו של הרב מצגר.
בפברואר 2005 נחקר הרב מצגר באזהרה בדבר חדר מלון שקיבל בתעריף מוזל. בסיום החקירה המליצה המשטרה להעמידו לדין בעבירות מרמה והפרת אמונים. בעקבות זאת הודיע הרב מצגר כי הוא משעה עצמו זמנית מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. באפריל 2006 הודיע מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא ייפתח תיק פלילי נגד הרב מצגר, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה והודיע כי עליו להתפטר מרצונו או שמזוז ימליץ על הליכי הדחה מידיים נגדו[30][31].
בתגובה עתר הרב מצגר לבג"ץ כנגד מזוז בטענה שלא ניתנה לו זכות השימוע. במהלך הדיונים הסכים היועץ המשפטי למחוק חלקים מן הדו"ח, אולם הרב מצגר לא הסתפק בכך. בסופו של דבר ביולי 2007 דחה בג"ץ את העתירה, לאור הקביעה כי דו"ח היועץ המשפטי איננו אמירה סופית בעניינו של הרב הראשי[32]. בפברואר 2008 החליטה הוועדה לבחירת דיינים לדחות את חוות דעתו של מזוז ולאפשר לרב מצגר לחזור לכהן כדיין[33]. לאחר ההחלטה אישרה הכנסת תיקון לחוק הרבנות הראשית לישראל, שלפיו לא יהיה הרב מצגר חייב לכהן כראש בתי הדין הרבניים. בפברואר 2009 דחו שופטי בג"ץ את עתירתה של עמותת אומ"ץ למנוע מהרב מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול. השופט אדמונד לוי סבר בדעת יחיד כי היועץ המשפטי לממשלה היה צריך להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי[34].
בשנת 2008 פרסמו קלמן ליבסקינד ובועז גאון תחקיר שלפיו הרב מצגר הרבה לטוס לחו"ל במחלקה הראשונה, ובתמורה תומך בעמדתם של שלוחי חב"ד ובמינויים לתפקידי רבני עיר וארצות. אנשי חב"ד הגיבו וטענו שהרב מצגר עושה בכך את תפקידו[35].
ב-20 ביוני 2013 נעצר על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, לאחר חקירה סמויה שנוהלה נגדו במשך מספר חודשים, בחשד לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והלבנת הון. על פי החשדות, הוא ומקורביו לקחו לעצמם מאות אלפי שקלים מכספי תרומות. בתום חקירתו נשלח למעצר בית למשך חמישה ימים, והשעה עצמו מחלק מתפקידיו[36]. ב-18 בנובמבר 2013 נעצר שוב על רקע החשדות הקודמים בדבר הלבנת הון, וכן שיבוש מהלכי חקירה והדחת עדים. בית משפט השלום האריך את מעצרו בתשעה ימים[37]. באוקטובר 2015 הוגש כנגדו כתב אישום ובו מספר רב של עבירות בסעיפים: לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, העלמת מס, הלבנת הון, הדחה בחקירה ועוד. בכתב האישום, שנשען על האשמות איש סודו ונהגו האישי חיים אייזנשטט, שהיה לעד מדינה, תוארו העברות כספים אל כיסיהם בעקבות תיווך בין המעוניינים בגיור בחו"ל וכן מתיווך בין תורמים לעמותות. בין היתר נטען שהוא מינה את רב העדה הקווקזית בישראל לבקשת יהודי עשיר ממוסקבה תמורת תשלום.
