|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
ו' באדר הוא היום השישי בחודש השישי
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השנים עשר
למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.
אירועים היסטוריים
נולדו
- ה'תר"ס (אדר ב') – מליטה שיפר, אמנית, ממייסדי עין הוד (נפטרה ה'תשנ"ב)
- ה'תרס"א – זפו מרקס, יהודי-אמריקאי, מהאחים מרקס (נפטר ה'תש"ם)
- ה'תרס"ו – הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש - רב שכונות בירושלים וראש מכונים תורניים (נפטר ה'תשכ"ג).
- ה'תרע"א – רבי דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, וראש בית דין רבני חב"ד (נפטר ה'תשס"ג)
- ה'תרצ"ד – דוד אבידן, משורר, צייר, פובליציסט ומחזאי ישראלי (נפטר ה'תשנ"ה)
- ה'תרמ"ו (אדר א') – רבי יחזקאל אברמסקי, מחבר הפירוש חזון יחזקאל על התוספתא (נפטר ה'תשל"ו)
- ה'תשכ"א – הרב יצחק אייזיק לנדא, רב העיר בני ברק וראש מערכת הכשר הרב לנדא
- ה'תשל"ג (אדר א') – אביתר בנאי, זמר ויוצר ישראלי
נפטרו
- ה'תקצ"ז – רבי אלכסנדר זיסקינד כהנא, רבה של פלוצק ושדליץ, תלמיד וכותב תורתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה ומחבר ספר "תורת כהן".
- ה'תר"ד – רבי משה סטניצר, צדיק חסידי ומחשובי תלמידי החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ.
- ה'תר"ו – רבי דניאל פרוסטיץ, ראש בית הדין בפרשבורג בימי החתם סופר. (נולד בה'תקי"ט).
- ה'תר"ו – רבי יצחק איציק אוירבך, רבה של לונטשיץ בפולין.
- ה'תרס"א – רבי אליעזר ארלוזורוב, רב ואב בית דין בעיר רומני.
- ה'תרס"ז – אנרי מואסאן, כימאי יהודי-צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה (נולד ה'תרי"ג).
- ה'תרע"ג (אדר ב') – יחיאל מיכל פינס, שפעל לפיתוח היישוב בירושלים ומחוצה לה (נולד ה'תר"ד).
- ה'תרע"ו – רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת המוסר (נולד ה'תקצ"ב).
- ה'תרפ"ד (אדר א') – רבי משה אריה במברגר, רב בעיירה שֶׁנְלַנְקֶה (שענלאנקע) שבממלכת פרוסיה (כיום: טרזציאנצקי (אנ'), פולין).
- ה'תרצ"ב (אדר א') – רבי אהרן הלוי גולדמן רבה של המושבה מוזסוויל, שהייתה אחת ממושבות הברון הירש בארגנטינה. יוזם החרם על הגיור בארגנטינה.
- ה'תש"ב – שטפן צווייג, סופר יהודי-אוסטרי (נולד ה'תרמ"ב).
- ה'תש"ח (אדר ב') – עמנואל לנדאו, חייל ישראלי, זכה לעיטור הגבורה לאחר מותו (נולד ה'תרפ"ט).
- ה'תשל"ד – רבי שלום אביחצירא, רב במרסיי שבצרפת ורבה של קולומבשאר, שבאלג'יריה.
- ה'תשל"ו (אדר א') – רבי אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי), מראשי תנועת פאג"י וסופר חרדי.
רבי אברהם אליהו מוקוטובסקי כי טוב
- ה'תשנ"ה אדר א') – רבי יצחק גליקמן, אב בית הדין במחנה הפליטים בברגן-בלזן לאחר השואה. בישראל כיהן כרב בחולון.
- ה'תשנ"ה (אדר א') – מירה לובה, סופרת יהודיה-אוסטרית (נולדה ה'תרע"ג).
- ה'תשנ"ט – רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.
- ה'תשס"ה (אדר א') – דודו גבע, אמן, מאייר, מחבר קומיקס וקריקטוריסט (נולד ה'תש"י)
- ה'תשס"ה (אדר ב') – גארי ברתיני, מנצח ומלחין ישראלי ממוצא בסרבי, חתן פרס ישראל (נולד ה'תרפ"ז).
- ה'תשס"ו (אדר ב') – רבי יהודה קולודצקי, ראש ישיבת היישוב החדש במשך כ-60 שנה.
- ה'תשס"ז – הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית, מהדיר נוסח המקרא ומחשובי המחנכים בתנ"ך (נולד ה'תרפ"א)
37798949ו' באדר