ב-30 בינואר 2017 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, שיבוש הליכי משפט ועבירות על פקודת מס הכנסה[38]. ב-23 בפברואר דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את העונש שנקבע בהסדר הטיעון, וגזר על מצגר ארבע וחצי שנות מאסר, ובנוסף חייב אותו לשלם למדינה 5 מיליון ש"ח (המורכבים מקנס בסך מיליון, חילוט בסך 2 מיליון ומס הכנסה בסך 2 מיליון ש"ח)[39]. בעקבות ערעור על חומרת העונש[40], הקל בית המשפט העליון בעונש המאסר שנגזר עליו והעמידו על המוסכם בהסדר הטיעון, שלוש וחצי שנות מאסר בפועל[41]. ב-1 במאי 2017 החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו[42]. בינואר 2019 דחה נשיא המדינה ראובן ריבלין את בקשתו של מצגר לחנינה באומרו כי ”מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט והוא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.”[43]. ב-5 במרץ 2019 הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם, בשל התנהגות טובה ומצוקת מקום בבתי הכלא. הוא שוחרר למחרת, לאחר שריצה 22 חודשים[44].
בשנת 2017 החלה הרבנות הראשית לישראל בהליכים לשלילת התואר "רב" ממצגר בעקבות הרשעתו[45]. לאחר דיונים ממושכים בוועדת המשמעת של הרבנות הוחלט, לפנים משורת הדין, שלא לשלול את התואר, בעקבות התחייבותו לא לכהן יותר בכל תפקיד ציבורי עד גיל 70, שלאחריו לא יוכל עוד לכהן בכל תפקיד כזה באופן רשמי. הוועדה קבעה כי מצגר "פגע אנושות באמון הציבור במוסד הרבנות"[46].
ספריו
- במעגלי החיים - ספר העוסק במעגל החיים ומעגל השנה היהודי, נכתב יחד עם נחום לנגנטל, בהוצאת ידיעות אחרונות.
- מים ההלכה - שאלות ותשובות, 4 חלקים, בהוצאת המחבר, תשמ"ח-תשנ"ג
- סופה במדבר - שאלות ותשובות הלכתיות שהתעוררו במלחמת המפרץ. בהוצאת המחבר, תשנ"א (הספר בקטלוג ULI)
- כנפי יונה - שאלות ותשובות וחקרי הלכה בנושאים מעשיים. תל אביב: הוצאת ספרי הגר"י מצגר
- רעיונות וביאורים על הגדה של פסח, עורך: מנחם ברונפמן, לדורות הוצאה לאור, תשע"ב 2012 (מהדורה מורחבת יצאה כעבור שנה). מסת"ב 9789657580066
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יונה מצגר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יונה מצגר |
- שיעורי הרב יונה מצגר באתר ישיבת בית אל
- משה גורלי, היסטוריה: הרב מצגר ישב לראשונה בבין הדין, באתר הארץ, 24 במרץ 2004
- רבקה רוזנר, פנים חדשות במראה, מגזין ארץ אחרת, 31 באוגוסט 2008
- רונית מזרחי, בגובה העיניים עם הרב יונה מצגר, באתר nrg, 16 בספטמבר 2010
- מוטי לוי, הרב מצגר: מי שלא אוכל מצה כפוי טובה להיסטוריה, באתר וואלה!, 20 באפריל 2011
- יאיר אטינגר, יונה מצגר, האם הרב אלישיב היה נוקשה ושמרן כפי שהציגו אותו?, באתר הארץ, 20 ביולי 2012
- חיים גריידינגר, לוחם, 'תואם הרב לאו', ובעל עבר מעורר מחלוקת; יונה מצגר, פרופיל, באתר מעריב השבוע, 29 ביוני 2013
- יאיר נתיב, "מלחמת יום כיפור שינתה אותי", באתר מאקו, 24 בספטמבר 2012
- קלמן ליבסקינד, הרב מצגר - הגיורים, החתונות, הטיסות, האוליגרכים והבושה הגדולה, באתר nrg, 24 בנובמבר 2013
- רביב דרוקר, המקור: פרשת הרב מצגר, באתר חדשות 13, 3 בדצמבר 2018
- שמעון איפרגן, לא מקובל, באתר מאקו, 24 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ מנדי גרוזמן, לא ידעו, לא שמעו: העסקנים שקידמו את מצגר מנסים לתרץ, באתר nrg, 3 בפברואר 2017
- ^ קלמן ליבסקינד, הרב הראשי לישראל מעתיק פסקי הלכה מרבנים אחרים, באתר Nrg, 24 באפריל 2013
- ^ אבישי בן חיים, "הרב מצגר הוא בור ועם הארץ", באתר nrg, 21 במרץ 2006; רבקה רוזנר פנים חדשות במראה, בתוך: ארץ אחרת, 31 באוגוסט 2008
- ^ קובי נחשוני, כך השפיע הרב אלישיב על חיי כולנו, באתר ynet, 20 ביולי 2012
- ^ 5.0 5.1 מנדי גרוזמן, "לא ידעו, לא שמעו", מקור ראשון, 3 בפברואר 2017
- ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל מתכוננת למערכה נגד הרב מצגר, באתר ynet, 15 באפריל 2003
- ^ יעקב ריבלין, "לא אתמודד לקדנציה נוספת, אלא אם יכפו עלי גדולי ישראל", כיכר השבת, 3 ביוני 2011
- ^ ארי גלהר, הרבנות מציגה: מהפכת הכשרות לפסח, באתר mynet ירושלים, 7 בפברואר 2010; מירב קריסטל, למה אריזות המזון לפסח כל כך מיושנות?, באתר ynet, 15 באפריל 2011; נראה כמו ביסלי וטעים כמו, זה כשר לפסח?, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2010
- ^ שימי סגל ודובי קורן, "לא התערבתי בסוגיית הגיור בגלל הסכם עם הרב עמאר", באתר כיכר השבת, 17 באפריל 2011
- ^ הרב יונה מצגר, קול באשה ערוה, כ"ו אלול ה'תשע"א, 25 בספטמבר 2011
- ^ 11.0 11.1 ynet, מצגר נגד קווי המהדרין: לא מדינה של החרדים, באתר ynet, 18 בדצמבר 2011
- ^ ישראל כהן, פסק דין תקדימי ברבנות: סרבן גט יישב בבית הכלא - לכל חייו, באתר כיכר השבת, 3 בפברואר 2012
- ^ קובי נחשוני, בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד, באתר ynet, 17 באפריל 2007; סופיה רון-מוריה, מנעו ממני להספיד, היום אני נלחמת, באתר ynet, 3 בינואר 2012
- ^ 14.0 14.1 עידית הילה נחמן, הקבורה בישראל: תשע"ב - 2012, מכון עתים, עמ' 12-13
- ^ Rabbi calls for 'UN of religions'
- ^ חיים לוינסון ואנשיל פפר, הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, על שריפת המסגד בכפר יאסוף: כך פרצה השואה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
- ^ גיא ורון, תושבי כפר יאסוף ניסו למנוע כניסת מצגר למסגד, 14 בדצמבר 2009
- ^ רועי שרון, מצגר ביקר במסגד שהוצת: מקווה שיעצרו המבצע, באתר nrg, 14 בדצמבר 2007
- ^ Israeli chief rabbi in historic Armenia visit
- ^ אורי פולק, הרב מצגר למשפחת שליט: "כולנו משפחה אחת", באתר כיפה, 20 ביולי 2010
- ^ הרב מצגר במאהל שליט: כאן מופגנת אהבת חינם, באתר וואלה!, 20 ביולי 2010
- ^ קובי נחשוני, הרב מצגר למען שליט: "רבני הימין חסרי אחריות", באתר ynet, 24 בנובמבר 2009
- ^ היסטוריה בהונגריה: נחנך בית הכנסת העתיק ● גלריה - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, באתר www.shturem.net
- ^ הרב מצגר: "יש להפוך את איתמר לעיר ואם בישראל", באתר וואלה!, 13 במרץ 2011
- ^ ברוך קרא, ה"דיל" ששלל ממצגר את רבנות ת"א הכשיר אותו לרבנות הראשית, באתר הארץ, 25 באפריל 2003
- ^ 26.0 26.1 26.2 יוסי אליטוב, הולכים לבחירות ברבנות, תמונת מצב מעודכנת, משפחה 2003
- ^ רבקה רוזנר, "פנים חדשות במראה", ארץ אחרת, גיליון 46, יולי-אוגוסט 2008
- ^ אבישי בן-חיים, "הרב מצגר הוא בור ועם הארץ", באתר nrg, 21 במרץ 2006
- ^ הרב אהרון הראל, לא תכירו פנים במשפט: לבירור יחסנו לבחירת הרב הראשי האשכנזי, [תשס"ד].
- ^ מזוז: הרב הראשי מצגר צריך להתפטר, nrg, אפריל 2006
- ^ תומר זרחין, מזוז לא יפתח בחקירה נגד הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2008
- ^ בג"ץ 3495/06, פסק דין;
עמירם ברקת, נדחתה עתירת הרב האשכנזי הראשי מצגר נגד מזוז, באתר הארץ, 30.7.07
- ^ יאיר אטינגר, בניגוד להמלצת מזוז: מצגר ישוב לבתי הדין הרבניים, באתר הארץ, פברואר 2008
- ^ בג"ץ 2365/08 אומ"ץ נ' הוועדה למינוי דיינים, הרב יונה מצגר, היועץ המשפטי לממשלה - באתר בתי המשפט.
- ^ הרב מצגר ממלא את תפקידו מאמר תגובה הכולל צילום הכתבה המקורית של ליבסקינד וגאון. (אתר שטורעם.נט של חב"ד)
- ^ אלי סניור, הרב הראשי מצגר נעצר: "לקח כספי תורמים לכיסו", באתר ynet, 20 ביוני 2013
- ^ יניב קובוביץ, הרב הראשי לשעבר יונה מצגר נעצר בחשד לשוחד במיליונים לאורך כהונתו, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
- ^ אמרי סדן, הרב הראשי לשעבר יונה מצגר הודה והורשע בשוחד במסגרת הסדר טיעון, באתר וואלה!, 30 בינואר 2017
- ^ אמרי סדן, הסדר הטיעון נדחה: 4.5 שנות מאסר לרב הראשי לשעבר מצגר, באתר וואלה!, 23 בפברואר 2017;
תפ (י-ם) 21629-10-15 מדינת ישראל נ' יונה יחיאל מצגר, (באתר "נבו") - ^ הרב מצגר ערער על העונש, אתר חרדים 10, 5 במרץ 2017
- ^ ע"פ 2021/17 יונה יחיאל מצגר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־30 באפריל 2017
- ^ גיא פלג, משה נוסבאום, חדשות 2, הבוקר: הרב יונה מצגר נכנס לכלא, באתר מאקו, 1 במאי 2017
- ^ ישי כהן, הנשיא ריבלין דחה את בקשת החנינה של הרב מצגר, באתר כיכר השבת, 29 בינואר 2019
- ^ איתי שיקמן, אחרי 22 חודשים בכלא: הרב הראשי לשעבר מצגר שוחרר, באתר ynet, 6 במרץ 2019
- ^ גיא עזרא, האם הרבנות תשלול את התואר "רב" מיונה מצגר?, סרוגים, 29.8.2017
- ^ יאיר שרקי, החלטה: התואר "רב" לא יישלל ממצגר, N12, 2.5.2018
34134526יונה מצגר
- בוגרי ישיבת כרם ביבנה
- בוגרי ישיבת פרחי אהרון
- חיילי חיל השריון
- חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- מחברי ספרות תורנית
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- פרשני הגדה של פסח
- זוכי פרס הרב טולידאנו
- רבנים צבאיים ישראלים
- רבנים ראשיים לישראל
- תל אביב-יפו: רבני שכונות
- רבנים ישראלים שהורשעו בדין
- מורשעים בעבירות מסוג סחיטה, מרמה ועושק בישראל
- מורשעים בעבירות שוחד בישראל
- אישי ציבור ישראלים שהוטל עליהם מאסר
- מורשעים בהסדר טיעון
- ישראלים שנולדו ב-1953
- סגל ערוץ הידברות